"האלבום הראשון שלי יצא כשהייתי בן 20. כתבתי אותו בתיכון. הייתי אז אובססיבי על יחסים, זה מה שהעסיק אותי. בביקורות כתבו אז שאני "מסמל את דור הפודרה", זמרים שמתעסקים בעצמם ולא מורדים כמו ברוק של פעם שמנסים להעביר מסר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"גדלתי בבאר שבע, לא באיזו סצנת מוזיקה, רציתי רק להקליט שירים ולשיר אותם. החלטתי לכתוב שיר שבו אני מוחה על הכול. על זה שחושבים שיש לי תפקיד, על זה שאני אמור לעשות מה שמצפים ממני. זה לא היה פוליטי, אלא כדי שבתוך היקום של השירים שלי יהיה גם 'שיר מחאה'. עכשיו עשינו חולצה עם שם השיר, ואנשים שולחים לי תמונות שלהם מההפגנות איתה".
יצאת להפגין?
"יצאתי. גם כדי ללמד את הילדים מה זה דמוקרטיה. עד כמה זה מעסיק אותי? עד אין-סוף. אבל בכל מה שקורה עכשיו יש גם טוב. מה אם כל זה היה קורה ולא הייתה מחאה?".
ההייטק הוא חלק מהמחאה הנוכחית וגם נפגע ישירות מהמהלכים של הממשלה. אתה מרגיש את זה על בשרך בחברה שלך?
"בדיוק חזרתי מניו יורק השבוע, וזו שאלה שעולה בכל מקום: 'וואו, מה קורה אצלכם?'. השיטה שלי היא להזכיר להם שגם באמריקה המצב לא יותר טוב. טראמפ עלול לחזור עוד רגע. אני לא מאלה שחושבים לעזוב. חוויתי מה זה להתמודד עם צרות במדינה לא שלך. גרנו בניו יורק ב-6 בינואר 2021, בהסתערות על הקפיטול. אני מעדיף להיות כאן.
"אני אופטימי, קצת מחוסר ברירה. אבא שלי תמיד אמר לי לצפות לגרוע מכל, כדי לא להתאכזב. מתישהו למדתי שזו לא הדרך הנכונה לחיות כי אז אתה כל הזמן מאוכזב ולפעמים מופתע לטובה. הגישה של אבא שלי היא מאוד ישראלית. בארצות הברית, כשאישה נכנסת להיריון חוגגים, עושים בייבי שאוור. מביאים מתנות לתינוק. ישראליות לא מבינות איך הן מעיזות, אבל להן אין שאלה - ברור להן שהתינוק ייצא חי. רק אם קורה משהו נורא - אז סובלים".
"עם האלבום השלישי שלי הוצאתי גם סרט שמחבר את כל הקליפים ביחד. זה היה מאוד ייחודי, עוד לפני 'למונייד' של ביונסה. הוא נגמר בהלוויה שלי, כשכל מיני סלבס באים לבכות לי על הקבר ואריק ברמן, הנמסיס שלי, מנחם את הבחורה שעזבה אותי.
"ואז האלבום יצא וכלום, לא הושמע בכלל. אחרי שתי הופעות ביטלנו את סיבוב ההופעות, כי אף אחד לא בא. זה היה האלבום הראשון שלי שקיבל ביקורות טובות, של 'יוני סוף-סוף התבגר', אבל הוא לא עניין אף אחד. ואז נכנסתי לדיכאון, וכתבתי שיר על זה שיש כל כך הרבה שירים ושאין מקום, ולמה אני בכלל מצפה להצליח.
"באותה תקופה התחלתי לכתוב לטלוויזיה ואמרתי, טוב, מקסימום אהיה מוזיקאי שכותב לאחרים. השמעתי ליואב צפיר את השיר והוא אמר, וואי יוני, אם תשנה את המילים הוא יתאים לאודישנים ב'כוכב נולד'. אז שינינו את המילים. אני זוכר שחמי רודנר אמר לי, 'מכרת את נשמתך היום, זה השיר הכי יפה שלך ומכרת אותו'. אבל אני האמנתי שאין סתירה בין מסחריות לאמנות.
"מדי פעם אני שר אותו בהופעות, עם המילים המקוריות. תמיד רציתי להקליט אותו ככה, ובאלבום החדש הייתה לי הזדמנות. בשבילי זו סגירת מעגל. עשיתי לו גם קליפ שבו אני הולך לאודישן ל'כוכב נולד' ולא עובר".
