עד גיל 18 פאר טסי הסתיר את הקול שלו מהעולם. "פשוט לא חשבתי שאני מספיק טוב", סיפר לפני עשור בראיון לבקטעים שמתפרסמים פה עכשיו לראשונה. "בעדה התימנית כולם חזנים וכולם לומדים אצל המורי, אבל אף פעם לא נתנו לי הרגשה שאני משהו מיוחד. אבא שלי אומר תמיד שהוא בכלל לא זוכר אותי שר כילד. שמרתי את זה לעצמי. שרתי רק כשהייתי לבד, כי ידעתי שאני צריך להיות ברמה מסוימת". זה לא היה המכשול היחיד שטסי נאלץ לדלג מעליו. לצד חוסר האמון מהסביבה, הוא התמודד גם עם לקות שמיעה. "כמה שמעתי? אני לא זוכר. עשיתי שבעה ניתוחים לשיפור השמיעה ונראה שכולם לא עבדו. בגיל 15 או 16 פשוט הפסקתי להתייחס לזה. אולי אם יעשו לי בדיקה יסתבר שאני לא שומע טוב. אבל אני זוכר את האשפוזים - ניתוחים בהרדמה מלאה, אתה לא עם החברים, לא פה ולא שם... בואי נגיד שעד היום אני לא אוהב בתי חולים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
בדיעבד, הוא מספר, זה מה שעזר לו לפתח את המקצב הפנימי של עצמו, שדוחף אותו קדימה, ולפעמים אולי מונע ממנו לשמוע אחרים. "אולי בגלל שלא שמעתי טוב פיתחתי לי עולם פנימי משלי. בגיל 16 בתוך תוכי התחלתי לשמוע מנגינות. התחלתי לתופף על הקיר, לעצמי. אף פעם לא ניגנתי על שום דבר, אבל היה לי ויז'ן. אמרתי שאני אהיה זמר, אבל עד שלא אשָּׁמע כמו שאני רוצה, לא אשיר מול אנשים".
את מה שקרה בסוף כולם יודעים: טסי התפרסם מאוד בעקבות "דרך השלום", אבל במשך שנים לא הצליח לשחזר את ההצלחה, עד שעשה קאמבק מפואר - אלבומו הקודם "רדיו שטח", הוכתר כאחד הטובים של העשור האחרון, וכך גם ההמשך הלא פחות מצליח ומפורגן, "רדיו שטח 2". בחודש שעבר הופיע ארבע פעמים ברציפות בקיסריה וערך סיבוב הופעות מוצלח בהיכל מנורה. יש לו להיטים כמו "מלודי" ו"רוז" שכובשים את המקומות הראשונים בנתוני ההאזנות בישראל, בעשירייה הפותחת של כאן גימל ובמצעד הרשמי של גלגלצ. ביוטיוב אגב, "רוז" עומד על עשרה מיליון צפיות. על הרקע הזה, תענית השתיקה שגזר על עצמו מפתיעה. בגלגול הנוכחי, טסי מסרב להתראיין. ההימנעות הזו היא לא מניירה של דיווה, אלא החלטה של מי שהבין בדרך הקשה שעדיף לו להתרכז במה שהוא טוב בו - מוזיקה. מי שיקשיב לאלבום האחרון, שיצא לפני חודשיים, יגלה שטסי בכל זאת מדבר, אבל רק דרך השירים. למשל "המדומיין", הטקסט הכי אישי שכתב, מתחשבן עם הדרך המקצועית שעשה, כולל העלבון, הדחייה והתחושה שלא סופרים אותו. מנגד, יש בו עקשנות של אדם שנאחז רק בעצמו, פשוט כי אין אף אחד אחר.
