שקיעה נוגה יורדת על יהוד־מונוסון. ארבעה בשלנים שאוהבים לארח והצליחו גם לנצח, וכתבת אחת רעבה, מתקבצים יחד על ספסל ב"מטבחוצ", הפוד־טראק החדש של לירון אלון (29), זוכה השבוע הראשון בעונה השביעית של "בואו לאכול איתי" (כאן). אבל במקום סביצ'ה סלמון, המנה הראשונה כוללת לשון ברוטב חריף עם קורט מלח גס מלמעלה, על מצע של חוסר טקט.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"מאז שהתוכנית עלתה, רק מוזרים פונים אליי ברחוב", מתלונן בן טרומן (30) מעצב אירועים ובלונים מרמלה, זוכה שבוע המרכז, ומי שלא חשש לנעוץ סיכות בפרסונה של השחקנית והשחקנית מיה דגן, שהתמודדה מולו.
כן? מזהים אותך ברחוב?
"ברמלה אף אחד לא מזהה אותי, אבל כשאני מגיע לעבודה בתל־אביב, כל הזמן ניגשים. גם חברים שלי הרימו לי מלא, ואז אני בא הביתה ואבא שלי ואחי רק מורידים. הם לא צפו בי אפילו. אבא שלי טוען שזאת תוכנית למטומטמים. הוא ואחי אמרו לי, 'למה הלכת לזה? אתה עושה לעצמך בושות'. אמרתי להם, 'אם אין לכם משהו טוב להגיד, אל תגידו כלום'".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם המשפחה של מירב סעדו (53) מגבעת זאב, סוכנת הביטוח הנמרצת וחובבת הניקיון והזוכה של שבוע ירושלים, לא ממש פירגנה. "כשסיפרתי להם שהתקבלתי, הילדים אמרו לי, 'אמא, את מטומטמת כי את הולכת לבכות. את הרי נעלבת כשאומרים לך שחסר מלח במה שהכנת ולא יודעת לצחוק על עצמך'. אמרתי להם, 'רק בגלל זה אני עושה את זה, ללמוד איך לצחוק על עצמי!"
יובל ברנדס (42), המכונה "הקאובוי" וזוכה שבוע הצפון, זכה בתורו לשטיפה חינם, כשהגיע לטיפול במוסך. "ניגשה אליי איזו גברת מבוגרת והתחילה לצעוק", הוא מספר. "היא אמרה לי, 'אני מאוד כועסת עליך על הפרק של אתמול'. היא התכוונה לריב ביני לאביטל, שבישלה לנו ביאכטה שלה. אמרתי לה, 'תקשיבי, אני מתנצל. זה לא בדיוק כמו שראו'. לא כל גבר שאומר לאישה, 'תני לי לסיים את הדברים', אחרי עשר פעמים שהוא מנסה להשלים משפט ‑ הוא בהכרח שוביניסט מקטין נשים. לפעמים אנשים מתווכחים גם בלי עניין מגדרי".
ובכל זאת, בפרק הבא כבר קנית לה פרחים והתנצלת.
"תראי, הכול התחיל משאלה שלא אני שאלתי בכלל ונזרקה לאוויר על נהנתנות ועל חיים של עשירים. באתי רק לדייק את הדברים, ואביטל כבר יצאה עליי ב־120 קמ"ש. אני חושב שכולנו היינו שם בסיר לחץ, בתוך היאכטה. אני מדבר איתכם על שולחן שאי־אפשר לשחק עליו שש־בש מרוב שהוא קטן. בנגמ"ש בצבא לא ישבנו כל כך קרוב! לא הייתה ברירה אלא לריב".
אבל נראה שיש לך ממש אנטי כלפיה.
"נההה! יש לי חברים עם יאכטות שוות בהרצליה. זה לא איזה סמל סטטוס. יכולתי לקנות יאכטה בעצמי אם הייתי רוצה. מה שמשנה זה שבתוכנית הזאת, כמו בזוגיות - אתה עובר משבר וצומח ממנו. אז למחרת נסעתי ל'משתלת שמיר' וקניתי לה עציץ ענק של לבנדר, והוספתי גם שלט של 'לאב־וונדר', רק בשביל שתרגיש בסדר. כי גם אם לא אני העליתי את נושא, ממני היא הכי נעלבה, והיו גם פערי הגיל, כי היא המבוגרת בינינו, והיינו אצלה בבית. בקיצור, היא התבאסה אז עשיתי לה את המחווה הזאת".
