באותם הטריקים שהפעילה בעבר על נולה, בץ, שָׁבִּי ואוזה, משתמשת אפי בן ישראל גם כיום במסגרת ההתנדבות שלה כנהגת אמבולנס. "עם המטופלים אני נעזרת בהמון כישורי משחק", היא מספרת. "אני יכולה לראות חולה שחושב שהוא הולך למות ולהגיד לו: 'יאללה קום, למה אתה עושה צרות לקרובים שלך?' אחרי זה הוא כבר לא רוצה להתפנות לבית החולים, רק מחייך מאוזן לאוזן".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
החיוך מתרחב גם כשחלק מהמטופלים מזהים אותה. 30 שנה כמעט אמנם עברו מאז השתתפה בתוכנית הילדים המיתולוגית 'פרפר נחמד', אבל יש דברים שלא שוכחים. "מצחיק אותי כשזה קורה", היא אומרת, "גם מאוד השתניתי מאז, אבל אין לי שום בעיה עם אפי בת ה־69 עוד חודשיים. זאת אני. טייק איט אור ליב איט".
לא חוששת להתבגר?
"אני לא מחוברת בכלל למספר הזה מבחינת אופי ואנרגיות. אני גם אינפנטילית ומקווה להישאר כזאת. לא אגיד לך שאני מתה על הגוף שלי, למרות שפעם הייתי ממש חתיכה, אבל לא תשמע אותי מדברת על דיאטות, קרמים ובוטוקסים. בהיריון עם עדי עליתי 30 קילו. ירדתי הכל אמנם, אבל אחרי שש שנים הפסקתי לעשן, ועליתי איזה 28 קילו, ומאז הם נשארו למרות שחזרתי לעשן. בגיל שלי המטבוליזם משתנה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אני גם אוכלת זוועה, את כל הג'אנק שיש. אני חושבת שרוב השומן שלי בבטן מגיע מהרעבה. אני יכולה לא לאכול כלום כל היום, כי אין לי זמן או שכחתי, ואז בערב אני דופקת באגט שלם עם חלבה. תראה איזה בטן יש לי", היא מחייכת ומלטפת אותה מבעד לסריג שהיא לובשת. "זה לא מעניין אותי בכלל. כשהיה לי שיער קצר הרבה זקנים דיברו אליי בכלל כמו אל גבר. כשפיניתי מטופלת אחת, אחותה כל הזמן פנתה אליי בלשון זכר. אמרתי לה, 'אני אישה, תראי, יש לי ציצי'.
"אנחנו מזדקנים, זה טבע האדם. אני רואה לפעמים נשים עם בוטוקס שנראות כמו הבובות המפחידות מסרטי האימה. זה נורא בעיניי, תנו להזדקן בשקט".
מאז ש"פרפר נחמד", בגלגולה הראשון, ירדה מהמסך, בן ישראל נעלמה כמעט מהמרחב הציבורי. היא מתפרנסת מאז בעיקר מדיבוב, למעט הבלחה קצרה וקסומה, לפני חמש שנים, בסדרה 'הנוכלות' של אילן פלד ויעל פוליאקוב. עכשיו היא חוזרת לראשונה לעולם הילדים בעונה החדשה של סדרת הנוער הפופולרית "רוני ותום", שיצר גיורא חמיצר.
לא התגעגעת?
"אני נורא אוהבת טלוויזיה וקולנוע. זה סוג של סם, של חיידק. הבעיה היא שהמינגלינג ומסיבות ההשקה לא עניינו אותי מעולם. הרגשתי שם מוקטנת. זה גם פגע בהתפתחות שלי כשחקנית וכזמרת. אם זה היה פיור במה, בלי כל המסביב, הייתי אולי ממשיכה לשחק, אבל אני חושבת שעשיתי צעד נכון שעברתי לדיבובים".
"הנוכלות" לא עשה לך חשק לקאמבק?
