שרון קנטור
"פטריק מלרוז 4 - חלב אם" / אדוארד סנט אובין, מאנגלית: דבי אילון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, פועלים
הרביעי והטוב שבסדרת ספרי "פטריק מלרוז" הוא מופע של מודעות חומלת: פטריק הוא כבר עורך דין בן 40, בעל משפחה, וסנט אובין מפליא לרקום קלישאות של אמצע החיים - הורות, סקס (או היעדרו) וירושות - עם הרגלי ההוללות של גיבורו. כמו שמסכם פטריק עצמו: "דיבורים ארסיים זה כל מה שנותר לנו".
"השעה חמש" / נורית זרחי, הוצאת אפיק
"בחוץ מתגלגלים עננים ללא קארמה". בגיל 82 ממשיכה כלת פרס ישראל להשתכלל ולפרסם ספרים בקצב מסחרר. ספר השירים "השעה חמש" ממשיך את ההתמודדות עם הזמן הכוסס, כששורות שנכתבו אולי על זקנה, מתאימות כעת לכולנו, החשים כעומדים על סף תהום. כרגיל יש כאן יופי, הומור וההפתעה הנצחית שהיא נורית זרחי.
"מסה על הצדקת אי-ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות" / אבי שגיא, הוצאת כרמל
בשיאן של המחאות נגד המהפכה המשפטית הוציא פרופ' אבי שגיא, ממנסחי הקוד האתי המחייב של צה"ל, מסה שממשיכה את הדיון הפילוסופי המוכר באי-ציות אזרחי, "המבטא את מחויבותם של האזרחים כלפי ערכי היסוד הדמוקרטיים", ובעיקר ממקדת אותו בישראל.
הנפש הסולארית / יותם פלדמן, הוצאת דפוס בית
מסה מבריקה, פיוטית וחובקת, שבמרכזה השמש, או ליתר דיוק השפע הבזבזני שבאנרגיית השמש - כמנוגד לתפיסת החסר התמידי שהתקבעה במערב. את רעיונותיו המאירים של פלדמן מלווים איוריו היפים והמצחיקים של דניאל כאשי.
מחשבות על קולנוע / קוונטין טרנטינו, מאנגלית: קטיה בנוביץ', הוצאת תכלת
צונמי של אהבה לקולנוע בכלל ולסרטי האקשן והנקמה האמריקאיים של שנות ה-70 בפרט. בפירוט וידענות שאין שניים להם, עטופים בזיכרונות ילדות ונעורים בלוס-אנג'לס - זה מסע אסקפיסטי משולש, בזמן, במקום ואל תוך המוח של אחד מגדולי הבמאים של תקופתנו.
נוית בראל
"השירים שמחוץ לספרים" / יונה וולך, בעריכת שני פוקר ועודד כרמלי, הבה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד
לו הייתה שורדת, הייתה וולך היום בת 80. מתראיינת אצל קובי מידן לרגל פרסום קובץ חדש, צועדת בקפלן ובמצעד הגאווה, עושה סלפי עם משוררים צעירים. אבל היא מתה בת 41 והותירה אחריה עשרות שירים מהפנטים ביופיים ובחוכמתם, שלא נדפסו בספריה. הספר החשוב הזה מציע לה - ולקוראיה הנאמנים - יותר חיים.
"רדיו בנימין 2" / ולטר בנימין, מגרמנית: תומר דותן-דרייפוס, הוצאת תשע נשמות
בשנים 1927-1933 שידר בתוכנית רדיו בברלין הפילוסוף היהודי חיבורים בעלי אופי תיעודי. חיבורים קטנים-גדולים אלה - למשל על אודות חששות שהיו למהנדסים כשהומצאה הרכבת, כי לא ידעו איך להתייחס לטכנולוגיה, או על פליטי שיטפון אומללים שהוקרבו בידי מדינתם - לא זו בלבד שצלחו את מבחן הזמן אלא גם צופנים נבואות לעתיד.
"כישרון לציפייה" / נורית זרחי, הוצאת אסיה
לא רק משוררת, זרחי המופלאה מבקיעה מבעד לכל הסוגות ואינה מאבדת גובה לעת זִקנתה, ויצירתה הפורייה והמגוונת לעולם אינה מכזיבה. על אף שהיא מתוודה שמניסיונה הזִקנה דומה להפסד יותר מאשר לרווח, ושבשעת שיחה לעיתים היא חשה שאיננה רלוונטית, אפילו לא לעצמה. זהו קובץ רשימות נחוץ, כמעט חשאי, שקשה לסיים לקרוא.
