עד גיל 40, היה ניקולאי קוסטר־ולדאו שחקן עסוק למדי שהופיע בהפקות הוליוודיות כמו "בלאק הוק דאון", "וימבלדון – אהבה בלבן" ו"ממלכת גן עדן". אבל כשהגיעה ב-2011 הסדרה "משחקי הכס", שהתבססה על סדרת ספרי "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין, הפך קוסטר-ולדאו לסמל סקס בינלאומי שמתוגמל היטב. "אני סמל מין? אין לי מושג אם אני סמל מין", אומר השחקן הדני, היום בן 51, בראיון זום שערכתי אתו לאחרונה. "מבחינה גלובלית ההשפעה של הסדרה הנפלאה הזאת הייתה עצומה, אף אחד לא חזה את ההצלחה האדירה. זו הייתה רכבת הרים".
4 צפייה בגלריה
"אני אסיר תודה על כל החוויה". קוסטר־ולדאו ב"משחקי הכס"
(צילום: Macall B. Polay, באדיבות yes)
קוסטר־ולדאו נהנה מהדהירה ברכבת השדים הזאת. הדמות שהוא גילם, ג'יימי לאניסטר – אביר במשמר המלך וצאצא לבית לאניסטר, אחד הבתים העשירים והחזקים ביותר בממלכת ווסטרוז - הפציעה כבר בפרק הראשון "החורף הגיע". האח התאום של סרסיי נתפס תחילה כנטול מוסר ומצפון, אבל בהמשך התגלה כדמות הרבה יותר עמוקה ומורכבת, שהתמודדה עם שנאה עצמית ושרוחשים לה כבוד ואהדה. ג'יימי נתפס כאנטי־גיבור המושלם. "כשניגשתי לתפקיד לקחתי אותו ברצינות וניסיתי להבין את השריון המוזהב, את יד הזהב (יד ימין שלו נכרתה במהלך הסדרה - א.ק), את החרב – נכון, זה מגוחך, אבל גם כיף גדול. היו רגעים שבהם חשבתי לעצמי 'אני לבוש כאילו שאני בדרך למסיבת האלווין'. אבל כמובן שנהניתי מהמחקר שנדרשתי לעשות ומהתהליך שבו ניסיתי להבין מי היא הדמות שניצבת לפניי".
לדמותו של ג'יימי לאניסטר ב"משחקי הכס" יש חיי מין עשירים – אחת הסיבות לכך שלדברי קוסטר־ולדאו אשתו, הזמרת-השחקנית נוקאקה, לא צפתה בסדרה. "זו הייתה הבחירה שלה. כן, מהצד שלה לא הייתה שום תמיכה!", הוא צוחק. "אבל באמת שזה היה בסדר גמור מבחינתי. אשתי לא צפתה בסדרה, לא רק בגלל הסקס - גם אם החלק הזה היה ביזארי. זה מוזר לצפות באדם שאתה מכיר בצורה כל כך אינטימית מעמיד פנים שהוא אדם אחר לגמרי".
איך היה להיפרד מג'יימי לאניסטר?
"הקושי האמיתי היה להיפרד מקבוצת האנשים שביליתי איתה כל כך הרבה זמן במשך תקופה כה ארוכה. זה כמובן היה רגע מר-מתוק. כמובן שג׳יימי היה דמות מצוינת ואני אסיר תודה על כל החוויה – אבל לא מדובר באדם אמיתי, אז הפרידה לא הייתה קשה. בדיוק ראיתי את הטיזר לפריקוול של 'משחקי הכס', וזה נראה מצוין. אני מקווה שגם זה יהיה הצלחה גדולה וייהפך לתוספת ראויה לעולם של 'משחקי הכס'".
בסיום הצילומים חמדת משהו לעצמך מהתלבושות או מהתפאורה? לקחת פריט כלשהו למזכרת?
"לקחתי הביתה את כס הברזל", הוא מתבדח כהרגלו. "חשבתי שזה מן הראוי שאני זה שיוכל לקחת את הכס. סתם. הייתי בטוח שהכס ופריטים אחרים ימצאו את דרכם לתערוכה של HBO, כך שלא יכולתי לקחת כלום. אני לא יודע אם מישהו מהקאסט גנב משהו – אבל אם הייתי יודע על מישהו שגנב לא הייתי מגלה לך".
