ג'וד לאו כבר רגיל שאנשים צועקים לעברו "היי, ג'וד". אחרי הכל, אם ההורים קוראים לך בשם הלהיט של הלהקה המפורסמת בעולם, אין לך באמת סיכוי לחמוק מזה. "אנשים קוראים לי ככה כל הזמן. אני כבר רגיל לשמוע את זה. תודה לאל שזה שיר טוב", צוחק לאו, כשאנחנו נפגשים בטיילת של קאן. "תאר לך אם זה היה שיר נוראי שכולם שונאים? למרבה המזל אני מת על 'היי ג'וד', והוא רק משתפר עם השנים".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בגיל 51 לאו עדיין נראה מצוין וסימני הגיל היחידים שניכרים בו הם מפרצי קו השיער שהולכים ומעמיקים. לאו דווקא מקבל אותם באהבה. במשך לא מעט שנים הוא פיתח תסביכים ביחס ליופי שלו. הוא לא אהב את ההתעסקות התקשורתית במראה המצודד שלו, כמו גם בתדמית הבליינית-הוללת שיצאה לו, והעדיף שנתמקד באיכויות שלו כשחקן ובניסיונותיו לחולל שלום עולמי. עכשיו, ניכר שהוא כבר מפויס ורגוע בעניין. "בשנות ה-20 שלי התנגדתי יותר מדי לדיבורים על היופי שלי, כי הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כשחקן. לעיתים קרובות שיווקו אותי כ'חתיך הזה', מין אליל שכזה, היפיוף. ואני הייתי מודע לזה ששרידות לטווח הרחוק בתעשייה דורשת הרבה יותר עבודה. רציתי להוכיח שאני מסוגל. כדי לחמוק מכל זה, החלטתי שאני חייב לקחת סיכונים. ניסיתי לשכנע שאני שחקן איכותי ולא סמל סקס, ושלא יתייגו אותי כפנים יפות. השקעתי בזה יותר מדי עבודה ואנרגיה. במבט לאחור, אני יכול להבין את הבחור הצעיר שהייתי, שניסה להוכיח את ערכו כשחקן. אחרי שחציתי את קו ה-50 אני מסתכל לאחור ואומר, אחי, פשוט תיהנה מזה, כי זה לא יהיה ככה לנצח.
כתבות נוספות למנויים:
"היום אני מרגיש מסופק מאוד ובמקום טוב מאוד בחיי. אני ללא ספק כבר לא הבחור הכי צעיר בשכונה, יש נחיל עצום של גברים צעירים, מעניינים ויפים, ואני מנסה להיערך מחדש ולהתאים את עצמי למציאות הזו. אני שמח ובר מזל שאני יכול, מחד, לעשות סרטי פראנצ'ייזים בשיתוף אולפנים גדולים, ומצד שני גם פרויקטים עצמאיים מאתגרים של במאים מיוחדים, שמגרים את המוח. אני מאוד נהנה מתפקידי כמפיק, שמפתח פרויקטים. אז כן, יום הולדתי ה-50 מציין תקופה נהדרת. ותודה לאל על כך!"
לאו עשה דרך ארוכה ומפוארת מאז ילדותו בפרברים הקשוחים של לונדון ("למדתי בבתי ספר אלימים"). הא החל לשחק בגיל 12 על הבמה, ובגיל 17 פרש מלימודיו לטובת אופרת סבון. בשנות ה-90 החל מעמדו לצבור תאוצה. לאו מיטיב לגלם דמויות דקדנטיות ומסתוריות ולא חושש לגלם טיפוסים מפוקפקים, זדוניים ואפלים. עד היום הוא היה מועמד פעמיים לאוסקר: עבור 'הכישרון של מר ריפלי' ו'קולד מאונטן'. את שניהם ביים אנתוני מינגלה. לאו הרשים גם את בכירי הבמאים האמריקאים: וודי אלן ('יום גשום בניו-יורק'), סטיבן ספילברג ('אינטליגנציה מלאכותית'), מרטין סקורסזה ('הטייס'), ווס אנדרסון ('מלון גרנד בודפשט') וקלינט איסטווד ('חצות בגן הטוב והרע'). התחושה שלו, שההתבגרות עושה לו רק טוב, כנראה מוצדקת, שכן בשנה הקרובה נראה אותו במספר פרויקטים מסקרנים. "להגיע לגילי ולקבל ולו רק קמצוץ מהתפקידים האחרונים שהוצעו לי, מרגיש כאילו הגעתי באמת למקום טוב - אולי זה הגיל שלי, אולי זו הקריירה שעל גבה אני רוכב, אולי זו ההכרה שאני זוכה לה כשחקן".
