37 שנה אחרי שהופיעה בסרט הפולחן "הנסיכה הקסומה", שבו גילמה את הכלה-הנסיכה באטרקאפ, רובין רייט שוב מככבת בסרט פנטזיה - אלא שהפעם היא מגלמת את המלכה המרשעת. זה קורה לצד מילי בובי בראון ("דברים מוזרים") ב"אם אין נסיך לי" (Damsel, שעלה בנטפליקס בסוף השבוע), המתאר נישואי אשת אצולה ונסיך מצודד שהופכים למאבק הישרדות כשמשפחת הנסיך זוממת להקריב את הכלה לדרקון יורק-אש כדי להחזיר חוב קדום. "מה שמשך אותי לפרויקט, זה שהדמות שלי כל כך אכזרית, וזה נותן לך יותר עם מה לשחק", אמרה רייט כשנפגשנו בפסטיבל קרלובי וארי ה-57, שנערך בעיירת הנופש והספא הצ'כית הציורית והקסומה, שבעצמה נראית כאילו יצאה מאגדה רומנטית. "מה שמעניין ב'אם אין נסיך לי', זה שלא מדובר בהרפתקת הפנטזיה הקלאסית המקובלת. יש כאן טוויסט מצוין שהופך את הז'אנר לגמרי כדי למשוך קהל מודרני יותר, ואני חושבת שזה עובד. יש בו שתי דמויות רעות: המפלצת והמלכה המרשעת, שעושות דברים בלתי מוסריים אבל למען מטרה טובה. זו הפקה ענקית שמתברכת בהרבה אקשן עם דרקונים".
"אם אין נסיך לי" – טריילר
(קרדיט: באדיבות נטפליקס)
ואיך היה לעבוד עם מילי בובי בראון?
"צחקנו המון ולא הפסקנו לרקוד בתלבושות שלנו. צילמנו בפורטוגל בקיץ, והיה חום אימים. מתנו מחום. רוב הזמן בין הטייקים היינו פשוט מנפנפות על עצמנו ותופסות צל בפינה של הקתדרלה".
רייט, שתחגוג בחודש הבא יום הולדת 58, מציינת עכשיו ארבעה עשורי קריירה. לאור זאת, הוענק לה בטקס הסיום של פסטיבל קרלובי וארי פרס על פועלה האמנותי. "הקריירה שלי נמשכת כבר 40 שנה, אבל זה מרגיש כמו ארבע שנים", אמרה השחקנית הנרגשת בנאום התודה. "אני מרגישה מבורכת ובת מזל לעשות קריירה מעבודה שאני כל כך אוהבת. תודה שאתם תומכים בקולנוע. בואו נחזיר את הצופים לבתי הקולנוע, אחרי מה שעוללה הקורונה וגרמה לאנשים לראות סרטים בבית". בכלל, רייט רוצה שאנשים יראו סרטים יחד על מסך גדול ולא על מרקעים קטנים. "זה חילול הקודש מבחינתי, לצפות בסרטים באמצעות סמארטפונים. אלוהים ישמור, זה גורם לי להתכווץ כשאני רואה אנשים צופים ככה בסרט, במהלך טיסות".
הפרס שהוענק לה, ומבחר מסרטיה שהוצגו בפסטיבל, אפשרו לרייט להיזכר בדרך הארוכה והמרתקת שעשתה מאז ילדותה בדאלאס, טקסס. "בילדותי לא חשבתי שאהיה שחקנית, ממש לא", היא מגלה. "אבל כמה שזה מצחיק, אח שלי ואני נהגנו לשחק ולעשות הופעות, היינו יכולים לעשות כל מבטא שבעולם, הכול כדי לבדר את אמא שלי. היה לי אומנם כישרון משחק, אבל מעולם לא חשבתי שאעסוק במקצוע. חשבתי שאהיה אחות במחנות פליטים באזורי קונפליקט ברחבי העולם. זה מה שרציתי לעשות.
"בגיל ההתבגרות התחלתי לדגמן", היא ממשיכה, "ויום אחד, אחת הסוכנות נכנסה למשרד של הסוכן שלי, ניגשה אליי ושאלה: 'שקלת פעם לגשת לאודישני משחק?'. השבתי בשלילה. הייתי מבועתת רק מעצם הרעיון. הסוכנת התעקשה ואמרה: 'אני מורה למשחק, אולי נשב בחדר ונריץ כמה סצנות ואני אביים אותך?'. הפכתי לבת טיפוחיה. בגלל שנולדתי בטקסס, היה לי עדיין קצת מבטא, ובעלה של אותה סוכנת, שהיה מורה לפיתוח קול, לימד אותי דיבור פורמלי יותר. היא הייתה משיגה לי אודישנים ומסיעה אותי אליהם, כי הייתי בת 16-15".
