מאי מיכאלי הייתה בטוחה שביום הולדתה ה־32 היא כבר תהיה נשואה פלוס שניים, אולי אפילו שלושה, ושמדי יום היא תבלה עם עולליה בגן המשחקים שבו, מאחורי הנדנדות והעצים, יארבו צלמי פפראצי שיכוונו את העדשות לעבר השחקנית הידועה.
אופס, זה לא קרה. את יום הולדתה ה־32 היא חגגה בנובמבר ("כולם בטוחים שנולדתי במאי, אבל אמא שלי קראה לי כך פשוט מפני שאהבה את השם הזה, ולימים היא גם המציאה שהוא ראשי תיבות של מתנת־אלוהים־יקרה") בחברת כלב הפודל שלה, בילי, שהוא "הדבר הכי חמוד בעולם".
3 צפייה בגלריה
מאי מיכאלי. "ברחוב כבר מתחילים לזהות אותי, אני שומעת התלחששויות מאחורי הגב וזה נחמד, אבל מביך נורא"
(צילום: אור דנון)
הרומן ביניהם החל לפני שנה וחצי, כשמיכאלי סבלה מדיכאון קשה, "ברמה של לא בא לי לקום בבוקר. ישבתי בבית קפה עם חברה שהמליצה לי לחפש פסיכיאטר ולהתחיל כדורים, ופתאום הרגשתי שרק דבר אחד יוכל לעזור לי ־ כלב. זה היה החלום שלי מאז שעברתי מירושלים לעיר הגדולה. חברה אחרת סיפרה לי על מישהו שהפודלית שלו המליטה, צילצלתי אליו, וכשאמר 'נשאר רק גור אחד' טסתי אליו מיד. בילי היה אז בן שישה שבועות, בגודל של הסלולרי שלי, ובזכותו הפכתי לבנאדם הכי שמח בעולם".
מתחילים לזהות ברחוב
אופס, זה לא מדויק. יש סיבה נוספת לחיוך הרחב שהיא משגרת לסביבה. אחרי שמנהל בית ספר למשחק ניפנף אותה ב"את לא תהיי שחקנית, לכי לדגמן", אחרי שנים של אודישנים שהסתכמו ב"לא, תודה", אחרי התמודדות ממושכת עם בעיות רפואיות שגררו ניתוחים, ואחרי שכבר השלימה עם העובדה שמקומה מאחורי הקלעים, כמורה למשחק, סוף־סוף זה קרה. מיכאלי היא אלכס ("אחד התפקידים הראשיים בעונה") ב"בעלת החלומות" (המשודרת ב־HOT בידור, ב־HOT VOD וב־Next TV) והדמות שעל המסך, שכל כך שונה ממנה, מחזקת את הביטחון שלה בעצמה.
3 צפייה בגלריה
"נראה לך שאני מתאימה ל'חתונמי'? מה יקרה אם ישדכו לי מישהו שממש לא מתאים לי? אני אמות מבושה"
(צילום: אור דנון)
"חברי ילדות שלי מירושלים חוטפים הלם כשהם רואים אותי בטלוויזיה", היא מספרת. "הם זוכרים אותי בתור חד־גבה. הייתי רולה, גבוהה נורא, חסרת קואורדינציה, מגושמת וביישנית איומה. בתיכון כבר התחלתי לסדר את הגבות והצורה שלי השתפרה, אבל הביטחון העצמי שלי נשאר בגובה הרצפה. בבוקר, בדרך לכיתה, התביישתי לעבור מול הספסל שעליו ישבו החתיכים, עשיתי את המרחק הזה בריצה. לא פלא שאף אחד לא העלה בדעתו שדווקא אני אהפוך לשחקנית. גם במשפחה שלי אף אחד לא האמין. רשמו אותי לאלף חוגים, חוץ מאשר לחוג דרמה. הרסתי לעצמי מאות אודישנים מרוב פחד. גם את 'בעלת החלומות' כמעט פיספסתי מרוב לחץ ופחד. במאץ' מול דניאל ליטמן חטפתי התקף חרדה".