"בואו לאכול איתי" זכתה כבר מזמן למעמד של קאלט ישראלי בפיתה. לצד רייטינג נאה, מפגן הקרינג' רושם עוד מאות אלפי צפיות בינג' ביוטיוב, שם ניתן גם להשחיר בלייב על המשתתפים, דרך הצ'אט. בקבוצת הפייסבוק "כאן מדברים על בואו לאכול איתי", המונה כ־40 אלף משתתפות ומשתתפים, מחפשים מדי פעם מתכון לאחת המנות הבודדות שמצליחות לעורר לא רק צמרמורת אלא גם תיאבון, אבל בעיקר לנעוץ שיניים באחת השערוריות העסיסיות שמלוות את הפרקים.
למרות שהיא משווקת כתוכנית בישול, נדמה שהמזון הוא לאו דווקא הלחם והחמאה של "בואו לאכול איתי". ליבת התוכנית היא הקונפליקטים שמצולחתים למופת ומוגשים לשולחן, הודות לליהוק פרובוקטיבי בניחוח המעגל של דן שילון, הכולל חרדי לצד היפסטר, חובבת BDSM לצד שדכנית חוזרת בתשובה וקרניבור סאחי לצד טבעונית חובבת מסיבות טראנס. פריק־שואו, שלא לומר פריקה־שואו. וכך, באחת התקופות הבוערות שידעה המדינה, זה רק עניין של זמן עד שהפתיל הקצר של אחד המשתתפים יידלק ומי שלא יכול לשאת את החום אבל נכנס למטבח בכל זאת, חוטף כווייה.
את עיקר האש סופגת העונה דווקא הקהילה הגאה, שהשיח האלים והבוטה נגדה שבר את כל השיאים. אחרי שהמשתתפת יעל בן חביב, פעילה חברתית וחובבת "רפרטואר" מסבב ירושלים, הצהירה למול המצלמות כי "אני חושבת שלסבית זה מגעיל וגייז זה דוחה אותי", הגיע גם המשתתף אוליבר רוס, יועץ משכנתאות ומשורר חובב מסבב צפון, שפסק כי "מצעד הגאווה מזעזע. זה דוחה וזה לא לעניין ולא צריך את זה".
מירב סעדו, שסעדה לצד בן חביב, מתקשה לשחזר על איזה רקע הגיעה ההצהרה הקשה ההיא. "אני אפילו לא זוכרת למה היא אמרה את זה בכלל".
הרבה צופים כעסו וטענו שלא היו צריכים לשדר קטע הומופובי כזה, בטח כשהוא נטול כל קונטקסט.
"אוי ואבוי אם לא היו משדרים. זה טוב ששודר וטוב שהעירו לה על זה".
טרומן: "חלק מהתוכנית הזאת זה לעורר סערות. הלוואי שהייתי נופל על מישהי כמו יעל. קצת התבאסתי אפילו שלא הביאו לי מישהי כזאת לשולחן".
סעדו: "היא הייתה עפה עליך ומתה עליך".
טרומן: "לדעתי היא הייתה אומרת את זה, ואחר כך מגיעה למצב שהיא מתנצלת בפניי".
סעדו: "יעל היא לא בן אדם שמתנצל".
טרומן: "בגלל שאני בא מרמלה, יוצא לי יותר לפגוש אנשים כאלה. דווקא קרה לי מלא פעמים שהומופובים הארדקור ממש שינו את דעתם בעקבות מפגש איתי".
איך אתה מגיב להומופובים הארדקור כאלה, מייבש אותם ואומר: "היי, נעים מאוד, אני הומו"?
"כן, ברור. שתדעי שקיבלתי מלא תגובות טובות מהקהילה. כולם אמרו לי, 'סוף־סוף מראים הומו שהוא לא מעצב אופנה, נשי ומוחצן'. ממש שמחו כאילו שמראים הומו 'רגיל', למרות שאני לא יודע אם אני יכול לקרוא לעצמי רגיל".
מה אתה חושב על העלייה במקרי האלימות נגד להט"ב לאחרונה?
"אני חושב שזה נטו בגלל מה שקורה בממשלה, שנותנת לגיטימציה לאירועים כאלה. כמו שאמרה גם הלית (הלית לוי, עורכת התוכנית, ראו למטה) - אם יעל הייתה משתתפת בעונה שצולמה בתקופת הממשלה הקודמת, כשהמדינה הייתה יותר ליברלית - זה לא היה נאמר. פשוט היום, יש לגיטימציה להוציא דעות קיצוניות החוצה".
