פבלו רוזנברג היה בטוח שהעליצות המתגלגלת שלו תתמודד אפילו עם 7 באוקטובר. שלושה ימים אחרי, הוא כבר היה מתוקתק בוואן להופעה, בדרך לנתניה. אבל אז המשקולות בלב התחילו ללחוץ ללא הודעה מוקדמת. "היו שם מפונים מהדרום. אמרו לי, תבוא, מנסים לארגן להם אסקפיזם. כמובן שיצאתי. פתאום אני מגיע לשם וחושב שאולי הם בכלל לא רוצים שאני אשיר להם, אולי זה סתם, מנסים להעלות איזה חיוך לא קשור".
קשה לפענח במצב כזה.
"הסתכלתי על הקהל, הרי בקושי בגדים יש עליהם, באו עם פיג'מות. מה אני אשיר? איזו זריקת עידוד אני יכול בכלל לתת להם? מישהו יכול? זה עוד ביום שבו ממדי הטבח רק התחילו להתברר. הסתובבתי, אמרתי לשמוליק אחי, אני לא מסוגל לשיר, בוא נתקפל".
קרה לך פעם?
"לא חושב. ושמוליק דיבר איתי, הסביר לי כמובן כמה זה חשוב, בצדק. אחרי כמה דקות הרגשתי שאני חייב משהו לתת מעצמי, הרי אני כבר פה. עליתי לשיר, גייסתי כוחות, אבל בנשמה לא הייתי מסוגל. הקול יצא, כי בסוף הוא תמיד נשמע לי כשאני צריך לשיר - אבל אחרי הניסיון הזה לקחתי שבוע של הפסקה בבית. לא רציתי לצאת".
גם ללוויות?
"תקשיב, אני הולך לומר פה משהו לא קל: פשוט לא יכולתי לעשות את זה. ביקשו ממני להופיע בלוויות לא פעם מאז 7 באוקטובר, וגם באזכרות בהמשך, אבל אני לא יכול לשיר את 'בדמעות שאת בוכה' לאמא שקוברת את הבן שלה. פשוט לא מסוגל. הסברתי את זה, ואני חייב לומר שהמשפחות הבינו. אמרתי להן שאני אפילו לא יכול לשיר לעצמי בסלון, לא היה לי כוח".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
רוזנברג לא התרשם מהאזעקות הראשונות של 7 באוקטובר. "שש וחצי, אנחנו בדירה בתל־אביב, בת זוגי ליאן העירה אותי, אמרה שיש אזעקות. אמרתי לה, טעות, תחזרי לישון. נכנסנו למיטה שוב. שוב שמענו אזעקות שניות ופיצוצים. שמוליק שולח לי רסיס מהגן ליד הבית שלו, הכל שם שריפה. אמרתי לליאן, עכשיו זה ברור, פתחו עלינו במלחמה. זה ישר הזכיר לי את עצמי, ילד בן תשע בבית־שאן במלחמת יום כיפור. כולם יצאו מבית הכנסת. פתאום ראיתי שלקחו את אבא לצבא כקצין רפואה, הורידו אותנו למקלטים, צבעו פנסים של מכוניות, הרגשתי פתאום את אותו חוסר אונים".
מה עשית?
"איגדתי את כולם. דבר ראשון אמרתי לליאן, תגידי לאקס שלך ליאור שיביא את הילדים שלכם אלינו. הוא הביא אותם והתגייס בעצמו לעזה. התקשרתי למיכאל, עמליה ובר, שלושת הילדים שלי, הגיעו גם".
ומירי גרושתך?
"לא, יש לי אישה".
אבל את האקס של ליאן הזמנת.
"היה ברור שהוא הולך למילואים, הבנאדם רב־סרן, לא היה אישיו, עזוב, אנחנו לגמרי בסדר. משעות הצהריים של 7 באוקטובר זה ליאן, אני ושישה ילדים, שכבר הפכו לחברים אחרי שנה ושבעה חודשים שאנחנו ביחד. אני מבין פתאום שנכנסו לפה אלפי מחבלים, והיה איזה רגע שהתחלתי לרעוד. אמרתי, מה, הם מגיעים אלינו לתל־אביב? בינתיים אתה צריך לתרגם את המציאות לילדים, שבפחד היסטרי, לספר מה קורה, ואני בעצמי מבעבע מבפנים וצריך להרגיע ולשחק אותה נונשלנט. אלה היו רגעים קשים".
