רק ג'קי אזולאי מסוגלת להגיע לאודישן אצל במאי מוערך, לתפקיד בסדרת דרמה, בלי ללמוד מילה מהטקסט. לוס לגמרי (יופמיזם ל'לא שמה זין'). "שלחתי אודישן ביתי לתפקיד אחות של מגי אזרזר בסדרה 'טיטו ורוחו', ואז קראו לי לבוא לבדוק התאמה. המאצ'ינג היה בבית של שפרמן (יובל) ודינה (סנדרסון). המלהק אמר לי ללמוד בעל פה, אבל באתי כוכבת ריאליטי, מי ידבר איתי? אני רגילה שאומרים שאני סינקיונרית, שכל מה שאני אומרת זה זהב. מי אתה שתכתיב לי טקסטים? הבנתי את הבסיס ומשם אני מאלתרת".
נו, אז מה היוצרים, הזוג שפרמן את סנדרסון, חשבו על הנביעה הטבעית שאת?
"חשבתי שאני אכנס לחדר וכולם יתלהבו. דממה ואומרים, תתחילו. מה זאת אומרת, תתחילו? תביאו לי דפים (של טקסט). אני מכירה את מגי שנים, אנחנו חברות. היא זזה באי־נוחות, לוחשת, 'את לא יודעת בעל פה? את מפגרת?' כולם בחדר פתחו עליי עיניים. עוד לא הבנתי כמה זה חמור. היה לי בראש, אל תתערבו לי. אני אלופה, אני הבנתי את הדמות ואני אחליט מה היא אומרת. בסוף הקראתי מהדף. כנראה שהיה שם רגש או משהו, כי שפרמן אמר לי, 'את חושבת שתוכלי ללמוד בעל פה?' כשירדנו למטה מגי אמרה לי, 'התפקיד שלך'".
מרגש.
"חיספסתי את עצמי מאז הפרסום. עד שאין כן ודאי, אני לא מפתחת רגש. כשאת נכנסת לעולם הזה, יש מלא פניות ואת מתלהבת ואז מתאכזבת. כמעט כלום ממה שמציעים לך לא קורה. אז רק כשהודיעו לי רשמית שהתקבלתי, התרגשתי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אך האם אזולאי שיננה את הטקסטים ובאה מוכנה לחזרות? ברור שלא. "בתור ילדה הייתי קמה בארבע ביום של המבחן, לומדת בעל פה וניגשת בשמונה. אבל שכחתי שאני כבר לא ילדה. אני בת 40. קראתי, אבל לא השקעתי. בחדר החזרות עינת שרוף, פבלו רוזנברג, מגי ואני. החזרה מתחילה, מגיעים אליי - ואני נתקעת. מציצה על הדפים בשולחן ומנסה לקרוא. תקעתי את הסצנה. מגי הסתכלה עליי ברחמים שמשולבים ב'את מטומטמת'. שפרמן התעצבן ונהיה אדום־אדום. הוא אמר, 'תקשיבי, זה לא יעבוד'".
בחלומך חזרת לבית ספר התיכון ולא הכנת שיעורים.
"התחלתי לתרץ תירוצים, למדתי פה ושם. דינה, שאני שרופה עליה, מנסה להרגיע אותו, אבל הוא ממשיך, 'תקשיבי, פה זה לא ריאליטי. את לא הכוכבת. את לא יכולה לזלזל. זו ההזדמנות האחרונה. אם בפעם הבאה את לא מגיעה מוכנה - זה נגמר'. הייתה לי גולה בגרון. רציתי לבכות. התחלתי להסביר לו שזה לא מזלזול. שאני לא שחקנית, שאני מכירה רק ריאליטי. דינה אמרה, 'אוקיי, נעזור לך'. העניינים נרגעו. לחזרה הבאה כבר הגעתי כשאני יודעת את הטקסט".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
איך הייתה ההקרנה? מעמד מרגש, לא?
"דינה התקשרה אליי ערב לפני, לבדוק שאני באה, אבל היה לי בוקר רע מאוד ולא הגעתי. גם ידעתי שכל הכתבים יהיו עליי. הביך אותי לבוא, לעשות רעש ובסוף יראו את הסדרה ויגלו שהתפקיד שלי קטן. אני מקווה שהצוות לא ראה את זה כזלזול".