סעדו: "בכלל, יש היום בארץ לגיטימציה להיות על הקצה. התחושה היא שאם אני לא מעליב, אני לא קיים. גם בקטע פוליטי, תושיבי עכשיו ביחד את כל מי שצועק בצד הזה ובצד הזה, ותראי שהם מאוד קרובים ביניהם בדעות. אני לא מדברת על הקיצוניים, אבל אנחנו עסוקים בלהיות כל כך נגד, שזה מעצבן אותי. פוליטיקאים גורמים לנו להאמין שהצד השני הוא אויב, מסיתים אותנו לשנוא חצי עם, ואז יוצאים מהמליאה ושותים יחד קפה. זה מרתיח. אני חושבת שמי שלא אומר איזו יציאה מעליבה בתוכנית הזאת, בטוח שלא ישמעו אותו. כאילו שאם אני לא אזרוק עכשיו הערה הומופובית, אז יחתכו אותי. למה?"
ואכן, האופציה להיחתך באמצע המשפט, כשמיה דגן פצחה בעוד מונולוג דרמטי ‑ הייתה אחד האתגרים הקשים שעימם התמודדו המשתתפים בשבוע המרכז. לא פחות מקינוחי הפרווה. "מהר מאוד הבנתי שהביאו את מיה כדי לתת לי קונטרה", מודה טרומן, "כי בעריכה הכול אולי יצא יפה, אבל בצילומים עצמם לא היה בינינו יותר מדי חיבור. היא פשוט לא נותנת לדבר! דני, המשתתף המבוגר מיבנה, ממש העיר לה על זה וגם אני. נגיד, הקטע שלה עם האלכוהול, זה סיפור שהיא חזרה עליו מהיום הראשון".
מה זאת אומרת?
"הייתי הכי צעיר בחבורה ומיה פשוט העירה לי כל שנייה. היא כל הזמן אמרה, 'הוא מסטול מדי', 'הוא שיכור מת'. ביום השני כבר אמרתי לה, 'מיה, זה שלך יש בעיה עם אלכוהול לא אומר שאת צריכה להעיר לי. אני אשתה כמה שבא לי'".
טרומן מתכוון לווידוי של דגן, שסיפרה במהלך הצילומים על הגמילה שעברה מאלכוהול.
סעדו: "הרגשת שמי שהגיעה לצילומים זאת מיה האישה או מיה השחקנית?"
טרומן: "הרגשתי שהיא מודעת מאוד למצלמות כל הזמן. אנחנו לא היינו מודעים למצלמות, פשוט היינו אנחנו. היא ידעה בדיוק מתי לצחוק ומתי לחייך, וכשהיה שקט היא ידעה להניע את העניינים. היא באה לעבוד".
לעונות הבאות לא צריכים לצרף מפורסמים, לדעתך?
טרומן: "בשום פנים ואופן לא".
סעדו: "למה הווי־איי־פי צריכים לבוא על חשבון האנונימיים?! אגב, לטעמי חלק מהאנשים נתנו יותר ניקוד למיה בגלל שזאת מיה".
טרומן: "לא כל כך ראו את זה, אבל מיה קיבלה את הציונים שלה כי למרות שכל השבוע היא הייתה קשה לעיכול, דווקא ביום האחרון, אצלה בבית, היא פשוט נתנה לנו אווירה מדהימה. היא גם פתחה לנו בקלפים, והיה כזה רגע שכולם בכו והתרגשו".
זה לא שודר.
"נכון, זה לא שודר, אבל היא קיבלה את הציון שלה נטו על האווירה, כי האוכל היה נורא ואיום".
אלון: "לא אהבתי את היחס שנתנו לחנה מכפר־יונה, למרות שהיא חסרת טקט וברור שהשאלות על הרווקות לא היו במקום, אבל וואלה, בוא נראה אותנו חכמים גדולים כשנהיה בני 75 ו־80, כשלא נדע לעצור את הפה שלנו"
לצד הדרמות שסיפקה דגן, התפתח גם ויכוח סוער בין סיוון קנטי אביטן, השדכנית החוזרת בתשובה, לקרן בר לב, הדוגלת בפוליאמוריה. "לסיוון יש דעות משלה, ולקרן היה את מיה, שהן די באותו הראש והיו להן את אותן המחשבות", מסביר טרומן. "כל הזמן הרגשתי שהן כמו סוג של... כאילו, אני וסיוון היינו המזרחים והן היו האשכנזיות".
