החיים של נועה קירל משתנים במהירות גבוהה יותר אפילו מקצב שאיבת התארים של אימפריית כדורגל בשם באיירן מינכן. האירוויזיון בליברפול, שסחף הפעם מדינה שלמה, נראה כמו עבר רחוק למרות שהסתיים רק במאי האחרון. בינתיים היא הספיקה למכור את פארק הירקון פעמיים, להתחייב לפסטיגל, לסגור הופעה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק (בסוף יוני 2024), לחזור לסדרה אינטנסיבית של הופעות בארץ ולזפזפ בין אירועי ומצעדי השנה כדי לגרוף את התארים. וגם, במסלול האישי המקביל, להיפרד מאהבה אחת, להיקשר לבן זוג חדש, ואז לנסוע איתו למינכן ולמצוא את עצמך בכותרות ענק בגרמניה. "טירוף של תקופה", היא מהנהנת. "פשוט משוגע מה שקורה לפעמים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ויש את הצד השני, זה שהיא מודעת לקיומו מאוד. הרבה מאוד אנשים בתעשיית התרבות בישראל מחכים לנועה קירל בפינה, מקווים לאיזו תקלה קשה, לאיזו נפילה קולוסלית שתבהיר לנו שהיא אנושית, שאולי הסופרלטיבים היו מוקדמים מדי, שהנה עוד מעט הכול מתקרר. אלא שכל עוד זה לא קורה בקריירה שלה - שרק הולכת ומתעצמת - הרדאר התקשורתי מופנה לחיים האישיים שבהם, הפתעה, אפילו קירל מתגלה כאחת האדם. שם כבר אפשר לשלוף חיצים מורעלים, לספר שהיא מדלגת מאחד לשני, משאירה עקבות מדממים של לבבות שבורים על הדרך ובכלל מוצאת את בני זוגה רק בהתאם לאינטרסים של הקריירה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לכן, כשקירל נסעה עם הדייט הטרי דניאל פרץ היישר לפסגת מינכן 2023, זו הייתה הרמה מעולה להנחתה כדי לדקור אותה בעולם הרשתות. "אני יכולה להבין איך זה נראה מהצד לפעמים וזה בסדר שיש דעות שונות ואני מקבלת באהבה", היא עונה מיד. "אבל כל עוד אני שלמה עם עצמי, מה אכפת לי? רז, אתה מכיר אותי קצת. אתה הרי יודע מה יקרה אם אני אתן לדברים האלה לנהל אותי".
מניח, ובכל זאת?
"יכולתי בקלות לומר: אני לא טסה עם דניאל למינכן כי יגידו שזה מהר מדי. זו מחשבה שעלתה, אבל היא ירדה כמו שעלתה כי אני לא מחליטה לפי מה שמצפים ממני אלא אך ורק לפי מה שאני מרגישה. כשדניאל הציע לי לנסוע איתו למינכן, וראיתי שהיה חשוב לו שאגיע, הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה. ויודע משהו, מה היה קורה אם לא הייתי טסה? אולי הקשר לא היה מחזיק מעמד, אולי הייתי מתחרטת הפוך?".
גם אופציה הגיונית.
"אני לא יכולה לחשוב כל הזמן על מה יגידו. אנשים שוכחים שקצב החיים שלי הוא מהיר. קמתי בבוקר יום אחד בשנה שעברה ואמרו לי, תשמעי, אולי את מייצגת את ישראל באירוויזיון. לפני זה היה את הפארק. אחרי ליברפול חזרתי ישר להופיע בבת-מצווה. לפעמים מרגיש לי שיום אחד בחיים שלי זה שבוע של בן אדם רגיל. הפסיכולוגית שלי אומרת: 'את לא יכולה להיות פנתרה בקריירה ותולעת בחיים'. וזה נכון. זה לא עובד ככה".
כלומר?
"הקריירה שלי מצריכה מעברים מהירים, כי לעבור מבמה ענקית באירופה לבת-מצווה זה מעבר, ובתחילת השבוע הלכתי ביום אחד לטקסים של פרסי זמרת השנה, ושיר השנה ואז לחזרות ומשם ל'האח הגדול'. המעברים שלי ביום מאוד מהירים וכמו שזה בקריירה זה בא ליד ביטוי בחיים ולאנשים אחרים זה יכול להיות מהר מדי".
הטענה החוזרת הייתה: זה יחצני, בישול של הסוכן המשותף רוברטו בן שושן, ומעולה לשניכם.
"זה הזוי. אנחנו כל הזמן צוחקים על זה גם. אני לא הייתי מבזבזת את הזמן שלי על משהו שהוא לא אמיתי. אין דבר כזה וגם אין לי זמן. אם לא הייתי מרגישה שנכון לי לטוס למינכן עם דניאל, גם אם זה בהתחלה, לא הייתי עושה את זה. אבל כל זה קרה כי זה מאוד אמיתי ובא ממקום רגשי".
