איש העטלף שוב כאן: באטמן הוא אחד מגיבורי הקומיקס שעברו הכי הרבה גלגולים קולנועיים (וטלוויזיוניים) לאורך השנים - החל באדם ווסט בסדרה הקאמפית משנות ה-60, דרך הגרסה של טים ברטון בכיכובו של מייקל קיטון, הכישלונות של ג'ואל שומאכר ועד לידתו המחודשת והמוצלחת בטרילוגיית "האביר האפל" של כריסטופר נולאן, והפחות מוצלחת בכיכובו של בן אפלק, שסרטיו לא ממש התעלו לרמה גבוהה.
"באטמן" – טריילר
עכשיו אנחנו מקבלים ריבוט נוסף תוצרת הבמאי מאט ריבס ("קלוברפילד", "כוכב הקופים: שחר"), שקיבל חופש יצירתי יוצא דופן וייצר את הבאטמן הכי אפל שזכור מאז ומעולם למעשה. בתפקיד היוקרתי זכה הפעם רוברט פטינסון בן ה-35, שאולי פרץ בסדרת סרטי "דמדומים" כערפד מנצנץ בשמש, אך מאז הספיק לעשות תפקידים רציניים בהרבה והפך לשחקן מוערך עם השנים.
לגבי שמש, או דברים מנצנצים, תשכחו מזה - "באטמן" גרסת 2022 חשוך, גשום, קודר וגם כך בקושי רואים את הפנים של פטינסון, שלאורך רוב 175 הדקות של הסרט עוטה את החליפה והמסכה. לקריאתו הפרמיירה החגיגית של הסרט הוא סיפר על ההתרגשות שלו לאחר שזכה בתפקיד, והחשיבות של באטמן עבורו.
"העובדה שבאטמן קיים לאורך כל כך הרבה זמן ועבר שלל עיבודים לאורך השנים, ובמקביל הראה שיש לו כל כך הרבה שכבות, גרמה לכך שיש המון צורות שבהן ניתן לשחק אותו", הוא טוען. "למרות שחצי מהפנים שלך מוסתרים, שזה די מוזר, אתה יכול לכוון אותו לכל כך הרבה ז'אנרים שונים. גם המורשת של כל מי שגילם אותו בעבר - זו זכות ענקית להצטרף לרשימה הזו".
זה בטח היה רגע מאוד מיוחד עבורך, כשעטית את המסכה והחליפה.
"כשלבשתי את החליפה בפעם הראשונה, יכולתי להרגיש את זה. אני זוכר שפשוט הלכתי במגרש החניה וראיתי את הצל שלי עם שתי אוזניים קטנות שיוצאות לי מהראש, זה היה ממש מוזר. במשך שלוש שנים התפקיד הזה היה חלק מהחיים שלי. הצילומים ארכו 156 ימים, זה הרגיש מאוד סוריאליסטי. ברגע שראיתי את הפוסטרים התחלתי להבין שזה באמת קורה. זה מתחיל להרגיש קצת יותר אמיתי עכשיו".
נפגשת עם השחקנים שגילמו את באטמן לפניך?
"לא. לא רציתי להיות תינוק ולומר להם משהו כמו 'נו, בבקשה תעזור לי להיות באטמן' (צוחק). בעיקר אמרתי לעצמי 'ככה לא תגלה להם שאתה לא יודע מה אתה עושה'".
באטמן הנוכחי נמצא בתחילת דרכו, שנתיים בלבד מהרגע שעטה לראשונה את הגלימה, וקורא לעצמו "נקמה". פטינסון ניסה להסביר את המהות של הדמות כפי שמעולם לא ראינו אותו עד כה - מיוסר, מתוסכל וחדור מטרה. "בפעם הראשונה שקראתי את התסריט הבנתי שפתאום יש שינוי דרסטי מהדרך המסורתית שבה ברוס וויין מוצג", הוא אומר. "מאז המוות של ההורים שלו הוא פשוט צף לו בעולם. הוא לא עבד על עצמו בכלל, והחליט שהדרך היחידה שלו לשרוד היא ליצור זהות נוספת, שאליה הוא מתחבר יותר ויותר. אין לו יותר מדי שליטה על מה שקורה לו כשהוא לובש את החליפה. הוא באמת מאמין שהוא אדם אחר כשהיא עליו והוא מכור לזה".
ג'פרי רייט ("לא זמן למות"), שמשחק את המפקח ג'יימס גורדון, סיפר על ההחלטה להפוך את באטמן לריאליסטי ככל שניתן - ללא איפור מוגזם ותיאטרלי, ללא מאפיינים חיצוניים מוגזמים ויוצאי דופן, ולהכניס את המיתולוגיה של הסיפור לתוך קונטקסט עכשווי. "כל סרט באטמן שנעשה בעבר נעשה בדרך שלו. מה שבאמת גורם לי להתלהב לגבי התסריט והחזון של מאט (ריבס) הוא העובדה שהבאטמן שלו מאוד רלוונטי", הוא טוען. "הוא כיבד את ההיסטוריה של הזיכיון מ-1939 עד היום והוסיף לגותהאם מאפיינים של המאה ה-21. אני חושב שזה מאוד מלהיב והמעריצים הולכים להתרגש כי זה מודרני - זה עכשווי וזה גם מבוסס על המקור של הדמויות עם המסתורין, העבודה הבלשית וכל שאר הדברים הטובים".