"רגשות נגד הדמוקרטיה" / אווה אילוז עם אביטל סיקרון, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר
פחד, קנאה, סלידה - הרגשות שלנו קשורים לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על חיינו כקולקטיב, ולא משנה אם סיפורים אלה נשענים על עובדות או בלתי נכונים בעליל. ספרה המבריק של אילוז, מהוגות הדעות החשובות בעולם, נכתב לפני 7 באוקטובר אבל כולל התייחסות לכל הסוגיות הרלוונטיות באשר לפקעת האלימה והמסוכנת שלתוכה נקלענו.
"אם זה אדם" / פרימו לוי, מאיטלקית: מירון רפופורט, הוצאת הספריה החדשה
כשקראתי את התרגום החדש לווידוי האלמותי של הסופר היהודי-האיטלקי באשר לקורותיו באושוויץ, חשבתי שיש דחיפות לעצור הכול ולהושיב את כולם לקרוא אותו יחד איתי. זהו ספר השואה החשוב ביותר שראה אור אי פעם, דווקא בזכות בהירותו והדיוק הרגשי שבו. אינו מבקש לזעזע ולא מאבד את אמון הקוראים אף לא לרגע.
תמר משמר
"המשפט" / פרנץ קפקא, מגרמנית: אילנה המרמן, הוצאת עם עובד
הופעת "המשפט", ספרו האלמותי של קפקא, בתרגומה המופתי של אילנה המרמן, היא חגיגה ספרותית. מעצרו השרירותי של אדם שפשעו אינו ידוע, שמשפטו נמצא תמיד בהליכים אבל אולי גם לעולם לא יתחיל, שכלוא בפַּנְאוֹפְּטִיקוֹן הממשטר לעד את תנועותיו ואת נפשו, רלוונטי לצערנו (צער החיים) ולשמחתנו (הספרותית) גם בחלוף מאה שנה ויותר מאז כתיבת הספר.
"כל הסיפורים" / קלאריס ליספקטור, מפורטוגזית: מרים טבעון, הוצאת הספריה החדשה
הכרך המקבץ את כל סיפוריה של הסופרת הברזילאית קלאריס ליספקטור מעמיד גוף עבודה מרשים הממחיש את דיונה המעמיק ופורץ הדרך במצבן של נשים בחברה גברית, ודרכו גם במצב האנושי בכללו. כתיבתה משלבת בין אקזיסטנציאליזם המתבונן בקיום "כפי שהוא" לבין ערעור כמעט פוסטמודרני על צמדי הניגודים קיום/מהות, אדם/חיה, גבר/אישה. ספר הכרחי.
"הילד של לגיון הזרים" / לאה איני, הוצאת כתר
"הילד של לגיון הזרים", מתנת האהבה של לאה איני לבעלה המנוח עירד, נותן פה להוויה ישראלית מסוימת של שנות ה-50-60. במרכזו עומדת יתמוּת של ילד שיש לו הורים. הסיפור, הסיטואציות החזקות, הווירטואוזיות הלשונית והמקצב שמהדהד את השיגעוניוּת של הדמויות, יוצרים מופת ספרותי שניצב בשורה אחת עם האופוס מגנום של איני, "ורד הלבנון".
"מה קרה להגר באילת?" / עופרה עופר אורן, הוצאת כנרת זמורה
ספרה של עופרה עופר אורן חוקר באומץ את השאלה אם אפשר להשתקם מטראומה של התעללות מינית. האפקטיביות של הספר טמונה בבחירה לספר סיפור עלילתי בצורת מחזור סונטות. בהוויה ספרותית שמרנית, שממעטת לערער על צורות ספרותיות מקובלות, מרענן לפגוש יצירה שהזיקה בין תוכן לצורה נוכחת בה כמחשבה מושכלת ובהתאמה של כפפה ליד.
"האישה המוזרה והעיר הגדולה: ממואר" / ויוויאן גורניק, מאנגלית: רחל פן, הוצאת פן
הממואר של ויוויאן גורניק עוסק באפשרותה של חברוּת בעיר הגדולה, ניו-יורק. הספר בנוי כקולאז' שמשלב בעדינות ובווירטואוזיות סיפורי רחוב, סיפורי אהבה וחברות ספרותיים, מִיני-ביוגרפיות של סופרות שנדחקו מההיסטוריה, ו"התכתבויות" מרתקות עם מושגי ההמון והמשוטט של ולטר בנימין ובודלר. המבט של גורניק ביקורתי, אך גם חומל. ספר שהוא תענוג חווייתי-אינטלקטואלי צרוף.