הפגישה הראשונה עם קירל לריאיון הזה נערכה לפני הנסיעה למינכן, כשהכותרות מלאות במפגשים הראשונים עם דניאל פרץ, אז עוד שוער מכבי ת"א. "תשמע, אני מכירה את דניאל כמעט חמש שנים, דרך חברים משותפים. הוא חתם בסוכנות של רוברטו לפני כמעט שנתיים. יצא שהוא היה גם ביום ההולדת שלי, באירועים שעשיתי. כשיצא האייטם על 'זוגיות' זה היה מבחינתי מוקדם מדי. גם כשדיברתי איתך באוגוסט חשבתי שמוקדם להכריז על משהו כזה גורף. זו עוד פעם דוגמה לכותרות שמייצרים בלי לשאול. ייצרו עליי ועל דניאל כותרת כשלא היה אפילו דייט ראשון. הייתי במשחק של מכבי, נפגשנו עם הרבה אנשים, הלכנו לאכול עם רוברטו והמנהל שלו ביחד - ועל זה הוציאו אייטם שיש זוגיות".
כשאתם מגששים בעצם.
"אבל מה כבר יש להגיד? תחשבו מה קורה לי כשאני פתאום קוראת את זה ומה קורה לדניאל. אנשים מסביב לא יודעים. הם קוראים זו נפרדה, עכשיו יש לה זוגיות. לא מבינים שזה לא קרה ונהיה פה בלגן ומי חוטפת את כל האש? אני".
אני מניח שגם תומר הכהן, החבר לשעבר, קרא את אותן כותרות.
"תומר דיבר איתי על זה וישר הסברתי לו, אמרתי שזה מאוד הפתיע אותי. אמרתי שאין לי שום דבר להגיד או לספר כי באמת אין מה. הוא אמר שהוא בטוח שהייתי אומרת לו, ושזה עדיין קשה לו לראות את הכותרת. אמרתי לו שגם לי היה קשה לראות את אותה כותרת. תחשוב שמחליטים על החיים שלך משהו שכרגע אין לו שום בסיס. אפילו לא היה דייט".
אבל עובדה שניחשו נכון.
"וכמה דברים בסוף לא נכונים? הרי גם כשנפגשנו בחודש שעבר זה לא היה מוגדר ואמרתי לך שכן, אנחנו מכירים, וכן, צריך להיות אמיץ ובטוח כדי להתעלם מכותרות ושמועות וכל מה שהדבר הזה מביא".
הוא היה מספיק אמיץ לעשות את המוב הראשון ולהציע דייט?
"כן".
גם כשוער הוא נחשב אמיץ.
"בדיוק".
ומה עובר בראש אחרי הדייטים הראשונים, כשהכותרות כבר מכריזות, עם התמונה, שאתם זוג? זה לא נורמלי הרי.
"אני בעצמי לא ידעתי יותר מדי. תראה, החיים שלי מאוד מתוכננים. אני יכולה לקום יום אחד והשיר שלי יתנגן בנאמבר של סימון ביילס, שזה מטורף, אבל בגדול הכול מתוכנן. אהבות אי אפשר לתכנן, גם לא קשרים. צריך לזרום ולראות לאן זה מביא אותי או לא מביא. כשהכותרות האלה יצאו, הרגשתי בתחילת תהליך שיכול להביא לקשר, כלומר שיוצאים יחד, שמתחיל משהו".
יש סיכוי שהוא יהיה כוכב בסדר הגודל שלך.
"מי אמר שזה דבר רע? זה דבר מעולה. יש בזה משהו כיפי שהצד השני כן נותן קונטרה. ושיסדר לי לשיר איפשהו".
השאלה אם בגרמניה יקבלו אותך אחרי מה שאמרת על הפולנים באירוויזיון.
"ברור שיקבלו. הייתי פייבוריטית של הנציג הגרמני, שהיה איתנו במלון. אל תשכח שאני מכוונת להצלחה בינלאומית בקנה מידה הכי גדול שאפשר, וברור שזה תחום אחר לגמרי, אבל אני רוצה שמי שיהיה איתי יהיה מאוד מצליח. אני לא חושבת שזה יכול להזיק אם אני מכוונת לפסגות גבוהות והבן אדם שאיתי גם מכוון גבוה".
הוא שיתף בענייני באיירן מינכן לפני החתימה?