איך יצאת מזה?
"עמדתי ושתקתי, אז גם דניאל עמד ושתק. והשתיקה של שנינו התארכה. הפה שלי היה יבש והוא חיכה שאתחיל לדבר. בסוף ניגשה אליי שירה אלון, היוצרת של הסדרה, ואמרה 'מאי, אני כתבתי את הטקסט הזה, אבל אני מרשה לך להמציא מה שבא לך'. גם מורן מרציאנו, המלהק, עודד אותי לאלתר וזה מה שעשיתי. חזרתי הביתה עם זנב מקופל, בתחושה ששוב הרסתי לעצמי, ובניגוד לפעמים הקודמות צילצלתי לסוכנת והתחננתי לפניה שתסדר לי מאץ' חוזר, הזדמנות שנייה. הם הסכימו, בתנאי שאכין גם שלוש סצנות בצרפתית. העברתי את הטקסט לדוד שלי, הוא הקליט את השורות בצרפתית ולמזלי, יש לי אוזן טובה לשפות. עשיתי את זה. אחרי כל כך הרבה כישלונות התקבלתי. ברחוב כבר מתחילים לזהות אותי, אני שומעת התלחששויות מאחורי הגב וזה נחמד, אבל מביך נורא".
אלכס היא עורכת דין צרפתייה שחיה במיאמי ומגיעה לארץ הקודש עם אמא שלה (רובי פורת־שובל) כדי לקנות את חברת הספנות של שלומי (אנחל בונני). "דיסוננס מוחלט ממני", היא מודה. "אלכס פועלת ממקום של כסף, היא מוכנה למכור את המשפחה שלה ואת עצמה למען האהבה, לא אכפת לה להיות מגעילה לאנשים והיא מתפוצצת מרוב ביטחון עצמי. אנחל ודניאל הם שחקנים מנוסים שלמדתי מהם המון, כולל איך ללמוד שלושים סצנות ביום, גל מלכה היא שחקנית וואו ואלכס השפיעה עליי גם באופן אישי".
תני דוגמה.
"לפני שבוע נקלעתי לאיזו סיטואציה עם ידיד ובמקום לדפדף, כמו תמיד, שאלתי את עצמי 'מה, לא למדת כלום מאלכס החוצפנית?' והחלטתי להעיז. אמרתי לו מה דעתי, להפתעתי הוא הקשיב ונוצר בינינו שיח שבכלל לא חשבתי שהוא אפשרי. נראה לי שאני בדרך הנכונה".
לא מעשנת בשבת
מאי־שנולדה־בנובמבר היא השנייה מבין ארבע בנות של בנקאית ואיש עסקים שלא הסתירו את תשוקתם לבן זכר. "בילדות, אבא שלי התכחש לזה שאנחנו בנות. הוא הביא לנו מחו"ל בגדים מהממים, חליפות כדורגל של בנים, וכך הלכנו לבית ספר. אחרי שליאור, אחותי הגדולה, ילדה לו שתי נכדות הוא השלים עם העובדה שאנחנו כורדים עיראקים שיודעים לייצר רק בנות".
היא גדלה בחינוך מסורתי. "אף פעם לא שמרנו שבת, ואף פעם לא אמרו לי 'אוי ואבוי אם לא תעשי כך או כך' ודווקא הגישה הזאת, שמכבדת את הבחירה של כל אדם, עוררה בי אהבה לדת. בגיל 12 קיבלתי על עצמי לא לערבב בשר וחלב. מאז, כבר עשרים שנה, בכל פעם שמגישים עוגה חלבית בסוף ארוחת שישי, כולם מתפלאים שאני היחידה שלא נוגעת בה. לאחרונה קיבלתי על עצמי לא לעשן בשבת ואני עומדת במשימה".