"לגמרי השתמשתי בסחיטה רגשית"
קוסטר־ולדאו ידע לנצל את התהילה ואת קרש הקפיצה של "משחקי הכס" כדי למנף את הקריירה שלו, והעובדה שהפך לאיש אמיד סייעה בכך. ביוני 2016 דיווח ה"הוליווד ריפורטר" כי השחקן עתיד להרוויח למעלה מ-500 אלף דולר לפרק עבור עונות 7–8 של הסדרה. כעבור שנה הוא הפך לאחד השחקנים המשתכרים ביותר בהיסטוריה לפרק, כאשר השכר שלו עבור פרק זינק לשני מיליון פאונד. כדי לשמר את ההצלחה הוא כונן חברת הפקה יחד עם חברו הטוב ג׳ון דריק, "שאינו רק חבר קרוב, אלא גם אדם שאני כותב אתו תסריטים", הוא מספר. "שנינו מתעניינים מאוד בדילמות היומיומיות שכולנו מתמודדים אתן. האתגר שלנו הוא למצוא סיפורים מקוריים שידגימו את אותן דילמות".
כעת הצמד הזה משגר סרט חדש – "נגד הקרח", שהוצג בפסטיבל ברלין האחרון מחוץ לתחרות ומגיע השבוע (רביעי) היישר למרקע של נטפליקס. "מבחינתי זהו פרויקט לנשמה", הוא מעיד. "היה מקסים מצידם של אנשי נטפליקס לשלם על יצירת הסרט. 'נגד הקרח' מבוסס על סיפורה האמיתי של משלחת הספינה 'אלבמה', שהפליגה ב-1909 לצפון-מזרח גרינלנד. בעוד הצוות נשאר בספינה, הדמות שאני מגלם – איינאר מיקלסן, חוקר ומגלה ארצות דני – יוצא יחד עם מכונאי לא מנוסה למסע בערבות הקרח של גרינלנד, לחפש אחר מפה חשובה שתקבע את עתיד האי ותמנע מהאמריקאים להשתלט עליו. שתי הדמויות מבינות שבסופו של דבר אין לנו מה להיאבק בטבע, כי הוא חזק מאיתנו. השנים שרדו בין היתר בזכות החברות שלהם. צילמנו את הסרט בקוטב הצפוני, באיסלנד ובגרינלנד, וזה היה החלום שלנו מתחילת הדרך – לנסות להפוך את הסרט לכמה שיותר אותנטי. אני גאה בו מאוד".
בטח קפאת בצילומים.
"כשצילמנו בגרינלנד היה מינוס 28 מעלות, אז אפשר לומר שהיה קריר...".
נגד הקרח – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
עבור השחקן הסקנדינבי הבחירה לעשות פרויקט על גרינלנד היא מתבקשת. "כשהייתי ילד, אבא שלי עבד בבסיס האמריקני בצפון גרינלנד, כך שהמקום תמיד היה חלק מהחיים שלי", הוא אומר. "כמו כן, אשתי ואם שתי בנותיי היא בתו של הפוליטיקאי הגרינלנדי יוסף מוצפלדט, שכיהן כשר האוצר והחוץ בממשלת גרינלנד. אנחנו יחד כבר כמעט 25 שנה, כך שיש לי משפחה ענקית בגרינלנד ובית שבו אני מבלה לא מעט".
הצלחת למשוך ל"נגד הקרח" את צ׳ארלס דאנס, חברך מ"משחקי הכס".
"אכן כן. יצרתי קשר עם צ'ארלס ואמרתי לו שיש לי תפקיד טוב מאוד עבורו – שר האוצר הדני המסרב לממן משלחת חיפוש לגרינלנד בניסיון לאתר אותנו. צ'ארלס שאל אותי אם אני מבקש ממנו טובה, ועניתי שכן. אז הוא אמר: 'טוב, אני אגיע לאיסלנד'. לגמרי השתמשתי בסחיטה רגשית. ואני שמח שהוא הגיע – הוא עשה עבודה מצוינת".
פרויקט מסקרן נוסף שעשה קוסטר־ולדאו לאחרונה הוא "טעם של רעב", בו הוא מגלם שף שהוא וזוגתו מקריבים הכול כדי להשיג כוכב מישלן. "למזלנו יש בקופנהגן שפים מדהימים ומסעדות מעולות, דוגמת 'נומה'. יצא לי לבלות עם כמה שפים שלימדו אותי קצת. העולם הזה של הבישול מרתק, אבל אני לא יכול לומר שאני בשלן גדול בחיי האישיים. למדתי בצילומים איך להעמיד פנים".
מה אתה מכין לאשתך ולילדות?
"הבחירות הבטוחות שלי הן טלה וספגטי קרבונרה".
קוסטר־ולדאו לא מזניח גם את הוליווד, והשנה נראה אותו לצד ג'יימי פוקס וג'נוארי ג'ונס בסרט "אלוהים הוא כדור", שביים ניק קסבטס. "עבדתי עם ניק לפני שמונה שנים בקומדיה 'האישה האחרת' וכבר אז הוא הראה לי את התסריט של 'אלוהים הוא כדור'. צילמנו במקסיקו וניו-מקסיקו. מדובר בסיפור אפי ואפל ואני מגלם שוטר שנשאב לעולם הצללים לאחר שבתו נחטפה והוא מנסה למצוא אותה. מדובר בסיפור קיצוני ואלים. זהו אחד הפרויקטים האינטנסיביים ביותר שחוויתי בכל הקריירה".
