ביצוע: אילן ואילנית
מילים ולחן: גלעד בן ש"ך
"כשהייתי בערך בת 19, הצטרפתי לשלישייה יחד עם שלמה (צח, לימים בעלה – ר"ש) וגידי בריקמן. שלמה לקח אז את להקת המחול של יונתן כרמון לגרמניה. רצינו להופיע איתם, אבל היינו צריכים קודם לבוא לאודישן. זיקו גרציאני היה הבוחן והוא אמר לכרמון: קח את הזמרת, כי היא תהיה פעם כוכבת גדולה, והוא באמת לקח אותנו לפתוח את המופע כצמד".
אז עוד קראו לכם חנה ושלמה.
"כשהגענו למינכן יונתן אמר שאי-אפשר שנופיע כחנה ושלמה כי זה גלותי מדי. הוא בחר את השם אילן ואילנית. השיר נכנס למצעד והצליח, ואז הגענו לארץ וצילמו אותנו לעיתונות. לא הייתה טלוויזיה, ועדיין איש לא זיהה אותי".
מילים: עמוס אטינגר, לחן: נורית הירש
"מקובל לחשוב שזה השיר הראשון של נורית הירש, אבל זה לא נכון. לפני כן היא הלחינה לי שיר מאוד יפה, 'איה הגן', שמופיע בתקליט הראשון. נורית ראתה את המילים של אטינגר בספרון שירה, מאוד אהבה והלחינה, ואני שרה אותו מעל ל-50 שנה. לימים, כשהיה לנו חוזה הקלטות במערב גרמניה, השיר קיבל עיבוד בתזמורת גדולה. אחר כך הקלטתי את השיר גם בגרמנית. אנחנו הגענו לגרמניה אחרי שאסתר ואבי עופרים זכו שם להצלחה גדולה. הגרמנים קיבלו בזרועות פתוחות כל זמר ישראלי שהגיע לשם".
מילים: אהוד מנור, לחן: נחום היימן
"ההשתתפות הראשונה שלי בפסטיבל הזמר. היה קשה להתקבל לאירוע הזה, שלמעשה היה אירוע התרבות הכי חשוב במדינה. מאוד התרגשתי – אני, הקטנה, שרה רק שלוש שנים, ובכל זאת קיבלו אותי. זה כנראה היה בזכות אהוד ז"ל, שכתב את השיר. עליתי לבמה עם שמלת מיני ורודה, ילדה צעירה עם שיער בלונדיני ארוך. בהתחלה אהוד ונחצ'ה לא ידעו איך לקרוא לשיר. עפרה, אשתו של אהוד, התערבה ואמרה: פשוט תקראו לזה שיר בארבעה בתים, כלומר ארבעה מצבים. השיר לא איים על המקומות הראשונים, ובפסטיבל זכה 'בלדה לחובש' של יהורם גאון, אבל הוא אחד הזכורים בקריירה שלי, ואני חושבת שגם אחד היפים בפסטיבלי הזמר. אגב, מהתחרות של אותה שנה יצאו הרבה שירים שהצליחו, למשל 'פראג' של אריק איינשטיין (לימים סיפרו אריק איינשטיין ושלום חנוך, שכתב את השיר, שהמיקום של פראג במקום השביעי שיכנע את איינשטיין שלא להשתתף יותר בתחרויות זמר – ר"ש)".
מילים: לאה גולדברג, לחן: נורית הירש
"ההשתתפות השנייה שלי בפסטיבל הזמר והפעם כבר התקבלתי בקלות. נורית הירש מאוד רצתה לזכות, ישבנו ודיסקסנו איך להגיש את השיר. נורית אמרה, 'את תשירי את כל השיר, תגיעי לפזמון בסוף, אנחנו נעלה חצי טון, ואחרי הפזמון תעשי כאילו את משתחווה ועומדת לצאת, יהיו מחיאות כפיים ואז תחזרי ותמשיכי לשיר כדי שיהיו עוד פזמונים'. היא צדקה, עובדה - זכינו במקום השלישי. השיר הוא חלק מסונטה שכתבה לאה גולדברג על אהבתה הנכזבת של אצילה ששמה תרזה די-מון לגנן שעבד בארמון, וטוענים שהיא בעצם כתבה על עצמה. נורית קיצרה את הסונטה, כנראה קיבלה רשות מיורשיה של לאה, ויצא שיר נפלא. חייבת לציין פה עד כמה נורית הירש היא מלודיסטית מעולה. כתבה לי מעל 50 שירים ובעיניי כל שיר פנינה".
