בסמטאות הצרפתיות הציוריות ייתכן ונפגוש את בל, היפה בנשים. אוהבת אגדות מופלאות ואנשים, מתעלמת מגברים מסוקסים ומעריצה את אביה הממציא. אולם חייה השגרתיים, שסבלו עד אז רק מחיזוריו העיקשים והלא רצויים של גסטון, התערערו לחלוטין כשגילתה שכדי להציל את אביה האהוב ממוות עליה לעבור לגור עם חיה אכזרית שמסתירה סוד גדול בארמון מכושף.
כשבל נופלת בשבי החיה, סיפורה מתחיל בסערה. היא מסתגרת בחדרה ומסרבת לתקשר עימו או להיענות להצעות הנישואים שלו, אך בהמשך השניים מתקרבים, עד שלבסוף הוא שובה את ליבה. רגעים אלה, כמו אחרים בסרט, מעלים את השאלה המתבקשת - האם הנסיכה לקתה בתסמונת סטוקהולם? החוקרת ומטפלת ה-CBT שרון גרשון ממכון טמיר לפסיכותרפיה מתארחת בפודקאסט דיסני של ynet, "אבק פיות", ומפרקת את החוויה של הנסיכה בל, ומסבירה מדוע אין האחד דומה לשני.
דרך סיפורי שבי לאורך ההיסטוריה וכלה בסיפורה של נסיכת הדיסני עוד בעיירה הצרפתית הקטנה, למדנו לזהות דפוסי התנהגות של שבויים, ולהבין כיצד מוחו של שבוי פועל על מנת להגן על עצמו. אולם האם השבי האמיתי של בל היה דווקא מידי גסטון? מהם התנאים האופטימליים שבהם שבוי או שבויה יכולים ללקות בתסמונת כזאת? וכיצד, אם בכלל, אפשר להשתחרר מתחושת ההזדהות עם החוטף כשכל מה שהיא מעניקה לך היא רשת ביטחון? האזינו לפרק.
