יעל, הייטקיסטית בת 42 מאזור המרכז, מצאה את עצמה לראשונה השנה במפגש פנים מול פנים עם מי שמכונה בפיה "מכשפה". בלי כדור בדולח - הו, האכזבה - אבל עם קלפי טארוט, קריסטלים ומאפרה שידעה ימים ריקים יותר. "תמיד הייתי סקפטית לגבי הדברים האלה", היא מודה, "הרגשתי שאני שכלתנית מדי בשביל לקבל תשובות לגבי החיים מקוראות בקלפים. אבל השנה האחרונה עירערה אותי. המלחמה, הסטרס, התחושה שזה פשוט לא נגמר ושאין אופק. אף אחד לא יודע לומר לך מה יהיה פה, את גם לא בדיוק מאמינה לפוליטיקאים שלך, אז פתאום תקשור או פתיחה בקלפים עוברים כאופציות הגיוניות, או לפחות מרגיעות".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
יותר מרגיעות מדובר צה"ל דניאל הגרי?
"כן. הרי דניאל הגרי לא עולה לשידור ואומר 'בקרוב יהיה פה נהדר'. הקלפים קצת יותר אופטימיים".
יעל לא לבד. מאז 7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים מחפשים תשובות באפיקים בלתי קונבנציונליים. המלחמה ההולכת ומסתעפת, הזירות הפנימיות והחיצוניות הנפיצות וגם העניין הבלתי נסבל הזה שיש עדיין חטופים וחטופות בעזה שולחים את הציבור לחפש בנסתר. אולי משם תגיע הישועה, וגם אם לא, לפחות אפשר לדעת מתי יופיטר המחורבן יוצא מהנסיגה. יש שיגידו שזה עוד סממן של חברה בכאוס, ויש שיגידו שמדובר בהתפתחות רוחנית קולקטיבית, בחיפוש טבעי של האדם אחר משמעות בעולם חומרי שאיבד את זה לגמרי.
שאלות על זוגיות וקריירה הומרו בשאלות על עתיד המדינה, על גורל החטופים ועל לוקיישן טוב להגירה, והמיסטיקניות שמספקות את התשובות מתקשות לעמוד בעומס ומספרות על לקוחות מסוג חדש, מצמרר. "זו השנה הכי קשה שעברתי במקצוע", מודה טרי ליפמן, מתקשרת וקוראת בקלפי טארוט מוכרת ממבשרת. "הביקוש עלה ואני לא תמיד יכולה לקבל את כולם. כבר ב-8 באוקטובר התקשרה אליי קליינטית שראיתי שחלק מבני משפחתה נרצחו. משפחות שאלו אותי על גורל יקיריהן וראיתי שחלק לא בחיים. זה מזעזע להיות במקצוע הזה בשנה הזו".
אילו שאלות הגיעו בעקבות המלחמה?
"אחרי מסיבת הנובה הרבה הורים רצו לדעת מה קרה לילדים שלהם. אמרתי את האמת, אבל הייתי מאוד עדינה. באה אליי אמא שהבן שלה נרצח ובשורה לא רצו להראות לה את הגופה שלו. היא רצתה תיאור של מה שקרה לו. דרך הקלפים הבנתי למה, ראיתי דברים איומים שעשו לו. לא אמרתי לאמא, רק סיפרתי לה איפה ירו בו. זה הסיפור שהיה לי הכי קשה. גם קרובי משפחה של חטופים הגיעו אליי. שואלים אותי אם הם יחזרו הביתה. אני כן יכולה להגיד לך שהם יחזרו, ברוך השם, אבל אני נמנעת מלהגיד אם הם חוזרים בחיים".
את אומרת גם בשורות איוב?
"לא, אבל קרה ששאלתי אמא לחייל אם יש לה דרך להוציא את הבן שלה מעזה. זה הרמז שלי. אני לא אומרת שהחייל לא יחזור בחיים, אני צריכה להיזהר עם זה, אבל בשבוע שעבר מישהי יצאה ממני אחרי שנתנה לי את תאריך הלידה של חבר של בעלה, ולפיו אמרתי לה שהוא יכול לא לחזור מעזה. היא אמרה 'אגיד לבעלי'. יש לי קליינטים וקליינטיות קבועים של שנים, אז אם אני אומרת לאמא 'אל תיתני לו ללכת לקרבי, שימי אותו ב-8200', היא מקשיבה לי".
זה קצת מוזר, לא?
"כשהביטחון נפגע, אנשים מחפשים תשובות במקומות מוזרים".
מה עוד שואלים אותך שלא שאלו בעבר?
"הרבה שואלים על המצב הכלכלי, הרבה אנשים ששואלים אותי לאן להגר. והכי הרבה מפחדים ממלחמת אזרחים, שאני כן רואה שתהיה כאן. זה יהיה אסון. אמנם את האסון הכי גדול כבר עברנו, לא יהיה עוד 7 באוקטובר, אבל אני לא רואה שום דבר חיובי עדיין".
מתי יהיה פה שינוי לטובה?
"בסביבות יולי 2025".
השאלה האחרונה, או בעברית מדוברת "מתי נצא מהסיוט הזה", מככבת אצל המיסטיקניות השונות.