ביצוע: אילן ואילנית
מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש
"אחד השירים שאהוד כתב בעקבות נפילתו של יהודה, אחיו. הוא במקור רצה שנורית תלחין את השיר כבלדה שקטה, שיר זיכרונות, הרי הוא תמיד כתב על הבית, המשפחה, המקום שהוא גר בו. אני סבורה שהוא היה במצב של כמעט ייאוש אז. 'עוד תראה, עוד תראה, כמה טוב יהיה בשנה בשנה הבאה', הוא בעצם משפט של עידוד עצמי בנקודה הזו. שלמה שמע את המנגינה האיטית ואמר לנורית: 'זה לא ילך, את חייבת לעשות שיר קצבי, שיהיה שיר שיישמע אופטימי'. ואז היא עיבדה את זה בצורה שמדגישה את התקווה".
מתאים גם למצב של היום.
"יש בי עצב גדול מאז 7 באוקטובר. הייתי בשבעה של חייל מרשפון שנפל, רז אבולעפיה ז"ל. לאמו הייתה מסעדה ביתית שהייתי אוכלת בה קבוע. הכרתי את הילד מהיום שבו נולד, הם עברו מסע כדי להביא אותו לעולם. נשבר הלב.
"הופעתי בפני מפונים. אתה רואה אנשים מסתובבים, ילדים עם צעצועים, ההרגשה היא כבדה. הלכתי עם קובי אשרת, ופתאום בקהל ביקשו את 'אל הדרך' ולמרות שהאווירה הייתה קשה, אנשים רצו לשמוח. בהמשך הופעתי בכיכר החטופים, לא ידעתי מה להגיד. הייתה סבתא שישבה מולי ואמרה לי, 'השירים האלה, זה מה שמחזיק אותנו'".
ביצוע: אילן ואילנית
מילים: דודו ברק, לחן: נורית הירש
"נסעתי עם השיר לפסטיבל בינלאומי ביוון בהשתתפות 60 מדינות, והגעתי למקום השלישי. הופענו בהיפודרום, במקום שבו צילמו את הסרט 'בן חור'. כשיצאנו משם והתחלנו ללכת לכיוון המלון, שמעתי אנשים שרים את הפזמון 'ושוב איתכם, ושוב איתכם'. הם לא ידעו עברית, אבל את זה הם ידעו לשיר. זה הדהים אותי".
והפך לאחד משירי ריקודי העם הכי פופולריים שיש.
"אני אוהבת את הקטע שזה בריקודי העם חוץ מדבר אחד – את זה שהם מקצרים את השיר אני מבינה, אבל הם מעלים את הקצב כדי שיתאים לריקודים ואז יוצא לי קול גבוה, דק כזה".
בפעם הראשונה זכית בתואר זמרת השנה והמשכת עוד שש פעמים ברציפות. שיא ישראלי שלא נשבר עד היום.
"ב-1975 הייתי בהיריון. גלי צה"ל עשו מופע גדול בבית החייל בתל-אביב ואני כבר הייתי בסוף התשיעי ולא יכולתי לשיר, אז ריקי מנור ז"ל שרה במקומי. קיבלתי דגלון שבו כתוב: 'זמרת השנה לצמיתות'".
ביצוע: אילן ואילנית
מילים: שמרית אור, לחן: דני עמיהוד
"השיר השלישי שלי בפסטיבל הזמר, והפעם זכייה. לא חשבתי שדווקא הוא יזכה במקום ראשון. אמרו אז שזה בגלל הפופולריות שלי, אבל לא הסכמתי לזה. דני עמיהוד רצה שהשיר יהיה בכלל בלדה, שגם הפזמון יהיה חרישי כזה. גם אני חשבתי שעדיפה בלדה, אבל המעבד אלכס וייס החליט להפציץ. שלמה ואני היינו בהופעות בשוודיה והתקשרו כדי שנדבר עם אלכס בטלפון על העיבוד. הוא השמיע לי את השיר בגרסה שלו, ולא יכולנו לערער על זה, למרות שלא אהבתי. ואז זכינו. מה התובנה שלי? לא תמיד צודקים כשחושבים מהבטן".
