כשרס"ן רועי ינובסקי, עיתונאי בחדשות 13, הוקפץ למילואים ב-7 באוקטובר, היה לו ברור שהוא לא רק יילחם אלא גם יתעד את הלחימה. התוצאה היא הסרט "100 ימים באוקטובר" – יומן מלחמה של לוחמי סיירת גבעתי מצוותו של ינובסקי בסבב הלחימה הראשון שלהם בעזה, שישודר היום (ג') ברשת. הסרט מציג צילומי לחימה, כולל בפעילות מבצעית, שיחות עם הלוחמים, רגעי מנוחה בין הקרבות ועוד.
מתוך "100 ימים באוקטובר"
(באדיבות רשת)
"יש בסרט אקשן ויריות", אומר ינובסקי (37), "אבל לא רציתי לעשות סרט רק על לחימה. לא חסרים סרטים כאלה. רוב הסרט מתייחס למצב הרגשי של הלוחמים. יש גם רגעים שגורמים לצופה לחייך. כשהתחלתי לתעד את מה שקורה בשטח, לא חשבתי בכלל שזה יהפוך לסרט. הייתה לנו מצלמת אקסטרים, ובהתחלה פשוט תיעדנו את הרגעים בין היריות. מבחינתי, אחת החוויות הכי משמעותיות במילואים הייתה הניתוק מהחיים בחוץ. היינו הרבה זמן בלי טלפונים ובלי קליטה וקיימנו טקסים של האזנה לרדיו כדי להבין מה קורה בחוץ, ולהשלים פערים".
1 צפייה בגלריה
"סוג של חיים כפולים". רועי ינובסקי בעזה, מתוך "100 ימים באוקטובר"
(צילום: מתוך הסרט, רשת 13)
העבודה שלך כעיתונאי השפיעה על הסרט?
"לא ממש. ביום הראשון התעסקתי קצת במצלמה, אבל ככל שהזמן עבר, שכחנו שיש לנו מצלמות. הן הפכו להיות חלק מציוד הלחימה שלנו. רק כשצפיתי בחומרים התחלתי לתפוס מה באמת עשינו שם, ובאיזו סכנת חיים היינו נתונים".
מה היו הרגעים המרגשים ביותר?
"אני לא אחד שבוכה, אבל זה קרה לא פעם. שני חברים יקרים שלנו – אדם ביסמוט וברק בן ואליד, שאני מכיר עוד מהשירות הסדיר – נהרגו אחרי שסיימנו לצלם את הסרט. יצא שתיעדנו את הימים האחרונים שלהם. גם הקטעים שבהם אנחנו חוזרים הביתה לילדים שלנו, ריגשו את כולנו. עכשיו סיימתי סבב שלישי של מילואים, כך שמאחוריי יש כבר 180 ימי מילואים. זה סוג של חיים כפולים: אני מפקד של צוות מילואימניקים בפעילות, ואז חוזר הביתה לשני הילדים שלי, תינוק בן שנה וחצי וילדה בת חמש, ולאשתי".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.10.24
