אחד הנושאים הבוערים בטלוויזיה שלמעשה מניע כמעט את כל מה שאנחנו צופים בו הוא הרייטינג של התוכניות השונות. מיליונים מושקעים בכל פרויקט שעולה למסך הקטן ויכולים לרדת לטמיון רק בגלל נתוני הצפייה, ששווים כסף גדול לערוצי הטלוויזיה בישראל. בתוכנית "מחוץ לפריים" ב-ynet radio התארח מנכ"ל ועדת המדרוג רוני ארן, שהשיב לשאלות על שיטת המדידה בישראל, וגם תומר ברנד, סמנכ"ל הדיגיטל של תאגיד השידור הציבורי כאן, ששיתף בחיפוש אחר השיטה החדשה למדידת הרייטינג של התכנים שלהם. האזינו לתוכנית.
"אומנם אנחנו סטארט-אפ ניישן, אבל בנושא הספציפי הזה יש אותה שיטה בכל העולם, ישראל לא בולטת ולא שונה", מסביר ארן, ומפרט כיצד בכלל מודדים את הרייטינג. "בכל מדינה יש פאנל שצריך להיות בגודל מסוים כדי לכסות את המדינה - בישראל הוא מונה בערך 2,200 בני אדם - מדגם מייצג של תשעה מיליון איש. בפאנל נבחרים אנשים שמייצגים את כל אוכלוסיית ישראל. המשתתפים מקבלים תמורה סמלית של תלושי שי בסך עשרות שקלים בחודש תמורת ההשתתפות. ברמה הטכנית, טכנאי מגיע ומחבר אותם למערכת המדידה. מחליפים להם בבית את השלטים ושמים שלט של ועדת המדרוג שבו יש כפתור נוסף שכל אחד מבני ובנות הבית יכול להזדדהות באמצעותו, כי אנחנו לא רוצים לדעת רק כמה צופים ספרנו - אלא גם מי הקהל שצופה. אם הייתה צפייה ולא הייתה הזדדהות - אנחנו מורידים אותה מהספירה באותו היום".
עוד מתוך התוכנית "מחוץ לפריים":
נתוני הרייטינג שמתפרסמים בכל בוקר מפוצלים לשתי קבוצות: נתון אחד מלמד על הצפייה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, ונתון אחר מצביע על הצפייה בקרב משקי הבית היהודיים. ערוצי הטלוויזיה מקבלים את הכסף מהמפרסמים רק על בסיס נתוני צפייה במשקי הבית היהודיים - כלומר, יש התעלמות מוחלטת מאלו שלא יהודים. "זו החלטה מסחרית של הערוצים מול המפרסמים", מסביר ארן, "אנחנו מפיצים כל יום את הנתונים על כלל האוכלוסייה; רוסים, ערבים ואקדמאים וכו'. כל הנתונים נמצאים במחשב. חלק מהערוצים המסחריים החליטו להגיד למפרסם שהקהל הרלוונטי הוא דובר עברית".
על אף שארן מצהיר כי ככל הידוע לו, בכל העולם שיטת המדידה היא אותה שיטה, היא לא חפה מבעיות, ועוד לא הגענו למדידת הסטרימינג. לדוגמה - במספרות, מסעדות, בתי מלון, בתי חולים, וכדומה - הצופים כלל לא נספרים ואינם נמדדים ברייטינג. "נכון, בפן הזה המדידה לא מושלמת", מודה ארן. "קנדה היא המדינה האחת בעולם שהצליחה לשכנע את האנשים לשים על היד מכשיר בצורת שעון, שמאפשר בעצם למי שנמצא בפאנל הרייטינג להימדד בכל מקום. הקנדים מסכימים לשתף פעולה. אף מדינה אחרת לא הצליחה לשכנע את האנשים בפאנל להסתובב במשך 24 שעות עם אזיק אלקטרוני כזה שעוקב אחרי הצפייה".
ניסיתם?
"בישראל? לא, אף אחד לא ניסה. נראה לך שהישראלים יסכימו לענוד קולר כזה במשך 24 שעות ביממה?".