עילי ראונר
"החינוך הסנטימנטלי" / גוסטב פלובר, מצרפתית: משה רון, הוצאת הספריה החדשה
"החינוך הסנטימנטלי", ספרו המונומנטלי של פלובר, מגדולי הסופרים במאה ה-19, הוא למעשה תנועה רחבת יריעה פוליטית-היסטורית, בתרגום שוטף של משה רון. זהו רומן שאפתני המלווה את קורותיו של דור שלם, מאוהב ולוחם, מרבה בשאלות על אהבה ותענוגות, אמנות, חברה ומהפכנות.
"ארבעה מחזות" / מולייר, מצרפתית: אלי ביז'אווי, הוצאת לוקוס
בעניין מחודש, אפשר למצוא אסופה של ארבעה ממחזותיו של מולייר, מגדולי המחזאים הצרפתים, בתרגום עדכני של אלי ביז'אווי. שפה דרמטית, אירונית ומשובבת נפש, מושחזת וכלל-אנושית של המחזות "בית ספר לנשים", "טרטיף", "הקמצן" ו"החולה המדומה", שלעולם לא נס לחם בקריאה ועל הבמה.
אנדרה ז'יד / "פרומתאוס הכבול ברישול" / מצרפתית: אביבה ברק-הומי, הוצאת נהר ספרים
"חסר המוסר" / מצרפתית: ניר רצ‘קובסקי, הוצאת אחוזת בית
שני תרגומי מופת לספריו של אנדרה ז'יד, מודרניסט, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1947. ז'יד החכם, האינדיבידואליסט, בטון סרקסטי מכאן, ובטון סנטימנטלי משם, מציג את מאבקו של היחיד בשאלות מוסר וחירות.
"ואן גוך, האיש שהחברה איבדה לדעת" / אנטונן ארטו, מצרפתית: ראובן מירן, איריס לקונט, הוצאת נהר ספרים
אנטונן ארטו בעקבות מחלת הנפש והתאבדותו של ואן גוך. זה לא ספר עיון פשוט ולא ספר פרוזה עלילתית. ובכל זאת, קוראים שיכולים להסתכן במחשבותיו המסתוריות, המסוכסכות וטרופות הדעת של ארטו, יראו שכר בעמלם.
"התאבדות" / אדואר לוה, מצרפתית: לנה נטע אטינגר, הוצאת בבל
"התאבדות" של אדואר לוה הוא טקסט מרתק על מחבר שמתחיל לכתוב על התאבדותו של חבר קרוב לו, ועם סיום כתיבת הספר, שם קץ לחייו שלו. בפער בין שני האירועים הטרגיים הללו, עוברות ומתפזרות תנועות החיים עצמן.
יפתח אשכנזי
"משאבי אנוש" / שחר קמיניץ, הוצאת כנרת זמורה דביר
ספר הביכורים של שחר קמיניץ "משאבי אנוש" הוא ספר חכם ומרתק, שמתרחש בחברה שמבקשת לרתום את הבינה המלאכותית לטיפול פסיכולוגי. מעבר לעובדה שהספר מצליח לספר סיפור על המהפכה הטכנולוגית בזמן שזו מתרחשת, הוא שואל שאלות מוסריות חשובות ובעיקר מספר סיפור אנושי חד ומדויק.
"לא ממואר" / מוטי פוגל, הוצאת אפרסמון
"לא ממואר" מגולל בקול אישי את חווייתו של פוגל כאח שכול, שאיבד את אחיו וכל משפחתו בפיגוע טרור מחריד. הספר, שיצא במקרה ממש בסמוך לאירועי 7 באוקטובר, הוא סוג של תרופה או מענה ספרותי למציאות הכואבת שבה אנו חיים, יצירה שמצליחה להביט לכאב בעיניים ובאותה העת גם להציע סוג של נחמה.
