אחרי למעלה מחודשיים של לחימה לפעמים כל מה שהראש רוצה זה להפסיק את הגלילה האינטנסיבית בעדכוני החדשות ולמצוא נחמה. במדור "ניקוי ראש" נמליץ עבורכם מדי יום על תכנים מסוגים שונים - הצגה, מוזיקה, ספר, סרט ועוד - כל דבר שעשוי לשלוח אתכם, ולו לכמה שעות, לעולם אחר. לעיתים, יש צורך מכוון גם ברגע של אסקפיזם, גם אם רק כדי שתוכלו לחזור לשגרה המורכבת מחוזקים יותר. והיום (ו') נמליץ פלייליסט שכולו מוזיקה ישראלית שמתאימה לימים החורפיים של סוף השבוע. האזינו:
באמצעות הצלילים המלטפים והמילים הנכונות, מוזיקה יכולה להיות כמו תרופה בימים מורכבים אלה, במיוחד כשהלחימה נמשכת ובחוץ מזג אוויר הופך סגרירי. אנחנו מזמינים אתכם להשקיט את כל הרעשים מבחוץ ולצלול איתנו לפלייליסט ישראלי שנעים להתכרבל איתו.
החל מהקלאסיקה החורפית "ברקים ורעמים", דרך המנטרה החוזרת והמחזקת של דניאלה ספקטור שמזכירה שגם הדברים היפים באמת עוד יתגלו בסוף, ועד שירים כמו "תוכו רצוף אהבה" של ישי ריבו, שכמו תפילה מלווה אותנו ברגעים הקשים. עומר טסל
ההמלצה של 7 בדצמבר: "אחת שיודעת" ("גוסיפ גירל")
הצורך באסקפיזם הוא הזדמנות מצוינת לשלוף מהמגירה את כל הגילטי פלז'רס שלנו - הסדרות, הסרטים והמוזיקה שמביך אותנו להודות שאנחנו זוכרים בערך בעל פה - ו"גוסיפ גירל" היא כנראה מלכת הז'אנר. הסדרה, שעלתה לראשונה ב-2007, נותנת לנו מבט מבפנים על החיים השערורייתיים של האליטה במנהטן - כפי שמבטיח הפתיח בקריינותה האיקונית של קירסטן בל, ובאופן יותר ספציפי, הצצה לחייהם של תיכוניסטים פריבילגים שהתיק שהם לוקחים לבית הספר כנראה שווה יותר מהמשכורת של רובנו.
נניח בצד לרגע את הציפיות הסופר-לא מציאותיות שהסדרה פיתחה אצל רבים מאיתנו בנוגע לשנות התיכון שלנו, אנחנו נשארים עם הסחת הדעת האולטימטיבית - עיסוק בצרות שרחוקות מאיתנו אלפי שנות אור באופרת סבון שלא תבייש את "היפים והאמיצים" (רק נשאר להוסיף לה כ-20 אלף פרקים). כשהיא מלאת תשוקה, בגידות, תככים ומזימות, מתובלת בקצת רוח נעורים, המון סטייל ובלייק לייבלי אחת, לא נותר אלא לגמוע בשקיקה את שש עונותיה. אגב, מהריבוט נמליץ להימנע. XOXO יעל אילן
ההמלצה של 6 בדצמבר: "אהבה מהספרים" ו-Happy Place, שניים מספריה של אמילי הנרי
אם הגעתם עד כאן - סימן שכמו נורה סטיבנס, הדמות הראשית ב"אהבה מהספרים", גם אתם חולקים אהבה גדולה לספרים. אבל אצל נורה זו גם הקריירה שלה כסוכנת ממולחת ושאפתנית בהוצאה לאור, שהעבודה תמיד נמצאת אצלה בראש סדר העדיפויות. מניפולציה ערמומית של אחותה, שכמהה להפסקה קלה מחיי הבורגנות, מצליחה להוציא את שתיהן מניו יורק לחופשה בעיירה ציורית. אבל דווקא שם נורה פוגשת באויב מקצועי שלה מהעיר - העורך צ'רלי לסטרה.
כמה שהשניים מנסים להתחמק זה ממבטו של זו, דרכיהם ממשיכות להצטלב שוב ושוב בעיירה קטנה שאין בה לאן לברוח. "אהבה מהספרים" הוא קומדיה רומנטית מתוקה, שהקריאה בו מתגלגלת כמו סרט קליל וכייפי. זו הזדמנות לצאת לחופשה קטנה יחד עם נורה, אחותה ליבי וצ'רלי, לטבוע בתהיות על אהבה, משפחה ומחיר הקריירה, ולשכוח מכל הצרות.
המלצת נוספת היא הרומן החדש של הנרי, Happy Place, שטרם תורגם לעברית אך מדובר בממתק מהנה לא פחות מקודמו. וויין והארייט היו הזוג המושלם, אבל אחרי עשור של זוגיות ומשברי החיים שנכנסו באמצע, הם החליטו לפרק את החבילה. כשמגיע הזמן לחופשה השנתית של החבורה המגניבה שלהם מימי הקולג', לא הארייט ולא וויין לקחו את האחריות וסיפרו לאחרים שהם כבר לא יחד, ורצף אירועים לא צפוי גורם להם להעמיד פנים שהם מעולם לא נפרדו - רק כדי לא להרוס לחברים הפתעה אחרת שמתבשלת. העלילה מדלגת בין ימי החופשה המסורבלים לבין אירועי העבר ששופכים אור על החברות המיוחדת של כל המעורבים, ומגלים רומן קליל ומעניין על אהבה, חברות ומשפחה על רקע דפוסי הזמן וההחלטות שאנחנו צריכים לקבל עבור עצמנו. עומר טסל
ההמלצה של 5 בדצמבר: הסדרה "אימהות עובדות"
כל אמא ואפילו מי שרק בהיריון יודעת שיש פער בין מה שמקרינים על המסך (תקופה קסומה שבה את מטיילת בשדות עם פרחים בשערך וציוצי ציפורי שיר בשמי התכלת) לבין, ובכן, המציאות. מי שמחפשת, וגם מי שמחפש, תוכן יותר אותנטי על נשים ואימהות, ועם זאת שנון ומצחיק, תמצא את עצמה בבינג' של הסדרה הקנדית שעלתה ב-2017 וכבר הנפיקה שבע עונות וזמינה לצפייה בנטפליקס.