בעיה נוספת שעולה משיטת המדידה הקיימת, היא שהמערכת אינה יודעת לזהות צפייה בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס או בשירותי ה-VOD, לדוגמה. "אנחנו יודעים שבן אדם צופה בסטרימינג, אבל לא יודעים במה הוא צופה. אנחנו רק יודעים שהטלוויזיה פתוחה אבל היא לא צופה באף אחד מ-65 ערוצים שאנחנו כן מודדים. הדבר הזה עוד לא פוצח".
דבר נוסף שלא פוצח בצורה מושלמת, אם כי בישראל דווקא כן מודדים בצורה כזאת אחרת - הוא הדיגיטל. דוגמה טובה לכך היא תאגיד השידור הציבורי כאן, שבימים שבשגרה לא נהנה מנתוני צפייה גבוהים בטלוויזיה בלשון המעטה, אולם התכנים שלו בדיגיטל גורפים צפיות רבות. "אנחנו יכולים למדוד את מה שמשודר באתר של כאן ואפילו יכולים למדוד שבן אדם צפה גם כעבור שבוע בפרק ששודר, ואולי יותר מזה. אבל הנושא היחיד שלא ניתן למדידה זה דרך יוטיוב וכאן החליטה שמשדרים גם שם".
אתם רואים אופק לשינוי שיטת המדידה שתביא שיטה אחודה לצפיות בדיגיטל ובטלוויזיה?
"במשך הרבה מאוד שנים יש דיבור על התקנת אפליקציות ייעודיות בטלפון, כשהרעיון הוא בעצם להעביר את המדידה לתוכן - להתקין את האפליקציות בכל הטלפונים של חברי הפאנל, כך שהיא בעצם תאזין ותזהה במה צופים, ואז זה עשוי לענות על בעיות כמו למשל צפייה בטלוויזיה מחוץ לבית. הבעיה היא שמכשירי הטלפון בנויים להשתיק את רעשי הרקע ולהגביר את הדיבור. זה אחלה פתרון, אבל ברגע שיצליחו לפצח את זה שהאפליקציה תתגבר על הבעיה אז יש מצב שנעבור לשיטה הזאת".
בתוכנית התראיין גם כאמור תומר ברנד, סמנכ"ל הדיגיטל של תאגיד כאן, שמנסה כאמור למצוא את הנוסחה שתוכל למדוד את הצפייה בטלוויזיה ובדיגיטל ביחד. "בימים אלו אנחנו מנסים למצוא את הדרך הטובה ביותר", רנד אומר והוסיף כי למשימה מונה פרויקטור ואיש מחקר בשם שחר להב רז, שהתפקיד שלו לאחד את המדידה בין הדיגיטל, הרדיו והטלוויזיה. ולמצוא את הדרך המיטבית למדידה.
איך אפשר לעשות את זה?
"אנחנו עדיין לא יודעים. גם זה לא שיש איזה מודל שאפשר להעתיק".
הייתם רוצים להיות ראשונים בעולם?
"הלוואי, אני ממש מקווה שנצליח. בסוף גם דרך ההפצה שלנו היא ייחודית בעולם, אין עוד גוף תקשורת שמפיץ את כל התכנים שלו בצורה הזאת בסושיאל וביוטיוב מעבר לאתר כאן. אנחנו עדיין מנסים להבין איך אנחנו מאגדים את כל המדידות האלה, ועדיין אין לי תשובה. אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות ונפגשים עם גופים כדי לקבל רעיונות. אני מקווה שנמצא את הדרך".
ברנד הוסיף כי לתפיסתו, בתור איש דיגיטל, "לא באמת צריך למדוד את מה שקורה ברייטינג בטלוויזיה אלא להסתכל רוחבית - יש לנו מיליוני צפיות לפרקים ביוטיוב. הדיון על רייטינג אמור להשתנות בשלב הזה, להגיד 'בטלוויזיה צפו כך וכך' ו'באתר ביוטיוב צפו כך וכך'. המדידה כפי שהייתה היא כבר לא רלוונטית. גם דפוסי הצפייה כל כך השתנו בשנים האלה, שכל מה שאנחנו מכירים זה לא ככה יותר". האזינו לתוכנית המלאה.
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
