אפשר להגיד שנרדמנו בשמירה, אבל אי אפשר לטעון שלא ראינו את זה מגיע. אחרי סדרת 365 ימים זה היה רק עניין של זמן עד שכל טלנובלה דוברת ספרדית תשחיל – משחק המילים לא מכוון – סצינות סקס מהבילות לכאורה אך מהונדסות עד השערה האחרונה אל העלילה שלהן, כולל טלנובלות מתח לסוגיהן, שמתפשטות בנטפליקס כמו כינים בגן ילדים. הפעם זאת "יומנו של ג'יגולו" שעלתה החודש בענקית הסטרימינג, ומשלבת עלילת רצח אניגמטית עם שלל מפגשים ארוטיים כשהיא מדלגת אקראית בין תשוקה למתח, כי למה לא בעצם.
"יומנו של ג'יגולו" - טריילר
(.)
יש הרבה יתרונות לטלנובלות דוברות ספרדית, אבל אין ספק שכוח העל שלהן הוא לנרמל התנהגויות לא נורמטיביות. עמנואל הוא ג'יגולו, כלומר גבר שמספק לנשים אוזן קשבת, אמפתיה ועור חלק. הוא מגיע מצויד כמובן בסיפור קורע הלב המתבקש – הוא אומץ כשהיה מתבגר, בגיל של הדר מוכתר בערך, על ידי אשה בשם מינו שצירפה אותו למשפחת הג'יגולואים שלה והפכה לסוג של אמא עבורו. מפה לשם עברו שנים עד שיום אחד אחת הלקוחות שלו, אנה, מבקשת ממנו בקשה סבירה ונורמלית לחלוטין – להתיידד עם הבת שלה ולסייע לה להיפתח, גם מינית. מי מאיתנו לא הייתה שם?
לביקורות טלוויזיה נוספות:
הבת של אנה, ג'וליה, מתמודדת עם טראומה ישנה - אבא שלה נהרג בתאונת דרכים כשהיא הייתה ברכב. מאז יחסיה עם אמא שלה, שבינתיים התחתנה מחדש עם טיפוס בשם ויקטור, התערערו לחלוטין. עמנואל לוקח על עצמו את המשימה והופך את ג'וליה מעכברת רוק כבד לחיית מסיבות ומועדונים. לא תופתעו לשמוע שהם מתאהבים אהבת אמת ויאדה יאדה יאדה. במקביל אמא של ג'וליה מתמודדת עם ההפגנות נגד תרופה שהמעבדה שברשותה מייצרת, שמתפקדת כסם ממכר, אמו של עמנואל מינו מתמודדת עם חובות בשוק השחור ופלורנסיה, הבת שלה, עם האהבה הרכושנית שלה לעמנואל. בשום שלב, אגב, עמנואל הג'יגולו או כל ג'יגולו אחר כותבים יומן שיצדיק את שמה של הסדרה.
ההכלאה של סצנות הסקס פנימה היא כל כך מלאכותית, שהן מגיעות כמו פאנץ' בסיטקום משנות ה-90. במקביל, "יומנו של ג'יגולו" עושה מאמץ נואש לעניין את הצופים בעלילת המתח שלה, ולשם כך היא מאמצת את המנהג המגונה של מותחנים בעשור האחרון לסמם את ציר הזמן של הצופה עד שהוא ירגיש שבא לו להקיא. הסדרה נפתחת במעצר של עמנואל בחשד שהוא רצח את אנה, שנמצאה מתה בחדרו. בהמשך היא מקפצת שיכורה בין הזמנים עד שבסופה, אחרי אינסוף עלילות משנה, מתברר מי הרוצח האמיתי. הפתעה? לא אכחיש. מצדיק עשרה פרקים? מסופקני.
יש כמה סוגים של סטייט אוף מיינד כשאנחנו צופים בסדרה, וטלנובלה דוברת ספרדית היא ללא ספק אחד מהם. בתור ארוטיקה מאווררת מוחות, "יומנו של ג'יגולו" היא בהחלט הצלחה - היא מצולמת היטב, אפילו משוחקת לא רע, שוטפת את העיניים וצפויה במידה שמאפשרת לנו לראות אותה באפס מאמץ. מעוניינים במותחן אמיתי ומאתגר? אפשר להתפזר, אין פה מה לראות. מחפשים שומר מסך ארוטי ומוגזם, שאפשר לצפות בו גם כפארודיה בו זמנית? הדליקו את הטלוויזיה והכינו את מה שזה לא יהיה שאתם אוכלים כשאתם חשים עצמכם חשקניים.