"'הנוכלות' הייתה חוויה פסיכית. מתתי מצחוק שם. מבחינתי, להצטלם עם אילן פלד כל יום. הוא גרם לי ללבוש בגד ים בלי טיפת בושה מהבטן הגדולה שלי ולא להסתיר את עצמי, עם כל המגרעות שבי. הוא יכול היה לבקש ממני לעשות כל מה שהוא היה רוצה, והיה מקבל. גם הייתי אני. לא הייתי צריכה לשחק בכלל".
מה הרגשת כשראית את עצמך אחרי הצילומים על המסך בבגד ים?
"לא הייתה לי שום בעיה. בסיטואציה הזאת, זה היה כל כך טבעי וכל כך נכון. תמיד יש ביקורות שלא נעים לשמוע. היו אנשים שכתבו: 'מה זאת הבטן הזאת?' אבל רוב התגובות היו נורא מפרגנות".
ומה עם הבמה?
"לעמוד על במה תמיד הרגיש לי כאילו אני מתחננת לקבל אהבה מהצופים, ומזה שבעתי. אם הייתי יכולה לעמוד עם הגב לקהל זה היה הכי טוב".
כשעוד כיכבה שם פרונטלית, שנתיים אחרי שהשתחררה מהשירות בצוות הווי של הנח"ל, לוהקה ל'ערוץ 2', שכתבו אפרים סידון וב. מיכאל וביים מוטי קירשנבאום, לצידם של ספי ריבלין וטוביה צפיר, הצגה שתשנה את חייה. "זה היה בתחילת דרכי והיה לי מאוד קשה להתאפק ולא לצחוק מול הקהל. ספי וטוביה היו מצחיקים אותי עד פיפי. שניהם גאונים. וכשספי היה על הבמה אי־אפשר היה לראות אף אחד חוץ ממנו. הוא כבש אותה בענק".
ולא רק את הבמה. זו הייתה גם תחילתו של סיפור האהבה הסודי בינה לבין ריבלין, אבי בתה עדי (היום בת 36). רומן שנחשף רק זמן קצר לאחר מותו של הקומיקאי הנערץ, כשעדי התראיינה לתוכניתו של גיא פינס וסיפרה על הנתק הממושך והכואב ביניהם. בן ישראל מצידה נשמעת מפויסת כשהיא מדברת עליו בהרחבה לראשונה. "יש לי נכדות ובת מהאהבה הזאת", היא אומרת. "גם לא סבלתי. אהבתי אותו מאוד, ואני חושבת שזה גם היה הדדי. לא דיברתי על הפרק הזה עד היום כי היה לי חשוב לשמור על כבוד המשפחה של ספי. עדיין קשה לי לדבר על זה, אבל אני כבר לא מסתירה כלום. אני גם יודעת שזה לא היה אף פעם באמת סוד. כולם ידעו את זה, גם עיתונאים, אבל שתקו, כמוני. הגנו על הקשר הזה ועל המשפחה שלו. היום, בעידן הרשתות החברתיות, זה לא היה קורה. הסיפור היה מתפרסם בכל מקום".
מה גרם לעדי לדבר על הנתק ביניהם מיד אחרי מותו של ספי ריבלין?
"עדי רצתה לסגור מעגל. היא ידעה שאין לו הרבה זמן לחיות ולא איפשרו לה להיפגש איתו, אז היא פרקה הכל בטלוויזיה ודיברה על הפספוס הגדול. אחר כך היא אמרה לי, 'זהו, הוצאתי'. זה לא פשוט לילדה לגדול כסוד ולא להיות בקשר עם אבא שלה, אבל אני לא מתנצלת. האהבה הזאת הייתה חזקה ממני. הייתי שמחה אם היא לא הייתה פוגעת באף אחד. היא פגעה בבת שלי וגם בילדים שלו, אני משערת. עדי, אגב, דומה לו חיצונית".
היה לך קשה להיות אמא חד־הורית?
