"הסנדק" של פרנסיס פורד קופולה, אחד מהסרטים הגדולים בכל הזמנים, התייצב לטקס האוסקר של 1973 כפייבוריט לזכייה ברוב הפסלונים, אך בפועל סיים את הטקס עם שלושה בלבד - בהם פרס הסרט הטוב ביותר.
גם בקטגוריית התסריט קיבל הסרט אוסקר, בעוד הפסלון השלישי היה מיועד למרלון ברנדו שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר, אולם עורר סערה כשסירב לקבל אותו - ושלח בשמו אישה אמריקאית-ילידית בשם סאשין ליטלפת'ר. לאחר ההכרזה על זכייתו של ברנדו, ליטלפת'ר עלתה על הבמה כשהיא זוכה למחיאות כפיים לצד שריקות בוז, ובהמשך אף ספגה עלבונות ואיומים במעצר ותקיפה נגדה.
זה היה ללא ספק רגע היסטורי בטקס האוסקר, ששודר כמובן בשידור חי בטלוויזיה. ליטלפת'ר, אז בת 26, עלתה על הבמה עם שתי הבטחות לקיים: לא לגעת בפסל (הוראה שקיבלה מברנדו עצמו) ושדבריה לא יארכו יותר מ-60 שניות (הוראה שקיבלה ממפיק האירוע דאז, שדקות קודם לכן הודיע לה שכוח אבטחה יעצור אותה אם לא תעמוד בזמנים).
(הנאום של סאשין ליטלפת'ר)
"ברנדו למרבה הצער לא יכול לקבל את הפרס הזה", אמרה אז ליטלפת'ר בפתיחת דבריה המאולתרים, כשידעה שלא תוכל להקריא משמונת העמודים המודפסים שנתן לה השחקן בעצמו. "והסיבות לכך הן הטיפול של תעשיית הקולנוע באמריקנים הילידים היום", אמרה כשברקע החלו להישמע קריאות בוז. "סלחו לי – וגם בטלוויזיה בשידורים חוזרים, וגם באירועים שקרו לאחרונה בוונדד ני (חודש לפני הטקס ארגון אמריקני ילידי לקח תחת שליטתו את העיירה וונדד ני כדי להפגין נגד הטיפול הלא הוגן באמריקנים הילידים - עימות שבזמן הנאום של ליטלפת'ר היה תחת צנזורה של משרד המשפטים האמריקני, ד"ר)".
כעת, 49 שנים מאוחר יותר, היא תזכה לתיקון אחרי שהוזמנה על ידי האקדמיה לטקס שייערך ושבו היא תהיה אורחת הכבוד. השיא, שעליו גם היא לא העזה לחלום: התנצלות רשמית מפי האקדמיה.
“הייתי המומה. מעולם לא חשבתי שאזכה להיות בחיים כדי לשמוע ולחוות את זה", אמרה ליטלפת'ר ל"הוליווד ריפורטר" בעקבות ההתנצלות שקיבלה בחודש יוני האחרון. “כשעמדתי מול הפודיום ב-1973, עמדתי שם לבד".
מיד לאחר נאומה הקצר, היא טענה שג'ון וויין נתפס על ידי מאבטחים כדי שלא יפרוץ לבמה ויתקוף אותה פיזית, ובמקביל הפכה עם השנים למושא ללעג. למעשה, ליטלפת'ר, ששיחקה במספר סרטים לפני אותו נאום, סיפרה שהממשל איים להשבית כל תוכנית או הפקה שתעניק לה זמן מסך.
"ההתעללות שעברת בגלל ההצהרה שמסרת איננה מוצדקת", כתב נשיא האקדמיה דאז דייויד רובין במכתב ההתנצלות מטעמם. "העומס הרגשי שנשאת עימך והמחיר ששילמת על חשבון הקריירה שלך בתעשייה בלתי ניתנים לתיקון. במשך זמן רב מדי לא זכית להכרה על האומץ שהפגנת, ועל כך אנו מציעים הן את התנצלותנו העמוקה והן את הערצתנו הכנה".