"משעות הצהריים של 7 באוקטובר אנחנו מתקתקים אוכל, מנסים לייצר שמחה. נזכרתי שלמחרת אני אמור להתחיל לצלם סרט קולנוע בינלאומי, בספרדית ובעברית. ברחתי ללמוד את הטקסטים בחדר השינה. ליאן אומרת לי, תגיד, אתה דפוק, מי יצלם מחר משהו? אמרתי לה, עוד לא אמרו שיש ביטול"
חוסר אונים מטלטל.
"אז ניסיתי לומר גם להם וגם לעצמי שתוך שנייה יעלו מטוסים וייגמר הסיפור. זה צה"ל מה, הרי אי־אפשר להשמיד אותנו. ועוברות הדקות, ואז שעות, אני רואה שזה לא ככה. כולם במרפסת בינתיים, ואנחנו מתקתקים אוכל, מנסים לייצר שמחה. נזכרתי שלמחרת אני אמור להתחיל לצלם סרט קולנוע בינלאומי, בספרדית ובעברית. תפקיד ראשי, הפקה של משה אדרי. אמרתי לעצמי, אולי זה זמן להתכונן טוב. ברחתי ללמוד את הטקסטים בחדר השינה".
הדחקה מהירה ממש.
"בדיעבד, ברור. ליאן אומרת לי, תגיד, אתה דפוק, איזה סרט בראש שלך? מי יצלם מחר משהו? אמרתי לה, תקשיבי, עוד לא אמרו שיש ביטול. הייתי עמוק בהדחקה, שיקרתי לעצמי שהכל יחזור למקומו מהר. סידרתי לעצמי את כל הקוביות בעולם שלי עוד ב־8 באוקטובר, אבל זה לא עבד מול המציאות. היו לי כרטיסים למשל לברונו מארס, ובשעות הראשונות עוד שאלו אם יש הופעה, אתה הרי יודע, עד כדי כך כולם לא הבינו מה קורה. אחרי כמה שעות אני מבין שלא יהיה ברונו מארס הערב, ברור שלא יהיה סרט שמצטלם מחר, גם לא בעוד חודש, ושזה לא הולך להיגמר. היום אני מבין שאנחנו בטראומה. זה עדיין קורה".
מה עשית שבוע בסגר העצמי בבית?
"ראיתי חדשות כמו מטורלל, הטבעתי את עצמי באינפורמציה, שוחררנו כמובן מהצילומים של הסרט. פתאום אין לך מה לעשות, אתה אומר, הפעם זה לא קורונה, כל העולם, רק אנחנו בדבר הזה. יום אחד קיציס הזמין אותי לאולפן, אחר כך ארז ואברי. הלכתי לשיר קצת, לדבר קצת. הפסקתי יום אחד לצפות בדיונים בחדשות. חזרתי לעצמי".
רוזנברג נולד מוזיקלית כבר באייטיז, כזמר חתונות. תחילת הניינטיז מצאה אותו מצטרף לסטלה מאריס ורק ב־1995, בגיל 30, מאוחר יחסית לזמר, אזר כוחות ואומץ ללכת לקריירת סולו עשירה שהתפתחה בצורה מרהיבה. רוזנברג הצליח לדלג בהצלחה גם לאפיקי הטלוויזיה, כשופט ב'כוכב נולד', גם בבישול. אבל אף אחד לא הכין אותו לעובדה ששנה לפני גיל 60 הוא יתגלה כשחקן מצוין. הרמזים הראשונים נטמנו בנובמבר 2016, עם העלייה של הסדרה 'אורי ואלה' ב־HOT, שיצרו דינה סנדרסון ויובל שפרמן. רוזנברג, שמעולם לא שיחק באמת, לוהק בהפתעה לתפקיד צדדי משני. הסדרה הצליחה מאוד, זכתה בפרסים, נמכרה אפילו ל־HBO ורוזנברג זכה למחמאות על התפקיד שעשה. שמונה שנים אחרי, הוא כבר בתפקיד הראשי בסדרת ההמשך 'טיטו ורוחו' שמשודרת בימי חמישי ב־3 HOT, ב־HOT VOD וב־Next TV. הסדרה מתרכזת הפעם ביקום של צוקי ואחיו, מנהלו, שמוליק, שמגלם את עצמו בסדרה. הביקורות עפו הפעם על תצוגת המשחק הנפלאה של פבלו רוזנברג, קונצנזוס נדיר במקומותינו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפעם נוסף נדבך משמעותי. הפרק הראשון - זהירות, ספוילר - נע סביב ניסיון התאבדות של אשתו הראשונה בסדרה, סמדר, תפקיד שמגלמת שרה וינו אלעד. בחיים האמיתיים איבד רוזנברג את אשתו הראשונה נעמי אלשיך ז"ל, מנהלת אמנים, שהתאבדה לפני ארבע שנים. הסצנה ב'טיטו ורוחו' מתרחשת כשבמקביל חוגג צוקי מסיבת יום הולדת לאשתו הצעירה וההריונית, עדן, שאותה מגלמת מגי אזרזר, גם היא כאן בהתכתבות עם המציאות, מסיבת החתונה המוגזמת שערכה.