לאו מתוודה שהדרך שעשה גרמה לו לפתח מערכת יחסים בריאה יותר עם עצמו ועם האגו שלו. "כולנו מתמודדים עם האגו שלנו על בסיס יומיומי. אני נמצא בעולם ובתעשייה שעלולים לספק המון מכשולים ופיתיונות לאגו. הייתי רוצה לחשוב על קולנוע כעל אמנות שיתופית - ואם האגו שלך גדול מדי, אני לא חושב שתהיה חברה טובה במיוחד. אחד האלמנטים שאני הכי מעריך בעשייה הקולנועית זו האינטראקציה עם הצוות, נדרש צוות שלם כדי ליצור סרט, וזה מה שמונע מהאגו שלך לגדול".
הקריירה המרשימה של לאו איפשרה לו להיכנס ללא מעט נעליים של דמויות מכוננות, אמיתיות ודמיוניות כאחד. רשימה חלקית: המלט (על בימת התיאטרון), הכוכב ההוליוודי ארול פלין (בסרט 'הטייס'), ד"ר ווטסון בסרטי 'שרלוק הולמס', אלכסיי ב'אנה קארנינה', קפטן הוק ב'פיטר פן וונדי', האפיפיור פיוס ה-13 בסדרה 'האפיפיור הצעיר' ואלבוס דמבלדור בסרטי 'חיות הפלא'. עכשיו הגיע התור של אחד השליטים היותר איקוניים ומושמצים בתולדות הממלכה - הנרי השמיני הכריזמטי והתאוותן, ששלט באנגליה במאה ה-16, היה נשוי שש פעמים (חלק מנשותיו הוצאו להורג), והתנתק מהכנסייה הקתולית ומהאפיפיור.
לאו עוטה את הכתר והגלימות ב'המלכה השישית', שהתחרה בפסטיבל קאן ומגיע עכשיו לבתי הקולנוע בישראל. הסרט מתמקד בפרק מרתק בביוגרפיה של המלך הנרי השמיני - נישואיו לרעייתו האחרונה קתרין פאר (שמגלמת אליסיה ויקנדר), אלמנה אמידה, משכילה ורפורמיסטית, שנהגה להתווכח עם בעלה בסוגיות דת. היא זאת שעזרה לפייס בינו לבין בנותיו, וכשהמלך נלחם מעבר לים, היא קיבלה את סמכויות ניהול הממלכה ופעלה לקדם עתיד טוב יותר, לפי התפיסה הדתית שאיתה גדלה. כשהמלך חוזר מהמלחמה, פצוע ופרנואיד, סובל מבעיות בריאות ומהשמנה, הוא משלח את זעמו ב"רדיקלים" שניסו לשנות את ממלכתו, וקתרין מוצאת את עצמה נלחמת על חפותה ועל חייה. "כרים איינוז, במאי הסרט, לא התעניין במיוחד במורשת או בניסיון לצייר דיוקן מדויק של העבר", מעיד לאו. "כרים ראה בסיפור דרמה שמתרחשת בין כותלי הבית. זה סיקרן אותי מיד וראיתי בסרט הזדמנות להתבונן ולהעמיק באלימות במשפחה - איך שורדים אותה, ואיך מנווטים בתוך דפוסי התנהגות מתעללים כדי להביס אותם.