למרות ההצלחה שזכה לה חשוב לקוסטר־ולדאו להדגיש שבמקצוע שלו שום דבר לא ודאי, ולפעמים חווים גם אכזבות וכישלונות. "'משחקי הכס' היא דוגמה טובה לכך – אמנם קיווינו שהסדרה תצליח, אבל לא ידענו אם זה יקרה. היו סדרות אחרות שעשיתי וחשבתי שהן מדהימות, אבל לא היה להן את הטיימינג הנכון והן לא הצליחו. בגלל שאף פעם אי אפשר לדעת אם משהו יצליח, אתה חייב ללכת עם הבטן והלב שלך. למדתי בשלב מאוד מוקדם לא להשוות את רמת האושר וההערכה העצמית שלי עם ההצלחה או הכישלון של הפרויקטים שלי – אחרת הייתי חווה יותר משברים מהרגיל".
אפרופו משברים, חגגת בשנה שעברה יום הולדת 50. סבלת ממשבר הגיל המפורסם?
"אני חווה משברים כל הזמן, אבל ביום ההולדת ה-50 שלי לא סבלתי משום דבר מיוחד. למרות שהקורונה בדיוק השתוללה, נערכה לכבודי חגיגה גדולה ונהדרת – ולא בהתאם לתקנות...".
לפני כמה חודשים הוא שימש נשיא חבר השופטים של פסטיבל "קאן סדרות" הרביעי. לצדו כיהנה התסריטאית־במאית־מחזאית סיגל אבין ("לאבד את אליס"). "מאוד נהניתי מחברתה של סיגל, היא אישה חכמה להפליא", הוא מספר. בתחרות הזאת השתתפו גם שתי נציגות מישראל - "ילדות סכסכניות" ו"עלומים", שיצאו בידיים ריקות מפרסים. "בזמן הפסטיבל, בעודי צופה בסדרה מרוסיה – חשבתי לעצמי שבעצם מעולם לא ראיתי סדרה מרוסיה והופתעתי שהרוסים הם למעשה ממש כמונו. אמנם זה כל כך בנאלי וברור, אבל נחמד להיזכר בזה, שאנחנו חיים בתרבויות ובנסיבות שונות – ובכל זאת, הקשיים והדברים איתם אנחנו מתמודדים ביומיום, זהים. ברוסיה, באיטליה או בישראל, כולנו חולקים את החוויה האנושית. לפעמים נעים להיזכר בזה, היות והיום אנחנו חיים בעולם משוסע, שבו יש לא מעט אנשים שמחפשים לזרוע פחד".
כבר בצעירותו, קוסטר־ולדאו פיתח מודעות חברתית וסביבתית רבה. "בשנים האחרונות בעיית שינויי האקלים סוף סוף הפכה לחלק מהאג׳נדה הגלובלית, בגלל שפתאום אנחנו יכולים לראות את הבעיות האלה במציאות. הצעירים תמיד פעלו למען הנושא הסביבתי, אבל ההבדל היום הוא שבגלל המדיה החברתית והאינטרנט הקול שלהם חזק יותר ויש להם יותר השפעה – מה שחיובי בעיניי. כשאני הייתי צעיר הלכתי להפגנות וניסיתי לשנות את העולם. אבל כשקבוצה של מאה איש עושה הפגנה זה משהו אחד, וכשמאה מיליון מרימים צעקה במדיה החברתית, זה משהו אחר. זה קול שיש להתייחס אליו. אזרחי העולם צריכים לקחת את האחריות לידיים. כמובן שיהיו אנשים שיגידו שיש להם מספיק במה להתעסק, שהם חייבים לסגור את החודש ולהאכיל את הילדים ואני מבין את זה לגמרי. זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים שהפוליטיקאים שלנו יפעלו".
לאור זאת, לא מפתיע שהאו"ם בחר בו להיות שגריר של רצון טוב, תפקיד המוענק למפורסמים. "זה אחד היתרונות בלהיות חלק מסדרה כמו 'משחקי הכס'. תפקיד השגריר מאפשר לי לטייל ברחבי העולם ולפגוש אנשים מלאי רצון ותשוקה, שנאלצים להתמודד עם נסיבות לא פשוטות ומנסים להפוך את הקהילות שלהם ואת העולם כולו למקום טוב יותר. זה נותן לי תקווה – הרי כולנו רוצים בסופו של דבר את אותו הדבר. זו גם הסיבה שעל העולם להשתנות. ראיתי לא מזמן סקר שקבע שמעל 50% מבני 25-18 חושבים שהאנושות נדונה לאבדון. וזה נורא, כי סופנו לא קרב ואנחנו עוד יכולים לפעול. יש לנו את האמצעים וההזדמנות לעשות עם זה משהו".