"נודד לזמנים אחרים - מבחר כתבים" / פרנצ'סקו פטררקה, מלטינית: עמינדב דיקמן, נתן רון, גור זק, אברהם ארואטי, הוצאת מאגנס
מבחר מלא ומקיף של המשורר האיטלקי החשוב, שנחשב בעיני רבים למבשר הרנסנס האיטלקי בכתיבה. בזכות העריכה הקפדנית של גור זק יכול הקורא הישראלי להתוודע לא רק לחלקים קטנים משירתו אלא גם להגותו של פטררקה, שעיצב כמה מן החלקים היפים ביותר בתרבות האירופית החדשה.
"ספר הריצות" / יפתח אלוני, הוצאת אפיק
בתור אדם שמצליח לחשוב בצורה רצינית רק כשהוא רץ, לא יכולתי שלא לקרוא את ספרו החדש של יפתח אלוני, שמנסה להסביר את הקסם החבוי בריצה - לרצים וגם למי שמעולם לא התמכר לריצות - ולשמוח מכך שסוף-סוף מישהו הצליח לדייק בעברית את החוויה המשמעותית שיש בריצה ואת הצלילות שיש בתנועה.
"חמאס - מתנועה חברתית לפשעי מלחמה" / שלומי אלדר, הוצאת כתר
שלומי אלדר - העיתונאי שלאורך שנים סיקר את תנועת חמאס, הסתובב במרכזי הכוח שלה ופגש את ראשיה - שואל בספרו הישן-חדש את השאלה הגדולה שמטרידה גם אותו: כיצד הארגון, שהחל בכלל בתור ארגון צדקה, הפך למפלצת רצחנית? מלבד ההיכרות העמוקה, אלדר מביא איתו גם מבט אנושי מורכב שבוחן באופן כן את הרוע האנושי ואת המציאות המורכבת.
מור פוגלמן-דבורקין
"סתם-ים" / ענת ורשבסקי, הוצאת כנרת זמורה דביר
בעידן שבו ספרות הילדים מתחרה לא פעם בטלוויזיה בצבעוניות העזה ובגודש ויזואלי ומילולי, ספר הביכורים של ורשבסקי הוא מרחב רוגע המאפשר לדמיון וליצירתיות לרקד בחופשיות. הסיפור, הנקי מקונבנציות קשיחות של עלילה ומסר, מניח לקורא לשהות ולהתבונן, ופותח בפניו אפשרויות לחשיבה מחודשת על הסביבה, המציאות והעצמי.
"אלופת המטילות" / ציפור פרומקין, איירה: לירון כהן, הוצאת צילי
סיפור נהדר, פרוע ומלא הומור, על חירות ואומץ ועל חוסר נכונות להתכופף בפני הסדר הקיים. פרומקין וכהן מזכירות לספרות הילדים את כוחה כתחום ששוליותו מאפשרת חתרנות וחופש ביצירה רבת-עוצמה שמרשה לעצמה לערער ולהרהר, לבדוק גבולות של אמנות ומחשבה.
גברת אחת מרחוב בצלאל / יורם טהרלב, אייר: יניב רותם, הוצאת מודן
גרסה מחודשת לסיפור המצחיק והרלוונטי תמיד של טהרלב, הנוגע בדואליות של הרצון האנושי כמנוע וכמשקולת כאחד. יניב רותם משתמש בחוכמה בתנועה ובצבע (והיעדרו), ומפיק אמירה מעניינת על מנגנון ההתמלאות וההתרוקנות האינסופי שבבסיס תרבות הצריכה.
"אימה בראשון מערב" / אמיר חרש, הוצאת עם עובד
ז'אנר ספרי האימה לילדים ונוער הוא ואקום כמעט מוחלט בספרות העברית, ומשום כך משמח מאוד כשיוצא בו ספר חדש, ועוד כל כך חכם, מושחז ומצחיק. חרש יצר אוסף סיפורים מהודק ומנומק, שמספק את ההנאה שבצמרמורת פחד הנחווית במקום בטוח. מפלט מושלם מהאימה האמיתית שבחוץ.
"החוקים" / כתבה ואיירה: ליאורה גרוסמן, הוצאת כנרת זמורה דביר
התבוננות חשופה ומרעידת לב במשבר ההגירה, בקשיי ההישרדות הנלווים ובמפגש הקשוח עם הישראליות. גרוסמן מתחבטת, במילה ובקו, בשאלות של נראות והיטמעות, שימור ושינוי, נאמנות לתרבות, לחברים ולעצמי. הכתיבה במגוון קולות מייצרת עושר של נקודות מבט על הנושאים הללו, והתוצאה מרתקת.