רייט מספרת שבמשך שנתיים לא קיבלה אף תפקיד. "הייתי מועמדת לכל סרט של ג'ון יוז, למשל ל'בת שש עשרה הייתי', אבל מולי רינגוולד תמיד ניצחה אותי. החלטתי כבר לוותר והכרזתי: 'סיימתי. אני הולכת לעבור להוואי ואעבוד שם על סירה'. קניתי כרטיס טיסה ובשנייה שנחתי בהוואי, קיבלתי שיחת טלפון מאנשי אופרת הסבון 'סנטה ברברה', שהודיעו לי שקיבלתי תפקיד. כן, דווקא ביום שבו פרשתי קיבלתי תפקיד. 'סנטה ברברה' היה בית ספר למשחק מבחינתי וגם השכר לא היה רע בכלל. וכך הכול התחיל".
אחד הסרטים הראשונים של רייט היה "הנסיכה הקסומה" שביים רוב ריינר, והנחיל לחיינו כמה משפטים נצחיים, כמו "שלום, שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי, היכון למות". "'הנסיכה הקסומה', הספר של ויליאם גולדמן, היה מצוין", אומרת רייט, "גולדמן גם כתב את התסריט. מעולם לא יצא לי לקרוא משהו כזה לפני כן. זו הייתה הרפתקת פנטזיה עם הומור חצוף להפליא, הרבה רבדים, סצנות נועזות, דיאלוגים נהדרים ואפילו דמות של ענק אמיתי. אחרי 'הנסיכה הקסומה' קיבלתי במשך עשור הצעות לתפקידים של נסיכות".
סרט בלתי נשכח אחר שלה הוא "פורסט גאמפ" (1994) של רוברט זמקיס, שבו שיחקה לצד טום הנקס. "הו, הימים הטובים, כשלא היו ספוילרים", נזכרת בגעגוע רייט, "באותן שנים לא היה על סרט דיבור של 'אל תספרי לאף אחד!'. לא היו אז תסריטים שכתוב עליהם 'לשימוש אישי'. לאף אחד לא היה אכפת. היוצרים והמפיקים של 'פורסט גאמפ' אמרו: 'כן, אנחנו עושים סרט מצוין, הנה השם שלו וזאת העלילה שלו'. גם התקשורת לא עשתה עניין. אבל אף אחד לא רצה לכתוב על פרטי העלילה עד שהסרט ייצא, כדי לא להרוס. התעשייה בעידן המדיה החברתית, זה משהו אחר לגמרי, דבר מטורף. מרגיש כאילו אין פרות קדושות יותר".
מה את עוד זוכרת מהסט של "פורסט גאמפ"?
"בוב זמקיס היה כל כך עסוק. אף פעם לא היה לנו זמן לחזרות. הוא היה לוקח את טום הצידה בזמן הפסקת הצוהריים, בגלל שהאולפן לא נתן לנו מספיק כסף לעשות את הסרט - בזמן הזה הם היו הולכים ומצלמים את כל הסצנות שבהן טום רץ. אז לא יצא לנו לבלות הרבה זמן יחד".
ב-2007 זמקיס ורייט שיתפו פעולה שוב ב"ביאוולף", ולאחרונה, השלישייה זמקיס, הנקס ורייט שוב התאחדה לכבוד הסרט HERE שייצא במהלך השנה הקרובה. "זה הרגיש כמו איחוד מחדש של כל החבר'ה", אומרת רייט. "במהלך השנים, כל פעם כשנתקלנו זה בזה במקרה בהוליווד, הרגשתי כאילו הזמן בכלל לא זז. בצילומי הסרט החדש זה הרגיש בדיוק אותו הדבר כמו בימי 'פורסט גאמפ'. צחקנו המון, ושיתוף הפעולה היה מצוין. הפעם כמובן כולנו יותר מבוגרים ומנוסים, אז זה היה מדהים".