"זה היה משא ומתן רגיש. זה וואחד אירוע וכל המגעים האלה התפרסמו זמן מאוד קצר אחרי שהכרנו ממש. זה היה טירוף. אם אני מנסה להקביל את זה לחיים שלי, נזכרתי במשא ומתן הארוך עם אטלנטיק רקורדס עד שהחתימו אותי, ואני יודעת מה זה להתמודד תחת הלחץ במשא ומתן כזה, לחכות, להכיל משהו מאוד גדול. זו הייתה תקופה לחוצה עבורו".
פרץ חתם רשמית בבאיירן מינכן על חוזה לחמש שנים וקירל הצטרפה אליו, כשכמובן הגבות מסביב מורמות מתמיד. "איכשהו יצא גם שהכל הסתדר בטיימינג ובדיוק כשדניאל חתם בבאיירן דחו לי חזרות והיו לי כמה ימי חופש, אז יכולתי לקחת גם זמן לעצמי ולהיות בשבילו שם. אגב, יכול להיות שאם לא הייתי נוסעת עם דניאל אז היו שואלים, מה קורה, זה לא הולך אה?".
אז מה קורה? נראה דווקא שהולך טוב.
"עכשיו אני כבר יודעת הרבה יותר טוב, אנחנו יודעים. ראית לבד, פגשת אותי כשזה היה לא ברור ואמרתי בדיוק שזו התחלה, שאני לא יודעת לאן ילך. עכשיו ברור שאנחנו בזוגיות, הנסיעה למינכן קירבה בינינו מאוד. מרגישה שכיף לי, שהקשר עושה לי ולו טוב. שזה נכון".
זוגיות בלונג-דיסטנס אפשרית? הוא עכשיו תושב מינכן לפחות לחמש העונות הבאות, לפי החוזה. ויש את נבחרת ישראל בין לבין, אם זה מנחם.
"כן, לפעמים זה אפילו יכול לתרום משהו לקשר. יש לי את העולם שלי, לדניאל את שלו. זה יכול להיות מאוד מאוזן. אני טסה המון, זה חלק מהקריירה שלי, לפעמים לתקופות יותר ארוכות (צפויה לעבור לשלושה חודשים לניו יורק בשנה הבאה - ר"ש), אז הקשר מרחוק גם מוכר לי. הלוואי שאוכל להיות במשחק של הנבחרת באולימפיאדה בפריז".
איך היה במינכן?
"חוויה גדולה הייתה לראות מהצד את כל זה קורה. מעניין מאוד עבורי לצלול פתאום לעולם כמו כדורגל שלא הכרתי קודם. לא רק במשחק עצמו, אלא כל המסביב. קיבלו אותנו שם מאוד יפה, הרגשתי גאווה גדולה".
מה כבר למדת על כדורגל שלא ידעת?
"מרגישה קצת יותר מעורה בעולם, בשמות".
מערך יהלום נגיד, מכירה?
נקרעת. "אנחנו פחות מדברים מקצועי עדיין, אבל התחלתי יותר להבין. לפני זה בישראל הכרתי קצת משחקני מכבי ת"א. תשמע, אני גם מוצאת הרבה מקבילות בין העולמות, הקהל, האוהדים, ההתמדה, החריצות, המשמעת, האימונים".
אני יודע שאבא אמיר היה אוהד מכבי חיפה דווקא.
"הוא אמר לי שהוא אוהד נועה קירל".
רצו הרבה ממים יפים ברשתות על הזוגיות שלכם.
"כן, זה קורע. בקליפ של 'פנתרה' אני מקפיצה כדור, אז מישהו העלה את זה כשאני כביכול מקפיצה והוא הודף את זה בסוף. הכי מצחיק בעולם. זה הומור שאני אוהבת".
איך אני הודף מיליון דולר, שמעת?
"זה מושלם. אוהדי מכבי שרו לו שירים שלי והוא צחק".
הזוגיות החדשה הגיעה אחרי שביולי האחרון נפרדה מבן זוגה תומר הכהן, דוגמן ושחקן, אחרי כמעט שנתיים שהיו יחד.
ראיתי אתכם מהצד בליברפול. איך אומרת הקלישאה? נראיתם זוג מתוק, מקסים ומאוחד.
"היה לי נורא כיף שהוא היה איתי שם וזו חוויה אינטנסיבית וזה לא מאה אחוז 24/7 לאבי דאבי וכיף. זה קשוח ולפעמים הוא הרגיש שאני לא נמצאת שם, כי יש לי כל כך הרבה גורמים לרצות ולהתראיין וללכת לחזרות וזה מורכב. אבל בגדול אני שמחה שהוא עבר איתי את החוויה, כי גם הוא לא ישכח את זה כל החיים. שמחתי להעניק לו חלק מחוויה כזו ושמחתי שהוא היה שם בשבילי והכיל אותי".
ואז חזרתם לארץ.