"כלכלית, כן. חוץ מזה לא היה לי שום קושי לגדל אותה. כשעדי הגיעה לגיל ההתבגרות והתחילו לצאת כל התסכולים של איפה אבא שלי, זה לא היה פשוט. הייתי מראשונות החד־הוריות באותה תקופה, אבל זכיתי בבת נהדרת".
ואיך הסתדרת כלכלית, באמת?
"ההורים עזרו לי לקנות את הדירה בבת־ים שגרתי בה בהתחלה, וכשעברתי לבית אריה, גם הוסיפו לי כסף. עבודה במקצוע הזה היא הישרדות כלכלית לא פשוטה. אני חיה כי יש לי את הדיבובים. בלעדיהם אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת, ואני מתה מפחד מה יהיה הלאה. אין לי כלום בצד - בטח לא פנסיה. רק ביטוח סיעודי במכבי".
היא גרה ביישוב הקהילתי בית אריה־עופרים, לא הרחק מאריאל, בבית קרקע גדול. בקומה העליונה מתגוררים בתה עדי, בן זוגה ושלוש בנותיהם. "אני גרה בקצה המזרחי של היישוב, על גבעה", היא אומרת. "הנוף מתחתיי מהמם. תל־אביב ושכמותה עושות לי חלחלה. עדי והחתן שלי פתחו עכשיו מכון לאגרוף תאילנדי ביישוב. הנכדה האמצעית שלי היא מקום שני בארץ באגרוף תאילנדי לגילה".
עדי לא רצתה להיות שחקנית כמו הוריה?
"כשהיא הייתה צעירה היא השתתפה בכמה הפקות. היא אחת המצחיקות, תדע לך. יש לה את הגנים גם ממני וגם מאבא שלה, אבל אני חושבת שמבנה האישיות שלה לא מתאים למקצוע הזה. כשהיא עושה אודישנים ואומרים לה לא, האכזבה אצלה הרבה יותר גדולה מאשר אצל אחרים".
בתחילת שנות ה־80 הפכה בן ישראל לאחת מכוכבות הילדים הגדולות בישראל, עם רייטינג שובר שיאים ל'פרפר נחמד' בערוץ היחיד באותה תקופה. אלא שההצלחה הענקית לא גרמה לה לצחוק כל הדרך אל הבנק. "הנחיתי עם עוזי חיטמן, שהיה איש מצחיק, חמוד ומלא נועם, אבל זה לא היה קל. היינו מצלמים משבע וחצי־שמונה בבוקר עד שעות הערב. התשלום היה מגוחך יחסית. נדמה לי שקיבלתי 1,800 שקל ליום צילום, כולל הקלטות אולפן, נסיעות וארבעה ימי חזרות. כמובן שתמלוגים לא קיבלנו. מי שלא חתם על ויתור על תמלוגים, לא התקבל. בארצות־הברית, עם סדרה כזאת לא הייתי צריכה לעבוד עוד יום אחד בחיי".
הילדים של היום היו צופים בתוכנית שלכם?
"אני לא חושבת. אני רואה איזה זבל'ה הנכדה שלי בת השבע וחצי רואה ביוטיוב ובטיקטוק. היום הם חייבים סיפוק מיידי, אין את אורך הרוח, את הסבלנות, את השקט שהיו פעם".
איך הסתדרת עם ההערצה הגדולה אלייך?
"לא יכולתי ללכת ברחוב. כשהייתי מסתובבת עם עדי, היא הייתה נעמדת, תופסת לי ברגל ואומרת, 'זאת אמא שלי'. נכון, זה לא היה כמו היום, אלא קצת יותר תרבותי. לא היו צעקות והיסטריה. לא היה גם סלפי, אבל צילמו אותי במצלמות רגילות. אני לא יכולה להגיד לך שעפתי על זה, אבל זה היה חלק מהמקצוע. לפעמים אתה ביום ממש קשה נפשית ומישהו ניגש אליך, ואתה חייב לחייך אליו ולחבק אותו".