מתח בין ישראל הראשונה וישראל השנייה?
"לא מתח, אבל הן הסתכלו עלינו במבט מסוים ואנחנו הסתכלנו עליהן במבט מסוים. גם היה לי קשה שקרן ומיה כל הזמן ניסו להוציא את דני באור סקסיסטי, שזורק הערות לא במקום, וכאילו די! הוא יכול להיות סבא שלכן! די עם ההתנשאות! הן כל הזמן 'אנחנו פמיניסטיות, אנחנו פמיניסטיות', די עם הפמיניסטיות! הוא בן אדם בן 80! תנו לו לדבר! לא צריך על כל דבר להיכנס בו".
אלון: "גם אצלנו לא אהבתי את היחס שנתנו לחנה מכפר־יונה, למרות שהיא חסרת טקט וברור שהשאלות שהיא שאלה על הרווקות של סאנשיין לא היו במקום, אבל אני חושב שצריך לעשות הנחה למבוגרים. גם אבא שלי לפעמים קצת חסר טקט. וואלה, בוא נראה אותנו חכמים גדולים כשנהיה בני 75 ו־80, כשלא נדע לעצור את הפה שלנו. כי לא משנה כמה נאורים אנחנו היום, בעוד 50 שנה גם הדעות שלנו יהיו אולד־פאשן, ואנחנו נהיה הסקסיסטים שיוצאים נגדם ומתנשאים עליהם".
לילה יורד על יהוד־מונוסון ורגע לפני שכולנו מתפזרים, הפעם לא למוניות על חשבון ההפקה אלא לתחבורה הציבורית המקרטעת או למכוניות הפרטיות, מוגש גם הקינוח. מנה שהיא אוסף שאריות לוהטות שנותרו על רצפת חדר העריכה, במתיקות מעודנת. "האמת שהיה איזה סיפור שלא שודר למזלי", מודה טרומן, "כי כנראה הייתי סופג בגללו קצת ביקורות לא טובות. אמרתי שהפטיש הכי גדול שלי בעולם זה גברים חרדים ‑ אבל בסוף זה לא נכנס. גם הוויכוחים שלי עם קרן (בר לב ‑ ל"ש) על שמנים, לא נכנסו. לא קניתי את זה שהיא שלמה עם עצמה ועם הגוף שלה, ואמרתי את זה כל הזמן, 'את לא יכולה להגיד שאת שמנה ושלמה עם עצמך'.
"הראו את זה קצת בפרק החמישי, אבל זה נושא שדיברנו עליו לא מעט במהלך המפגשים. בכלל, תוך כדי הצילומים עברתי ממש רכבת הרים עם עצמי. הייתי מבסוט ואז לא הייתי מבסוט. חתכו אותי הרבה פעמים עם הקריינות של שי אביבי, ויצא כאילו הייתי חמוד כזה ושקט, אבל בארוחות עצמן ממש לא הייתי שקט, ברמה שההפקה אמרה לי, 'תירגע רגע'".
עד כמה באמת ההפקה מתערבת?
סעדו: "לא מתערבת, מכוונת. אם השיחה לא מספיק קולחת, הם ניגשים אליך ולוחשים לך באוזן, 'תגידי את זה', 'תעשי את זה'. יש כל מיני עניינים מאחורי הקלעים, אבל ככה זה בכל ריאליטי, לא רק אצלנו. גם אותי קצת השתיקו. אנשים אמרו לי, 'אבל את לא דיברת כזה הרבה בתוכנית', אמרתי להם, 'דיברתי, אבל לא הראו וזה בסדר'".
טרומן: "אצלנו היה קטע שהם ביקשו ממני להוציא יותר רגש. 'תראה רגש, תראה רגש'. אז סיפרתי למשל על ניסיון התאבדות שלי, ובסוף הם לא שידרו את זה".
עצוב.
"נו, הם ביקשו כל הזמן רגש".
סעדו: "אבל הם לא ידעו איזה רגש אתה תפתח!"
טרומן: "לא, הם ידעו. הבמאית ידעה שזה קרה לי וגם אמרה לי, 'תספר'".