5 צפייה בגלריה
אין מישהו שהכיר אותי יותר. נעמי אלשיך ז"ל עם הילדים עמליה ומיכאל
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
באופן מצמרר, התסריט לסדרה נכתב עוד לפני שאלשיך עצמה התאבדה. "זה די מדהים", נזכר רוזנברג. "יש דברים שנכתבו בסדרה שלא קרו לי ואחרי שהם נכתבו - קרו. היה ידוע שנעמי בדיכאון קליני, אבל ברור שלא חשבנו שיהיה לה סוף כזה. מי חשב?"
נעמי הולכת לעולמה, הדמות של צוקי מתחברת לחיים.
"עכשיו תשמע מה עוד מתחבר. ביום שבאתי לדינה וליובל הביתה, כששמוליק עושה מאמץ להיות אח שלי בסדרה, נעמי התאבדה. אני חוזר הביתה, מתקשר ליובל ואומר לו, שמע אחי, הזיה. נעמי התאבדה. יובל היה בשוק. החיים התחילו להתערבב ברמה הזייתית".
הפרק הזה מעמת אותך שוב עם טרגדיה בחייך. זה בוודאי לא פשוט גם לילדים שלכם, התאומים עמליה ומיכאל.
"קבעתי איתם לאנץ'. אמרתי, אני יודע שאתם עפים על הסדרה ומחכים לה, אבל תדעו שיהיו דברים שיזכירו לכם את החיים, חלקם לא, חלקם יצחיקו, חלק גם יגרמו לכם לבכות. אבל הדבר שקשור לאמא הוא תמיד באוויר, אז אחת, אני פה בשבילכם ושתיים, גם קחו את זה בפרופורציה, זו סדרה. בחיים האמיתיים הרי עברתם את זה. הם אמרו שהם מודעים לדבר. תשמע, הם בטיפול פסיכולוגי, גם אני. יש לנו הרבה שיחות על נעמי וגם הומור שחור".
במבט ראשון נראה שסנדרסון ושפרמן כתבו את חייך.
"בנראות של זה, כן, אין מה להסתיר, זה ידוע. אבל ההתנהלות של צוקי וההתנהלות של פבלו הם שני דברים אחרים. אני אומר לפעמים, צוקי הזה, חבל אני לא עושה כמוהו, אבל גם איזה סתום צוקי, איזה עצבני הוא. אני למשל לא פיצצתי כלום בקריירה שלי. יש לי טמפרמנט דרום־אמריקאי אבל גם מודעות לשואו ביזנס. אף פעם לא שברתי כלים".
מה עם 'כוכב נולד' ב־2010? לא סיימת שם.
"פיטרו אותי בתור שופט, לא התפטרתי. שפטתי ב־2010 ובעיני הייתי מדהים. פתאום החליפו את כל הצוות. הוציאו אותי, את מרגול, גל אוחובסקי ואת דנה אינטרנשיונל. נשארו שלושה. אז זה המקום היחידי שכביכול עזבתי, אבל למעשה הועזבתי".
נראה שזה צרב מאוד. אתה זוכר את זה אחרי עידנים.
"שמע, זה באמת 14 שנה אחורה והיה אז חדש לי, עולם הטלוויזיה, אבל גם עשה פלאים בקריירה שלי. איך אגיד את זה, כבנאדם שנקשר לאנשים, לא הייתי רגיל לעניין שהמצלמה נכבית ואז כולם הולכים הביתה ומפסיקים להיות חברים. ניסיתי להמשיך להיות חבר שלהם אחרי, אבל זה לא הצליח. בעונה עצמה יואב צפיר, צביקה הדר ואני היינו חברים־חברים. אוכלים בבתים אחד של השני, הולכים לסירה בכנרת, רואים מונדיאל ביחד. נגמרה העונה, זהו. נשארתי לבדי. אבל זה שיעור לחיים".