מילים: יהודה עמיחי, לחן: שייקה פייקוב
"בתקופה הזו הייתה מגמה בארץ שלפיה זמרים ביצעו שירי משוררים. שייקה פשוט הביא לי את השיר יום אחד, מוכן לגמרי. הוא מלודיסט נפלא וחוץ מהשיר הזה גם הלחין לי שירים נוספים, והוא גם כתב, למשל את 'ארץ ארץ' ו'תבורכי ארצי'. הייתה גם שנה שבה שלמה ארצי היה זמר השנה, אני זמרת השנה וצביקה פיק מלחין השנה, ואז שייקה כתב לנו שיר מיוחד שביצענו ביחד. לימים, כשזכיתי שוב בתואר זמרת השנה, ביקשו בקול ישראל שאקליט את 'נאסף תשרי' בגרסה שלי, שעיבד רוני וייס. פגשתי פעם את צביקה פיק ז"ל והוא אמר לי: 'מה עשית לי מהשיר? אבל אהבתי'".
מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש
"המפיק המוזיקלי שלי בגרמניה רצה לשלוח אותי לקדם-האירוויזיון במערב גרמניה, ב-1972, עם שיר בגרמנית. אמרתי לשלמה: למה שאייצג את גרמניה? בוא ניסע הביתה, נדבר עם קול ישראל שאסע לייצג את המדינה בפעם הראשונה באירוויזיון. חזרנו לארץ, לקראת אוקטובר-נובמבר 1972, ונסענו לירושלים. נפגשנו עם אסתר סופר שהייתה מנהלת מחלקת המוזיקה הקלה בקול ישראל. היא אמרה, 'אנחנו מקבלים כל שנה מכתב מהאיגוד האירופי ולא מתייחסים לזה כי אין לנו תקציב'. שלמה אמר, 'עזבי תקציב, אנחנו נשיג'. התקשרנו למטה של האירוויזיון בשווייץ, ואמרו לנו שמאוחר לשלוח שיר כי הרשימה נסגרה - אבל מבטיחים לכם שתהיו פה ב-1973.
בהמשך נפגשנו עם אהוד מנור ונורית הירש, והתחלנו לשמוע קטעים מאירוויזיונים קודמים, כדי שנלמד את הסגנון. החלטנו ללכת על שיר אהבה. יצחק שמעוני, אז מנהל התוכניות של הטלוויזיה, אמר, 'בשום פנים ואופן את לא שרה באנגלית - רק עברית!' הוחלט גם שאופיע בתלבושת ארץ-ישראלית, אז שלחו אותי לרוז'י בן יוסף שתפרה לי את השמלה מבד בדואי, כבד מאוד, עם שרוולים עגולים שנטע ברזילי אימצה גם בשיר שלה באירוויזיון. באותה תקופה כל העולם היה בעד ישראל ומאוד אהבו את המדינה הצעירה שמגיעה להישגים. שאלו אותי איך נסעתם אחרי שרק כמה חודשים לפני כן 11 ספורטאים נרצחו באולימפיאדה במינכן. ענינו שלהפך - ניסע ונראה להם. את אותו משפט אמרתי לעדן גולן לפני שנסעה לאירוויזיון".
האבטחה הייתה כבדה גם אז.
"בקומה במלון היו לי שני שומרי ראש, ליד הדלת וליד המעלית. בקצה של הפרוזדור הייתה המשלחת מאירלנד, שגם להם היו שם בעיות. היינו הקומה הבעייתית. זה האירוויזיון הראשון שבו בדקו תיקים וכיסים בכניסה לאולם והרבה התרעמו על העניין. יצאה שמועה שיש לי אפוד מגן מתחת לשמלה, אבל לא היה ולא נברא".
פגשת באירוויזיון את קליף ריצ'רד, כוכב ענק.
