בסוף יוני האחרון עלתה מעבר לים עונתה השלישית והמצופה של דרמת האיכות (כן, דרמה! וזה לא משנה כמה טקס פרסי האמי ינסו לשכנע אותנו שמדובר בקומדיה) מבית FX - "הדוב". אלא שמעריצים ברחבי הגלובוס, ובהם גם החתומה מעלה, נדהמו לגלות שהעונה התקבלה בביקורות מעורבות. רבות מאותן הכתבות התהדרו בכותרות דרמטיות ובישרו שהקסם של הסדרה - שגרפה אינספור פרסים ושבחים בשנתיים האחרונות - פג, הלהבה במטבח כבתה, השף הוא עירום ועוד שלל משחקי מילים מעולמות המטבח.
"הדוב" עונה 3 – טריילר
(באדיבות: FX)
העונה הראשונה, שבה השף כרמי (בגילומו של ג'רמי אלן ווייט) חוזר הביתה כדי להציל את העסק המשפחתי לאחר מות אחיו, הפכה ללהיט מיידי בקרב המבקרים והקהל כאחד. העונה השנייה, שעלתה ביוני אשתקד, לקחה את המתכון של הראשונה ואף שיבחה אותו והפכה למוצר גורמה שסיפק כמה רגעים טלוויזיוניים שמתקרבים לשלמות.
והנה הגיעה העונה השלישית (שתעלה אצלנו ביום ד' בדיסני+), ועל פי דיווחים מעבר לים - גם העונה רביעית כבר נכתבה וצולמה בסמוך אליה. אולם הביקורות, כאמור, לא-מאוד מפרגנות, בלשון המעטה. נכון לכתיבת שורות אלה, גם דירוג הצופים באתר Rotten Tomatoes לעונה השלישית עומד על 55 אחוזים בלבד. לשם השוואה, העונה הראשונה והשנייה של "הדוב" קיבלו דירוגים של 92 ו-93 אחוזים בהתאמה. יחד עם זאת, יש לציין שבשלב זה הציון לעונה השלישית מבוסס על הצבעותיהם של כ-500 מדרגים בלבד, בעוד את העונה השנייה דירגו למעלה מ-2,500 גולשים, ואת העונה הראשונה למעלה מ-1,000. מצד שני, הפתיחה החזקה שרשמה העונה החדשה בשירות הסטרימינג של הולו - כ-5.4 מיליון צופים - מראה שאולי ייקח לתוכנית זמן לאבד את אהבת הקהל, או לכל הפחות את נאמנותו - וייתכן שמוקדם לשלוף את ההספדים.
אז מה הוביל להידרדרות שלה? את הסיבות האפשריות ניתן למצוא במוצרים טלוויזיוניים מוכרים ואהובים אחרים ששטפו את המסך בשנים האחרונות - מתאוות בצע תאגידית ועד שחקנים עסוקים מדי.
שואו מי דה מאני
אומנם "הדוב" היא באמת סדרת איכות, ולפרקים יש שיגידו מופת, אך בואו נזכור שבסופו של יום, אותם הגופים שעומדים מאחורי כל התוכן הטלוויזיוני שאנחנו צורכים הם תאגידי ענק המונעים מהפקת רווח וצמצום הפסדים. בתום שתי עונות שגרפו כל פרס אפשרי, כולל הסדרה הקומית הטובה ביותר בטקס פרסי האמי, ב-FX יודעים היטב שיש להם מוצר חזק וטוב ביד - ואם כך, למה לא לסחוט אותו עד תום?
זו ממש לא פרקטיקה שהמציאה FX, ואפשר לזהות אותה כמעט בכל ענקית תוכן בימינו - עם עשרות ספין-אופים, סיקוולים, פריקוולים, ריבוטים ורימייקים - בין אם אלו HBO עם "בית הדרקון" או דיסני עם גרסת לייב-אקשן לכל סרט שהם יצרו אי-פעם: אם משהו עובד - אז ממשיכים איתו. למה? כי זה מביא קהל והקהל כמובן מביא כסף. יושרה אמנותית וחדוות יצירה זה נחמד והכול, אבל לא הולכים איתן למכולת.