"אמרו לי, שמע, יש דרישה ומחשבה על ספין־אוף ל'אורי ואלה'. הסבירו שיבנו סדרה סביב צוקי. אמרתי שמעניין, אבל תזדרזו, אני לא הולך ונהיה צעיר, ולא תשימו עליי פאה. לא אוהב. אם אני לא חתיך בדמות, זה לא מעניין אותי. לא רוצה להיות שחקן טוב, רוצה להיות חתיך"
הלידה של 'טיטו ורוחו' ארכה כמעט שבע שנים, שבהן היה נראה לא פעם שאולי זה לא יקרה. "כשנגמר 'אורי ואלה', שאלתי את דינה ויובל, אתם הולכים לכתוב עונה שנייה? אמרו לא, זה נגמר. אחרי כמה חודשים, קראו לי לשיחה מחברת HOT, המפיק יואב גרוס, סנדרסון ושפרמן. אמרו לי, שמע, יש דרישה ומחשבה על ספין־אוף ל'אורי ואלה'. יודע מה זה ספין־אוף? אמרתי כן, לוקחים דמות משנית ובונים סביבה עולם. אז הסבירו שיבנו סדרה סביב צוקי. אמרתי שמעניין, אבל תזדרזו, אני לא הולך ונהיה צעיר, ולא תשימו עליי פאה. לא אוהב. אם אני לא חתיך בדמות, זה לא מעניין אותי. לא רוצה להיות שחקן טוב, רוצה להיות חתיך".
הדברים החשובים באמת.
"ואז חשבתי ואמרתי שנייה, אתם באמת מאמינים בי שאני יכול להחזיק סדרה כדמות ראשית? אמרו לי כן. אמרתי, אתם בטוחים? הינהנו. זה עדיין לא חילחל בי. הגיע שמוליק לפגישה איתם, שאל גם, אתם בטוחים שרוצים לתת לפבלו תפקיד ראשי?"
תשמע, עם סוכן מפרגן כזה, תגיע רחוק.
צוחק: "שמע, שמוליק צודק. יש הבדל בין לבוא ולעשות משהו עם מחמאות גורפות לתפקיד שגונב את ההצגה, לבין לבוא ולהכריז, אוקיי, מהיום אני השחקן הראשי. פה כבר אתה מתחיל להגיד מה אני צריך את זה. אחר כך אמרתי לעצמי, אין לי חובת הוכחה, מקסימום יגידו, אחלה סדרה, אבל שחקן גרוע".
השלישייה, סנדרסון, שפרמן ורוזנברג, יוצאת לדרך בשנת 2017 ליצירת 'טיטו ורוחו'. "התחלנו להיפגש לדבר על החיים, שלוש־ארבע שעות, פעם בשבוע. בדרך כלל אצלם בבית. אחרי שנה כזו של פגישות, אני חושב, על מה הסדרה הזו בכלל? לא ברור לי. מספר להם על חיי, הם מתחילים לכתוב שלד, מראיינים את שמוליק, שהוא גם המנהל והסוכן שלי. ככה עוברות שנתיים ואנחנו בקשר כל הזמן. אני מתחיל לומר להם, חבר'ה, מתי מצלמים, אמרתם ספין־אוף לא? בינתיים אני מטייל בעולם, מופע משותף עם שלומי שבת שמצליח מחדש".
החיים יפים.
"אין טענות, אבל איזו מבוכה. איפה הסדרה? כבר אמרתי לאנשים שאני הולך להיות שחקן. הרי הוט הכריזו. העליתי לאינסטגרם אפילו, ושנים לא קורה כלום. יום אחד אני אומר לדינה ויובל, אתם מוציאים אותי לא טוב. מה הולך? רגע לפני הקורונה אני מקבל שני פרקים כתובים של הסדרה. אמרתי, רגע, אני מזהה פה דברים שקרו לי בחיים, מה הקטע?"
שאלה לגיטימית.
"אמרו שלא, זו לא סדרה על החיים שלי. הסבירו שלתסרט חיים אמיתיים של בנאדם בדרמה טלוויזיונית ייצא משעמם. שאלתי את דינה ויובל, אתה מערבבים גם את החיים שלכם? יובל ענה, אני אערבב את החיים של כל אחד שאני מכיר ונכתוב ברמה כזו שיהיה מבלבל מה קרה למי ואז נרגעתי. אמרתי שבעיניי צוקי הוא קצת טמבל, אמנם טוב לב, אבל טמבל במקור, ב'אורי ואלה', אז בואו נעשה אותו פילוסוף. ביקשתי שיקרבו אותו להשקפת עולמי מדי פעם".