"המשמעות הייתה שהיה עליי להאניש את המלך הנרי השמיני. יש מגוון רחב של דיוקנאות ועובדות היסטוריות, אבל הם כולם רק מעלים את השאלה 'מי היה האיש הזה?' הוא היה רודן, פסיכופת, אלכוהוליסט, אדם ששרוי באשליות, כאב מאוד והתעלל גם בעצמו. לעשות מכל אלה מקשה אחת זו הזדמנות נהדרת עבור כל שחקן. כדי להבין אותו ברמה הפיזית היה חשוב להבין את הרבדים הרגשיים הללו. רציתי שהדמות תהיה אמינה ומורכבת, אבל שגם עדיין נחוש שהוא היה אל עשוי זהב בצעירותו - כי הייתה תקופה שהוא היה שליט די מדהים, שהביא לאנגליה מגוון רחב של מוזיקה, עודד את האמנויות ואהב לרקוד. הנרי תמיד היה האיש הכי בולט בחדר, שערו היה זהוב ופניו יפות. זה שהוא הפך אחר כך למפלצת שמתעבת את עצמה - היה מעבר מדהים. עם זאת, הוא בוודאי עדיין ראה בעצמו את האדם שהיה פעם".
לאו מעיד שבשלהי חייו, הנרי השמיני הפך למעשה "לגנגסטר עריץ, שיש לו כנופיה משלו ואם אתה מטיל בו ספק, הוא הורג אותך - לא שונה בהרבה מהכנופיות של היום. מה שהיה חשוב לו היה להגן על העושר, הכוח, האדמות ולשמור שהעם יציית לו".
אתה חושב שהוא היה מאוהב בקתרין?
"וואי, זו שאלה טובה. הנרי השמיני כל כך שגה באשליות, שהוא לא באמת ידע מה זו אהבה. לדעתי הוא היה אדם רומנטי, שהייתה לו תפיסה כלשהי של אהבה, אבל הוא גם היה שבוי באגו של עצמו, כך שאני לא בטוח שהיה מסוגל באמת לאהוב. הייתה לו גם מערכת יחסים משונה מאוד עם אמא שלו. אני לא מנסה לסנגר עליו בשום צורה, אבל בילדותו, ברגע שאח שלו מת, כלאו אותו בטירה כדי לגונן עליו, היות שהמשפחה לא יכלה להרשות לעצמה לאבד בן נוסף. אז הילדות שלו צומצמה לכדי ההשכלה שנדרשה לו כדי להיות המלך הבא. כבר בגיל צעיר מאוד הייתה תחושת סכנה תמידית סביבו. זה מעניין מאוד בעיניי וחשתי כלפיו אמפתיה".
הישבן האימתני שרואים בסרט הוא שלך?
"זה היה התחת של הנרי", הוא אומר בקול משועשע. "עליתי במשקל לכבוד התפקיד. היה לי חשוב מאוד שלא יהיו עליי המון איפור או פרוטזות. העדפתי להעביר את עצמי את המהפך הזה. גם הכאב היה אלמנט קריטי בעבודה על הדמות, אז נעלתי נעליים שהיו מאוד לא נוחות כדי שההליכה תהיה אמינה. היו עליי גם שכבות של בגדים, וזה ממילא מרחיב אותך".
מה הגישה שלך למוסד המלוכה הבריטי היום?
"הייתי צריך להקדיש יותר זמן לחשוב על איך אענה על השאלה הזו", אומר לאו בכנות האופיינית שלו. "האמת, אני לא יודע. אני לא נוהג לעקוב אחר בית המלוכה. זה כמו תיאטרון בעיניי. ואני יותר אובססיבי לתיאטרון מאשר לבית המלוכה. אני לא ממש נהנה מרכילות ולעקוב אחר מעשיות. כשהמלך צ'ארלס הוכתר לאחרונה, הייתי בדיוק בצילומים בקנדה ולא קמתי בארבע בבוקר לצפות בהכתרה, אבל כן הסתכלתי על תמונות מהאירוע והיה משונה להסתכל על תמונות מהטקס הימי-ביניימי הזה, במיוחד אחרי ששיחקתי את הנרי השמיני. זה הדגיש לי את התיאטרליות שנלווית לכל התהליך".