איפה האגו כמוזיקאי בדבר הזה? אתה מאוד אוהב לספר על כישלונות. איך לא נשברת בדרך?
"וואו, נשברתי מיליון פעמים. האגו שלי הוא עצום ונורא. כדי להיות מספיק חצוף להוציא שירים שלך - אתה חייב שיהיה לך אגו גדול או חוסר מודעות. לפעמים בא לי להיות רק 'האמן', אבל יש לי יותר מדי מודעות. ובהייטק כדי להוביל חברה, אתה צריך להיות יותר מנהיג מדיווה".
"כילד הייתי חנון מחשבים, ההורים שלי נורא קיוו שאעבוד בהייטק, אבל גם את הקריירה במוזיקה התחלתי בלהעלות את השירים שלי לאינטרנט, מה שהיה מאוד חנוני ולא רוקנרול. אפשר להגיד שהאלבום החדש שלי יוצא בלי שאני אהיה חייב שהוא יצליח. זה שקר, אני הכי רוצה שהוא יצליח, אבל זה שהוא לא הדבר היחיד בחיי, נותן לי את האפשרות יותר להיות אמן.
"אשתי ענבל כתבה את השיר. כבר עשור שאני מספר לה שאני בהייטק ולא מספיק סובל כדי לכתוב שירים. הרבה זמן האשמתי אותה בזה. כשהיא הביאה את המילים כל כך התלהבתי, כי זה מה שהייתי כותב אם הייתי מסוגל".
הקליפ לשיר נפתח בבקשה מצ'אט GPT: "תכתוב לי להיט בשם הייטק". אתה כיוצר מוטרד מהבינה המלאכותית?
"בהתחלה חשבתי שוואי, זה הולך לגמור הכול. עכשיו אני חושב שזה מעלה קצת את הרף, אבל לא מחליף. גם הז'אנר המוזיקלי שלי לא נמדד על פי המושלמות שלו, שבזה ה-AI ממש טוב, אלא על פי האותנטיות שלו".
השפע וההצלחה שלך בהייטק לא מפריעים ליצירה?
"גם שלמה ארצי עשיר, וגם טונה ורביד פלוטניק עשירים עכשיו. בהיפ-הופ, כשאתה עשיר ומצליח זה מגניב, התפוצצת, ברוקנרול זה התמסחרת. ולשאלתך, כן, העולמות האלה מתנגשים, והבנתי שהמלחמה הפנימית שלי בין הייטק למוזיקה מבאסת אותי והשיר הזה מבטא את זה. החלטתי לקרוא לאלבום 'הייטק' כי אמרתי, יאללה, אני מוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת.
"חזרתי להופיע לפני כמה שנים ופגשתי קהל חדש וצעיר. גיליתי שבגלל ספוטיפיי ויוטיוב, למוזיקה אין גיל. היה פלייליסט באפל מיוזיק של רוק שנות ה-90, עם 'מכה אפורה' של מוניקה סקס ו'אחריות' שלי. 'אחריות' יצא ב-2007, אבל מבחינתם זה לא תקופה, זה ז'אנר".
ואולי זה גם דור שחי את הרשת המפולטרת והמסרים המפולטרים והם מתחברים לגבריות שהבאת, שהיא לא מושלמת.
"זה לא נעשה מאיזה מקום מתוכנן, פשוט הכי נוח לי עם הגבר המפוחד".
"ביקשו ממני שיר לאיזו טלנובלה. הקלטתי בלילה, שלחתי, ובבוקר התקשרו אליי להגיד שלוקחים את זה ל'השיר שלנו'. אחר כך גיליתי שגם אביב גפן ואסף אמדורסקי כתבו שיר לסדרה, שלא התקבל. את הסקיצה המקורית הקלטנו אפרת גוש ואני. היא הייתה נינט, ואני רן דנקר, עוד לפני שרן היה רן דנקר, אלא שחקן אנונימי לצד נינט. בקיצור, הייתי רן דנקר לפני רן דנקר".
"ברק פלדמן ואני הכרנו ב'במה חדשה', אתר מסוף הניינטיז שאנשים העלו אליו סיפורים ושירים, תקופה מאוד קסומה. הוא כתב בחרוזים, חשבתי לעצמי, איזה ליים. אבל בעמוד שלו היה סיפור קצר שנקרא 'מכיר אותו' על איש שמכיר כל אחד ברחוב, ולמרות זאת הוא בודד. השארתי לו שם תגובה, תגובות אז היו דבר היסטרי, וכתבתי, 'אתה כזה גאון, חבל שזה לא שיר'. שעה אחר כך חיכה לי השיר במייל. באותו לילה כבר העליתי את זה ל'במה חדשה' וזה נורא הצליח, שזה אומר ש-500 איש הקשיבו לזה".