דיברת על צוקי כטמבל. המבטא שלך אולי גורם לאנשים לחשוב שאתה באמת כזה?
"ברור, ומסומם, גם ככה חושבים. בתחילת סטלה מאריס היו שואלים את נעמי, תגידי, הסולן הוא סטלן כבד או פשוט אהבל? היא אמרה כן, יש לו רק תואר ראשון בספרות אנגלית, היה עתודאי רפואה, בערך הבנאדם הכי חכם שהכרתי. נעמי הייתה מספרת לי על זה והייתי עונה, את לא צריכה להוכיח לאנשים אם אני חכם או לא. על הזין שלי".
הרגיזו אותך.
"כן. גדלתי בבית שאן מגיל שש והיו עושים לי חיקויים של הדיבור האיטי. בגיל 17 הלכתי עם אבא לבית חולים בעפולה לבדיקות. היה שם חבר שלו, מנהל מחלקה. והוא אומר, מר רוזנברג, היה נעים להכיר את הבן שלך - אבל למה הוא מדבר כמו עבריין? כשהייתי בן 20 קנינו מזכירה אלקטרונית אלינו הביתה, ושמעתי את עצמי משאיר הודעה והזדעזעתי, כי בראש אני שומע את הקול שלי בקצב מהיר ובסגנון רהוט. התקשרתי לנעמי, אמרתי לה שמשהו מקולקל במזכירה. אמרה, מה לעשות, ככה אתה מדבר".
אז לא עבדת בלשנות את המבטא.
"משלמים לי עליו! אני עושה מזה כסף, מקריין פרסומות".
באמצע 2020 התסריט של 'טיטו ורוחו' היה כמעט גמור, מגי אזרזר כבר לוהקה לדמות אשתו הצעירה החדשה. "כשראיתי את הפרקים בעריכת ביניים אמרתי, רגע, זה החיים שלי או לא? התחלתי לבכות מהתרגשות. אמרתי ליובל ולדינה, אתם משחקים לי פה עם הראש, לא יודע מה אמת ומה לא. אמרו לי שלפי התגובה שלי, הסדרה תצליח. אמרתי שנכון. חייב להגיד שמאז שהכנסתי את דינה ויובל לחיי, קרו לי רק דברים טובים. זה פרס שלא תוכנן".
איך התחיל החיבור איתם?
"גם על הדרך. יום אחד, במהלך העבודה על 'אורי ואלה', שפרמן אמר לאנשים שם, יאללה, תביאו את פבלו לעשות אודישן. הוא ראה אותי מבשל ב'אוכל וחברים'. קיבלתי מייל עם הצעה לאודישן. כתוב: צוקי, שף שמן, עם זקן, בן 53. ביקשתי טקסט, חשבתי שמדהים. שמוליק אומר לי, תגיד, אתה תעשה אודישן? זה משפיל. איך תעמוד בתור כמו כולם".
איום ונורא.
"הוא התחיל להוריד לי, אבל לא נשברתי. אמרתי, שמוליק, תגיד להם שיש אודישן. שמוליק אמר, אוקיי, אבל אל תבכה לי אחר כך כשלא יקבלו אותך. אחרי האודישן, ראיתי את דינה, יובל והמלהקת מרוצים, הלכנו הביתה. שאלתי את שמוליק אם התקשרו. צחק, אמר לי מה פתאום, נראה לך שתתקבל? אחרי חודש אני אומר לשמוליק, אולי אתה צודק, אבל עד כדי כך הם מניאקים? אחרי רבע שעה הוא מתקשר, אומר לי, יא מכשף יא מניאק, אתה לא מאמין, הם התקשרו מהסדרה הדפוקה שלך, רוצים שתעשה עוד אודישן. אחרי כמה ימים הודיעו שהתקבלתי. אבל אז אני התחלתי להתחרט".
נבהלת?
"היה יום צילום. נסעתי למדריד לשבועיים ולפני ההמראה אני אומר לשמוליק, שמע, חתמת עם הוט? אמר לי לא. זה כולה שכר שחקן, שטויות. אמרתי לו, יופי, תוציא אותי, משעמם לי. יום מצלמים, שבועיים הפסקה, לא בנוי לזה. אני רוצה עכשיו, כמו במופע, עולים, מנגנים, שרים. אומר לי, מה זה 'תוציא אותי'? עשית יום צילום כבר. אי־אפשר. אמרתי לו, טוב, שמוליק ניסיתי, אבל תדע לך שלא בא לי".
ב'טיטו ורוחו' אשתך לשעבר גרה איתך ועם אשתך החדשה. זה קרה גם עם נעמי?