אפשר אולי למצוא דמיון כלשהו בין חייו הסוערים של הנרי השמיני לאלה הדרמטיים של לאו, המנהיג שבט של שבעה ילדים. "כשהפכתי לאבא התחלתי לבכות מהכל", מגלה לאו. "כל דבר אמוציונלי מיד מתקשר למערכת היחסים שלי איתם - לטיב האהבה, טיב האובדן וכולי". בעבר לאו כיכב לא אחת מדורי הרכילות וסיפק תעסוקה לצהובונים, ולאור הניסיון המפוקפק הוא מתרחק מהרשתות החברתיות ומשתדל לשמור על פרטיותו.
תזכורת קלה: ב-1997 פצח לאו ברומן עם השחקנית והמעצבת סיידי פרוסט, האקסית של הזמר גארי קאמפ, מההרכב 'שפנדאו בלט'. לאו קיעקע על זרועו השמאלית ציטוט משירם של הביטלס 'סקסי סיידי'. השנים נישאו ונולדו להם שלושה ילדים. פרוסט לקתה בדיכאון אחרי לידת בנם רודי ב-2002 ולאו, שהיה טרוד בצילומי 'קולד מאונטן', לא ניצב לצידה. הרכילאים סברו שבריאותה הנפשית של פרוסט התערערה אחרי שהיא התבשרה שבעלה מנהל כביכול רומן עם ניקול קידמן תוך כדי הצילומים. הזוג לא הפסיק לריב, כולל סצנות אלימות, ועוד לפני הילדים. פרוסט הגישה בקשה לגירושין, דרשה מיליוני דולרים וטענה שלאו גרם לה לחלות לאור התנהגותו המאמללת ויחסו המחפיר. היא הגדירה את תהליך הפרידה כ"מסע לגיהינום ובחזרה". לאו, מצידו, הכריז שהוא ימחק את הקעקוע הרומנטי, בגלל שהוא מזכיר לו את נישואיו הכושלים והמכאיבים.
זירת הקרבות לא שקטה למרות הסכם הגירושין: לאו זעם על ההתנהגות הפרועה והמבישה של גרושתו שתועדה שיכורה במסיבת יום הולדת של דוגמנית-העל קייט מוס. כשהחל לנהל רומן עם השחקנית סיינה מילר, שבה התאהב תוך כדי צילומי 'אלפי', גרושתו הזועמת הרעיפה עליה כינויים מעליבים. לאו ומילר התארסו בינואר 2004 אבל אז התפוצצה פרשת הבגידה עם דייזי רייט, האומנת של ילדיו. "ג'וד סיחרר אותי ובסוף הבנתי שהוא ניצל אותי רק בשביל הסקס", רטנה האומנת המאוכזבת. מילר המופתעת נטשה אותו לטובת דניאל קרייג, והארוס הבוגדני נאלץ להתנצל פומבית: "אני מתבייש מעומק ליבי וכואב לי שפגעתי בסיינה ובמשפחה שלי. אני רוצה להתנצל על הכאב שגרמתי להם". לאו ומילר ניסו לשקם את היחסים, אבל זה לא הסתייע.
במהלך השנים, לאו הביא לעולם עוד שתי בנות: האחת מהדוגמנית האמריקאית סמנתה בורק (שנולדה כתוצאה מסטוץ) והשנייה מהמוזיקאית קתרין הרדינג. ב-2019 הוא התחתן עם פיליפה קואן, ד"ר לפסיכולוגיה ובעלת חברה לייעוץ ארגוני. "לפני כמה שנים עשיתי את הבחירה לנסות להימנע מדרמה בכל מחיר. דרמות זה דבר מתיש. החיים הרבה יותר קלים בלי דרמה". לשניים נולדו ילדים והם חולקים עניין משותף: מאבק למען איכות הסביבה.
מה קשה יותר - להיות כוכב הוליוודי או מלך?
"אה… ככל הנראה מלך. הייתי עלול להיות מלך מזעזע. הייתי מתחבא, חי בהכחשה לאורך כל כהונתי. הייתי בוודאי נותן לאשתי למלוך. זה גם מה שככל הנראה כדאי שכולנו נעשה עכשיו. הגברים פישלו מספיק, בואו ניתן לנשים להשתלט על העניינים".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.06.24