אלי הירש
"לצאת ממצרים. ולחזור" / שז, הוצאת כתב, מנדלי
ספר השירים השני של שז (הראשון ראה אור ב-1999) הוא מאורע ספרותי רב-משמעות, המסמל את הדרך הארוכה והכואבת שכתיבתה שלה, וכתיבתן של קורבנות לגילוי עריות בכלל, עשתה בשנים האחרונות. שז היא יוצרת פורצת דרך שהולכת תמיד לפני המחנה וכותבת בחריפות ובכישרון גדול על אחת החוויות המאיימות והמושתקות ביותר: חיים בצילם של הורים מתעללים.
"רקוויאם" / אהרן שבתאי, הוצאת הבה לאור ודחק
שבתאי שינה שוב ושוב את הפואטיקה שלו במהלך הקריירה המשוררית שלו - משירה לירית מעודנת לשירת חוכמה ומשם לשירת אהבה מתפרצת, מהערצה למנחם בגין לשירה שמאל-רדיקלית, ממחרוזות של פרגמנטים לסונטות. בספרו החדש (ג"נ: עורך הספר הוא גם עורך המדור) הוא חותר לחבר בין כל הפואטיקות השונות שלו, ומאפשר לנו להתבונן בו ובחייו במבט קצת יותר כולל ורחב.
בחוץ שקט / יעל סטטמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד
יעל סטטמן כותבת מתוך קונפליקט חריף. מרחב הרגש והמחשבה הדתי שהיא גדלה בו מבוסס על כמיהה עמוקה לאלוהים ולגאולה, אבל החוויה הבלתי אמצעית שלה מעידה על כך שזוהי כמיהה מסוכנת ומתעתעת. הקונפליקט הבלתי פתור הזה הופך את סטטמן לאחד הקולות האסרטיביים ביותר בשירה הדתית והדתל"שית של הדור האחרון.
אמא איקס / תהילה חכימי, הוצאת לוקוס
שמו המיוחד של הספר הוא מפתח להבנת הפואטיקה של חכימי, המבוססת על הרצון לתת ביטוי דווקא לכללי ולמשותף: לא להיות יחידה במינה אלא משתנֶה שכמעט כולנו - בעיקר אימהות עובדות אבל לא רק - יכולים להשתקף בו. התוצאה היא שירים צלולים להפליא שחותרים אל התשתית: אל קרקעית החיים.
"קעקועים מאוחרים" / מאיר ויזלטיר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
ספרו האחרון של ויזלטיר, שיצא אחרי מותו, הוא ספרו הטוב ביותר מאז שנות ה-80. למוות היה תמיד מקום מרכזי בשירתו - כמקור של משמעות, מאבק, חסד, סליחה. אלא שבשנותיו האחרונות, כאשר המוות הפך מציון דרך עקרוני למציאות קרובה, משהו בסיסי השתנה, ולשיריו נוספו דחיפות חדשה ורוך חדש.
אריק גלסנר
טרילוגיית קופנהגן / טובה דיטלבסן, מדנית: דנה כספי, הוצאת עם עובד
יש ספרים חזקים על שום אפרוריותם המסוימת, כלומר התחושה שמונח כאן לפניך נתח חיים ארוז בשק אפרפר. כמובן, אמנות גדולה נעוצה ביכולת הזו; חסרי הכישרון צובעים את העטיפה בצבעים זרחניים או שמגישים שק אפור אך ריק, בלי לשחזר את כובדו.
יצירה אוטוביוגרפית (פורסמה במקור הדני בין 1967 ל-1971) על אישה שגדלה בשכונה פרולטרית בבירת דנמרק שכוחה נובע גם מהיותה יצירה לא מגמתית.
"אופי" / פ. בורדוייק, תרגום: רן הכהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, פועלים
רומן הולנדי קלסי משנות ה-30. בּוֹרדֶוֶייק מגולל כאן בכוח ובנחישות את סיפורו של יאקובּ קטדרפה, צעיר שגודל ברוטרדם בידי אמו הענייה והגאה, שסירבה להינשא לאביו, המוציא לפועל האימתני דרֵפֶרהָפֶן, שכפה את עצמו עליה. קטדרפה נחוש לפלס את דרכו, ובאופן אולי הולנדי אופייני - הולנד היא הרי שלב מרכזי בערש הקפיטליזם - השאפתנות שלו ממוקדת בטיפוס במעלה הדרגות בפירמת עורכי דין מצליחה. המיקוד הזה של הרומן בקטדרפה, והמיקוד של קטדרפה עצמו בהצלחתו, מיקוד שאינו נעדר שאר רוח ואינו חומרניות זולה, מעניק לרומן כוח ועוצמה.