"לגור פיזית ממש לא, אבל הייתי לוקח אותה אלינו הרבה פעמים כשהיו לה התקפי חרדה או דיכאונות. הייתי אומר, בואי, תשני אצלנו כמה ימים. מירי הייתה עם זה בסדר. הסכימה לגמרי, בניגוד למגי בסדרה, שעוקצת".
"היה לי מפתח לבית של נעמי, שהיה שלנו, גם אחרי שעזבתי. הדינמיקה בינינו המשיכה לאורך כל השנים. זה שהיה לה בן זוג אחר ולי בת זוג אחרת, לא ניתק אותנו. לא היינו זוג רומנטי אחרי שנפרדנו, אבל בהרבה מובנים היינו זוג"
זה אצילי מצד אחד, אבל צובט בלב מצד שני. האישה המבוגרת נותרת לבד, הצעירה גורפת את הקופה.
"הסדרה מראה ומשקפת את העולם שאנחנו חיים בו. כשאתה מתגרש וממשיך הלאה בזוגיות אחרת ויש ילדים אחרים, אתה לא במאה אחוז זונח את העבר שלך וקובר אותו. היה לי מפתח לבית של נעמי, שהיה שלנו, גם אחרי שעזבתי. הדינמיקה בינינו המשיכה לאורך כל השנים. זה שהיה לה בן זוג אחר ולי בת זוג אחרת, לא ניתק אותנו. לא היינו זוג רומנטי אחרי שנפרדנו, אבל בהרבה מובנים היינו זוג".
אולי כמו אחים, כמו צוקי וסמדר בסדרה.
"יותר מאחים, כי נעמי הכירה אותי במשך 15 שנה וישנה איתי וראתה כל דבר בחיים שלי. אין מישהו שהכיר אותי יותר. צוקי בסדרה אפילו לא קורא לה סמדר, אלא גולה, שם החיבה. לנעמי קראתי וויפי או נעמצ'ק, גם אחרי הגירושים. להגיד 'גרושתי' נשמע כמו מישהי שכאילו העיפו בבעיטה מאיזה מקום".
במהלך העלילה אתה גם חולק עם אשתך לשעבר את סודות חייך.
"נעמי לא אכלה ממני שום בולשיט, מולה הייתי יכול להיות חלש ולבקש עזרה, ואני לא אוהב לבקש עזרה. גם צוקי רוצה לפתור הכל לבד. יש דברים שצוקי מספר לגולה, ויש באמת דברים שסיפרתי רק לנעמי. אם הייתי רב עם שמוליק, למשל, על עניינים מקצועיים, הייתי אומר לנעמי, בואי תגשרי פה".
מירי הבינה?
"שמע, זה היה נתון מדיי וואן. זה לא משהו שאתה מכניס למערכת פתאום ומשנה את החוקים. בניגוד לסדרה, לא הייתה עוינות בחיים בין מירי לנעמי. בסדרה יש שנאה, לקחת לי את הבעל? אני מקללת אותך. נהיה סביב זה ברדק. זה לא היה במציאות אף פעם. בוא, גם היה לנעמי חמש שנים בן זוג, היינו משפחה בעצם איתו".
אחרי הגירושים ממירי לוי, הוא כבר שנה ושבעה חודשים בזוגיות עם ליאן זקס, בת 44. "ליאן עבורי היא ההתגלמות של כל הנשים הדמיוניות שהיו בראשי. כל הזמן אמרתי שאחת לא תספיק לי. לא שאני בוגדני, אבל יש אישה חוקית, יש אישה שיותר כיף לצאת איתה ללאנץ' ויש את זו שאדבר איתה על סרטים ועל אופנוע".
איך הכרתם?
"בפוקס. רמי קלינשטיין ואני הופענו בקיסריה, לא היה חדר הלבשה, לקחו אותנו למשרד של המנכ"ל. יצאתי לעשן לבוש למופע, ואני שר ככה בקול. יושבת מישהי עם סיגריה ממול ואומרת, אה, זה אתה, שמעתי מרחוק מישהו שר כמו פבלו, הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי, היית נשוי 30 שנה, פעמיים, אתה חלוד, לא יודע איך להתחיל עם נשים. בוא נתאמן, התחלתי סמול טוק. ואז אני אומר לה, נכון שבא לך לאנץ' איתי? אמרה לי, אפשר. הצעתי, קחי את הסלולר שלי ותקבעי. יצאתי מההופעה, פתחתי. אין הודעה ממנה".