דידי הררי: "כשאתה מצליח עם להיט פתאום יש לך המון חברים. אבל כשהשיר הבא לא מצליח ועוד אחד לא מצליח ואומרים 'יאללה, פאר הוא זמר של שיר אחד', אז כל אותם 'חברים' מתאדים"
לפני עשור בדיוק הוא נגע בשמיים. "דרך השלום" היה מהשירים שההצלחה הכבירה שלהם מסוגלת לקבור תחתיה כל זמר, ובמקרה של טסי היא באמת כמעט קברה לו את הקריירה. הפעם הוא עושה את זה בדרך שלו: בלי הסתמכות על הפלייליסט. דרך הסטרימינג והרשתות החברתיות ועם גרעין קשה של מעריצים שהולכים איתו דרך ארוכה גם בשנים שהיה במדבר. מי שמנהלת אותו כיום זו אשתו, טל. טסי למד לשמור על הניהול בתוך המשפחה הגרעינית. גם אמנותית הוא מקפיד לעבוד עם קבוצת יוצרים, רובם כמותו מפרדס חנה. היחיד שנותר מגלגולו הקודם הוא הכותב אבי אוחיון, שבמקרה או לא גם כתב את "דרך השלום". לקח לו עשר שנים ארוכות להשתחרר מהצל של נרטיב "הזמר של להיט אחד". עכשיו הוא יכול להוסיף לסיפור הקלאסי של עלייתו ונפילתו של אמן שלב חדש ונדיר: את עלייתו בשנית. זה לא משהו שקורה בישראל, שאוהבת לרסק גיבורים יותר מאשר להכתיר אותם. אבל זה בהחלט מה שקורה לטסי.
"דרך השלום" אולי חשף את טסי לצרכן המיינסטרים הישראלי, אבל במוזיקה הים-תיכונית השם שלו היה מוכר שנים קודם לכן. היחצנית שרית בירן זוכרת גם היום את הבחור השאפתן מפרדס חנה שהגיע אליה אחרי שחושל באש כזמר הבית של מלונות פתאל. "הייתי הספתח שלו", היא נזכרת השבוע. "הוא הגיע אליי עם משקיע מחדרה, ובעיניים שלי אז הוא נראה כמו מישהו מוכשר עם קול יפה ומוטיבציה. נראה טוב. מאוד נחוש. מאוד רוצה להתמקצע. הרגשתי שהוא ממש שם. זו הייתה תקופה עם תחושה של אופוריה, שאם תשקיע במישהו שלושה חודשים הוא יהפוך להיות איל גולן או קובי פרץ לפחות. אחרי שלושה חודשים שזה לא קרה, הם כבר לא היו יחד. וגם אני כבר לא הייתי איתם, כי לא היה מי שישקיע".
בעבר סיפרת שהוא חייב לך כסף על אותה תקופה. וכשציינת את זה בפניו דיבר מאוד לא יפה.
"אני לא הולכת להתלכלך עליו. סלחתי לכולם, גם לו סלחתי. זאת הייתה מין תקופה כזאת שבאו כאילו חבר'ה צעירים מוכשרים עם אנשים חזקים לידם, שהשקיעו בהם כסף. פאר נורא רצה גם. יכול להיות שחלק מהתסכול הוביל אותו לדבר ולהתנהג בצורה מסוימת".
אוקיי.
"כשאתה חרא אז קארמטית מטפטף עליך חרא מהשמיים. זה נשמע נורא, אבל כשאתה עושה תיקון ואתה הופך לטיפה פחות אגואיסט ויותר מסתכל על האנשים סביבך, הקארמה שלך משתנה. לבן אדם שהוא מוסרי והמידות שלו טובות יותר נפתחים שערים של פרנסה, שפע וברכה, להבדיל מזה כשאתה אגואיסט ואתה פוגע ואתה מקלל. אבל אני חושבת שהשנים ריככו אותו. חשוב לומר שפאר התנצל בפניי על דברים שאמר לי בעבר ושנפגעתי מהם. אני מאחלת לו הצלחה".
הבא שלקח את הזמר הצעיר תחת חסותו הוא הרצל משה, שהיה המתופף של משה פרץ והפך למנהל של טסי ולדמות אב. משה עבר עם טסי את מסע הכומתה המוכר של מועדונים קטנים. הוא התחיל להסתובב בחאפלות ולהכיר את כל המי ומי. שם הוא מצא את עצמו לא פעם מול אלילי ילדותו. "שרתי שם משמונה בערב עד חמש בבוקר", סיפר בראיון אז. "היו באים אביהו מדינה, אבנר גדסי, בועז שרעבי, שימי תבורי. כשאביהו מדינה בא אמרתי לו, 'אני רוצה שתכתוב לי'. הוא פירגן לי ברמות, אבל ציטט לי משפט שאמר לזהר ארגוב: 'לא נותנים מרצדס למי שעוד לא הוציא רישיון'".