אפרופו, מה לך ולמשחק?
"לא מדגדג לי להיות שחקנית, אבל פעם ב־ שולחים לי הצעה לתפקיד. אני אומרת 'כן' ואז ממסמסת את זה. אני אוהבת שרוצים אותי, אבל לא מתאים לי להיבחן. פעם אחת עשיתי אודישן. זה היה לסרט של 'מה קשור', 'לשחרר את שולי', ולא התקבלתי. כשביקשו ממני להגיע לאודישן לסדרה של קובי מימון שלחתי את אחותי במקומי, והיא התקבלה. הפעם היה יום שישי, הילדים היו אצל ישראל, הבית היה שקט ואמרתי, 'יאללה, נשלח אודישן'. ביקשתי מהמלהק שיסביר לי את הדמות, 'קורל הזו, היא שלוכית או מתורבתת?'"
לא לקחת אף פעם שיעורי משחק?
אזולאי מתפייטת: "לא, לא. לשרוד את החיים זה משחק, להיות בתעשייה 13 שנה זה לשחק. זה לחייך כשאת עצובה. ובואי, אני שחקנית, אני מצחיקה. יש לי את זה".
אזולאי (40) משחקת ב"טיטו ורוחו" של HOT, הספין־אוף של הסדרה המצליחה 'אורי ואלה', את קורל, אחותה הרווקה של עדן (אזרזר). העלילה נשענת על הציר המשולש: השף צוקי (רוזנברג), אשתו הצעירה וההריונית עדן, והגרושה האובדנית סמדר (שרה וינו אלעד). אם הדמות של עדן נטועה בתל־אביב, נשואה לשף נהנתן, חילונית ואתאיסטית, אחותה קורל נשארה מחוברת לחללית האם. מאמינה במסורת ישראל סבא, מעורבבת עם קורטוב מיסטיקה ואמונות תפלות. "יש בסדרה סצנות שאני לא יודעת איך האשכנזי הזה (שפרמן) יודע שזה מה שקורה אצלנו".
פרטי ונמקי.
"כשאישה יולדת היא מגיעה לאמא שלה, שיודעת הכול. יש את הנאום של 'מה לא עשיתי בשבילכם. נתתי הכול'. לראות את זה, זה היה בום. בשכונה שגדלתי בה, זה היה הווייב. האמהות מקריבות, אין להן חיים. את רק רואה אותן מכבסות, מבשלות, קמות כשהבעל נכנס הביתה. כשאת שואלת מרוקאית איך היא ישנה, היא תמיד תענה 'גרוע'. זה אישיו אצלי בחיים. אני אמא, אבל אני גם חוגגת את החיים. יוצאת ולא מוותרת על עצמי. זה רק מהמקום שלא בא לי להגיד עוד 20 שנה 'עשיתי הכול בשבילכם'".
את מכירה את האזורים האלה של עין הרע? הדמות שלך לא רוצה להגיע לבית של אחותה שילדה כדי לא לעשות עין.
"אני בכלל רציתי תפקיד שמביאים לי מישהו לנשק", אזולאי צוחקת. "צער של אישה שאין לה ילדים הוא גדול. אגב, עין את יכולה לעשות לעצמך. אני אומרת לעצמי, 'איזה יפה התלבשתי', ואז נשפך עליי משהו. אמא שלי היא מרוקאית מודרנית, היא אומרת, 'אם את לא מאמינה בעין, אין עין'. אבל משפט אחרי זה, 'איזה עין עשית לי'".
יש שם את הקטע המדהים של רינה מצליח כידעונית, מסירה כישוף. יצא לך לחוות משהו דומה?
"אני מגיעה מבית של חוזרים בתשובה, לימדו אותנו שאסור ללכת למכשפות. אני גם מפחדת מזה. אגב, כל בחור שהייתי איתו, היה אומר לי, 'עשית לי כישוף, אני לא מצליח לצאת ממנו'".
