לפני 40 שנה הרובוטריקים הפכו בין לילה, לאחת מסדרות הצעצועים המבוקשות ביותר בעולם. אבל הטירוף סביבה הגיע לישראל רק בשנת 1986, כשהסדרה המצוירת שודרה בארץ בזמן שגם צעצועים, קומיקסים ומרצ'נדייז שונים נמכרו בחנויות. עם השנים, חלק מהמעריצים שהיו אז ילדים הפכו לאספנים של היום. כעת, הם פותחים לנו את הדלת לאוסף הרובוטריקים הפרטי שלהם. צפו בסרטון.
"בשבילם זה הרבה יותר ממשחק" אספני הרובוטריקים מדברים
(צילום: מתן טורקיה ואסף מגל)
ילדי שנות ה-80 שבקהל בטח זוכרים את הרובוטריקים, תוכנית מצוירת אמריקנית שמבוססת על צעצועים פופולריים שמוצאם בכלל ביפן. מדובר בדמויות רובוטים שיכולים לשנות צורה לרכבים, נשקים, מטוסים, חיות ועוד. אבל הם רחוקים מלהיות נחלת העבר, והפופולריות שלהם חזרה לשיאה בשנת 2007 עם פרסומו של סרט הלייב-אקשן הראשון של הרובוטריקים, שממשיכים לככב באקרנים גם בשנים האחרונות.
בשביל האספנים - הצעצועים הללו הם הרבה יותר ממשחק, כמו ירון זילברברג (43) ומשה שטרית (38) שהיו חלק מאותם ילדי שחיכו בציפייה רבה לכל פרק חדש בטלוויזיה של גיבורי הילדות שלהם. אפשר לראות את האור בעיניהם כשהם מספרים על כנסים של עשרות אלפי משתתפים שמתקיימים מדי שנה בארצות הברית ועל שוק סוחרים מטורף בחו"ל שמגלגל המון כסף.
בישראל מדובר בעיקר בתחביב נוסטלגי: "כשאני משיג רובוטריק שרציתי הרבה זמן זאת תחושה נהדרת", מספר זילברברג וממשיך: "כמו ההתרגשות של ילד קטן שפותח מתנה מסבא וסבתא". זילברברג התאהב ברובוטריקים ממבט ראשון, אבל רק אחרי הצבא התחיל לאסוף בצורה רצינית את הצעצועים. כיום, האוסף שלו כולל לא פחות מאלף צעצועים ועוד אלף אביזרים נוספים, ביניהם מדבקות וקלפים. כמו כן, יש לו את כל סוגי המשחקים שיצאו ממשחקי קופסה וקונסולות, ספרים, אפילו עט מיוחד (שגם משנה צורה) וחפתים שאותם לבש בחתונתו.
גם שטרית הוא אספן רובוטריקים מגיל צעיר והוא מסביר כמה הנושא קרוב לליבו: "זה קסם מטורף. זה מכיל כמה עולמות במקביל, ויש בזה שעות של תעסוקה". זילברברג מוסיף: "אתה לא מקבל פה צעצוע אחד. אתה מקבל שני צעצועים, אבל גם כל ההנדסה הזאת זה משהו מאוד מיוחד שאין בצעצועים אחרים".
לכתבות וידאו נוספות:
עם השנים הצעצועים השתדרגו, ואם בעבר תוך פחות מדקה וכמה שלבים פשוטים היה ניתן להפוך את הרובוט למכונית וההפך, השניים מעידים שהיום זה כבר לא בהכרח משימה פשוטה. לעיתים מדובר אפילו ביותר מ-40 שלבים בין המצבים. השניים מעידים שהמניע העיקרי של האוסף הוא נוסטלגיה והתרפקות על הילדות, כמו ששטרית מסביר: "זה הזיכרון הכי חזק שלי מהילדות. ובינינו, מי לא רוצה לחזור לילדות? שקט, בלי דאגות, בלי משכנתא, בלי כלום. רק אתה והצעצועים שלך".
לכן, החלק החשוב ביותר (וכנראה הנדיר ביותר) באוספים של השניים הוא דמויות מהדור הראשון (G1) - לדבריהם, הדמויות האלו, כשהם במצב טוב ובאריזה המקורית יכולות להגיע לאלפי דולרים ליחידה. "להיכנס לחדר התצוגה שלי זה כמו לחזור בזמן. אני אוהב לבוא לשבת פה ופשוט להסתכל. אני פותח את היום מול האוסף ומסיים את היום מול האוסף. זה ממלא אותי, אני יכול להעביר פה ימים שלמים". זילברברג מוסיף: "כשאני נכנס לחדר הזה אני מתמלא בשמחה. הרבה פעמים אני יושב כאן בחדר, מסתכל ומוציא דמות, משנה לה צורה, משחק עם הבנות שלי לפעמים, זה גורם לי אושר".
ליין נוסף, חדש יחסית הוא ליין "המאסטר פיס" - שם כל דמות מתחילה בקרוב לאלף שקלים. "זה כמו שתקנה יצירת מופת ותתלה בבית. זאת גאונות הנדסית, וזה לא פונה לילדים, אלא לאספנים", מסביר שטרית וממשיך: "כשאתה ילד - אתה קונה דמות, משחק, שוכח. אבל כשאתה אדם בוגר אז אתה קונה דמות כי אתה רוצה להיזכר בה".
2 צפייה בגלריה
"להיכנס לחדר התצוגה שלי זה כמו לחזור בזמן". מתוך אוסף הרובוטריקים של ירון זילברברג
(צילום: אסף מגל)
כמה אספנים יש בארץ?
"הקהילה שלנו בפייסבוק (שהוא מנהל, ג"י) מונה קצת מעל 1,000 איש, אבל אספנים רציניים אני חושב שיש בין 200 ל-250", אומר זילברברג כששיטרית מוסיף: "בארץ יש אספנים גדולים שמחזיקים אוספים מטורפים, עם דמויות שקשה מאוד להשיג, והערך שלהם רק עולה מיום ליום".
כמה יקר כבר רובוטריק יכול להיות?
"מאוד. באיביי למשל יש את "ויל ג'ק" באריזה המקורית שלו ב-17 אלף ו-900 שקלים, או אופטימוס פריים בקופסה של פעם ששווה 13 אלף שקלים", מסביר שיטרית. "מי שיראה עכשיו את הכתבה הזאת, יכול פתאום להתעורר ולהגיד לעצמו 'רגע, בבוידעם בבית של סבתא שלי החבאתי איזה רובוטריק', ואז הוא עולה, מוציא רובוטריק מאובק ואין לו מושג שזה אולי שווה מאות ואלפי שקלים", מסכם זילברברג.
