ארז ביטון
סעודת המתים
עַכְשָׁו שֶׁתַּמּוּ הַתְּפִלּוֹת
אֲלֵיהֶן הִתְחַבַּרְנוּ בֶּאֱמוּנָה אֵין קֵץ
וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה לָנֶצַח
אַתָּה נוֹתָר כָּאן לְקֵץ גּוֹרָלְךָ
לְאַחֲרִית הַיָּמִים
אֲנַחְנוּ מִתְפַּנִּים לִסְעוּדַת הַמֵּת
לֹא רָחוֹק מִקִּבְרְךָ
נוֹטְלִים יָדַיִם בְּלִי לְיַבֵּשׁ
הַכֹּל כַּמִּנְהָג
בֵּיצָה קָשָׁה וַעֲדָשִׁים
הַדָּג הַמְטֻגָּן וְהַמַּעֲקוּדָה בַּצַּלַּחַת
וּבֻלְמוּס שֶׁל תַּאֲוַת אֲכִילָה
כְּמוֹ לֹא אָכַלְנוּ מִיָּמֵינוּ
וּמְקַנְּחִים
בְּכוֹסִית קְטַנָּה שֶׁל אָרָק
אַתָּה מַפְצִיעַ בִּי בִּכְאֵב מְפַלֵּחַ
בַּהַכָּרָה שֶׁל מִי שֶׁנּוֹכָח
בְּתִמָּהוֹן גָּדוֹל
כִּי בַּסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת
אַתָּה הַיָּחִיד שֶׁאֵינְךָ כָּאן
לורן מילק
מנטרת
חַיָּל מִפִּקּוּד הָעֹרֶף מְלַוֶּה אוֹתִי. בִּפְנִימִית ה' חַיָּל עוֹזֵב
אוֹתִי. אֲחוֹת לַיְלָה מַחֲלִישָׁה לִי אֶת הָאוֹר. בּוֹדֶקֶת
לַחַץ דָּם, חֹם, דֹּפֶק. דּוֹקְטוֹר קַאסֶם שׁוֹלֶפֶת תַּרְשִׁים שֶׁל
אָקוֹרְדִּיּוֹן לִבִּי, עִם עֲלִיּוֹת וּצְנִיחוֹת בַּלִּידִים. גְּלִימַת שְׂעָרָהּ
נִשְׁפֶּכֶת עַל דּוּחַ הַנְּיָר. אֲנִי הוֹזָה אֶת נְשִׁימוֹת אָבִי. כַּמָּה
הָיִיתִי רוֹצָה בְּחַסְדּוֹ. שׁוֹבֵר גַּלִּים שָׁר בְּתוֹךְ הָעוֹרְקִים,
אֲנִי מְנַגֶּנֶת עַל עֵץ צֵ'לוֹ, נֶהֱרֶגֶת עִם כָּל הַיֹּפִי.
בעל סולם
אָדָם עוֹלֶה אֶל מַלְאָכָיו
בְּשָׁלוֹשׁ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה
עין תכלת, עין שחורה
לֹא לְהַרְגִּישׁ אִשָּׁה גּוּפָנִית
לִהְיוֹת דּוֹקְטוֹר אַף אַחַת
לִבְלֹעַ כַּדּוּרִים
לְהֵעָלֵם
עִם גְּבָרִים מְצֻיָּרִים
לְנַקּוֹת חוּט בַּמַּחֲשָׁבָה
לְרוֹקֵן אֶת הַדְּלִי
לְדַבֵּר נְמֵרִית
לְשַׁחְרֵר חָלָב מִשָּׁד
לְהַרְעִיל עֵגֶל זָהָב
לֹא לְהַשְׁאִיר סִימָנִים
לָמוּת עִם עֵין בְּדֹלַח
בְּלִי שֶׁאֵדַע
שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים
טלסקופ גירל
צוֹפָה בַּמַּיִם הַשְּׁחֹרִים שֶׁל כֵּהוּתֵךְ
פְּרָחִים לוֹחֲשִׁים
עוֹר אִשָּׁה
מְבַשֵּׂר
עַל
רִפְיוֹן
חוּשָׁנִי
שֶׁיִּהְיֶה לְמוֹתֵךְ.