"כשראיתי את הסצנה שמגי חושבת שהיא זרקה את התינוקת מהמרפסת, בכיתי ממש. נזכרתי בי אחרי הלידות. התסכול שאף אחד לא מבין אותך. את מרגישה זוועה, פיזית ונפשית. ההורמונים, הגודש בחזה, כואב למות. בתרבות שלנו ברית מילה זה כמו חתונה. שבוע אחרי הלידה, את עוד מדממת וצריכה להיות כוסית"
הדמות של אחותך גולשת לדיכאון אחרי לידה. זה משהו שיכולת להתחבר אליו?
"כשראיתי את הסצנה שמגי חושבת שהיא זרקה את התינוקת מהמרפסת, בכיתי ממש. נזכרתי בי אחרי הלידות. התסכול שאף אחד לא מבין אותך. את מרגישה זוועה, פיזית ונפשית. ההורמונים, הגודש בחזה, כואב למות. כל אחד נותן לך עצות. בתרבות שלנו ברית מילה זה כמו חתונה. שבוע אחרי הלידה, את עוד מדממת וצריכה להיות כוסית בברית, לארח, לנשק אנשים. רק בשנים האחרונות, כשיש לי חברות מתל־אביב, למדתי שאפשר ברית מילה מצומצם בבית כנסת עם עשרה אנשים. זה היה 'וואו' בשבילי".
מצאת את עצמך בסיטואציות נפשיות קשות אחרי הלידות?
"את מנסה להחזיק חזק, יש ילד לטפל בו, אבל כשישראל (הגרוש ואבי ילדיה) היה יוצא מהדלת והייתי נשארת לבד הייתי צורחת וצורחת. בילד השלישי ובילדה הרביעית היה לי יותר קשה. זה לא ילד אחד שהולך לישון ויש לך רגע, יש עוד ילדים לטפל בהם. אם את שואלת אותי, אישה אחרי לידה, צריך לבודד אותה חודש. שתטפל רק בתינוק ובעצמה, כאילו אין כלום מסביב".
אזולאי עברה מהפך מול עינו הערה של הציבור. נחשפנו אליה בעונה השלישית של "מאסטר שף". היא הגיעה למקום השלישי, אך עם הכריזמה, הפיקחות והשנינות, הצליחה לגעת בלבבות. כל המרכיבים היו שם. נולדה וגדלה בבית־שמש, בבית של חוזרים בתשובה, בת שנייה מתוך 14 ילדים. בכיתה ה' כבר נשלחה לפנימייה וניקתה בתים לפרנסתה. לתוכנית הגיעה כשהיא אוחזת בכל הסממנים החרדיים, פאה, בגדים צנועים. נישואים מגיל 22 לחבר הראשון שלה. הקהל אהב את המקסימה מהפריפריה שמעיזה לזוז קצת, אבל לא יותר מדי, מהמשבצת שהוכנסה אליה. האמביציה שלה עשתה לקהל נעים בלב. אך אוי לחייה, כשהעזה לצאת מהמשבצת ולשרטט אחת חדשה לגמרי.
פאסט פורוורד. 13 שנים קדימה, אזולאי התגרשה ומגדלת את ילדיה (15, 13, שבע וחמש) בראש־העין, לשם עברה לאחר שעזבה את העיר החרדית אלעד. בדרך השילה כל שריד לג'קי הישנה. במהרה, האינסטגרם התמלא בתמונות מפולטרות כשהיא בחולצות בטן, טייטס ובגדי ים. לא זו, גם זו; אזולאי העזה לפצוח בשני קשרים זוגיים, בזה אחר זה, עם כדורגלנים שצעירים ממנה ב־13 וב־15 שנה ("כל אישה רוצה צעיר, שיעשה שמח. לא סבא רבא"). "אני מרגישה שבפנימיות אני בדיוק אותו דבר. בקטעים של הדת הלכתי אחורה, אבל בהתפתחות האישית הלכתי קדימה. אני רוצה להגיד, חבר'ה, עברו המון שנים. תראי לי מישהו שלא השתנה בכלל ב־13 שנים. אם כן, הוא אדם מאוד משעמם".
את חוטפת חזק ברשתות.