"היו תמונות יפות שלו ושלי ב'להיטון'. אן מארי דוד זכתה במקום הראשון, עם הפזמון הבומבסטי בפתיח. אנחנו מתכתבות עד היום, היא באה לא מעט לארץ, וביום הולדת ה-70 למדינה אירחתי אותה בקונצרט עם הסימפונית של חיפה".
מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש
"מלחמת יום הכיפורים, המחדל הגדול. אהוד מנור כתב את המילים, ואני חושבת שלאורך כל הדרך הוא חשב על אחיו הצעיר יהודה, שנפל במלחמת ההתשה. כשקראתי את הטקסט, הייתי המומה מיופיו. נורית החליטה שהיא תוסיף ללחן חלק מההמנון הלאומי שלנו. במילים של אהוד מובע הכאב שאנחנו חשים בגלל הנופלים, אבל מנצנץ גם זיק של תקווה. 'לכאוב אותך ושוב להתאהב'".
אהוד סיפר לך פעם על יהודה ז"ל?
"הוא לא שיתף בדבר הזה. בזמן אמת גם לא שייכתי את השיר ליהודה, רק בדיעבד. אהוד היה למוד טרגדיות והן פעמו בכתיבתו. בורכתי בשירים שלו".
מילים ולחן: יאיר רוזנבלום
"שיתוף הפעולה הראשון שלי עם יאיר רוזנבלום. הוא היה אז מלחין מאוד ידוע, כתב המון שירים ללהקות הצבאיות. את השיר הזה הוא כתב על חבריו שנפלו. הוא דימה אותם לכוכבים וסיפר - 'אם ייפול הכוכב שלי, תרועת מנצחים אקח איתי וכל אחיי שם ישירו עימי, במקום בו ייפול הכוכב שלי'. הופתעתי שהשיר זכה במקום השני בפסטיבל הזמר של אותה שנה, בגלל שהיה כבד וכואב. רוזנבלום היה אדם מאוד קפדן בעבודה, עבר איתי על כל מילה ומילה בהגייה וברגש, התעקש שיהיה הכי מדויק שאפשר. יגאל חרד היה המלווה הקבוע שלי, אחרי ששלמה פרש ופתח משרד, ואני זכיתי בגיטריסט-על, שניגן כמו תזמורת שלמה וליווה אותי תקופה ארוכה. עוזי חיטמן הצטרף אליו אז בשירה והם עמדו לצידי עם שתי גיטרות".
מילים ולחן: שייקה פייקוב
"שלמה היה מאוד פעיל בחיפוש שירים עבורי, שייקה הפך חבר טוב שלו כבר אז, אבל על השיר הספציפי הוא רצה לעבוד עם רוחמה רז. היא, משום מה, בחרה שלא להקליט. לאחר מכן הציע שייקה את השיר ליהורם גאון שהתלהב, אבל משום מה לא הקליט גם הוא. שלמה ביקש משייקה רשות להעביר את השיר אליי, שייקה עשה את העיבוד ואני, כמובן, הקלטתי. שומעים את הזמרת אלכסנדרה עושה את הקולות. השיר הפך המנון עם השנים, נלמד בבתי ספר. הייתה לי תקופה בשנות ה-80 שלא רציתי לשיר אותו בגלל המשפט 'יהיה מה שיהיה'. זו הייתה תקופה קשה של פיגועים, וחשבתי שזה לא יכול להיות שאנחנו נעבור פיגועים ודברים קשים, ובכל זאת נגיד: 'יהיה מה שיהיה'. אבל חזרתי מהר מאוד לשיר אותו. בסופו של דבר זה שיר שהפך לנכס צאן ברזל, והקהל מבקש בכל הופעה".
מילים: רחל שפירא, לחן: יאיר רוזנבלום
"ב-1976 החליטו בקול ישראל לא לעשות פסטיבל זמר שבו הקהל מצביע אלא 'חגיגת זמר', ולפנות לכל המלחינים והכותבים הידועים של אז. רחל שפירא ויאיר רוזנבלום כתבו את השיר ובחרו בי לבצע את זה, לאקי מי. השיר זכה עם השנים לביצועים שונים, כל אחד מהם מבורך. כשאני שומעת אותו היום, אני חושבת שהעיבוד של יאיר כל כך טוב, כך שהוא נשמע עכשווי אפילו היום".