משפט הזן של מדינה יתאר במדויק את האמביציה של טסי, שגם כשהופיע מול מועדון חצי ריק האמין שיגיע למנורה. אבל הוא ומשה, שניהל אותו ארבע שנים, התרחקו. טסי, יטען משה בהמשך, לא ענה לטלפונים. הוא גם תיאר את תחושת הבגידה כשבן טיפוחיו המשיך הלאה. הפרשה יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט והסתיימה בפשרה בין טסי למשה, שפרטיה חסויים.
מי שגרפה את הקרדיט להצלחה הענקית של טסי היא שרית פרנקו, המנהלת המיתולוגית שלו ואחת הנשים החזקות בתעשיית המוזיקה. היא התחילה לנהל אותו ב-2012. סיפקה לו מעטפת הרמטית שאחראית לטאלנט מוזיקלית, כלכלית, תקשורתית ואסטרטגית. במקרה הזה, היא גם הכינה לטסי סנדוויצ'ים. המשרד שלה מתמחה בבוקינג - תיאום ומכירה של הופעות - לאמנים הגדולים בתחום. בין היתר עבדו ועובדים איתה שמות כמו איל גולן, ליאור נרקיס, דודו אהרון, הפרויקט של רביבו, עדן בן זקן ועדן חסון. לפי גורמים בתעשייה היא השקיעה בטסי סכום המוערך במאות אלפי שקלים. "היא עשתה מהלך אגרסיבי עם השקעה כספית מאוד גדולה, הכותבים הטובים ביותר, המעבדים, יעקב למאי המפיק המוזיקלי מספר אחת בתעשייה, והכל שווק ופומפם באמת בצורה מאוד אגרסיבית", נזכר מפיק בכיר. אלה היו ימי הזוהר של דודו אהרון ומשה פרץ, אבל הדיבור בסצנה היה שטסי יהיה הדבר הבא. הוא סומן.
עיתונאי המוזיקה שחר אמאנו: "התקשורת תמיד מחפשת אצל זמרים מזרחים איפה אפשר לדקור אותם. הכתבה ההיא, כשאמרו לו, 'בוא נראה אם מישהו מזהה עוד שירים שלך', היא משהו שזמר מנוסה לא היה נופל בו. אבל פה הריאיון התפוצץ ופאר תויג כחמום מוח, פיוז קצר. כל מיני דברים כאלה"
ב-2009 הוציא טסי סינגל ראשון בשם "אהבת אמת". ב-2013 זכה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "תחזרי". בעבר זכייה בתחרות הפכה נואובאדי לכוכב, אלא שהרלוונטיות של התחרות דעכה. טסי, 29, המשיך לעבוד. שיחרר להיטים וצבר קהל שגדל בהתמדה, אבל נשאר זמר לחובבי הז'אנר. החותמת הציבורית לכישרונו הגיעה כשכתב והלחין שירים לאיל גולן - בהם "מתפלל" ו"הלב על השולחן". מאוחר יותר הצטרף לסיבוב הופעות הקיץ של גולן כמופע חימום, במקומה של מאיה בוסקילה. אבל לחיבור בין גולן לטסי היה גם צד פחות חיובי: הטענה שטסי הוא רק חיקוי מוצלח של גולן - שנשענה על צבע הקול הדומה של השניים, שגדלו על מסורת השירה התימנית - תרדוף את טסי שנים.
השינוי הגדול, שלא לומר המפץ, הגיע שנה אחר כך. "דרך השלום" היה סנסציה בסדר גודל נדיר שהפכה את טסי ברגע אחד מ"ההוא" לסופרסטאר. קולו והטקסט של אוחיון היו בול מה שהאוזן הישראלית חיכתה לו. הם גם התיישבו על סנטימנט לאומי גדול יותר: מזרחיות מסוג חדש, שמרגישה חלק מהנוף הישראלי ולא מסתכלת עליו מבחוץ. "'דרך השלום' זו הפעם הראשונה ששיר אהבה מזרחי מדבר מתוך מקום קונקרטי, על זוג מסוים שאפשר לדמיין", אומר אופיר טובול, עורך הספר "מהפכה של שמחה" על המוזיקה הישראלית-מזרחית, שייצא בעוד כחודש. "זה מעיד על המזרחיות החדשה, שכבר לא נמצאת במעמד חיצוני לישראליות אלא מרגישה יותר בעלת-בית. כמו גולן, גם טסי שייך למסורת התימנית של הז'אנר הים-תיכוני. מסורת שהיא יותר מזרחית-לייט וישראלית יחסית. כך שנוח להם מאוד להתחכך עם המיינסטרים, סטייל שלמה ארצי".