"זה לא היה קשור לאירוויזיון, וברור שיש תקופות פחות טובות בזוגיות. בגדול לא היה משהו דרמטי שגרם לפרידה, לא היה טריגר ספציפי. היו פערים בינינו. אנחנו מתעסקים בדברים שהם שונים לגמרי ולפעמים הפערים מורגשים יותר, לפעמים פחות. פה קצת הורגשו, וזה נראה לי הדבר".
למשל?
"זה מתחיל מהדברים הבסיסיים ביומיום. אני חריגה ומבינה את זה, וזה קשוח. זה לדעת להכיל ולהתמודד עם הפרסום, עם הלו"ז, עם כל מה שזה מביא איתו. זה מתחיל שם ומצטרף לזה שהפער מלכתחילה בין העולמות היה יחסית גדול. ותומר עוד בדיוק התחיל ללמוד. זה שונה לגמרי".
אבל בסוף שניכם מעולמות התרבות הישראלית.
"בגדול כן אבל הוא לא באמת התעסק בזה ביומיום. הוא נכנס לזה יותר תוך כדי הזוגיות".
כי זה מנוף שאת נותנת לבני זוג פחות מוכרים. גם ליותר, בעצם.
"כן, וזה לא קל. כשאני מוכרת, ישאלו אותי על זוגיות ואני אדבר. ואז הצד השני נכנס לתוך העניינים, זו הקונטרה, כשהוא מדבר והוא אומר. ואז הזוגיות, דבר אישי ופרטי, הופכת למשהו חשוף. אני מתראיינת וחשופה לתקשורת לא מעט ברמת הסינקים. נגיד שיש שני שחקנים יחד בסדרה שהם זוג. הם לא מול המצלמות והמיקרופונים בתדירות שאני מתראיינת - אז זה לא יקשה על העניין או יקשה הרבה פחות. בגלל שיש לי הרבה פרויקטים והתחייבויות, כל דבר כזה מביא מיקרופונים ומצלמות".
חלק מהמשחק.
"כששואלים אותי, אני עונה, אבל משתדלת לא להיכנס יותר מדי לחיים הפרטיים. כשבן הזוג בדבר, והוא מפורסם, אז גם הוא צריך לעשות את זה. ואז הדבר הטהור והאישי הופך להיות בחוץ - וזה מקשה על העניין".
דיברתם על זה?
"כשהכרנו הוא היה בתחום, אבל לא ככה. וזה הלך והתעצם ואתה לא מצפה לדברים כאלה, ויש פתאום מכשולים שאתה מגלה תוך כדי הדרך. אבל מצד שני אני לא אגיד לבן אדם בחיים להפסיק לעשות מה שהוא אוהב ולשנות את החיים שלו. זה פשוט הוסיף קושי".
מחליטים להיפרד. מה קורה מאחורי הקלעים בהיערכות לענייני התקשורת?
"אין יותר מדי ואני לא רוצה לתכנן. זה פשוט יוצא משמועות כי אין מה לעשות, אנשים מתחילם לדעת שיש פה ושם חשיבה אחרת בין בני הזוג, או משברון. לפעמים זה יוצא עוד לפני שהאירוע באמת קורה. אנשים גם לא יודעים מתי זה קרה באמת אף פעם".
בסוף הייתם יחד כמעט שנתיים, לא מעט.
"אני במערכות יחסים ארוכות, בחורה רצינית".
בראיונות תומר סיפר שהוא שבור לב, שצריך לאחות את השברים, שבכה.
"גם אני בכיתי והייתי באותה סירה וזה תהליך שהוא קשה והלב שבור ובכלל, הרבה דברים. אתה רגיל לבן אדם ופתאום אין אותו וזה קשה. וגם היו לנו מחשבות לגור ביחד. אנשים שוכחים עוד משהו: אם אני אחרי פרידה ואתראיין ולא אכנס יותר מדי לחיים שלי ועל מה קרה בדיוק, אז אומרים, 'היא רובוט'. אבל גם זה חלק מהמקצועיות שלי. לא נשארו הרבה דברים אישיים שלא יודעים עליי. הדרך של תומר הייתה יותר לשתף את התקשורת".
לא אהבת את הדרך?
"אני מכבדת את הדרך שלו כי הוא בן אדם שאוהב לשתף ואני מניחה שאחרי הפרידה היה לו מורכב מבחינת הסביבה. מה הסביבה תגיד ואיך, ויש משהו בזה שאתה משתף ואומר לכולם הכול. אתה תקבל בדרך כלל פידבק חיובי".
מהצד הוא יצא שבור ואת החזקה שמפרפרת הלאה.