רחל שפירא סיפרה כאן: "מה שמאוד מיוחד בשיר הזה, ורק אנחנו אלה שחיברנו יודעים, זה שהגרסה שאתם מכירים שונה ממה שכתבנו בהתחלה. זה קרה גם במילים וגם בלחן. הגרסה הראשונית הייתה קצת יותר צבעונית ואני חשבתי שזה הרגע שבו אני צריכה ללמוד לוותר על השפע".
"אנחנו נשארים שנה אחרי שנה. נשמע כמו זוג שמתקשה לעזוב למרות ניסיונות לעשות את זה. רחל, זה אוטוביוגרפי?
"יש ריקוד כזה פה. אני מתבוננת כהרגלי על סדק ויש ריקוד בין הדחף לעזוב לבין ההחלטה להישאר. רוב השירים שלי עוסקים בצורה מפורשת במלחמת קיום ובקונפליקטים, בהתמודדות. 'שיר של יום חולין' התרחש בלי מאמץ והוא יותר נימוח. ומה שאני מאוד אוהבת כאן זו העובדה שמנגנים אותו גם ביום הזיכרון וגם בחתונות. לא מזמן אמר לי השומר בשער של הפארק: מה, את כתבת את 'שיר של יום חולין'? אני התחתנתי איתו".
לפי הבדיקה שלנו, זה אחד השירים העבריים הכי מושמעים אי פעם ברדיו ובעשורים האחרונים אפילו ראשון.
"זה היה משהו שלא הייתי מאמינה. הביצועים הנוספים היטיבו עם השיר. טבעה של העברית שהיא מאוד ממיינת בשיריה בין גבריות ונשיות, אבל שמתי לב שלזמרים צעירים יותר אין בעיה לשיר בשפה של אישה, כמו שעשה מאור כהן, שנתן אופי יותר גברי לשיר שנחשב לנשי, וזה הישג בפני עצמו. אהבתי גם את הטוויסט שנתנו לשיר ירדנה ארזי ואבי פרץ".
מילים: עדנה פלג, לחן: אלדד שרים
אחרי המקום הרביעי באירוויזיון של שנת 1973, ברשות השידור החליטו לשלוח אותי שוב לתחרות. הם קיבלו פידבקים מאוד טובים כנראה. אני זוכרת שעיתונאי אחד שאל אותי אם בתל-אביב עדיין רוכבים על גמלים, אז אמרתי לו תבוא ותראה. ברשות השידור נתנו לחמישה מלחינים לכתוב לי שירים, ישבנו בחדר קטן בקול ישראל בקריה, עם פסנתר וועדה בראשות צחי שמעוני. השמעתי להם את השירים והם החליטו לבחור בסוף ב'אהבה היא שיר לשניים', למרות שהיה לי בין השירים את 'נסיך החלומות'. הם אמרו שזה שיר יפה, אבל שוולנטינו הוא לא דמות ישראלית, אז 'את לא יכולה לנסוע עם שיר כזה'. קובי אשרת, המלחין של 'נסיך החלומות', התאכזב, נתן את השיר הזה לגלי עטרי - ואני הפסדתי אותו".
איך היה הפעם בלונדון?
"הגעתי למקום 11. במקום הראשון זכתה מארי מרים מצרפת. חזרתי מאוכזבת ואמרתי זהו זה, פעם אחרונה באירוויזיון. אבל השיר הפך ללהיט אדיר בישראל ועד היום עדיין מזמינים אותי לחתונות לשיר אותו בחופות".
מילים: רחל שפירא, לחן: נורית הירש
"שיר שכל אחד יכול למצוא בו את הפינה הרגשית שלו, את הביטוי לכאב שלו, והוא מקבל משמעות מצמררת אם מסתכלים על 7 באוקטובר. קח למשל את השורה 'ולכאורה עסקנו בשלנו, רק בשלנו, בלי לבקש גדולות ונצורות'. האנשים בקיבוצים בדרום חיו בגן עדן שלם ויפה ולפתע השלווה מופרת ובפתח נכנסות התמורות".
