1. לפעמים אני חושב על אלה שנרצחו בלי שהספיקו להבין שהם עומדים למות. יבגני פרדר ז"ל, למשל. ישן במיטתו בתל-אביב. כטב"ם שהגיע מתימן לתוך חדרו הרג אותו במקום. היה איש ואיננו. או נועה וניר ברנס מאורטל ז"ל. אנשים שמחים ואהובים בקהילתם, שהיו בדרך לשלושת ילדיהם. טיל מלבנון שנפל על מכוניתם השמיד אותם. ברגע. הם עלו בסערה השמיימה. שלושת ילדיהם, שדיברו איתם דקות קודם בסלולרי, נותרו יתומים.
הייתי אצלם בשבעה. איזה ילדים מתוקים, כמה חוכמה ועומק.
שאלוהים ישלח להם כוחות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טורים קודמים של חנוך דאום:
2. בשבוע שעבר סיימתי איזה סשן עם לוחמים שהיו תשעה חודשים בעזה. עשיתי להם סדנת כתיבה מותאמת. באחד התרגילים, אחד הלוחמים תיאר את חייו בטקסט: מנער נושר שכולם ויתרו עליו, דרך קרבות פנים אל מול פנים במחבלים שפלשו לישראל, פציעה אנושה, ועד לשיקום הבלתי ייאמן, שבסופו שב לחבריו ללחימה. הייתה לי צמרמורת. נפעמתי מהסיפור של הבחור הצעיר הזה, שכעוף החול וכנגד הסיכויים הרים את עצמו וביום פקודה שמר על האומה והגן עליה בגופו. כשסיימנו, ראיתי שחבר שלח לי איזה לינק עם מריבה בכנסת. משהו עם חברת הכנסת מאי גולן מהליכוד שנאמה במליאה וחשבה שיו"ר המליאה ציחקקה בזמן שהיא דיברה. מה שהתפתח שם היה מעיק לצפייה. אירוע ביזארי שגם בכיתה ו' הייתי מובך אם חברים שלי היה נקלעים לתוכו.
וחשבתי על הפער הזה, הבלתי ניתן ליישוב, בין הרמה הגבוהה של הלוחמים שלנו לרמה הנמוכה של ההנהגה. ונעצב ליבי.
את הסרטון המביך של מאי גולן, שחשבה שיו"ר המליאה ציחקקה בעת נאומה, שלחו לי בדיוק כשיצאתי ממפגש הלוחמים. חשבתי על הפער בין הרמה הגבוהה שלהם לרמה הנמוכה של ההנהגה. ונעצב ליבי
3. אני זוכר זאת היטב, כי בזמן אמת חקרתי את הנקודה הזו. היא לא הייתה מובנת לי כל כך, וניסיתי לחקור אותה כדי לראות מה אני מפספס: הימים הם ימי ממשלת השינוי או איך שלא קראו לה, נפתלי בנט היה ראש הממשלה, ובעוד אני שמחתי מכך שאנשי שמאל וימין שמו הכל בצד והקימו יחד קואליציה, רבים מחבריי החלו לפתח שטנה לממשלה הזו. הם כעסו על ההליכה עם רע"מ, עמדה לגיטימית שבמובנים מסוימים התבררה כצודקת, אבל מה שלא הבנתי כבר בזמן אמת, זה את הטענות שלהם על המצב הביטחוני. האמירה הכללית שלהם - ואני מדבר איתכם על חברים שזו הייתה תחושה אותנטית אצלם, לא איזו המצאה לצורכי ויכוח - הייתה שהמחבלים מרימים ראש. אני ממש זוכר את עצמי מנסה להגיד להם שעובדתית אין יותר טרור משהיה בעבר, אבל הם ביטלו את הטענה הזו. אחרי כל פיגוע או הרוג הם הרגישו עוד יותר זעם על הממשלה המכהנת. אמרו שהיא מפקירה אותנו ביטחונית.
רק לשם הפרופורציות, נזכיר: 2022 הייתה שנה שהיו בה 28 נרצחים בפיגועי טרור, אזרחים וחיילים. 28 נרצחים בשנה של ממשלת השינוי הספיקו למי שמכהנים כעת בממשלה, להגיד אז שהדם על ידיהם של בנט ושקד. שהם חלשים והאויב מזהה חולשה, לכן תוקף. שחייבים להחליף ממשלה, כי לישראל מגיע ביטחון.
4. אין בי שנאה. אם אני מרגיש שהיא קצת מתפתחת אני עוצר אותה בלימוד זכות. בעין טובה. בעיניי אחד הנכסים של נתניהו זה שהוא מוציא את יריביו מדעתם, והופך אותם ללא אפקטיביים. מעביר אותם תהליך של בוגי יעלוניזציה. צריך לשמור על קור רוח. אני רואה אנשים טובים, שבמקום להציב אלטרנטיבה חיובית ומעוררת תקווה, פשוט מתחרפנים. ויש ממה להתחרפן, אבל המאבק שלהם נהיה לא אפקטיבי, שטוף בתסכולים ושנאה, כזה שמייצר להם קתרזיס אישי, אך מרחיק את מי שבאמת חשוב שהם יפנו אליו.
נאמר זאת כך: כל ימי השיבוש וחסימות הכבישים, אני לא עד הסוף יודע מה הם כן עושים, אבל אני יודע מה לא: רעים לנתניהו.
5. מדי פעם אני עושה לעצמי דמיון מודרך. מנסה לשוות בנפשי מה היה מתחולל פה אם ביבי היה באופוזיציה, אם בן גביר וסמוטריץ' לא היו חברי ממשלה ב-7 באוקטובר. מה הם היו אומרים על ממשלה שבזמנה קורה כל מה שקורה כעת. מה היה אומר נתניהו אם בזמן ממשלת בנט ולפיד היו נכנסים 3,000 מחבלים לישראל ושוחטים בה את בנינו ובנותינו. הוא היה מצטרף לממשלה כמו שעשו איזנקוט וגנץ - או קורא לתומכיו לצאת למחאה שלא הייתה כדוגמתה, ודורש מהם להתפטר באותו היום? מה היה אומר נתניהו אם היה ראש אופוזיציה, על ראש ממשלה שתחת משמרתו ישראל מותקפת משבע גזרות? מה היה אומר על כך שאיראן ירתה עלינו מאות טילים, מה היה אומר על כך שישראל שרויה בחרדה. בפוסט-טראומה. שישראל מותקפת ממטולה עד אילת. מה היה אומר נתניהו על כך שמאה אלף איש פונו מבתיהם ובמשך תשעה חודשים מצטופפים כפליטים במלונות. מה היה אומר על יותר מאלף וחמש מאות נרצחים. שנסראללה מחרע לנו חבל ארץ בלי לחשוש. שנשים שנחטפו מבתיהן בחג מוחזקות עדיין במנהרות בעזה, ולמרות זאת ישראל מכניסה לשם בכל יום שיירות של סיוע?
אפשר לנסות לדחות בחירות, אפשר לבלום ועדת חקירה ממלכתית, אפשר גם לתת נאום מרשים בקונגרס. אבל אי-אפשר יהיה למחוק את האמת הפשוטה: ישראל ידעה את האסון הגדול בתולדותיה מאז השואה. וזה קרה במשמרת של נתניהו. שבת שלום.