"זה תמיד ככה, תמיד אני אצא החזקה ואין לי בעיה עם זה כי אני בן אדם חזק, אבל אני כן אגיד שזה קשה לי. אני עוברת פרידה ויכול להיות שאחרי דקה אני צריכה להתראיין, לחייך, להיות על הסט, לרצות את כולם. ולאף אחד בחדר לא באמת אכפת שנשבר לי גם הלב, שגם אני במצב דומה. לתומר היו כמה ימים שהוא היה יכול לקחת לעצמו, ולי לא היה את זה. הייתי צריכה להתנהג הפוך ממה שאני מרגישה, לעבוד כרגיל".
איפה נתת לעצמך להתפרק, לשחרר כאבים?
"בסוף היום, בבית, במקום שלי להתפרק. אבל זה מלווה אותי כל הזמן. פשוט אני צריכה להיות מקצועית. להגיד לעצמי, כולם פה בשבילך. זה סוויץ' הכי קשה בעולם אבל פשוט עושים את זה".
בולעים דמעות לפעמים?
"גם, כן. והבנה שסט שלם מחכה לי".
נשארת בקשר עם תומר?
"עכשיו פחות, אבל כן היינו תקופה בקשר כשהכול יצא החוצה. הוא אמר עליי דברים מקסימים ודיבר מאוד יפה ולשנינו חשוב היה לסיים בצורה טובה".
אני חייב גם להעיר מהצד השני שזה לא משהו שלא קורה תכופות באזור גיל 22.
"נכון. אנשים שוכחים שבסופו של דבר אני ילדה בת 22 שעוברת פרידות, והיכרויות וקשרים, כמו כל בני 22 אחרים וחיה גם כאישה צעירה וזה דברים נורמליים שקורים. שיחשוב רגע כל אחד מה הוא עשה בגיל הזה".
לא בטוח שהתשובה תהיה שתי הופעות רצופות בפארק הירקון, כמו שקירל תעשה ב-21.9 וב-23.9. ההופעה הראשונה נמכרה בתוך שעות והשנייה צועדת לקראת סולד-אאוט, כך שקירל צפויה להופיע בפני יותר מ-100 אלף איש בסך הכול.
אלה בסך הכול מספרים, נניח, של קולדפליי בישראל.
"פסיכי. לא ידעתי מראש שאני הולכת לשתי הופעות. כשהמכירה נפתחה והתחיל התור ואנשים חיכו, הבנתי שעומד לקרות משהו לא רגיל. בארבע שעות למכור כל כך הרבה כרטיסים? בכל זאת, הקהל הכי גדול שאופיע בפניו".
בסוף, איך זה מרגיש להיות נועה קירל בכל הטירוף הזה?
"אני כל היום מתעסקת בעבודה. אם היה לי זמן חופשי מדי, אולי הייתי חושבת על זה יותר או משתגעת או לא יודעת. אני עדיין בטיפול פסיכולוגי ומתמידה. אתה מדבר איתי על הפארק ואני יודעת שהולכים להיות המון אנשים. זה לא שזה לא יושב לי בראש. אבל ביומיום אני קמה בבוקר ויושבת עם הצוות על מה הולך להיות על הבמה, אז אני לא יותר מדי חופרת פנימה לחשוב על המשמעות. זה באמת לא נראה לי משהו שאפשר ממש לעכל עד הסוף".
אוקיי. שני מופעי פארק זו גם רווחה כלכלית יפה.
"לא חשבתי על זה אפילו. פחות מניע אותי. אני מתרגשת מזה שנמכר, אבל לא עושה פארק בשביל כסף. בשנה שעברה לא הרווחתי מזה בכלל והיה לי חשוב שיהיה מופע של וואו. אני גרה אצל ההורים עדיין ואולי אם הייתי חיה לבד, זה היה מעניין אותי. רוברטו היה מאוד שמח אם זה היה מעניין אותי יותר, אולי הייתי בכפול קמפיינים".
יש אפשרות להקצות זמן לזה?
"לא באמת. אנחנו אומרים יותר לא".
אילו הצעות מיוחדות קיבלת בעקבות האירוויזיון?
"להופעות באירופה בעיקר, אבל גם לא כל מה שמציעים זה משהו שנראה לי ואני לא אלך עכשיו לכל מקום. מה שבעיקר הפתיע אותי זה הזיהוי בחו"ל. עשיתי חופשה של יומיים בקפריסין, לא הצלחתי ללכת לפעמים ברחוב. הלכתי שם לקניון עם חברות, לא הצלחתי ללכת. גם באירופה הייתי מאז לא מעט, וגם הופתעתי שביקשו להצטלם איתי ברחוב".
ואז את שוב בפסטיגל פה. למה את צריכה את זה בעצם?