"סתירה ובנין" / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, הוצאת בלימה
המארז המהודר הזה של המסות המפורסמות שפירסם ברדיצ'בסקי בתחילת המאה ה-20 ונגעו במהות התרבות היהודית החילונית פועל על הקורא לא רק מבחינת תוכנו, אלא גם מבחינת אופיו וצורתו. ישנה כאן פילוסופיה לירית, הגות אישית, שמתלבשת בלבוש עברי שורשי, ומפעילה קסם אתי-אסתטי ("אתי" כי היא דוחפת לחשיבה) על קוראהּ. האינטימיות של המחשבה, הדחף והדחיפות הפילוסופיים, החיטוב של העברית המנסחת, כל אלה שופכים מרוחם על קוראיהם.
שבט יהודה / ר' שלמה אבן וירגה, הוצאת כרמל
"שבט יהודה" הוא ספר שהובא לדפוס ב-1550 בממלכה העות'מאנית על ידי בן המחבר. המחבר עצמו, רבי שלמה אבן וירגה, היה ממגורשי ספרד. הגירוש המזעזע מספרד הוא, כמסתבר, הזָרָז שעמד מאחורי כתיבת הספר, קרי ניסיון להבין את הסיבות לגורלה של האומה היהודית, המיטלטלת בים נרגש שאין לו סוף. זה אמנם ספר קינה, אבל, למרבה הפלא, הוא לא נעדר הומור וממזריות וניתן לא רק לקונן איתו ולהבין משהו מהגורל היהודי עצמו אלא אף להתנחם בו.
"נשות הספר הרוסי" / לודמילה אוליצקיה, מרוסית: דן ורשקוב, הוצאת עם עובד
בשנה האחרונה תורגמו לעברית שני ספרים של שתי כלות נובל, "זמן מיד שנייה" המרשים של הבלרוסית סבטלנה אלכסייביץ', וספר נוסף של כלת פרס נובל הפולנייה, אולגה טוקרצ'וק. אליהן הצטרפה בסערה לודמילה אוליצקיה, סופרת רוסייה (ממוצא יהודי) עטורת פרסים, ילידת 1943. תענוג גדול לקרוא בקובץ הסיפורים הללו. כל מי שספרות רוסית מתקשרת לו לכובד, אפלולית ול"שאלות הארורות" של ספרות המאה ה-19 הגדולה, יכול לזנוח כל ייאוש בבואו לכאן. ההומור של אוליצקיה מרכזי להנאת הקריאה ממנה. היא מודעת לכך שהרצינות התהומית מזוהה בדרך כלל עם הספרות הרוסית ולפיכך בסיפור אחד, אחרי שמתואר המצוד הקשוח של אלמנה טרייה אחר חתול ערמומי שהתנחל בביתה, מספרת אוליצקיה כיצד ידיד מצליח לכאורה לחסל אותו. כולו שרוט, מעירה המספרת, שהוא "נראה כאילו הרגע שחט זקנה עם גרזן".
מוטי פוגל
"לורד ג'ים" / ג'וזף קונרד, מאנגלית: נעם בן זאב, הוצאת מודן
תרגום חדש ויפה לספר הנפלא של ג'וזף קונרד, המבקר את התפיסה הרומנטית מתוך הבנת הקסם של הרומנטיקה. ג'ים הוא אנטי-גיבור אבל גם גיבור רומנטי - בתפיסת האינדיבידואליזם שלו, בעמידה שלו מול הטבע ובעיקר בהתמודדות שלו מול הגורל.
"משברי הרפובליקה" / חנה ארנדט, מאנגלית: מיקי זר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
קובץ המסות התפרסם בארצות הברית ב-1972, אבל ניתן להיקרא כאילו נכתב ממש היום, בישראל הוא יכול להיקרא כאזהרה וכנזיפה, אך גם כהצעה לתקווה. "שינוי הוא קבוע, טבוע במצב האנושי", מעודדת אותנו ארנדט.