רחל שפירא סיפרה: "השיר נכתב בנסיבות אישיות לגמרי וכמו שקורה הרבה פעמים, הוא התקבל כתיעוד של אירוע ציבורי ומשודר הרבה באירועים ממלכתיים. לפעמים אני חוששת ששירים ששרים ומנגנים בטקסים ומאוד שגורים, אחרי זמן מפסיקים להקשיב להם. אני רוצה לבקש מהמאזינים: תקשיבו מפעם לפעם למילים, כאילו אתם שומעים שיר כמו 'נחמה' בפעם הראשונה. השורה שאני הכי אוהבת ונורא שמחה שכתבתי אותה בשיר: ופני הנוף ראי לחרדותיו".
מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש
"שני השירים נכתבו כמעט יחד, באותה תקופה, לקראת בואו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לארץ. נורית פשוט סיפרה לי יום אחד: כתבנו שיר על כך שמגיע השלום, יחד עם הימים שבאים. אני חושבת שאלה שירים שלא ירדו מהרדיו באותה תקופה".
מילים: שמרית אור, לחן: קובי אשרת
"אחד משירי הפופ שלי. קובי רצה להביא אותי אז לדרך של שירים יותר קלילים, כתב לי גם את 'היי דנה', 'אבל המנגינה' ואת 'בשביל אל הכפר'. היה קליל ונחמד, ומתברר שבדיעבד גם זכור מאוד".
מילים: לאה נאור, לחן: נורית הירש
"'הבית של פיסטוק' מחייב אותי להארה חשובה: אני שרתי בפזמון 'איזה בית יש לפיסטוק, טיק-טוק, טיק-טוק, טיק-טוק, טיק-טוק - ולא 'פיסטוק פיסטוק'. ספי ריבלין זיכרונו לברכה, אמר לי שהוא מאוד אהב את השיר. את 'פרפר נחמד' עד היום מבקשים בהופעות. כשרוצים עוד שירים בהדרן, אני אומרת לקהל: 'אני רוצה להקדיש את השיר הבא לכל אלה שעדיין מרגישים ילדים בלב'".
מילים: לאה נאור, לחן: יקויצ'י סקטה
"באותם ימים נהגו להזמין אותי למשימות בטלוויזיה הלימודית. היו נותנים לי טקסט, משמיעים לי מנגינה והייתי מקליטה את הפתיח לסדרה - כך נולד השיר 'הלב'. די מדהים ששיר ילדים של דקה וחצי הפך ללהיט. הלכתי הביתה ולא לקחתי את השיר קדימה להופעות. אמרתי לעצמי, דקה וחצי, מה כבר אפשר לעשות איתו? אבל פתאום אני באה להופעה ומבקשים את 'הלב'. אמרתי, 'חבר'ה, אני לא יודעת את המלים, תעזרו לי, אני אשיר את זה'. וזה הפך לשירה בציבור עם הקהל".
בעצם את מבין הראשונים בישראל שידעו מה קרה לאמא של מרקו.
"לא היה לי מושג, אבל הילדים עקבו אחרי הסדרה ולמה שאני אקלקל?"
מילים: יורם טהרלב, לחן: קובי אשרת
"שלמה צח ביקש שיר מיורם טהרלב על יהדות מסך הברזל בברית-המועצות של אז. קובי אשרת בא אליי ואמר לי, 'אני רוצה לשלוח את השיר לקדם-אירוויזיון של 1984 יחד עם יזהר כהן'. אמרתי לו, 'אתה רוצה להציע ליזהר? שייסע יזהר, אני לא רוצה יותר תחרויות, עם האירוויזיון סיימתי'. אבל יזהר לא רצה, אז שלמה הציע את השיר לירדנה ארזי, שגם היא לא רצתה, ואז השיר חזר אליי. בסוף גם ישראל לא השתתפה בתחרות באותה השנה בגלל שהיא יצאה על יום הזיכרון".
אילנית תערוך מופע צהריים חגיגי לציון שישה עשורים של שירים ב-21.6 בהיכל התרבות בתל אביב
פורסם לראשונה: 00:00, 17.05.24