"פשוט נורא רציתי. בקשה שלי. יש בזה משהו חווייתי. הם הציעו ואני אמרתי לרוברטו שאני מאוד רוצה כי יש בזה משהו חברתי שלא קורה לי הרבה, עם עוד אמנים שאני אוהבת וחברים מאוד טובים. בגדול זו חוויה מטורפת פסטיגל, מאחורי הקלעים, להופיע כל ערב, אני מאוד נהנית שם".
אבל עשית את זה, היית שם.
"שמע, כשסגרתי את הפסטיגל הייתי לפני האירוויזיון, לא ידעת מה יהיה ורציתי להכין קרקע בטוחה לחזור אליה. וכן, אני גם רוצה לשמור על קשר טוב עם קהל הילדים. חשוב לי".
בפריים-טיים המבוגר יותר תוביל קירל בקרוב את התוכנית "סטאר אקדמי" של רשת 13. "פורמט מוזיקלי שאהבתי, משהו כמו 'הכוכב הבא' פוגש את 'האח הגדול'. אתה רואה את התהליך שהאמן עובר, והמתמודדים ישנים שם, וזה לפתח אמן מאפס. אני אהיה המנטורית".
התקבעת כווינרית ופה את הולכת לזכיינית המפסידה ברייטינג.
"אני אעשה מה שמעניין אותי ומדבר אליי ומושך אותי ונוגע בתחומי העניין שלי, ולא לפי מה שחושבים שטוב או גדול. צריך להיות אותנטיים. לפעמים אתה יכול ללכת על דבר מבטיח ולא להתחבר לזה ברמה האישית. לא אצלי. ברשת נתנו לי את ההזדמנות הראשונה כשהייתי בת 16 עם 'גוט טאלנט'. הפעם רוצים למצוא כביכול את נועה קירל הבאה וזה מחבר אותי לדבר".
בינתיים דורגת במקום השני ברשימת היוצרים אחרי נעמי שמר ז"ל בשנה החולפת. כלומר, היוצרת החיה המובילה ברדיו.
"אתה יודע, זה טירוף בכלל להיות ברשימה אחת עם נעמי שמר, לפני הכול. ההכרה הזו בי כיוצרת זה אחד הדברים הכי מאושרים וחשובים שקרו לי בקריירה. הרבה מהזמן כותבים על החיים האישיים, הייתה עם זה, נראתה שם, הצטלמה עם ההוא. פתאום מגיעה הכרה מקצועית נטו כל כך יפה, הרגשתי גאווה, הרגשתי שעשיתי משהו".
אבל גם כאן יש צד שני.
"לא מפתיע. כן?".
כתבו בתגובות לפרסום: איך שמים את נועה קירל ברשימה אחת עם נעמי שמר, לאן הגענו?
"תשמע, אלה נתונים של אקו"ם? אף אחד לא המציא. מה נעשה?".
אני חושב גם שמתכוונים לזה שאת שותפה ביצירה, כי יש נבחרת של כותבים, ולא כותבת בלעדית את שירייך.
"מי שמכיר את התעשייה יודע שככה עובדים היום. נכון שבתחילת הדרך שרתי חומרים שאחרים כתבו לי, אבל יותר ויותר נכנסתי לתהליך היצירה, ואין שום שיר היום שאני לא מעורבת בו במילים או בלחן, זה כמעט לא קורה. יש אנשים שלא אהבו? מה אגיד, גם בסדר. התרגלתי. עדיין גאווה לראות את שמי ברשימה הזו".
באחד הלילות בליברפול, ממש לפני האירוויזיון במאי האחרון, נדדה שנתה של קירל. אחד המאווררים על הבמה סירב לעבוד והצטרפו גם כמה תקלות סאונד שהעיקו על המחשבות. "הגעתי בליברפול לסיטואציות שאני לא מכירה", היא נזכרת. "הרי אמנים לא יבואו בדרך כלל ישירות להפקה ויבקשו דברים. אני פשוט הלכתי לדבר עם המפיקה הראשית של האירוויזיון, עשיתי עבודת מחקר קטנה מי זו לפני, מאיפה הגיעה, על מה היא בדיוק אחראית. אף אמן לא הגיע לאזור הזה, אבל בכל זאת, אנחנו ישראלים".
איך הגעת אליה?
"זה לא היה ישר. המשלחות מתנהלות מולה ואצלנו ביקשו כמה פעמים להדליק את המאוורר בזמן הנאמבר בטיימינג מדויק ממש - ולסדר משהו בסאונד. זה לא קרה משום מה מהר. אמרתי לעצמי שאם אני אבוא ואגיד למפיקה, היא כל כך לא רגילה לזה שה'אמן' מדבר איתה - כך שהיא תהיה פשוט חייבת לתקן את זה. אמרתי לה, 'יו ניד טו הלפ מי. כל המדינה שלי מודאגת מהמאוורר ומהסאונד. אני חייבת את עזרתך'. המצאתי כמובן. היא הייתה מקסימה ואחר כך העלתה תמונה איתי. זה חלק מהדבר. אם אני זו שצריכה לבוא ולדבר עם הראשים למעלה שאחראים, אני אעשה את זה. אבל אלה הרגעים הפחות-זוהרים עד שהנאמבר עומד על הבמה".