"קצת כמו 'ואיך שלא' של אריאל זילבר, שנכתב בעצם על הכלבה שלו, אבל אנשים שמים בחתונה שלהם ‑ אז חלק מהקטע של השיר הזה הוא שאני לא מאשר ולא מכחיש על מה הוא".
זה על גבר שלא רוצה לשים קונדום ומבטיח לגמור בחוץ.
"את אמרת. זה שיר שכל אחד יכול לקחת לאן שהוא רוצה. לאחרונה משמיעים אותו ברדיו בהקשרים פוליטיים. איכשהו, רואים בו חיבור למצב".
"הייתי בן 20 כשהתחלתי ללכת לפסיכולוגית. היה לי קשה עם הקונספט של לפתוח את הלב, אבל אז נגמר הזמן וצריך לשלם לה. אני בטיפול מאז ועד היום, זה מאוד עוזר לי. בהופעה בקיסריה מישהי עמדה עם שלט גדול שכתוב עליו: 'אמא שלי זו הפסיכולוגית'. זה נכון, המילים נכתבו במקור על אמא שלה".
"כתבתי את זה על האקסית שלי מהצבא, דבי. בתחילת השיר שומעים הקלטה שלה מ-1999, שואלת, 'יוני, אתה אוהב אותי עדיין?' היא קצת לימדה אותי פמיניזם. הייתה אישה חזקה ששמה לי גבולות, מבחינתי היא הייתה ההוכחה שאלוהים זו אישה. הבת שלה עכשיו בתיכון, ודבי כתבה לי שהיא והחברות שלה שומעות את השירים שלי".
יש שיגידו שזו הנקמה שלך.
"אין לי מה לנקום. היא שברה לי את הלב אבל אנחנו עדיין חברים. יש מישהי שבכיתה ה' אמרה לי לא כשביקשתי ממנה חברות, כי יש לי אף גדול. בכל אלבום, בתודות אני כותב: 'להדס שאמרה לי לא בכיתה ה''. זו הנקמה היחידה. זה מופיע גם באלבום החדש".
"גם פה יש פרידה, הפעם בגיל 23. נזרקתי המון. אני חושב שאף פעם לא נפרדתי ממישהי, רק נזרקתי. היו לי שלוש חברות רציניות, ובכל אחת התאהבתי עד אין-סוף. אני זוכר שכילד שאלתי את אבא שלי, 'איך מתחתנים עם מישהי אם אתה לא יודע איך היא תהיה כשתהיו זקנים?' אבא שלי אמר, 'אתה לא יודע איך אתה תהיה כשתהיה זקן'. כתבתי פה, 'נתחתן, פתרון זמני עד שנזדקן'. ענבל ואני נשואים עשר שנים. יש לי מזל, כי הקשר שלנו רק מתחזק".
"ברק כתב את השיר אחרי היום הראשון של הבת שלו בגן. הייתי בתהליכי פרידה ואמרתי לו, 'וואו, זה בדיוק מה שעובר עליי'. הוא אמר לי, 'יוני יא דפוק, זה שיר על הפרידה מהבת שלי בגן'. עוד לא היו לי ילדים ולא הבנתי, כאילו, שים אותה בגן! תבכה קצת, מה הסיפור? לימים חזרנו מניו יורק ובמקרה עברנו לאותה שכונה שברק גר בה, ושלחנו את הילדים לאותו גן. וביום הראשון של לילי בגן פתאום הבנתי את השיר.
"יש לי שלושה ילדים - לילי (7), גלי (5) ואלי (תשעה חודשים). לגדל ילדים בניו יורק זה שונה. הגננות לא נוגעות בילדים, אתה בא לפה - חיבוקים. אני זוכר שהגענו לסיור בגן והגננת אמרה, 'פה יש כינים!' ענבל הזדעזעה. בניו יורק אם יש לילד שלך כינים מתקשרים שתבוא לקחת אותו, ואסור להחזיר בלי אישור מרופא שאין לו כינים. כינים שם זה מעל קורונה".
אתה יושב בגינות?
"בטח, אוכל להם את הבמבה".
נוכח בקבוצות וואטסאפ של הגן?