ייבוש.
"ממש. אכזבה. 16 יום היא לא סימסה, ואז כתבה הודעה: ליאן, קיסריה, זוכר? מתי דרינק? אני בדיוק יושב עם מגי בסצנה באוטו בצילומים, בלי משקפי הקריאה, אומר לה, תקריאי לי מה כתוב. היא מקריאה, 'היי זו ליאן' ואומרת, חצופה, אני כבר אענה לה. אמרתי למגי, לא, לא, אני מחכה 16 יום להודעה הזו. צילמתי לליאן אותי בדאווין באוטו. הצעתי דרינק בתל־אביב ומאותו לילה, 9 ביולי 2023, יום העצמאות של ארגנטינה, אנחנו ביחד".
על הפרידה מאשתו לשעבר מירי לוי, שממנה התגרש אחרי 13 שנה וילדה משותפת, הוא לא יכול ולא רוצה לדבר. הדברים עוגנו בבית הדין לענייני משפחה, לבקשת שני הצדדים. "זה לא כי יש פה איזה סיפורים מיוחדים, זה רק כי הילדה שלנו לא צריכה לקרוא בעיתון מה אומרים הוריה האחד על השני".
לצד ההופעה האינטליגנטית והמדויקת של רוזנברג בסדרה, קשה להישאר אדיש גם מול הר הגעש אזרזר, בית ספר למשחק כבר בפרק הראשון, הופעה פנומנלית. אלא שאם זה היה תלוי בפבלו עצמו, אזרזר הייתה מוחלפת. "תשמע, זו בעצם מגי עצמה כפול 250 והיא כמובן מתכתבת עם החתונה של עצמה באותו יום הולדת. הקטע הגדול איתה קרה שבועיים וחצי לפני תחילת הצילומים. אמרתי ליובל, תגיד, יש מצב שמגי בהיריון? ראיתי אותה הולכת כמו ברווז. וזה לא רק שהיא בהיריון, יש לה תאומים. תחליף אותה".
למה ככה לעשות לקולגה?
"הסברתי שבאמצע הצילומים היא תהיה בחודש שישי, ואם יכניסו אותה לשמירת היריון, אף אחד לא ייקח סיכון. אמרו לי, לא תוחלף. התחננתי, התחלתי לעשות ברדק, הלכתי גם למגי עצמה, אמרתי לה, אני רוצה לומר לך שאני מתחנן שיחליפו אותך, את תתקעי לנו את כל הסט. אמרה, יא מניאק, אני לא שחקנית טובה? אמרתי לה, את מעולה אבל הייתי נשוי למישהי שהיו לה תאומים. לא תתחמקי משמירת היריון בחודש שישי, ואת גם אחת שמשתוללת על הסט".
הסוף ידוע. צדקת.
"הגענו לחודש השישי של מגי, סביב נובמבר 2021. תחילת יום צילום, יש סצנה שאני נוגע לה בבטן, כי היא אומרת שהיא לא מרגישה תזוזה. באותו יום פתאום היא זורקת משהו שלא כתוב בטקסט, אומרת, שנייה, שנייה, לא טוב לי. אמבולנס, בית חולים, נגמר. אין מגי לתקופה הקרובה. הגענו ליום אחרון שבו נשארו סצנות רק עם מגי. היא חזרה לצלם רק אחרי חופשת הלידה. הסט וההפקה מתפרקת, כולם הולכים לעבודות חדשות, איך תחזיר את כל מי שהיה?"
וכמובן חור בתקציב שצריך לכסות.
"ברגע מסוים אמרתי להפקה, אם יש בעיה, אני תורם את שכרי, העיקר שהסדרה לא תיגנז. עשינו 20 ימי השלמות עם מגי. יואב גרוס המפיק נלחם ונתן 300 אחוז מעצמו, מה שהציל את הסדרה".
ב'טיטו ורוחו' צוקי הוא שף מצליח שמזלזלים בו בברנז'ה, לא מעריכים אותו כבעל מקצוע ממש. אולי עכשיו יגידו, פבלו כבר שחקן, לא באמת זמר?
"בסדרה האנשים מסביב יודעים שצוקי הוא סטאר ושהמסעדה מפוצצת, אבל בחוץ חושבים שהוא לא באמת יודע לבשל טוב. אני אף פעם לא הרגשתי שמישהו רומז שאני לא יודע לשיר טוב או משהו כזה".
אתה לא מתעכב על שאלת הקריירה לאן?