"אם אין נסיך לי" – טריילר
(קרדיט: באדיבות נטפליקס)
רייט מעידה ש-HERE הוא "סרט מקורי לגמרי, שבו אנחנו משחקים דמויות בטווח גילים שבין 19 ל-90, אז השתמשנו בדיפ פייק. המשמעות היא שלכל אחד מאיתנו יש רובוט, והשם של הרובוט זה שם הדמות בסרט. הרובוט הזה הוריד ראיונות שלי לטלוויזיה מראשית הקריירה. שאלתי את הצוות הטכני: 'אתם יודעים לאן זה הולך? אם אתם יכולים לתת לנו באמצעות בינה מלאכותית ניצוץ של תמימות בעיניים בזמן שאנחנו משחקים, ושהעיניים שלנו יחזרו להיות בנות 19, אז לעולם לא תצטרכו שחקנים יותר'. אבל בוב זמקיס לא מסכים איתי, אז אנחנו מתכסחים. הוא טען: 'תמיד נצטרך שחקנים, כי לעולם לא נקבל מבינה מלאכותית את הרגש הטהור שבן אדם יכול להביא'. אני מסכימה ב-100 אחוז, אבל בינה מלאכותית תוכל לעשות את כל השאר, למשל ברמה הפיזית, התנועה, הריקוד. זה מאוד מפחיד, כמה מהר הטכנולוגיה הזו מתפתחת. לעומת זאת, בעולם הרפואה בינה מלאכותית תהיה מצוינת".
רייט אוהבת לנוע בין הפקות של סרטים עצמאים זעומי-תקציב לבין הפקות הוליוודיות ענקיות, כמו סרטי קומיקס וגיבורי-על. "איך אני בוחרת פרויקטים? אני כמו כולם - עושה זאת ברמה הרגשית. זה כמו עונות השנה. אני לא יודעת איפה אני אהיה רגשית עוד כמה חודשים. את אף פעם לא יודעת איפה תהיי בחיים או מה יקרה בחיים - אם תתחתני, תתגרשי, תחווי אובדן - וזה יוצר רגשות שונים שמשפיעים על איך שאת בוחרת פרויקטים. אז שום דבר אצלי אף פעם לא היה מתוכנן. זה לא היה: 'אה, עשיתי ארבע דרמות, הגיע הזמן לעשות קומדיה'. לא ככה אני עובדת. אולי יש אנשים שכן, שאצלם זה יותר מחושב, אבל אני פשוט זורמת. והאמת היא שלפעמים אתה הולך על פרויקטים בגלל הכסף. כי צריך לשלם חשבונות".
וכך, רייט מצאה את עצמה מופיעה בסרטי די-סי בתפקיד אנטיופה, גנרלית צבא האמזונות ודודתה של דיאנה פרינס, הלא היא וונדר וומן. "גל גדות הייתה הליהוק המושלם לוונדר וומן. גל מצוינת כי היא חזקה וכל כך נוכחת. היא כזה אור בחשכה. היא גם עקשנית, וכך גם הדמות שלה הייתה, והיא פשוט מותק. נהדרת".
6 צפייה בגלריה
"גל גדות הייתה הליהוק המושלם לוונדר וומן, היא חזקה וכל כך נוכחת". מתוך "וונדר וומן 1984"
(צילום מסך)
מה חשבת על ההחלטה של האולפנים לבטל או להקפיא את "וונדר וומן 3"?
"ביטלו את השלישי, נכון? אני לא יודעת למה. הייתי בטוחה ש'וונדר וומן' יהיה זיכיון מאוד מצליח. תמיד חשבתי גם שכדאי לעשות ספין-אוף על האמזונות, כי החלק הזה בסרט היה כל כך פופולרי".
"במאים שאף פעם לא שיחקו הם לא במאים טובים"
הקריירה של רייט ידעה עליות ומורדות ואף הפסקות, בגלל חייה הפרטים הסוערים לעיתים, וגידול שני ילדיה דילן (כיום דוגמנית ושחקנית) והופר, שאף הוא חוטא במשחק - שניהם מנישואיה לשחקן ולבמאי שון פן. עכשיו, כשהילדים בגרו, רייט מתמסרת יותר לעשייה, ובמיוחד לפיתוח קריירת הבימוי שלה. היא החלה לביים עת כיכבה בסדרה המצליחה והמעוטרת "בית הקלפים", והיא נותנת על כך קרדיט לדייויד פינצ'ר, מיוצרי הסדרה. "דייויד הוא ללא ספק מישהו שלמדתי את שיטת העבודה שלו. לפני 'בית הקלפים' עבדנו יחד על הסרט 'נערה עם קעקוע דרקון', ואהבתי את הסגנון שלו. הוא כל כך חכם וזריז. עושה את כל שיעורי הבית. אמרתי לעצמי: 'כזו במאית אני רוצה להיות'. בעונות הבאות ניסיתי ללמוד כל מה שאפשר על עדשות, איך להזיז את המצלמה. ואז אחד אנשי הצוות שאל אותי: 'למה שלא תשאלי את המפיקים אם את יכולה לביים פרק?', אבל חשבתי שלא יתנו לי. בסוף הלכתי לאנשי נטפליקס ושאלתי: 'אני יכולה לנסות אולי לביים?', והם אמרו: 'לכי על זה'. בסוף ביימתי עשרה פרקים".