"היו שניים בלי תפקיד" / תמר רפאל, הוצאת פרדס
לא לעיתים קרובות מספיק אני קורא ספר שלשפה העברית יש בו נוכחות משמעותית כל כך. השפה של רפאל אינה מכשיר אופטי המכוון כלפי עצמו, אלא דבר בעולם, וכמו השפה, כך גם הגיבורה.
"בשתי הדרכים" / דניאלה הודרובה, מצ'כית: פאר פרידמן, הוצאת אפרסמון
גיבורי הספר המפעים והנפלא הזה הם תושבי בניין מגורים בפראג ותושבי בית הקברות הסמוך. חלקם דיירים בשני המקומות, חלקם מתים וחלקם חיים, חלקם מתים וחיים. גיבורים נוספים הם החפצים שעוברים מיד ליד וגם המקומות שבהם אנשים וחפצים חיים ומתים, ואולי מוטב יותר לומר "מתגלגלים".
"מעשה חלם" / יניב חג'בי, הוצאת אפיק
סיפורן של שתי ערים, העיר הגדולה, כל עיר גדולה, ועיר השוטים, הסמויה מעין, זו שעומדת בתשתית כל הערים שבעולם. "מעשה חלם" הוא גם סיפורו של האדם שמבקש להיחלץ מהזהות הקיבוצית, המוּלדת, שבורח לעיר הגדולה כדי להיות הוא עצמו, וכל חייו נמצא בעימות מול עיר הולדתו.
רון דהן
"כשאנחנו חדלים להבין את העולם" / בנחמין לבטוט, מספרדית: מיכל שליו, הוצאת בבל
טעות לחשוב, כך על פי בנחמין לבטוט, שהמדע, הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה הם קטגוריות מוחלטות, אובייקטיביות, שחיות בנפרד מהאדם. ספרו עוקב אחר מדענים גדולים, אחרי חייהם, יצריהם, המנגנונים הנפשיים שפועלים עליהם ומוכיח שוב שאין כל דרך להפריד בין הדברים.
ים השלווה / אמילי סנט ג'ון מנדל, מאנגלית: שרון פרמינגר, הוצאת בבל
מסע בזמן הוא נושא שלא מצליח לרדת מסדר היום התרבותי. אמילי סנט ג'ון מנדל מוסיפה נדבך ספרותי נוסף למסורת המפוארת של ספרים שעסקו בדרך זו או אחרת בנושא. בספר משוכלל, שבנוי כמו מבוך, היא מוליכה אותנו בתעלומה מרתקת החוצה עולמות, ליטרלי, עד להתרה ולסגירת המעגל.
23 צפייה בגלריה
עטיפת הספר "ים השלווה", מאת אמילי ג'ו מנדל
(דימוי על הכריכה: סטודיו דרום / סלפי בים השלווה על רקע שקיעת כדור הארץ (מקורות: שרי ששון, freepic, NASA))
"החטוף" / גבריאל ממאני מגנה, מספרדית: ארז וולק, הוצאת לוקוס
נובלת התבגרות המתרחשת בבוליביה. על אף סיפור מסגרת מרתק כשלעצמו, מרכז העצבים של הסיפור הוא מערכות היחסים בין חברות ילדים שנקלעו לאותה פיסת שטח. נאמן למסורת סיפורי ההתבגרות גם ממאני מגנה חוקר את האפשרויות הגלומות בחברה ללא מבוגרים, גם אם באופן זמני. בכישרון מסחרר וביכולת התבוננות צלולה הוא מציג אותן בפנינו.
"יורוטראש" / כריסטיאן קראכט, מגרמנית: חנן אלשטיין, הוצאת אחוזת בית
גם כשקראכט לא כותב ספר בשם "ארץ פרומה" הוא בכל זאת כותב על ארץ פרומה. מסע של בן ואימו החולה ברחבי שווייץ, חשבון נפש נוקב, אלכוהול, סמים ודופק עכשווי הם מה שעושים את הספרות של קראכט כל כך שווה.
"היא אתה עכשיו" / איה אליה, הוצאת פרדס
ספר השירה הראשון של איה אליה מציג קול בשל, מפוכח ועשיר. אליה מצליחה לפרק את מושג השכול בתרבות הישראלית, גם באופן פרטי, אינטימי, וגם באופן לאומי, מיתי. לצד כל זה היא לא שוכחת את העברית ואת המופע המשוכלל שלה: "ּגּוף הַשַפִירִית הֶעָצּום שֶּלָךְ", קוראת לה, מה שנכון, נכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.06.24