"לא מתעסק בשאלה מה יותר חזק או לא, אני פשוט עושה. חציתי את הרוביקון של ההיעלמות. אני עוד שנה בן 60, כשחתמתי בגיל 26 על חוזה לא חשבתי שאחזיק 33 שנה. אני יותר שנים פבלו הפרסונה המפורסמת מפבלו האלמוני".
מרגיע שיש לך משהו מצליח בקריירה מקבילה? מרגיע את הרדיפה אחרי הלהיט הבא?
"לא מרגיע, הרדיפה הזו לא תעזוב בחיים, כי אתה לא יודע מה השיר הבא שלך יביא, ואם יהיה להיט, אבל אני מעולם לא הייתי אובססיבי על ההצלחה במוזיקה ובאתי מאהבה טהורה. שלומי שבת לימד אותי פעם טריק קטן. כשהייתי עסוק בסוגיות כמו 'השיר ההוא לא מתאים לי מוזיקלית' ו'השיר השני לא מתאים לי בנראות', הוא אמר, פבלו, תלמד, מה שאתה עושה ולא מצליח כאילו לא קרה מעולם. אז תעשה כמה שיותר".
ההברקה השנייה ב'טיטו ורוחו' שייכת לשמוליק רוזנברג, האח הצמוד לפבלו בחיים, כמובן לא שחקן. גם כאן נדרש מסע שכנוע רציני כדי לממש את הרעיון. "זה הראש של שפרמן. הוא עשה אודישנים לתפקיד של רוחו ל־30 שחקנים. עם שמונה מהם עשינו מצ'ינג, כדי לבדוק סופית. הייתי בשוק שבכלל אני זה שעושה מאצ' עם שחקנים מוכרים. בסוף יובל אמר לי, שמע, אני לא יכול להחליט לבחור לפני שאני רואה את שמוליק בעצמו איתך באודישן. רוצה לבדוק אם הוא יכול להיות אח שלך גם בסדרה. אני מגיע לשמוליק, הוא אומר, נראה לך? אני לא שחקן, עזוב אותי".
היה נחרץ?
"מאוד. אבל אמרתי לו, שמוליק, אתה המנהל שלי, אתה דואג שאהיה טוב, שיהיה לי נוח על הסט. אז אתה חייב לבוא, זה יעזור לי. אל תפחד, אני אעזור לך במשחק, יובל ודינה יעזרו לך. אמר לי לא. בכל זאת שיכנעתי אותו לבוא להקראה. ויום אחד שפרמן אמר, יאללה, זה הוא. אמרתי לשמוליק ,אכלת אותה, נבחרת".
הסדרה מציגה את אחיך בעמדה קצת בעייתית. אתה המפרנס, אתה המרכז.
"זו שאלה ששאלתי את עצמי הרבה פעמים, והיא קשה. אני לא יודע אם אני הייתי הוא והוא אני, הייתי מסוגל לעשות את זה ולנהל את אח שלי. אבל אני כל כך נותן לו וסומך עליו, והוא מנהל לי את העניינים כל כך הרבה זמן, שזה כבר מטושטש, הסוגיה הזאת, ויש בינינו אהבה מטורפת שהיא מעבר למקצוע. זה באמת טיטו ורוחו על אמת, בחיים".
ריבים?
"הריב הכי גדול שלי איתו היה כששמוליק הכיר את שרון חזיז. עד אז היה איתי כל יום כל היום, כל החיים. פתאום הפסיק לראות כדורגל, לא בא, התאהב וזנח אותי, שזה היה מובן, אבל קינאתי. אמרתי לו, יא חתיכת בן זונה, לא עושים דבר כזה. קבעתי איתו בבית קפה בשביל לחזור ליחסים טובים. ומה הוא עושה? מגיע עם שרון חזיז".
גאוני.
"אמרתי לו, שמוליק, מה לא מובן? והוא בדרכו אמר לי, זה החיים שלי, אל תתערב, לא עזבתי אותך. יש אישה, אני מעדיף לבלות איתה ולא עם אח שלי השואב הזה, שרוצה תשומת לב מכל העולם. סלחתי".
יש איזה סיטואציות נוספות איתו שנחרתו לך?
"אני והוא פעם יושבים באמורה מיו בתל־אביב, אוכלים פסטה. הוא מקבל טלפון ומספר לי שהתקשר מישהו מהצפון שיש לו לול תרנגולות: תביא את פבלו וכל הלהקה, תנו הופעה".
למה זה מוזר?
"כי הבחור אמר, אחרי ההופעה, קחו כמה תרנגולות שאתם רוצים. זה יהיה השכר שלכם".