"כותבים לי, 'מה הפרסום עשה לה, שכחה מאיפה היא באה'. אני חושבת שנשים נשואות שלא טוב להן מתמרמרות שאני באה להן על הפרצוף. אני עושה מה שטוב לי. מי שלא עושה מה שטוב לה, היא בבעיה. כשתגובה לא באה לי טוב, אני חוסמת. אומרים לי, 'תחזרי להיות המאמי הלאומית', מי הפסיכי שחשב ככה? בחיים לא הייתי 'מאמי'. תמיד הייתי אישה חזקה. אבל האמת שכל זה מגננות. יש לי לב טוב. כל פעם שאני חושבת שאני אתפס כחלשה, אני מראה כמה אני קשה. צריך לקלף את זה".
"אני הכי קרובה להשם מאי פעם. אלוהים אף פעם לא יהיה אקס שלי. אני יודעת שצניעות זה משהו שאני לוקה בו, זה הניסיון שלי. אני מחפשת תשומת לב, שיגידו 'איזו שווה', 'איזו יפה'. אני מרגישה שאני צריכה את זה"
היא מגיעה לפגישה בחליפת אימון: חולצת בטן וטייטס. לאורך הבטן קעקוע. אבל כשקערית המוזלי מגיעה היא מברכת בשקט "שהכול". "כל החיים שלי נשפטתי על חיצוניות", היא מהרהרת. "אף אחד לא בדק כמה התפללתי ובכמה כוונה, בדקו מה לבשתי. אני הכי קרובה להשם מאי פעם. אלוהים אף פעם לא יהיה אקס שלי. אני יודעת שצניעות זה משהו שאני לוקה בו, זה הניסיון שלי וזה משהו שאנשים רואים. אני מחפשת תשומת לב, שיגידו 'איזו שווה', 'איזו יפה'. אני מרגישה שאני צריכה את זה".
לגיטימי.
"אני לא שלמה עם איך שאני מתלבשת. יש לי מצפון. כשמשהו לא הולך לי, אני עושה חשבון נפש ואומרת, 'אולי זה בגלל שאתמול הייתי ממש לא צנועה'. יש לי עוד מחשבות של ילדה דתייה, שכר ועונש".
במעבר חד, איך הפרנסה מאז 7 באוקטובר?
"מהקיץ האחרון, אני חלק ממסעדת 'קיטשן 94'. אחראית על האוכל הביתי במסעדה. גם עשינו פופ־אפ של פוד־טראק בעזריאלי, שמבוסס על פיתה עם קציצות ורוטב שלי, אבל אז הכול נסגר. העולם עצר. אפילו לא התקשרו מהבנק".
אני עוצרת אותך רגע. השקעת כספית במסעדה?
"לא שמתי כסף. לא להגזים. אני לא עשירה עדיין. נמאס לי שחושבים שאני עשירה".
נחזור לאירועים.
"אחרי שהיינו סגורים במשך שבוע, פתחנו חמ"ל והוצאנו כל יום 20 אלף מנות בהתנדבות לחיילים. העשייה הצילה אותי מחרדה כרונית. אחרי חודש וחצי פתחנו את המסעדה והפוד טראק. בסוף כל יום, כמו ילדה, אני הולכת לראות שמכרנו פיתה אחת יותר מאתמול. אגב, זו מנה שעולה רק 35 שקלים. היה חשוב לי שהמחיר יהיה הוגן. אם אני מעלה בשקל, אני מרוויחה עוד כסף, אבל לא יכולה לעשות את זה".
אפרופו חזרה לשגרה, איך נראים חיי האהבה שלך?
"כבר עשרה חודשים שאני רווקה. לוהטת. אני בן אדם שאוהב זוגיות ואני צריכה את ההערכה הזו, את התחושה שמישהו צריך אותי. הילדים שמים פס, אבל בן הזוג מעריך. יצאתי לפני כמה ימים לדייט. הפעם עם בן גילי. כשהתיישבנו הוא שאל פתאום, 'מה את מחפשת בגבר?' אמא'לה".
מה רע בשאלה?
"זו שאלה רצינית כזו, שמכוונת לעתיד משותף. הוא כאילו אומר, 'בואי נתחיל משהו'. הילדים שיצאתי איתם לא שאלו את זה. נבהלתי. זו מלחמה של הראש עם הלב. הראש מבין מה נכון, שאני צריכה מישהו מבוגר יותר, מיושב. אני מבקשת שיכירו לי בני 40, אבל הלב עוד רוצה קצת להשתולל, רוצה את החופש".