"הדוב", בהיותה צעירה למדי ורעננה בנוף, יכולה להסתפק פשוט בעונות נוספות שיוצאות בקצב מסחרר. אם נרשה לעצמנו להתרחק מעט ז'אנרית - אפשר לזהות את התהליך שעוברת כעת "הדוב" בזה שעברה "משפחת סימפסון" של פוקס החל מעונה עשר ומעלה. גם במקרה של המשפחה הצהובה המפורסמת, הרשת בחרה לרכוב על השם המצליח למען רווח, גם במחיר של התפשרות על התוכן. גם היא מוציאה עונות חדשות אחת לשנה, כמעט כמו בפס ייצור. כשצוללים לתוך הפרטים, ניתן אף להבחין במגמה דומה נוספת בין השתיים, בדמותם של השמות הגדולים שמתארחים בפרקי העונה. המהלך הזה נראה יותר טריק זול שנועד למשוך צופים, מאשר צעד שמשרת עיקרון אמנותי כלשהו. ב"משפחת סימפסון" האירוחים הפכו מסוד ליודעי דבר (למשל מריל סטריפ כחברה של בארט, או מייקל ג'קסון שרק אחרי שידור הפרק אושר כי אכן נתן את קולו לדיבוב), לכמעט פרסומת: "בואו לראות את ליידי גאגא הערב ב'משפחת סימפסון'!" בעונה הזאת של "הדוב", למשל, מתארח ג'ון סנה. האם בעונה הבאה נראה פתאום את טיילור סוויפט מפציעה בתפקיד אורח בשם הרייטינג? נראה.
כוכבים בוהקים מדי
הסדרה הפכה את כוכביה לכמה מהשמות הלוהטים ביותר בהוליווד כרגע; מאז עלייתה, ווייט נסק למעמד הגבר הסקסי בתבל כשהתפשט בקמפיין של קלווין קליין, שגרם למיליוני נשים ברחבי העולם (ובטח גם לגברים) להגיד: "כן, שף!" במקביל, הוא מתחזק קריירה קולנועית משגשגת עם תפקיד ב"המתאבקים" על משפחת ואן אריק, ועל פי דיווחים מעבר לים - הוא עתיד לגלם את ברוס ספרינגסטין בביופיק על חייו. איו אדבירי, שמגלמת את סידני הסו-שף חדורת המוטיבציה, לקחה חלק באחד הסרטים המצליחים של השנה כשתרמה את קולה ל"הקול בראש 2", שהכניס כבר למעלה ממיליארד דולר בקופות, ולוהקה גם לשלל פרויקטים כמו קומדיית הנעורים הקאמפית Bottoms מ-2023 וסרט האימה העתידי Opus מבית אולפני A24 המוערך. אבון מוס בכרך, המגלם את בן הדוד ריצ'י בעל הפתיל הקצר ולב הזהב, רשם לעצמו גם כן הישג מרשים כשהצטרף ליקום הסינמטי של מארוול ויגלם בו את דמותו של "הדבר", יצור חזק וגדול שעשוי מסלעים, בסרט הבא בסדרת "ארבעת המופלאים".
עם הצלחה מהירה כזו של כוכבי הסדרה ושצף פרויקטים, ייתכן שיוצר "הדוב", כריסטופר סטורר, חשש שימצא את עצמו בבעיה דומה לזו שנתקל בה סם לוינסון, יוצר "אופוריה" האמריקנית. גם כוכביה של דרמת העילית מבית HBO - ובראשם זנדאיה, ג'ייקוב אלורדי וסידני סוויני - הפכו לשמות מבוקשים בתעשייה, והפקת העונה השלישית של הסדרה ירדה בסולם העדיפויות ונדחתה לתקופה ארוכה כדי שחברי הקאסט יוכלו לקחת על עצמם פרויקטים נוספים. רק בסוף השבוע האחרון נודע על תאריך חדש לתחילת ההפקה - ינואר 2025, שלוש שנים לאחר שהעונה השנייה עלתה לשידור. ייתכן מאוד שסטורר רוצה לסיים עם "הדוב" כמה שיותר מהר כדי שלא ימצא את עצמו עם כוכבים שעסוקים מדי - או יקרים מדי - בשביל לקחת בה חלק.