ארבע אימהות בשלהי חופשת הלידה, נפגשות מעת לעת במפגשים מודרכים בסוג של מתנ"ס בטורונטו, ובין לבין מנפצות לא מעט סטיגמות. יש בה קצת מהכול: תסכול, קנאה, חברות, מיניות, ניתוק רגשי מהילדים, רצון למימוש עצמי, זוגיות, דימוי גוף, קריירה, דיכאון אחרי לידה, פנטזיות ולא פחות חשוב - הג'אגלינג האינסופי בין כל אלו. אפרופו דימוי גוף, הסדרה אף נפתחת בהתייחסות להנקה ולפער שבין שדיים כאיבר מיני לבין שדיים כספק מזון לצאצאים, כך שמההתחלה יש נגיעה בעניינים ישירות, מבלי ללכת סחור סחור עם פוליטיקלי-קורקט מעייף. יש בסדרה קסם מחוספס, הודות ללא מעט פילטרים שהיוצרת הראשית, שהיא גם הכוכבת הראשית, קתרין רייטמן, הסירה בדרך. יוליה פריליק-ניב
ההמלצה של 4 בדצמבר: האלבום החדש של פיטר גבריאל
לאלבום הזה חיכיתי יותר מ-20 שנה, וזה פחות או יותר גם משך הזמן שגבריאל עבד עליו. בשני העשורים שחלפו מאז הופעת Up, אלבום האולפן האחרון והמעט מאכזב שלו מ-2002, המוזיקאי הבריטי לא ישב בחיבוק ידיים. הוא הקליט אלבום קאברים, השלים עוד פסקול ויצא לסיבובי הופעות. אבל לטובת המנה העיקרית - אלבום חדש וטוב באמת - הוא היה זקוק להרבה זמן.
גבריאל תכנן את הקאמבק האולפני שלו בקפידה. הוא קיבץ מחדש את ההרכב הוותיק שלו, בראשת טוני לוין מקינג קרימזון. לאורך השנה הוא שיחרר בכל ליל ירח מלא שיר מתוכו, וחלק מהשירים האלו בוצעו במהלך סיבוב ההופעות האחרון שלו. ולמרות שכבר לקראת ראשית הסתיו התקבלה תמונה די מקיפה אודות היצירה הגבריאלית החדשה, היה שווה להמתין עוד קצת לקבלת האלבום המלא. עכשיו הוא סוף-סוף כאן, ועוד בשתי גרסאות - Bright-Side ו-Dark-Side שמציגות את אותם השירים הלא הקצרים בשינויים די מינוריים. כרגע הלב שלי נוטה לכיוון הוורסיה הבהירה, אך יש סיכוי שהפסיקה עוד תשתנה.
כל חשש שאולי היה לי מאיך שגבריאל בן ה-73 עשוי להישמע, התבדה ככל שמניין השעות שביליתי במחיצת I/O עלה. מ-Panopticom הפותח, עבור ב-Playing for Time, Road to Joy ו-Olive Tree ועד ל-Live and Let Live עם המסר הפייסני החותם, מתקבל אלבום שהוא לא פחות מנהדר. זהו גבריאל בשיאו הפופי (כמו למשל בשיר הנושא), או לפחות הכי קרוב אליו מאמצע האייטיז עם ההצלחה הגדולה של SO. והוא חכם, מרתק, מגוון ומהפנט. אל תחמיצו. אמיר שוורץ
ההמלצה של 3 בדצמבר: הסדרה "סוסים איטיים"
"מוקף בלוזרים, לא יוצלחים ושתיינים", שר מיק ג'אגר ב-Strange Game, הבלוז היפהפה שפותח כל פרק ב"סוסים איטיים". ואכן, הסופרלטיבים הללו ועוד כמה מתארים לפחות חלק מהדמויות הראשיות בסדרה הנהדרת הזאת, שעוסקת בצוות של מרגלים ומרגלות של ה-5MI הבריטי. המרגלים בסדרה הם כאלו שכשלו איפשהו במעלה הדרך ונשלחו לגלות הרחק מהאקשן ועמוק בתוך ביצת המרירות והסירחון (ליטרלי) שהיא מפקד היחידה, ג'קסון לאמב (גרי אולדמן המופלא). האחרון הוא דווקא ממש לא לוזר או לא יוצלח - אבל שתיין בהחלט, אם כי יש סיבה שהגיע לאן שהגיע, מה שלא מפריע לו להזכיר לכולם שהוא טוב מהם והכי גרוע - הוא צודק.
בשלוש העונות שלה (השלישית עלתה ממש לפני כמה ימים), "סוסים איטיים" היא דרמת ריגול חכמה וגם משעשעת שמשלבת את האלמנטים המוכרים של הז'אנר לצד שנינות ארסית מענגת, מעין Roast שלא נגמר תוך כדי מאמצים להוכיח שגם לוזרים, לא יוצלחים ושתיינים יכולים להציל את המולדת. עינב שיף
להמלצות נוספות במדור:
פורסם לראשונה: 09:47, 03.12.23