ואז, בחזרת השופטים החשובה, המכנסון לא נפתח על הבמה.
"אבל איכשהו יצא בסדר, כי בקובץ שהם קיבלו הם לא שמו לב".
אל תגידי שלא נלחצת מזה.
מנידה את הראש בתנועות ייאוש: "לא נלחצתי? אוהו. אמרתי לעצמי על הבמה שגם אם אני צריכה למות עם המכנס הזה, לא מעניין אותי. עם המכנס, בלי המכנס, אני מתאבדת עכשיו על זה. האינסטינקט שלי באותו רגע הפתיע אותי. מה שעשיתי היה פשוט לשלוח לרקדנית את הרגל כדי לדלג על התנועה הראשונה ולקפוץ ישר לתנועה שלי. אין לי מושג איך חשבתי על זה. הלב שלי נפל. אבל אין מה לעשות, חייבת להמשיך".
ואת יורדת מהבמה. מוגדר כאסון או ממשיכים הלאה?
"באותו רגע אני מבינה שצריך להרגיע את כולם, כי בהחלט היה לחץ. במיוחד כשהרקדנית שזה קרה לה לקחה את זה ממש קשה - ובכתה. הבנתי שאם אני מראה לה שזה השפיע עלינו, היא גמורה, יהיה לה קשה להמשיך מפה, היא תרגיש אשמה. הדבר הראשון שעשיתי זה להרגיע ואמרתי לכולם: אני כל כך לא דואגת, היינו טובים מאוד בווקאל והייתי מרוצה מאיך ששרתי. עובדה שסיימנו גבוה מאוד אחרי אותה חזרה".
ארבעה חודשים אחרי, את יודעת לומר איך האירוויזיון השפיע על הקריירה שלך?
"בהמון דברים, אם זה ברמה האישית, באופן שבו התמודדתי במשימה הזו והוכחתי לעצמי שאני יכולה. זה הדבר הכי גדול שעשיתי בקריירה, יותר בהיבט של הלחץ הגדול, כי מעבר להופעה מול כל אירופה זה היה לייצג מדינה. הייתה חשיפה מטורפת. כל מה שקרה ברשתות היה שונה אצלי מכל מתמודד אחר. לא הצלחתי ללכת ברחוב בליברפול. בכל מקום הגיעו המון אנשים".
רגעי שבירה?
"לא היו רגעים של דאון כי הייתי מוכנה לכל תרחיש. יש רגעים יותר מסובכים. נניח החזרה הראשונה הייתה אוי ואבוי, קטסטרופה. ואת זו לא ראיתם. הרי יש ניצבים שעושים מיקומים על הבמה לפני שהמשלחות מגיעות, אתה מקבל סרטון אחרי ואומר אויש זה רע, וזה מלחיץ. ואז יש מלא תיקונים. לא היה משהו שובר".
היינו במצב רגיש. טילים על ישראל, אזעקות, מבצע.
"זה הגביר את הלחץ עלינו. כשזה התחיל, הייתה אמורה להיות לי שיחה עם ראש הממשלה שהיה אמור לברך אותי על חצי הגמר ואז אמרו לי 'אין שיחה', ואפילו לא ידעתי שמתחיל מבצע בכלל. לא הייתי מחוברת לחדשות. פתאום בבת אחת במלון אני רואה המון תקשורת ישראלית שמצפה לתשובות על משהו שאני אפילו לא יודעת לגביו. אירוויזיון זו בועה, אתה לא קורא כלום חוץ ממה שקורה באירוויזיון עצמו".
מכבי ת"א מאוכזבת ממקום שלישי בליגה. אני מכיר אותך קצת, את לא רואה שום דבר חוץ ממקום ראשון. לא חזרת מעט מאוכזבת?
"ממש לא, אפילו לא טיפה. זו האמת שלי, במאה אחוז".
נשארת בקשר עם המנצחת לורין משוודיה?
"דיברנו כמה פעמים אבל לא היה חיבור כל כך. היא הייתה יותר בשלה, כזה מכונסת בעצמה. נשארתי בקשר עם הנורווגית".