אתה שיר
כְּשֶׁנָּגַעְתָּ בִּי
לִבִּי עָזַב אוֹתִי
וְרַצְתִּי כְּמוֹ גְּדִי
הנאדי
הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא בִּי אָבִי
גְּבָרִים אֵינָם מֻרְשִׁים לִהְיוֹת
הַנַאדִי מְנַחֶמֶת אוֹתִי, הַנַאדִי הַשְּׁחֹרָה
קְחִי אוֹתִי אֶל קִבְרוֹ שֶׁל אָבִי, אֶל מִבְצָרוֹ
הַנַאדִי, הַנַאדִי, אָחוֹת קְטַנָּה
תְּנִי לִי גְּבִינָה כְּשֶׁאֲנִי בְּקֹצֶר נְשִׁימָה
אַל תָּבוֹאִי לְזַהוֹת אוֹתִי
בִּרְחִי, כִּי אֱלוֹהִים אֵינוֹ אִתִּי
יָדַיִם לְמַעְלָה, הַדֶּגֶל אֵינֶנּוּ
קורל
בְּסִירַת קוֹרָל קְטַנָּה
דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׁט
אֶל בַּת שָׁמַיִם שְׁקוּפָה
שִׂמְלוֹתֶיהָ קָנָרִיּוֹת בָּרוּחַ
אֵיךְ נֵדַע מַלְאָכִים
אִם לֹא לָמַדְנוּ שָׁרָשִׁים
בן הדרום
לָקַחְתִּי חֹם מִתּוֹךְ עֵינֶיךָ
נָתַתִּי חֹם אֶל תּוֹךְ יָדֶיךָ
קוֹל יָרֵחַ חַם
נוֹזֵל מִמֶּנִּי
חַיַּי נִמְסָרִים לְךָ
בַּשַּׁעַר
תַּבְקִיעַ בִּי
גּוֹל
רפי וייכרט
עֵדוּיוֹת
בַּסּוֹף אֵלֶּה עֵדוּיוֹת מִלּוּלִיּוֹת
שֶׁל יֹפִי שֶׁהָיָה:
נְשִׁימוֹת סְמוּכוֹת,
תְּנוּעַת גַּפַּיִם מִיֵּאוּשׁ לְאֹשֶׁר.
בַּסּוֹף אֵלֶּה תַּצְלוּמֵי דִּמּוּת
תְּלוּיִים עַל קִיר,
סְרִיקַת מַעֲרָכוֹת
שֶׁבָּהּ הַיֵּשׁ בָּהִיר
עַל רֶקַע חֹשֶׁךְ.
ברכה
אַתְּ מְבָרֶכֶת אוֹתִי עַל הַשֶּׁקֶט הַנַּפְשִׁי
אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֹּאת עֲיֵפוּת הַשָּׁנִים.
מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ פֶּד אֶלַסְטִי שֶנִּצְמָד
וּמְכַסֶּה אֶת כָּל מָה שֶׁסָּעַר.
אֲנִי הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב מִלִּפְנֵי עֲשׂוֹרִים
וּמְנַסֶּה לַחֲבֹר אֶל הַצָּעִיר שֶׁבָּעַר בְּלֵב הַיּוֹם, אֶל הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁעוֹרְרוּ בּוֹ
סִמְטָאוֹת בְּחֹם הַצָּהֳרַיִם, אֶל הָאשֶׁר בְּמוֹרַד אַלֶנְבִּי
כְּשֶׁנִּגְלוּ פִּתְאוֹם הַמַּיִם הַחַפִּים.
לִשְׂמָאלִי, יָפוֹ רָקְדָה אָז מֵעֵבֶר לְנִצְנוּצֵי הַקַּיִץוְלִימִינִי אֲרֻבַּת רֶדִינְג נָעֲצָה אֶצְבַּע בָּשָּׁמַיִם.
יָשַׁבְתִּי עַל הַחוֹף עִם סֵפֶר שֶׁדַּפָּיו
פָּתְחוּ בְּתוֹךְ חָזִי זְמַנִּים וּמֶרְחָבִים.
הָיִיתִי מְוַתֵּר עַל שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַבְּרוּכָה
כְּדֵי לָשׁוּב אֶל צִוְחַת הַשְּׁחָפִים.
אדם צ'רניאבסקי
אלגיה קטנה, פתאום
כְּלֵי הָעֶרֶב מִתְכַּוְנְנִים
וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ
הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה בְּשִׂיחַת צִפּוֹרִים
וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ
אִשָּׁה מִתְפַּשֶּׁטֶת בַּמַּרְאָה
וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ
מְנַבֵּאת אֲפֵלָתָהּ בְּמַיִם שְׁקֵטִים
כְּשֶׁאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ
בָּעֵינַיִם דְּמָעוֹת, מִחוּץ לַחַלּוֹן שׁוֹשַׁנִּים
אֲבָל אַתָּה כְּבָר אֵינְךָ.
מפולנית: רפי וייכרט
פורסם לראשונה: 00:00, 01.03.24