אפשר לומר שגורדון הוא חלק מאוד חשוב בעלילה הפעם, והמון תלוי בו.
"אני חושב שמאט היה מאוד חכם בצורה שבה הוא הפעיל אותו. הצורה בה גורדון הופעל גרמה לכמה אלמנטים חשובים בסרט להתבלט. כן, זה סרט של באטמן, כן, יש את כל האנרגיה הזו, אבל הוא רצה לעשות סרט שיש בו שכבות רבות ומרוכז במסתורין, והעובדה שהחקירה הבלשית נמצאת במרכז אפשרה לו לעשות זאת וכך הוא גם הצליח לעשות הומאז' לסרטים שהוא אוהב. הוא ואני בני אותו דור – ואני מאוד אוהב את הסרטים עם סידני לומט, "הקשר הצרפתי", "כל אנשי הנשיא" ותור הזהב של הקולנוע בשנות ה-70. אני לא יכול לומר שלגורדון יש יותר עומק, אבל אני חושב שהקשר שלו עם באטמן הודגש בסרט הזה יותר, עניין שהיה מלהיב מאוד עבורי ושרת את האינטרס של הדמות. זה באמת חוזר לבסיס ולמהות של די סי".
פול דאנו ("זה ייגמר בדם"), שמגלם בצורה שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד כה את איש החידות, הנבל הראשי של הסרט, חיזק את ההחלטה הזו: "מאט נתן לנו מתנה בדמות תסריט יפייפה ומהודק שהיווה את הבסיס להכול. הוא הציע לנו את ההזדמנות לעשות משהו יותר ריאליסטי, אישי, רגשי ופסיכולוגי, כשבמקביל אתה יודע שאתה ניגש לחומר מיתולוגי. אני חושב ששני הדברים הללו איכשהו הצליחו לבלוט יחד - זו לחלוטין הייתה השאיפה עם איש החידות, שכל מפגש עם המציאות עשוי לגרום לו להיות יותר מפחיד, אבל במקביל זו גותהאם וזה איש החידות".
הפעם הקודמת שאיש החידות הופיע בסרט של באטמן הייתה באמצע שנות ה-90, כשג'ים קארי גילם אותו כשהוא לבוש בבגד גוף צמוד ירוק ושיער אדום זרחני, כאילו יצא הישר מחוברת קומיקס. בגרסה הנוכחית דאנו לקח את הדמות הזו לקיצון השני, עם מסכת BDSM שמסתירה לחלוטין את פניו וסרבל חום שמזכיר מאוד את הלבוש של הרוצח ב"זודיאק" של דייויד פינצ'ר.
הדמות שלו השפיעה עליך בצורה כלשהי כשלקחת על עצמך את התפקיד?
"אני אגיד שג'ים קארי היה אחד השחקנים האהובים עליי כשגדלתי והייתי אובססיבי לגביו כתלמיד בית ספר יסודי. במובן מסוים, מאט נתן לנו את המפתחות וסמך עלינו עם התסריט, אז לא הייתי צריך לחשוב על מה עשו נבלים אחרים, אבל בצורה לא מודעת אני בטוח שהושפעתי איכשהו. האמת שלבשתי תחתונים ירוקים, מחווה סודית שלי לדמות ההיא (צוחק)".
עוד דמות חשובה לעלילה וכמובן למיתולוגיה של באטמן היא קאט-וומן, שמגולמת כאן על ידי זואי קרביץ ("שקרים קטנים גדולים"): "זה היה מאיים. אני חושבת שכדי באמת לכבד את הדמויות הללו ולשחק אותן כאנשים רב-ממדיים, אי אפשר לחשוב עליה רק כקאט-וומן, כמישהי איקונית, פשוט צריך לשחק את הדמויות הללו כבני אדם שנמצאים באותה סיטואציה ולקוות שהכול יזרום".
איך התכוננת לצילומים? עשית משהו מיוחד לקראתם?
"זה נדיר לראות דמות שהיכולת הפיזית שלה חשובה כמו כל תכונה אחרת שלה. צפיתי בהמון קליפים של חתולים ואהבתי את המסתוריות באיך שהם זזים ואת החלקלקות שלהם וניסיתי למצוא דרכים להביא את אותה אלגנטיות וביטחון לדמות הזו".
קרביץ ופטינסון, כראוי לבאטמן וקאט-וומן, מנהלים מערכת יחסים מבלבלת ומבולבלת, כשנראה כי שניהם מעדיפים את הגרסאות שלהם עם המסכה ולא בלעדיה - לא בדיוק המתכון הבריא לזוגיות מוצלחת. למעשה, מערכות היחסים של איש העטלף איתה, עם גורדון וכמובן עם איש החידות מספקות לנו הצצה לנפש הבודדה שלו, שלא נותן אפילו לחברים שלו להתקרב באמת. אבל אל דאגה, למי שייצא מהסרט עם טעם של עוד = פטינסון חתום על שני המשכונים שיסגרו טרילוגיה מסקרנת במיוחד.