בגיל 7, בעקבות המחזמר "צלילי המוזיקה" עם חני נחמיאס, היא החליטה שביום מן הימים גם היא תעמוד על הבמה. "אהבתי להסתגר בחדר, לפתוח מוזיקה, לעמוד מול הראי ולעשות ליפסינג מפני שאני לא שרה טוב. בדמיון שלי כבר הייתי שם. אחרי שירות בעוקץ התחלתי לברר איפה אפשר ללמוד משחק וכשבית צבי נפסל, מפני שאני לא יודעת לשיר, נרשמתי ליורם לוינשטיין. כמה ימים לפני האודישן קפצתי לסבתא שלי, שלא הרגישה טוב וסירבה להתפנות באמבולנס. אמרתי לה 'יאללה, אני אסע איתך, נעשה צחוקים' וכך היה. בבוקר המחרת, כשחזרתי לבית החולים, סבתא ביקשה שאראה לה את המונולוג שהכנתי לאודישן, ובדיוק כשעמדתי להתחיל היא השתעלה, תפסה לי את היד ואחרי כמה דקות נחנקה ונפטרה. זה גמר אותי, הייתי מאוד קשורה אליה, ומצד שני זה חיזק אותי. הרגשתי שאני חייבת להצליח באודישן הזה גם למענה".
זה לא עזר. "נכנסתי לחדר, בחורה צעירה שלא למדה תיאטרון ולא עשתה שום אודישן, ויורם עצר אותי באמצע ואמר 'את כולך רגש, לא כישרון, אבל את יפה, אז לכי לדגמן'. מילמלתי 'טוב, ביי' וברחתי. זה היה הכי מעליב בעולם. חשבתי 'אולי אני באמת גרועה? אולי אני חיה בפנטזיות?' ומצד שני חשבתי 'ברור שאני לא ליה קניג, אני באה לסטודיו כחומר גלם כדי שתעבוד איתי ותלמד אותי'. שקלתי לפרוש, לחשב מסלול מחדש, אולי להיות גננת. אבא שלי אמר לי 'לא כולם אוהבים את העבודה שלהם' וסירבתי לקבל את זה. נרשמתי ל'מוב', למדתי שלוש שנים ורק אז יורם ואני סגרנו מעגל".
איך?
"הוא בא לקאמרי, לערב חשיפה של שחקנים צעירים בהדרכת איתי טיראן, ואמר לי 'היית מעולה'. לא יכולתי להתאפק, הזכרתי לו מה היה באודישן והוא אמר 'גם אני לפעמים טועה'. אושר מטורף. האיש שטילטל את חיי היה גם זה שהעיר אותי לתחייה. הבנתי שהמקצוע הזה, שבחר בי יותר ממה שאני בחרתי בו, מבוסס על טעם אישי. אם אני לא אוהבת פסטה זה אומר שפסטה זה מגעיל? לא, זה אומר שאני חייבת להמשיך".
לשחק בכל מחיר
בשנה השנייה ללימודים היא התחילה להתלונן על כאבי בטן עזים והתעלפה במקלחת. "הרגשתי שהגוף שלי נקרע. כשהתעוררתי, זחלתי על הרצפה עד לחדר, לסלולרי, הזעקתי עזרה, השארתי את הדלת פתוחה, ואחרי עשר שעות במיון איבחנו אצלי גידול במעי הגס והחליטו על ניתוח חירום לכריתת הנמק. הוריי לא יכלו להגיע מירושלים מפני שדווקא באותה שבת ירד שלג והוטל עליה סגר. אז עברתי אותו לבד, כמו ילדה גדולה, ובהמשך הוחלט על ניתוח שני. למרות שהרופאים טוענים שהגוף שלי מייצר נגעים שפירים אני בטוחה שזה קשור לעובדה שבמשך שנים שמרתי הכל בבטן.
"במסדרונות בית החולים המשכתי לעשות חזרות להצגת הסיום, עד שחטפתי חיידק ונוצר זיהום בעין ונותחתי פעמיים וכמעט איבדתי את הראייה. ב'הלילה ה־12' שיחקתי את אוליביה ולא ראיתי את הפה של השחקן שאותו הייתי אמורה לנשק. המוטו שלי היה 'לשחק בכל מחיר' וזו הייתה טעות".
