"אתם אחד מהקהלים הכי טובים שאפשר לרצות. זה כבוד ותענוג לבוא לפה", הנאום הקטן של גרג דולי בסיום הופעתם של אפגן וויגז במועדון הבארבי בתל אביב אמש (ד') יכל להתפרש בקלות כחנופה סטנדרטית של אמן לקהל. אבל גרג דולי בחר בנו. מאז שנת 2006 סולן הלהקה מאוהיו מגיע לכאן בכל טור ובכל תחנה בקריירה: בהתחלה עם ההרכב הטווילייט סינגרס, ולאחר מכן עם הגאטר טווינס. גם כשהוא איחד את האפגן וויגס בשנת 2014, אחרי יותר מעשור של חוסר פעילות, הוא הביא אותם לבארבי. כך שזו לא היתה הפתעה כשהלהקה הודיעה על שתי הופעות בארץ, במועדון התל אביבי ובפסטיבל אינדינגב שתתרחש הערב. הביקור המוזיקלי קורה במסגרת סיבוב ההופעות של אלבומם האחרון, How Do You Burn, שיצא בספטמבר האחרון. יש תחושה של גאווה בכך שברגע שהזדמן לו דולי חזר אלינו לביקור שביעי, לפי הספירה שלו ולא משנה כמה פעמים הוא כבר ניסר את הבארבי, מפלס ההתרגשות וההערצה לא יורד. אולי דולי באמת צודק ואנחנו קהל מיוחד ואולי הוא פשוט מתעקש עלינו.
אפגן וויגס מבצעים את Matamoros בהופעה בבארבי תל אביב
(צילום: ניצן פינקו)
הקהל הנרגש בבארבי שעלה על גדותיו, בהופעה שהיא סולד-אאוט, הורכב ברובו מגברים, בעיקר כאלו שגדלו על האפגן וויגס ואולי זוכרים עדיין את היום בו רכשו בתקליט את Gentlemen משנת 1993. למרות שהקהל בהחלט אוהד ונלהב - לקח זמן עד שההופעה התרוממה. כמתבקש, הם פתחו בשירים מהאלבום האחרון וחוסר ההיכרות הצפוי של הקהל עם החומרים החדשים, מוצלחים ככל שיהיו, עיכב את הרגע המיוחל בו הלהקה והקהל הופכים לאחד.
2 צפייה בגלריה
לא משנה כמה פעמים הוא כבר ניסר את הבארבי, מפלס ההתרגשות וההערצה לא יורד. גרג דולי מלהקת אפגן וויגס
(צילום: מוטי קמחי)
תחילת ההופעה לוותה בשלל אזהרות בדבר הווליום הבלתי מרוסן של האפגן וויגס, המלצות של מנהל סיבוב ההופעות של הלהקה ודולי בעצמו להשתמש באטמי אוזניים, "כי אנחנו מאד רועשים!". גם מי שהצטייד בכאלו הבחין שהסאונד בבארבי לא מאוזן: הבאסים חזקים מדי, הווליום חסר שליטה וצורם. וכן, ברוקנ'רול חייבים להגביר עד הסוף ואז עוד קצת, אבל באנו לראות הופעה, לא הסכמנו לניסוי בעמידות עור התוף שלנו לדיסטורשן. כאבי אוזניים דווחו על ידי כל מי שעזב את ההופעה והעיבו על הערב. יותר מ-15 שנה של הופעות בבארבי, ואני לא זוכרת אף לילה אחר בו הסאונד היה כל כך מחריש, באופן שמוחק ומשטיח את הסאונד ומתעלל באוזניים. חמור מכך - בפזמון של Fountain and Fairfax, אחד מהשירים האהובים של הלהקה, הסאונדמן השתיק את הלהקה בפזמון כדי שהקהל ישיר. אפשר להשאיר את הטריק הזה לרחבה במסיבות לחיילים משוחררים. אבל במופע רוקנ'רול אנחנו רוצים לשמוע את הלהקה מבצעת את השירים, לא את הקהל.
עוד במדור מוזיקה:
בחירת השירים בהופעה הייתה מאוזנת: חברי הלהקה לא ויתרו על כמה מהלהיטים של Gentlemen, אותם הקהל שר בדבקות, לצד הבלחות מהאלבום החדש שהקהל למד לקבל בהכלה. דולי הוא צ'ארמר, וכשהמופע התקרב לסיומו הוא ידע בדיוק איך לפתות אותנו ולהחזיר את הפוקוס אליו. האם מישהו גילה לו שלישראלים יש אובססיה לדפש מוד, או שהוא פשוט מכיר אותנו ממש טוב? הוא הפתיע בקאבר ספונטני ל Personal Jesus, שהפך אחרי כמה דקות לקלאסיקה There is A Light That Never Goes Out של הסמית'ס. אלו בחירות לא מובנות מאליהן עבור להקה שההשפעות העיקריות שלה מגיעות מעולמות הסול והאר אנ' בי. דולי לא מנסה "להשוויץ" בידע שלו, אלא לחלוק את האהבה שלו לשירי פופ טובים.
"אתה רק זיכרון עכשיו. אני לא יכול לחכות עד שנראה זה את זה שוב", שר הסולן לזכר שותפיו ליצירה שכבר אינם לצידו. בשנים האחרונות איבד דולי כמה מהקרובים לו ביותר. דייב רוסר, גיטריסט האפגן וויגז, הלך לעולמו בשנת 2017 לאחר מאבק ממושך בסרטן. שון סמית', איתו הקים דולי את הטווילייט סינגרס, נמצא מת בביתו בשנת 2019. שעות בודדות לאחר שהוציאו האפגן וויגס את הסינגל הראשון שלהם מהאלבום החדש - התפרסמה ההודעה על מותו של מארק לאנגן, לשעבר סולן סקרימינג טריז וכוכב רוקנ'רול בפני עצמו, שהלך לעולמו בשנה שעברה לאחר שסבל ממאבק ממושך במחלת הקורונה. החיסרון שלו על הבמה מורגש מאד. כשלאנגן ודולי היו ביחד על הבמה, זה היה מפגש של נשמות תאומות שבמקרה גם מפיקות יחד צלילים נפלאים. דולי בוחר לבצע מחווה לשלושתם בשיר שכתב סמית' לכוכב רוקנ'רול אחר שהלך לעולמו בטרם עת, אנדי ווד, סולן להקת הגראנג' מאדר לאב בון. Wrapped in My Memory, הוא שיר על אובדן ותקווה, אבל במקום מלנכוליה ההרגשה שעולה בהאזנה לו מנחמת, אפילו אופטימית.
ההופעה של האפגן וויגס היא כוכב זוהר בשמי האינדי בארץ, שמאז הקורונה סובלים מחיוניות של מים עומדים. נראה שכל להקה ששמה לא נשמע ב-20 השנים האחרונות קופצת לביקור, כשברוב המקרים לא ברור מי הקהל של אותם ההרכבים העלומים. בניגוד אליהם, לאפגן וויגס יש קהל גדול, מובחן ונאמן בישראל, שימשיך להגיע להופעות של דולי כל עוד יוכל- בעיר וגם במדבר. לבאי הפסטיבל בסוף השבוע צפוי כל מה שטוב ברוקנ'רול, רק אל תעמדו קרוב מדי לרמקולים, ותביאו איתכם אטמי אוזניים.