אבל אחרי השגעת, החיקויים ברשת והקמפיין ל'בזק' עם גידי גוב, הגיע ההאנגאובר. טסי התחיל לאבד גובה. החידוש פג. וכמו שתמיד קורה התקשורת מיהרה להכתיר אותו כזמר של להיט אחד. אחרים חזרו לטענה הישנה שהוא כולה חיקוי של איל גולן. "ובניגוד לאיל, שהביא אלבום שלם שהיה בשורה מוזיקלית, פאר הביא להיט אחד. ואם זה לא מספיק, הביא להיט שהבשורה המוזיקלית שלו הייתה איל גולן", אומר שדרן בכיר.
טסי ניסה להילחם, אבל ככל שכעס רק שקע עמוק יותר. זה בלט בעיקר בראיונות שלו לתקשורת, שבהם ההתגוננות שלו התפרשה כתוקפנות. גם על הבמה איבד את הנינוחות. זה היה מלכוד קלאסי: ראו עליו את המתח ממה יגידו ומהצורך לשחזר את ההצלחה הראשונית ההיא. המבקרים מצידם טענו שהוא כבר לא מופיע ושר כמו פעם, והופתעו כשענה להם, ולא בנימוס. גם הומור עצמי או איפוק מעולם לא היו הפורטה שלו, מה שמסביר למה פוצץ ראיון ב"אולפן שישי" לעיני המצלמות אחרי שהכתב שאל תיכוניסטים אם הם מכירים שירים שלו שאינם 'דרך השלום'. "'דרך השלום' היה להיט שהיה ענק מלהכיל אותו", מסביר עיתונאי המוזיקה והשדרן שחר אמאנו. "זה להיט בממדים שזמר שנמצא בתחילת הדרך - וגם לא בתחילת הדרך - לא תמיד יכול להתמודד עם ההשלכות שלו".
באיזה מובן?
"התקשורת תמיד מחפשת אצל זמרים מזרחים איפה אפשר לדקור אותם. הכתבה ההיא, כשאמרו לו, 'בוא נראה אם מישהו מזהה עוד שירים שלך', היא משהו שזמר מנוסה לא היה נופל בו. אבל פה הריאיון התפוצץ ופאר תויג כחמום מוח, פיוז קצר. כל מיני דברים כאלה".
אלה דברים שלא הייתה בהם אמת?
"זמר שנמצא בתחילת הדרך לא תמיד יכול להתמודד עם הצלחה כזאת. אני חושב שזה מאוד תלוי בסביבה. לא הייתה לפאר אז הסביבה שמאוד מרגיעה אותו היום. המנהל שלו אז היה צמוד אליו. הוא אמר שהוא לא יודע לאן ללכת אם לא אומרים לו".
השמועות אז דיברו על זה שטסי לא במצב. ההתנהגות שלו תוארה לא פעם כאגרסיבית. "אני זוכרת אותו צועק על המנהל שלו אחרי שהתארח בתוכנית בוקר שלא התנהלה כמו שציפה", אומרת מפיקה שנכחה בסצנה לא נעימה מאחורי הקלעים, אחרי שטסי הרגיש שהוא לא מקבל את היחס שמגיע לו. "כבוד זה משהו שמאוד חשוב לו לקבל. לתת? פחות. לפחות בזמנו".
"אני חושב שאחרי 'דרך השלום' כמעט כל זמר היה מתבלבל", אומר השדרן דידי הררי, שגם מיודד עם טסי. "'דרך השלום' כשיר ראשון שהפך עולמות והביא סגנון כתיבה חדש, היה אבן דרך מוזיקלית. מצד שני, ההצלחה המטאורית גורמת לך לחשוב שאתה כל-יכול, ולהגיע להחלטות לא נכונות. ואז כמובן שבאה הנפילה".
תגדיר נפילה.
"כשאתה מצליח עם להיט פתאום יש לך המון חברים. אבל כשהשיר הבא לא מצליח ועוד אחד לא מצליח ואומרים 'יאללה, פאר הוא זמר של שיר אחד', אז כל אותם 'חברים' מתאדים".