קירל הייתה כוכבת גדולה לפני האירוויזיון. היא הייתה יכולה ליפול, זה קרה למנוסים ממנה על אותה במה, אבל היא חזרה במעמד עוד יותר חזק בתעשיית התרבות הישראלית, סוג של אייקון לאומי, שם מבוקש לשיחות של הנשיא או ראש הממשלה או שר התרבות. "לא רוצה להישמע כאילו אני עפה על עצמי אבל באמת הדברים שנכתבו הפעם היו פשוט מעבר לנאמבר יפה ומעבר לייצוג בכבוד, אלא על האישיות שלי ועל מה שעבר החוצה".
להיות סמל לאומי זה גם הגבלות.
"אוקיי. כמו מה?".
כמו למשל תמיד להיות ממלכתית ונחמדה ולהתנהג באדיבות גם כשלא בא וכשעצוב.
"אני תמיד סבלנית ואוהבת את הקהל שלי ואני גם יודעת איך הדברים עובדים. זה עניין של אופי, ולא משנה באיזה לוול של הקריירה אתה נמצא. זה היה אצלי גם כשלא ידעו מי אני, כשהופעתי בקניונים, עד לרמה של האירוויזיון. והדבר הזה תמיד יישאר בי".
לא תוכלי לצאת שיכורה מבר, כי יצלמו.
"אם אני ארצה להשתכר עם חברים, אני אעשה את זה במקומות יותר פרטיים, וגם שם לא אאבד שליטה".
עוד מגבלה: אנשים יותר מבקרים את הלבוש שלך. למשל חבר הכנסת משה גפני, שהציע לתרום לך בגדים.
"זכותו לומר מה שהוא רוצה ואני באמת חושבת ככה. כל עוד אני שלמה במה שאני עושה, זה באמת בסדר שיגיד. כל אחד יכול להביע את עצמו וזכותו".
אבל מצד שני יש נשים שציפו אולי שתעני לגפני בצורה יותר פמיניסטית.
"אבל התגובה הזו שלי מחזקת גם אותן, כלומר שכל אחד יביע את דעתו וילבש מה שהוא רוצה".
אני חושב שאת קצת זהירה עם גפני כי את רוצה להיות ממלכתית.
"אבל אם אני שלמה עם מה שאני עושה, מה אכפת לי מה שיגידו?".
אבל יש הבדל בין מבקר מוזיקה לבין גפני בכנסת.
"גם בכנסת דיברו עליי מהיום הראשון. כשהייתי בת 14 קראו לביבי 'לעצור את התופעה', הייתה איזו חברת כנסת שהובילה את זה, נדמה לי. מה לא עברנו באמת? זה לא שאני לא רגילה לדברים האלה. יש הרבה שמפרסמים דברים שלא מאה אחוז נכונים. נהיה קטע חדש לאחרונה עם אנשים שגם לא מוודאים, פשוט ישר עושים מזה כותרת".
דוגמה? מה עיצבן אותך?
"דברים יותר רכילותיים בגדול. יש מלא. נגיד היה אייטם שחזרתי מטיסה עם חברות וישבתי בסוף המטוס ואז הבינו שאני על הטיסה ושמו את 'יוניקורן' ובירכו אותי ברמקולים, וזו הייתה מחווה חמודה. אבל זה גרם לכל המטוס להבין שאני על הטיסה ונוצר פקק מאוד גדול ביציאה, והירידה התעכבה. ואז כתבו שאני עיכבתי את הטיסה! אבל לא אני ביקשתי שישימו את השיר שלי, לא אני ביקשתי שיגידו שאני על המטוס. יכולתי לבוא ולומר, שומעים, אולי אני יכולה לצאת ראשונה כי אחרת יהיה בלגן עם הקהל? אבל לא עשיתי גם את זה. אז להגיד שאני ביקשתי לצאת ראשונה ועיכבתי את כל הטיסה? לא קרה מעולם. ויש הרבה מקרים שלא קרו אבל נכתבו".
בתקופה האחרונה הוצמד לקירל מאבטח, לא משהו שלא קרה כבר פעם, אבל עדיין עורר תהיות אם המערכת סביבה זיהתה איומים פוטנציאליים. בין השאר דובר על גורמים מתוך המערכת שפוטרו. "יש תקופות שבהן אמנים שמים לידם אבטחה או שומר ראש וזה קורה וזו תקופה מורכבת עם שינויים ודברים. לא צריך להרגיש מאוימת כדי להסתובב עם אבטחה. יש תקופות שבא לי בהן להרגיש יותר בטוחה. אני הולכת בחודשים האחרונים להרבה מקומות, הרבה אנשים, הרבה ערים ואירועים מורכבים. מרגישה יותר בטוחה כשיש מאבטח".
איום ספציפי היה?
"לא. גם לא היו רגעים שבהם הרגשתי לא בטוחה ואני לא לבד אף פעם".
רוברטו?
"היו עניינים אישיים שאנחנו לא יכולים להיכנס אליהם כרגע. אבל עדיף להיות בטוח".