"כן, ולא כל האבות שם. שזה מוזר. הופעתי בגן של הקטנה שלי. הם היו קהל קל, כשאמרתי להם שכותבים שיר ביחד על הגננת אתי, הם עפו. נתנו לי את המילים. 'אתי אוהבת את ילדי גן ציפורן / אתי אוהבת את הטבע / כי אתי, אתי, ספגטי'".
"זה יצר שמאוד בוער בי. גם אמנותית. השיר החדש למשל של אלון עדר עם אריאל זילבר, שיר לא ייאמן לדעתי, מעצבן אותי. היה לי קטע כזה שבפרידה הייתי מדמיין את האקסית עם מישהו אחר וזה קרע אותי מבפנים. זו הייתה דרך להתמודד. בקליפ משתתף אריק ברמן, כמובן. התקשרתי ושאלתי אותו: 'רוצה להיות עם החברה שלי כשאני מסתכל מהצד?' בדיוק התחלתי לצאת איתה במציאות. לימים היא הפכה להיות אשתי. אז יש לי קליפ של אשתי עם אריק ברמן".
הימים השתנו, אפשר היום לשיר "עשו אותך גם לפניי, יעשו אותך גם אחריי"?
"בכוונה גם השתמשתי בשפה שהכאיבה לי, אז זה 'עושים אותה'. זה נובע מהכאב שלי ולא מזלזול. אבל אם ארגיש שזה כבר לא לעניין, אפסיק".
היום כבר לא מגניב להיות הבחור הרע.
"זה מופלא לי, כי תמיד קינאתי בבחור הרע. הרגשתי שהוא מקבל את הבחורה בסוף ויש תחושה נחמדה בזה שהתהפכו היוצרות, שיש מקום גם לחנון".
"בקליפ לשיר אני חוזר הביתה להורים אחרי שנפרדתי ממישהי. צילמנו אותו עם המשפחה שלי. הם מאוד תמכו בי. אבא שלי סיפר לי שפעם הוא היה במס הכנסה והפקידה זיהתה אותו מהקליפ ואמרה לו, 'אתה אבא של יוני בלוך? למה הוא לא מוציא עוד שירים?'.
"אבא שלי נפטר ב-2015. נפל ומת ברחוב בהפתעה, דום לב בגיל 64. אחרי שהוא מת, אני ואחותי גילינו שכל אחד מאיתנו הרגיש שהוא היה הכי קרוב אליו. הוא היה אבא מדהים ומאוד מורבידי. פעם דיברנו על איך הכי טוב למות. הוא אמר, 'דום לב זה טוב למי שמת ורע לכל מי שמסביב'. אני זוכר שמישהו מת בעבודה שלו מדום לב כשהייתי ילד ושאלתי אותו איך מישהו פשוט נופל ומת? והוא אמר לי, 'יוני, אתה יודע כמה דברים צריכים לקרות בכל רגע נתון כדי שלא תיפול ותמות?'".
"אשתי ואני רבנו בנסיעה לספרד, על שטויות. כדי להירגע היינו אומרים, 'זה לא קל, זה לא פשוט'. זה הפך לשיר של הנסיעה. אני אוהב לריב. מרגיש שזה דבר טוב, מזרז תהליכים. אשתי לא".
"אמרו לי שגידי גוב מחפש שירים. הקלטתי סקיצה עם אפרת גוש, ולא חזרו אליי. אגב, לא דיברתי עם גידי אף פעם. אז גידי, אם אתה קורא - עוד לא מאוחר! אתה ויהודית רביץ יכולים לעשות מזה דואט!".
"לפני שהוצאתי את האלבום הראשון ביקשו שאכתוב שיר לסדרה בערוץ הילדים. אמרו לי, 'רוצים אמן חדש, כדי לא לשלם הרבה'. אמרתי, מה פתאום, אני רציני. ואז חיים שמש אמר לי, פורטיס עשה את 'חכם בשמש'. אז הקלטתי, אבל לא על שמי, על שם ג'וני והבלוקים. בהתחלה התביישתי, אבל הוא הפך לקאלט. לפני כמה שנים עודד פז אמר לי, 'אתה יודע שזה שיר היסטרי'. הוא בא להתארח בהופעה ופאקינג שבר את הבארבי".
האלבום החדש של יוני בלוך, "הייטק", יופץ כ-Atmos Dolby, כדיסק ובמהדורה מוגבלת של קסטות לאספנים באתר הרשמי של בלוך, בהופעות ובבלעדיות באוזן השלישית. בלוך יופיע השנה בבארבי, בחמישה מופעים רצופים באוגוסט, וכן ב-11 באוגוסט בפסטיבל סנטרל פארק (יערות מנשה).
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.23