המגיש והיוצר מודי בר-און, אחת מהדמויות המזוהות ביותר עם ערוץ הספורט, הלך לעולמו היום (ב') בביתו והוא בן 59. בר-און נאבק בתקופה האחרונה במחלת הסרטן, עליה הודיע לפני כחמישה חודשים, אחרי שנעדר משידורי הטלוויזיה בערוץ הספורט. לפני מספר ימים הקליט בר-און את הכתבה האחרונה שלו, עבור גמר ליגת האלופות בערוץ הספורט.
מערוץ הספורט הודיעו על מותו: "יום עצוב. מרכינים את ראשנו עם לכתו של חברנו האהוב מודי בר-און מאיתנו. מחבקים את המשפחה ואת כל אוהביו. המשפחה מבקשת לשמור על פרטיותה ברגעים קשים אלה. הודעה על פרטי ההלוויה יימסרו בהמשך".
בר-און היה שחקן, במאי, כותב ויוצר תיעודי, אך יותר מכול מפורסם בתור המגיש המיתולוגי של ערוץ הספורט, תפקיד שמילא בקביעות מאז 1994 ובמהלכו היה שותף לשורה של תוכניות ומשדרים.
מודי בר-און מתוך "אולפן ליגת האלופות"
(באדיבות ערוץ הספורט)
לצד עבודתו כמנחה, הוא יצר והפיק מספר סדרות תעודה יחד עם ענת זלצר. השניים סיפקו בכל פעם מבט שונה על הישראליות - מהדמויות שעיצבו את המדינה, דרך מקורות ההומור הישראלי ועד לסכסוך הישראלי-פלסטיני. הם שיתפו פעולה מעל ל-20 שנה, קשר שהחל עוד בתקופת הטלוויזיה החינוכית.
בר-און נולד בקריית עמל (כיום קריית טבעון) ליהודה, עולה מרומניה שעבד במפעל המלט בנשר ולנחמה, ניצולת שואה שעלתה מפולין ועבדה כמורה. בילדותו, המשפחה עברה לשכונת אחוזה שבחיפה, שם גדל. הוא שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הנח"ל והיה שותף למלחמת לבנון הראשונה. לאחר שחרורו מהצבא, בר-און למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב במטרה להפוך לשחקן. בתחילה, ניסה את דרכו כסטנדאפיסט כחלק משלישיית סטנדאפ בשם "איך זה עובד באמת", לצד גדי פור ויוסי פרץ.
3 צפייה בגלריה
אלי גוטמן, מאור בוזגלו ומודי בר-און במשדר של המשחק המרכזי בליגת העל
(צילום: הרצל יוסף)
מהר מאוד הוא עבר לכס הבמאי וביים מספר מחזות. במקביל הוא החל לכתוב וב-1993 הצטרף לצוות הכותבים של התוכנית המיתולוגית "החמישייה הקאמרית", יחד עם אסף ציפור, אתגר קרת, עוזי וייל ויוסף אל-דרור.
ב-1994, כאמור, החל את דרכו בערוץ הספורט, שם עבד ברציפות עד פטירתו. הוא הגיש שורה של תוכניות, בהן תוכנית סיכום המחזור של ליגת העל בכדורגל, "יציע העיתונות", והמשדר של המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל, תפקיד שמילא בשנים האחרונות ועד אשר אושפז בשל מחלתו. אך יותר מכול, בר-און מפורסם בתור המנחה של אולפן ליגת האלופות לצד נדב יעקבי, אבי מלר, שגיא כהן ורבים נוספים. הוא גם היה אחראי ליצירת קטעי הספיישל ששודרו בכל שנה לפני משחק הגמר בהשתתפות כל אנשי הערוץ.
בכובעו הנוסף, בר-און היה יוצר תיעודי מצליח, כשאת יריית הפתיחה ביצע באמצע שנות ה-90 עם התוכנית "הכול פתוח" (הטלוויזיה החינוכית), שכללה ריאיונות אולפן ובמקביל גם יציאה אל השטח, שם הוא פגש את זלצר ויחד איתה הפיק מגוון סדרות וסרטים תיעודיים. "הכול אנשים" (2000-1997) הייתה הראשונה בתור - סדרת ביוגרפיות של דמויות מרכזיות בהיסטוריה הישראלית. אחריה יצרו בר-און וזלצר את "במדינת היהודים" (2003), סיפורו של הבידור וההומור הישראלי - סדרה שזכתה בפרס האקדמיה.
ב-2007 יצרו השניים את הסרט "האריה שאג פעמיים" על מלחמת לבנון השנייה. ב-2009 הם תיעדו את תולדות העיר העברית הראשונה בסדרה "תל-אביב-יפו". לאיזון והשלמה, הם יצרו את "הקיבוץ" (2011), שזכתה גם היא בפרס האקדמיה ובפרס פורום היוצרים הדוקומנטריים. מעבר לאלה, ברזומה שלהם ניתן למצוא גם את "שישים", "גיבורי תרבות", "מסעות הברווז", "שורות שורות" ו"האזרחית אלוני". שתי הסדרות האחרונות של השניים היו "כביש 90" (2014), על הכביש היחיד במדינה שחוצה את כל מדינת ישראל לאורכה ו"שיעור מולדת" (2019), שתיארה את תולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
כחלק מחיבתו הרבה לספורט, בר-און היה מזוהה עם הפועל חיפה, ונחשב לאחד האוהדים המפורסמים ביותר של הקבוצה. הוא הותיר אחריו אישה, מיקה, ושתי בנות.