בסיפור נוגע ללב שכן נחשף בתוכנית, שיחזר טרומן את האגרוף שספג החבר הראשון שלו מאחיו, אחרי שהאחרון התקשה לקבל את זהותו המינית. "גם הסיפור הזה הוא קצת יותר מורכב ממה שהראו. חתכו אותו לגמרי", הוא אומר.
מה קרה שם בעצם?
"בגדול, זה קרה לפי 14 שנה, המצב עכשיו יותר תקין. היום מקבלים אותי והכול, ואני יכול להביא בן זוג הביתה, אבל אני בחיים לא אתן לו נשיקה או אחזיק איתו ידיים ליד המשפחה. לא כי הם יגידו משהו, אני פשוט לא מרגיש בנוח. שוב, הצטלמתי לתוכנית טלוויזיה בתור הומו, יצאתי מהארון בגיל 16, זה לא שאני מסתיר משהו, אבל גם היום אם אני הולך עם חבר טוב למסעדה, פתאום להרים כזה 'לחיים' רק שנינו, זה מוזר לי".
"לאורך שלוש השנים שאני משמשת כבמאית וכעורכת 'בואו לאכול איתי', הבאנו אל השיח הרבה מאוד נושאים שהם מצד אחד שנויים במחלוקת ומצד שני משקפים איזושהי מציאות תרבותית ופוליטית בפריפריה החברתית של ישראל, מצפון ועד דרום, לא רק בתל־אביב. זה היה נכון גם כשצילמנו את רבקה המתנחלת קורעת את הברית החדשה בעונה הקודמת וגם כשהראינו איך הקהילה החרדית בבית־שמש התנגדה להשתתפות של דובי בתוכנית. זה נכון גם בהצפה של אנשים בעלי דעות הומופוביות שמתהלכים בינינו גם כשהם נראים ליברלים וסבבה לגמרי או כמו סבתות נחמדות.
"האופן שבו אנחנו מטפלים באמירות האלה לא פחות חשוב: כל המשתתפים מסביב לשולחן דוחים את הטענות, הקריינות של שי אביבי מגיבה להן באופן חד־משמעי, והכול כמובן מתובל בהומור המפורסם של 'בואו לאכול איתי'.
"בניגוד לביקורת, אני לא חושבת שעברנו את הגבול כששידרנו את הדברים. גם בהקשר של מה שיעל בן חביב אמרה - על רצפת חדר העריכה יש הערות נוספות שלא הוכנסו. במקום ההאשמה המגוחכת של היוצרים בלהט"בופוביה, צריך להבין שעדיין מסתובבים בינינו אנשים שמרשים לעצמם להגיד את זה. והדרך להילחם בזה, היא קודם כל להראות את זה על המסך.
5 צפייה בגלריה
''הדרך להילחם בהומופוביה היא קודם כל להראות אותה על המסך''. מתוך "בואו לאכול איתי"
(צילום מסך: כאן)
"'בואו לאכול איתי' מצטלמת משבע בבוקר עד שתיים בלילה, עם שלושה צוותים שונים בו־זמנית, ונערכות ממנה 25 דקות. הפערים האלה מחייבים אותנו לקבל בחירות סופר־משמעותיות, ובאופן טבעי, לא כל חומר הגלם יכול להיכנס. אגב גם מיה דגן ומשתתפים רבים אחרים ב'בואו' מעידים על זה שכמעט ואין התערבות הפקתית, והם לא מתבקשים לעשות שום דבר.
"ההתערבות היחידה מתרחשת כשיש הצבעות שנחשדות כאסטרטגיות. למשל כשלמשתתף יש רצון שקוף לתת לכולם 5 כדי לנצח. גם כאן, מדובר למעשה יותר בהקפדה על הכללים בתוכנית מעריכת מניפולציה. חלק מהעבודה על הסט, זה לתת לדברים לקרות. אנחנו במינימום התערבות שם.
"זאת העונה האחרונה שלי ב'בואו', לפני המעבר לדבר הבא ('הישרדות'), ולכן היה לי חשוב להסביר, שהתוכנית היא שיקוף של החברה, על הצדדים החמודים והפחות־חמודים בה. בסך הכול, זה ריאליטי עם לב של זהב: אני מתקשרת לכל המשתתפים לפני השידור מהטלפון שלי, יש לי יחסים טובים איתם. מצד שני, אנחנו לא אוכלים אצלם. הכללים מאוד ברורים".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.09.23