גם המצב בתעשיית המוזיקה לא שיחק לטובתו של טסי. שלוש שנים אחרי "דרך השלום" הפכו את המדינה תופעות פופ אקסצנטריות כמו נועה קירל וסטטיק ובן אל, שיצרו פרובוקציות ולהיטים בקצב זהה. בעידן המולטי-טאלנט שדרש מזמרים להיות גם כוכבי רשתות או ריאליטי, טסי נאחז ברעיון שזמר צריך להיות זמר, לא להתקוטט על תקציב סיגריות ב"האח הגדול". יש מי שמספר שאחרי "דרך השלום" הציעו לו 350 אלף שקל תמורת השתתפות בריאליטי גדול. טסי, אז בשיאו, סירב. האישיות שלו לא התאימה למה שהמיינסטרים הישראלי דרש מהכוכבים שלו.
במקביל, הצל הענק של "דרך השלום" סירב להרפות מקורבנו. האפיל גם על השירים המצליחים שהוציא, והיו לא מעט. אבל מה שקשה יותר זה כשכולם יודעים מה הכי כואב לך. כשטסי התקוטט עם איל גולן בפייסבוק גולן ידע ללחוץ לו בדיוק איפה כשכואב: "פאר, חמודי, קריירה לא בונים משיר אחד", כתב גולן באינסטגרם שלו ב-2018. הפוסט של גולן נמחק בהמשך. את העלבון לקח לטסי הרבה יותר זמן למחוק.
הביקורות, הניסיון לשחזר את ההצלחה הראשונית והידיעה ששום דבר לא ממש עובד התנקזו לרגע אחד: השקת האלבום השלישי שלו בקיסריה. לכאורה, מופע ניצחון על הבמה הנחשקת בישראל, כולל הופעת אורח של עדן בן זקן, עוד נכס של שרית פרנקו, שהייתה אז בשיאה עם "מלכת השושנים". בן זקן הייתה על הבמה כרבע שעה, אבל הקהל השתולל. מהרגע הראשון הרמות היו חלק מהפרסונה שלה. זה לא שטסי לא הזיע ממאמץ להעיף את הקהל באוויר, אבל אז גילה שהאורחת גנבה לו את ההצגה. למחרת ברשתות דיברו על ההופעה של עדן בן זקן, ולא של טסי. "הוא הרגיש שבמשרד הולכים ומתעלמים ממנו למרות שהוא הכוכב", נזכר מקורב לפרנקו דאז. "באותו רגע הוא הבין שכחלק מהאסטרטגיה של המשרד יגידו לו מעכשיו אתה תעשה עם עדן דואט, למשל. שם הדברים התחילו לקרוס".
לקרוס או לא, העובדה היא שאחרי שבע שנים טסי בחר לעזוב את פרנקו, מי שהייתה אחראית במידה רבה להצלחה שלו. "אני יוצא לדרך חדשה, בה אף אחד לא אומר לי מה לעשות ואיך לנהל את חיי ואת הקריירה שלי", כתב בעוקצנות בפייסבוק. בהמשך מחק את המשפט האחרון, אבל כמו שאומרים מי שהיה צריך לדעת - ידע.
שרית פרנקו: "אני מאחלת לפאר רק טוב".
גורם שהיה מעורב בתהליך הפרידה מתאר תמונה יותר מורכבת. כרגיל, הסיבה היא כסף: "במשרד השקיעו בו מאות אלפי שקלים אבל טסי דעך. הוא לא אומר שאולי הוא צריך לשנות משהו, וכמובן, האשים את כולם חוץ מאת עצמו".
"פאר הישן יכול היה להיות אחד כזה שהאגו מניע אותו", אומר הררי. "כשמישהו נורא צעיר ואתה מסביר לו משהו ממרום גילך ומהניסיון שלך, והוא מתווכח איתך ומתעקש כי הוא לא מבין על מה מדובר, אתה אומר לעצמך, אוקיי, הוא צריך לעבור דרך כדי להבין".
ופאר החדש?
"הוא אחד שנותן המון כבוד לאנשים".
"ההשקעה של פרנקו בפאר הפכה להיות אנמית, או פסיבית", מוסיף בכיר בתעשייה שהכיר מקרוב אז את הצדדים. "נגמרה התשוקה כלפיו במשרד. ואצלו בבטן התחילה להבשיל התחושה שהם מקדמים את עדן בן זקן ולא שמים עליו. לדעתי שם הוא כבר קיבל החלטה לעזוב. אבל אתה לא יכול לעזוב כשהושקע בך הרבה כסף, ויש מתיחות כלכלית. גם אם זה דו-צדדי".
כמה כסף?
