העונה ה-25 הותירה את "הרווק" האמריקאי מוכה וחבול. כריס הריסון, המנחה הוותיק של התוכנית במשך 23 עונות, 'לקח הפסקה' מהתפקיד שלו כמנחה בעקבות ריאיון שבו הגן על מתמודדת בתוכנית ששיתפה פוסטים גזעניים ברשתות החברתיות ולעגה לעבדות. "כולנו צריכים לתת לאנשים קצת יותר חסד, קצת יותר חמלה", אמר הריסון, אלא שההפקה כפי הנראה, חיסלה את מלאי החמלה והחסד שלה על המוניטין של הפורמט, הדועך ממילא, והחליטה לשחרר אותו מתפקידו. "הרווק" הוא פורמט שמהותו שיווק אגרסיבי של אגדה רומנטית על אהבה, וכל טיפת טינופת שתציע שהעולם שבו הוא מתנהל אינו מתוק וקצפתי, תגרום לאשליה לקרוס.
ייתכן שישנו קשר בין האירוע הזה להחלטה של ההפקה על הספין-אוף החדש של הפורמט, שעלה בשבוע שעבר בארה"ב והיום (ג') אצלנו ב-yes, "רווק הזהב". גארי טרנר הוא הרווק החדש, אלא שגארי הוא לא באמת רווק אלא אלמן. הוא היה נשוי במשך 43 שנים לאשתו האהובה, טוני, ובערך שלושה ימים אחרי שהם עברו לבית החלומות שלהם על שפת האגם היא הלכה לעולמה בעקבות מפגש מצער עם חיידק טורף. טוני הוא בן 71, כשהוא מתכונן לפגישה הראשונה שלו עם הרווקות (שרובן אינן רווקות, מן הסתם), הוא מרכיב את מכשירי השמיעה שלו. הנשים שיוצאות אליו מהלימוזינה הן בנות 60 עד 75 (למעט אחת, דודה של ג'ימי קימל, שהיא בת 80 ומשהו). ההפקה של "הרווק" יכולה לסמן לעצמה וי נאה על מיגור הגילנות בטלוויזיה, או לפחות על כוונות טובות.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
אבל מהרגע הראשון ברור שעם כל הכוונות היפות האלו, להפקה אין שום כוונה לשחרר קצת חבל מהפורמט המקורי. פנסיונרים או לא, כל השטיקים הרגילים של התוכנית נכחו שם, ואף אחד לא חשב לרגע לנצל קצת את החומר האנושי השונה מהרגיל (להלן צעירים בני עשרים עד שלושים שחולמים להפוך למשפיענים באינסטה) כדי לרענן באמת את הפורמט. כל הנוכחים, הרווק ולול הפרגיות שכרכר סביבו, נשבעו שוב ושוב שעוד יש להם דופק ורגשות ושמגיעה להם בזכות האפשרות להתאהב שוב, על אף הפגם הבלתי נסלח שנפל בהם - העובדה שהם עברו את גיל 65. הנשים יצאו מהלימוזינה השחורה שהגיעו בה אל האחוזה כשהן לבושות בשמלות ערב על עקבים גבוהים ("רואה את העקבים האלה?", אמרה אחת מהן, "אני מרגישה מאוד נוח עם 15 סנטימטר") ועשו הכול כדי להוכיח שהן חיוניות בגופן וצעירות בנפשן.
אם הייתה תקווה שחבורה של נשים מבוגרות תצליח לייצר דינמיקה מעניינת מהרגיל של כוח נשי, שהן יפיקו הנאה זו מחברתה של זו ולא רק יתאבססו על מרדף הדקות הנצחי אחרי זמנו של הרווק, מהר מאוד התברר שפה זה לא יקרה. הציפייה והתקווה לגרסה מיושבת וקלילה יותר של הפורמט, בהתחשב בכך שמדובר באנשים שכבר צברו ניסיון, תבונה וחוכמת חיים במדעי הפרופורציות אינה ניכרת. טרנר אומנם חמוד וטבעי אבל הוא גם מדקלם נהדר את הטקסטים של הרווק ומודה שהוא נרגש כי הוא עומד לפגוש את אשת החלומות שלו. ההפקה השאירה את כל הקבוצה ערה ללילה שלם של מינגלינג לפני טקס הענקת הוורדים הראשון, למרות שמבט אחד על הפרצוף של כולם מבהיר שרובם כבר היו מעדיפים לבלות את הלילה הזה בשינה (דודה של ג'ימי קימל, אגב, גם עשתה את זה ונרדמה על הספה).
"הרווק" לא רק קיבלה הזדמנות לטפוח לעצמה על השכם במפגן של פוליטיקלי-קורקט עדכני, היא גם קיבלה גבר אחד וחבורת נשים עם סיפורי חיים מעניינים, יש לשער, אבל מעט מאוד מזה אם בכלל הצליח לזלוג פנימה לפרק הפתיחה. רוב הזמן הוקדש לקרקורים הרגילים על התאהבות מהירה כבזק וכמיהה להיחרט בזיכרון. הפרומו להמשך העונה מרמז על דרמות רומנטיות, קריסות נפשיות של חלק מהנשים, ה"אני סיימתי" הרגיל של הרווק התורן ופעילות אקסטרים. לא שיש בזה משהו רע או שאנשים בשנות ה-70 לחייהם לא אמורים ליהנות מנסיעה פרועה על טרקטורונים ומטיפוס הרים, אבל היה אפשר לצפות מסדרה על אהבה בוגרת שתאפשר לצופה ליהנות מהיתרונות של האהבה הזאת, ולא תנסה לכפות אותה בכוח אל מיטת הסדום של הצעירים והפוחזים. אם זה עומד להיות המצב, תנו לי את דודה של ג'ימי קימל נוחרת על הספה, ונסגור עניין.