6 צפייה בגלריה
"שאלתי אם אני יכולה לנסות לביים, זה נגמר בעשרה פרקים". מתוך "בית הקלפים"
(צילום: נטפליקס)
לפני שלוש שנים רייט ביימה את סרט הביכורים שלה "אדמה", "שבו רציתי להזכיר לאנשים שכולנו בני אדם וכולנו נולדים אנשים טובים, ושהעולם משחיר חלק מאיתנו. אני מקווה לביים בקרוב את 'בינגו' - סרט על בלרינה אקסצנטרית לשעבר שגבר צעיר מתאהב בה. אני אוהבת לביים ולראות מה שחקנים יכולים לעשות ולהוציא את זה מהם".
מאז שאת מביימת, את מבינה במאים אחרים טוב יותר?
"אגיד לך את האמת: במאים שאף פעם לא שיחקו - הם לא במאים טובים. ואני לא מחמיאה כאן לעצמי, אני בתעשייה הזו 40 שנה ובמהלך הקריירה ראיתי שכל הבמאים האלה שנחשבים מדהימים לא באמת מבינים מה אנחנו השחקנים עושים. חלקם כן, כמובן, אבל מעטים מאוד".
הרבה לפני שגילמה את אשת הנשיא ואף את נשיאת ארצות הברית ב"בית הקלפים", רייט הפגינה מודעות ומעורבות פוליטית וחברתית. כמתבקש היא תומכת נלהבת של התנועות MeToo ו-Time's Up. "לפני כמה שנים - כשהתקשורת רק התחילה לדבר על זה ש'רגע, הכוכבת הזאת והזאת מככבת לצד השחקן הזה והזה, ומשלמים לה חצי ממה שמשלמים לו בדיוק על אותה כמות העבודה' - לא היה לי מושג שהפער כזה גדול. הופעתי באירוע בוושינגטון, והאישה שראיינה אותי באותו ערב שאלה: 'את חושבת שהמצב של הנשים משתפר?'. אמרתי: לא, זה לא משתפר'. לא הייתי הראשונה. לורה דרן ופטרישיה ארקט אמרו את זה ראשונות, ואני פשוט קפצתי על הגל ואמרתי שאנחנו חייבים להמשיך לדבר על הנושא. מאז המצב ללא ספק השתפר, אבל אנחנו עדיין לא לגמרי שם".
במסגרת האקטיביזם שלה, רייט מקדמת פרויקטים לרווחת תושבות קונגו ונמנית על מקימות עמותת Pour Les Femmes. "השתתפתי במשך שנים בקמפיין שניסה לעורר את המודעות למצבן של הנשים בקונגו. בגלל מיליציות שגנבו מינרלים מהמכרות - אותם מינרלים שמפעילים את כל המכשירים שיש לנו - אישה נאנסת כל 48 דקות. יש שם מעל שישה מיליון מתים, ואף אחד באמריקה לא שמע על הטרגדיה הזאת. אז החלטתי להיות הקול שלהן ונסעתי לבקר אותן באפריקה.
"פגשתי נשים, כולל ילדות, שנאנסו בכל יום ואיבדו את הבעלים שלהן. וכשאת מאבדת את בעלך ואת גרה בכפר, את לא יכולה לעבוד כי את צריכה לטפל בילדים. ולכן הקמנו את העמותה - אנחנו מייצרות ומוכרות פיג'מות, שהתפקיד שלהן לייצג ולסמל ביטחון ונוחות. בכל פעם שמישהי או מישהו קונה פיג'מה, חלק מההכנסות הולכות לעזור לנשים הללו. יצרנו גם ארגוני חברה אזרחית, שיש להם מתחמים עם מתקני הכשרה, בתים לאימהות ולילדים, ובתי ספר. הצלחנו להגיע לקונגרס ולהעביר חוק חדש שעזר לנו להגן על הנשים בשטח בקונגו. שכנענו אפילו את חברת אפל לעבוד בלי מינרלים מאזורי קונפליקט. ואז דונלד טראמפ נבחר לנשיאות והרס הכול. הוא הפך את החקיקה והוציא את כוחות הביטחון מהשטח".
בכלל, לרייט יש השגות על המצב כיום בעולם. "העולם שלנו הוא אסון. ממש אסון. ארצות הברית פתטית כרגע. וזה מאוד מפחיד, כי אני לא יודעת מה צופן לנו העתיד ואם חושבים על הבחירות הבאות לנשיאות - מה הולך לקרות? שוב נלך לכיוון הטירוף? האם אי פעם נוכל לחזור מזה? אני מרגישה שאנחנו חייבים לעשות ריסטארט".