"ככל הנראה מאות אלפי שקלים, בהערכה גסה. אבל הוא בדיוק התחתן והפך לאבא. זו לא הייתה הסיטואציה לעזוב. ואז, בחאפלה בפרדס חנה הוא הכיר את עדן חסון. למעשה גילה אותו. והוא אמר לאנשים בתעשייה שחסון יוצר מצוין, גם לשרית הפקות וליעקב למאי. שרית ויעקב נדלקו והחליטו להחתים את עדן חסון. פאר אמר להם: אני גיליתי אותו, מגיעים לי אחוזים, ואז החליט לוותר על האחוזים שלו ולסגור את המתיחות הכלכלית. בתעשייה היה הלם מוחלט, כאילו, איך לוותר על מניה כזאת. כי חסון רותח, ואתה בירידה. היה פה חתיכת הימור".
אם זה הימור מטורף, ממה הוא הגיע לדעתך?
"כי הוא אמר, יש לי פה סוף-סוף פתח. אני קונה את העצמאות שלי. זאת הדרך לברוח. מההימור המטורף הזה של טסי נולד מאסטרפיס: 'רדיו שטח'. אף אחד לא האמין".
חגי אוזן, עיתונאי לשעבר והיום מנהל אמנותי הכיר את טסי מתחילת הדרך. "הקאמבק שטסי עשה קורה פעם בשלומי שבת. אני יודע שהוא עשה מהלכים מאוד אמיצים כדי לצאת מהלופ ולחזור למסלול של הצלחה, כולל אפילו ויתור על עדן חסון רק כדי לצאת לדרך חדשה ודרך עצמאית״.
מגפת הקורונה הייתה הסוואה מושלמת למהפך האמנותי של טסי. בחסות ההדממה שנכפתה על המוזיקה הישראלית היה לו זמן להרהר מי הוא ומה רוצה להיות. במקביל הטכנולוגיה קידמה עבורו את העלילה: "הסטרימינג נכנס חזק לתמונה, השטח התחיל לייצר נתונים חדשים שלא השתקפו קודם, ופיצול הקשב בגלל ריבוי הפלטפורמות חיזק אמנים עם קהל יותר קטן, אבל מאוד אדוק, שהולך איתך כברת דרך", מסביר גורם בתעשייה. "פתאום התברר שאפשר להיות 'רק' זמר - אם אתה ברמה של פאר טסי. לא סתם אין עוד הרבה כאלה. הקבלה התקשורתית באה אחרי שמצעדי הסטרימינג פשוט נכבשו על ידי השירים של 'רדיו שטח'. פתאום נזכרו שהאיש באמת יודע מה הוא עושה".
"אשתו טל מנהלת את הכל, והיא המחסום", מסביר אמאנו. "תמיד אני מדבר איתה - והם לא יכולים לבוא. גם כשפאר בא לגלגלצ לשמח חיילים, הוא לא יתראיין. הוא בא לשיר".
ב-2022 טסי והצוות סביבו ילדו בשעה טובה את "רדיו שטח", בייבי ובלון ניסוי שהתקבל אצל הקהל בהתלהבות אדירה. אנשים שלא שמעו אלבומים שנים חיווטו את עצמם מחדש להקשיב לאלבום שלם כקונספט. "לפני הכל כבר השם שנבחר, 'רדיו שטח' היה התרסה גדולה", מסביר אמאנו. "מה שנקרא, אתם לא משמיעים אותי ברדיו? אני אביא לכם את הרדיו של השטח. הקהל שאני רואה בהופעות זה קהל שהגיע מהרשתות. קהל מאוד מגוון. וזה בזכות הטקסטים שלו, נהדרים וסיפוריים, וזה מתחדד ב'רדיו שטח 2'. אנשים מוצאים את עצמם בתוך הטקסטים שלו. מצד אחד הצליל הישן, ומצד שני סיפור שמתפתח מבית לבית כמו אצל זהר ארגוב או חיים משה. וזה משהו שקצת ויתרו עליו בשנים האחרונות".
יש פה אבולוציה של הז'אנר, מבחינת המודל של הזמר המזרחי?
"כן, יותר מודע לעצמו ויותר מכוון למקומות שאת יודעת, הם המרכז. פאר מצא את האמצע הזה שכולם שומעים אותו. הוא הצליח להביא את האמצע אבל בלי לוותר על עצמו. אני לפעמים מסתכל עליו בהופעה ונראה שהוא אומר לעצמו, 'אני לא מאמין שזה קורה לי'. אבל זה קורה לו".