את רואה את התוכנית החדשה של 'פרפר נחמד'?
"לא. אני כל היום מול טלוויזיה, זאת העבודה שלי, אז בערבים אני בעיקר בוהה".
נשארת בקשר עם דודו זר ועופרה וינגרטן, השותפים שלך להנחיית התוכנית?
"לא, לא היינו חברים ואף פעם לא נפגשנו מעבר לעבודה. אין לי מושג מה קורה עם עופרה. אני יודעת שדודו ירד ללוס־אנג'לס. יש לו בת זוג שם".
לה עצמה אין זוגיות, והיא גם ממש לא מחפשת. "בשביל מה אני צריכה את זה? לפני 28 שנים התחתנתי עם איזה נוכל, היינו נשואים כמה חודשים. לא ממש אהבתי אותו, אבל הוא היה מאוד אבהי, מאוד חם, ואני חיפשתי אבא לעדי כי רציתי עוד ילד. הוא התאים לי לשבלונה. דקה אחרי החתונה הוא התחיל לעשות שטויות ואז גיליתי שהוא גנב ממני כספים, כמעט עשרת אלפים שקל. התברר שהוא נוכל סדרתי שישב בכלא גם על מעילה. למזלי לא נכנסתי להיריון, אני מודה על כך לאלוהים. הוא גם נתן לי גט צ'יק צ'ק".
את השפעות 7 באוקטובר הרגישה גם היא מקרוב. "ביום הראשון למלחמה היה ניסיון חדירה ליישוב שלנו", היא מספרת. "בחור ניסה לפרוץ עם סכין דרך השער ותוך שנייה השומרים ניטרלו אותו. אני לא יכולה להגיד לך שאין אצלנו מתח. בכל זאת, אנחנו צריכים לעבור דרך הכפר א־לובאן בדרך למחסום. בימים כתיקונם אני עושה בכפר את כל הקניות. יש יחסי שכנות מאוד טובים בינינו. כמובן, ברגע שהתחיל כל הבלגן, חל שינוי. במסיבה נרצחו גם ארבעה חבר'ה מבית אריה. אמא אחת ושני האבות של הנרצחים נסעו לשטח, מצאו את הגופות והביאו אותם לאסף הרופא".
למרות זאת, היא מנסה להתרחק מהחדשות ככל יכולתה. "הפסקתי לצפות בטלוויזיה. בשבוע הראשון הייתי באטרף ואז התחלתי להרגיש דפיקות לב. התנתקתי מערוצים 12, 13, 14. רק נטפליקס".
המחדל גרם לך לשנות את דעותייך הפוליטית?
"זה מחדל יותר גרוע מיום כיפור, אבל אני לא חושבת שיש משהו יותר טוב מהממשלה הזאת. כשהשרים כבר מתחלפים, מתברר שכולם אותו הדבר. פעם הייתי ליכודניקית, אבל הרבה שנים אני כבר לא מצביעה לליכוד, אני יותר מרכז. אני לא אומרת שאין אנשים ראויים בכנסת, אבל כשאתה מגיע לכיסא משהו משתבש אצלך. אני לא סומכת על אף אחד".
נקודת אור היו הצילומים ל'רוני ותום', שכתב גיורא חמיצר וביימה רינה הורן. בעונה הנוכחית, בתחילת השבוע בערוץ ניקלודיאון, לצופי yes, מגיעים צוות הבלשים לקיבוץ על יד הכנרת, שם הם נאלצים לפענח תעלומה הכוללת היעלמות מסתורית של כלבים, נזירים שתקנים וסנדל עתיק. "עפתי על הצילומים. גיורא חמיצר הוא גאון בעיניי, הוא יודע בדיוק איך לדבר לנוער", אומרת בן ישראל. "הנכדה האמצעית שלי מתה עליה".
יהיה להרפתקה הזאת המשך?
"אני אעשה בכיף עוד דברים בטלוויזיה, אבל לתיאטרון אני לא אחזור".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.03.24