מה למדת מזה?
"להיגמל מהמנהג המטומטם של 'בכל מחיר'. הזוגיות האחרונה שלי הייתה לפני שלוש שנים, כלפי חוץ נראינו זוג מושלם, ורק אני ידעתי שזו זוגיות לא בריאה ולא מכילה. חתכתי. אז מה אם ההורים שלי בטוחים שאהיה אמא נפלאה? המטרה היא לא טבעת, אלא אהבה. נראה לך שאני מתאימה ל'חתונמי'? מה יקרה אם ישדכו לי מישהו שממש לא מתאים לי? אני אמות מבושה".
בשש השנים האחרונות היא מתפרנסת מהוראת משחק. "כשפתחתי את הקורס הראשון, לא חשבתי שמישהו יירשם ללימודים, והופתעתי לטובה. הקורס מתקיים בתיאטרון גבעתיים, אני לא מפרסמת אותו בשומקום, זה עובר מפה לאוזן ובשנתיים האחרונות הצטרפו אליי גם במאים ומלהקים ששמחים ללמד. חשוב לי לתת לשחקנים צעירים את היד המכוונת שלא הייתה לי כשהגעתי לתל־אביב והייתי בודדה ואבודה. היו אנשים שניסו לנצל אותי בסכומי עתק, כמו זה שאמר 'אני אייעץ לך איך להתקבל לסוכנות'. מה יש לייעץ? כל מה שצריך לעשות זה לשלוח קורות חיים ותמונה".
אחרי יותר מעשור בעיר הגדולה, את כבר תל־אביבית?
"לא, אני עדיין ירושלמית, אבל בחיים לא אחזור לגור בה מפני שיש בה אנרגיה קשה וכבדה. בתל־אביב הכל הרבה יותר קליל. אני מתחילה לשיר את 'אוויר הרים צלול כיין' בנתיבי איילון, כשעזריאלי ברקע, אבל את הילדים שלי אני רוצה לגדל באיזה מושב, בלי עבודות בכביש".
איך בחרנו את הלוק של מאי?
על המסך היא משחקת עורכת דין אמביציוזית שמנהלת רומן סוער עם שלומי (אנחל בונני). אבל הסטייליסטית אלכס גדרון רצתה להציג בצילומים לוק אחר של מיכאלי, כזה שפחות רואים על המסך ורואים יותר במציאות. לוק רך ונקי, אך גם חזק ועוצמתי.
מאי לובשת טוטאל לוק של "סאמפל", מותג אופנה ישראלי עשיר בסטייל, עם פריטים ייחודיים. הצבעים המונוכרומטיים מדגישים את המראה הנקי, והבלייזר נותן טאץ' מחויט למינימליזם. אלכס שילבה תכשיטים של גלית רונדין להכנסת ממד נוסף ללוק. מעצב השיער לידור חדידה עיצב למאי את השיער במראה משוך לאחור והסביר כי "בשנה האחרונה המראה הזה חזר במלוא הכוח. כך ניתן להבליט את פניה של מאי ועדין לשמור על שיער פזור". המאפרת טלי מואס איפרה את מאי איפור רך שמדגיש את יופייה הטבעי. הצלם אור דנון בחר לצלם את רוב הפריימים בתאורה טבעית (Day light). אור סיפר כי היה לו חשוב להדגיש את העיניים של מאי אשר לטענתו, מספרות הכל.
מיכל עמר שוורץ
הפקה: מיכל עמר שוורץ; סטיילינג: אלכס גדרון; איפור: טלי מואס; שיער: לידור חדידה; ע.שיער: אלירן נחום; עיצוב גבות: מושיק טאקו
חליפה: Zadig&Voltaire, מגפון: אוסף אישי, תכשיטים: Galit Rondin בצילום הקטן: טוטאל לוק: sample, תכשיטים: Galit Rondin, בשער: שמלה: Ella Levy, תכשיטים: Galit Rondin
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.23