החיפזון מהשטן
כמה מהר, אתם שואלים? "הדוב" עולה בקביעות פעם בשנה - קצב הפקה מרשים לכל הדעות, אבל אם ניקח בחשבון את העובדה שהיוצר לכאורה כבר כתב גם את העונה הרביעית של הסדרה, ושבמשך חמישה חודשים מתוך השנה שחלפה מאז ששודרה העונה השנייה היו שביתות שחקנים ותסריטאים שמנעו כל התקדמות בתעשייה - הרי שסטורר כנראה כתב 20 פרקים של "הדוב" בפרק זמן של כחצי שנה.
ייתכן לגמרי שסטורר הוא עילוי יוצא דופן שמסוגל להוציא תחת ידיו זהב במהירות הבזק, ובכל זאת, לא מופרך להניח שחיפזון כזה פגם באיכות התוצר. יש סיבה שקיימת המשוואה הנצחית של כמות מול איכות. לשם השוואה, את העונה האחרונה של דרמת המופת "יורשים", שעלתה בשנה שעברה ומנתה עשרה פרקים, לקחו על פי "הגרדיאן" 17 חודשים מרגע שהודיעו על חידושה ב-HBO ועד עלייתה לשידור.
לא הייתי זוקפת בהכרח את מהירותו של סטורר לרעתו, אלא שביקורות רבות שנכתבו על העונה השלישית מציינות כי היא מרגישה "לא אפויה עד הסוף", או כי הרעיונות בה "לא שלמים" - דברים שנשמע שעוד קצת זמן, ואולי סבב שכתובים היה מוביל לפתרונם.
תקווה לעתיד טוב יותר
ייתכן שהבעיה של עונה 3 היא דווקא שחודשה (בשקט יחסי) יחד עם עונה 4. אולי חוסר התכלית שמאפיין את העונה הזו דווקא נובע מכך שסטורר כתב את שתי העונות כמקשה אחת, וכמו שקורה לעיתים כשיש חלק א' וחלק ב' - ייתכן שהקונפליקט העיקרי מצוי דווקא בחלק השני, כשבחלק הראשון יש קצת תחושה שצפינו בפריוויו מאוד ארוך.
4 צפייה בגלריה
נקווה שבעוד שנה תעלה עונה 4 וכולנו נתנצל שהעזנו לפקפק בה. מתוך "הדוב", עונה 3
(באדיבות FX)
אפשר לטעון כי עניין דומה ליווה את העונה הראשונה של "בית הדרקון", שכמעט כולה למעשה עסקה באירועים שקדמו למחול הדרקונים המתואר בספר "אש ודם" של ג'ורג' אר. אר. מרטין, כשהמלחמה החלה למעשה רק בסיומה. באופן לא מפתיע היו לא מעט צופים שמצאו את העונה ההיא מעט מאכזבת, כשבחרה לעסוק יותר בקשרים ובאינטריגות בין הדמויות ולא באקשן והדרקונים שאליהם הורגלנו ב"משחקי הכס". נדמה שהדבר תוקן בעונתה השנייה, וכבר בפרק הרביעי הצופים זכו לקרב מרהיב שנרשם כרגע טלוויזיוני ענק שלא יבייש את סדרת המקור. אפשר רק לקוות שבעוד שנה תעלה עונתה הרביעית של "הדוב" וכולנו נתנצל שהעזנו לפקפק בה, והיא תשוב פנומנלית כהרגלה.