"שואלים אותי הרבה מתי זה ייגמר", אומרת דינה דיאמנט, שמגדירה את עצמה בפייסבוק "מכשפה, אבל טובה" ועובדת עם מטוטלת לצד מידע שמגיע אליה ממדריכים שהעין מתקשה לראות, אך היא מרגישה; "השאלה הזו היא לא שאלה שיש עליה תשובה, כי כדי שזה ייגמר צריכים לקרות כל כך הרבה דברים ושינויים שקשה לי להאמין שזה יקרה בזמן הקרוב. אני כן יכולה להגיד שסביר להניח שבטווח של ארבע-חמש שנים מעכשיו הדברים ייראו אחרת לגמרי, כי האשליות שהתנפצו לאנשים בפנים יובילו אותם לפעולה. אנשים הבינו שאף אחד לא דואג להם ושהם צריכים להיות פעילים בחיים שלהם ובקהילות שלהם ולייצר את מה שהם רוצים שיקרה. בתחושה שלי, היות שהאמון בממסד התערער, אנשים יותר ויותר רוצים להקשיב פנימה, להרגיש שהם פחות תלויים בתשובות מבחוץ ויותר קשובים לתשובה מבפנים".
מה עוד שואלים אותך?
"האם לעזוב את הארץ. ואני לא יכולה להגיד לאדם 'בטח, אתה חייב לעזוב'. השאלות הן למה אתה רוצה לעזוב, ומה אתה מקווה שיקרה במקום החדש. חלק מצפים שהמקום החדש יהיה התגלמות של אוטופיה, שכל מה שתקוע כאן ייפתח שם וישתנה, שזה בדרך כלל לא סביר. הרבה אנשים מבקשים ביטחון והרבה אנשים צריכים להגיע להבנה שלמעשה אין ביטחון. החיים לא באים עם תעודת ביטוח. אם אתה רוצה מציאות מסוימת לא מספיק לזמן אותה, אלא לפעול".
דיאמנט מספקת זווית נוספת לתופעת הנהירה למיסטיקניות: "הנושא של גוף-נפש, של עזרה שהיא לאו דווקא פסיכולוגית, נכנס מאוד חזק. זה משהו מאוד חיובי שקרה בעיניי. כמות המטפלים והמטפלות שהתגייסו מטורפת. מאז המלחמה אני עובדת עם חיילים, עם עקורים. כבר ב-9 באוקטובר הגעתי לקיבוץ שפיים שבו הייתה קהילת כפר עזה ובכניסה היה פקק מטורף של אנשים שבאו עם האוטו הפרטי שלהם לעזור. אנשים פרטיים, לא הצבא, לא הממסד, והדברים עבדו. החוויה הזו שכשאנשים מנהלים את הדברים ולא הממסד אז הדברים עובדים - זו החוויה שאיתה אני יצאתי וזה אחד הדברים שהכי מעודדים אותי בכל התקופה הנוראה והאיומה הזו. האנשים, בסופו של דבר, זה המקור הכי חזק שלנו".
שמעי, אני מודה שארבע-חמש שנים עד לשינוי זו תחזית קשה לעיכול.
"כן. אבל בתכלס זה זמן מאוד קצר לשינוי מאוד מהותי".
5 צפייה בגלריה
דינה דיאמנט. ''האשליות שהתנפצו לאנשים בפנים יובילו אותם לפעולה''
(צילום: מהאלבום הפרטי)
שבסופו יהיה טוב?
"יהיה אחרת. טוב זה דבר יחסי".
136 אלף העוקבים של עדן הודיה כהן, שמתקשרת באמצעות תווי פנים וקלפים ("רגילים, לא טארוט") ומעלה לאינסטגרם תחזיות שלא תקבלו במהדורות החדשות, מוכיחים שהזירה הזו בנסיקה גם ברשת. שגם מי שלא מגיע פיזית למיסטיקניות פוזל לכיוונן, מקבל מהן נחמה או עיסוי קל לבלוטות התקווה. "מאז 7 באוקטובר יש הרבה מאוד פניות, וזה יושב על מצב נפשי, על חרדות עמוקות, על שינויים בעבודה. גם חברי וחברות כנסת פונים אליי".
מה שואל חבר כנסת?
"אם הוא נשאר באותו תפקיד, אם הוא צריך לעזוב, איך זה ישפיע עליו. היום זה כלי לייעוץ והכוונה, אני משקפת לבן אדם את הנשמה שלו, מסבירה לו איך הוא חושב בלא-במודע ומוציאה את זה למודע".
כלומר, מתייעצים איתך על דברים שיכולים לשנות את פני המדינה.
"כן, מתייעצים איתי על דברים שהם מאוד רגישים. זה יושב על גבול של משהו שהוא לא נורמלי, אבל את רואה תוצאות. למשל, אמרתי בלייבים שאני חותמת שביידן לא ממשיך במרוץ לנשיאות. שבוע לאחר מכן הוא הוציא הודעה שהוא לא ממשיך. אני לא יודעת איך אני עושה את זה, אני מאמינה שהקדוש ברוך הוא איתי. בזמנו אמרתי שנועה ארגמני תחזור. דיברה איתי מישהי מהמשפחה של עמית סוסנה ואמרתי לה שהיא תחזור".
זה נושא מאוד רגיש להתעסק בו.
"נכון. בלייבים שעשיתי שאלו אותי על החטופים והתחלתי לפחד. אמרתי לעצמי שזה יכול לעשות עוגמת נפש למשפחה, והחלטתי שאני לא נותנת יותר הודעות על חטופים. אני כן יכולה להגיד שאת חלקם נראה בחיים. חלקם ייצאו ללא עסקה, יהיו ניסים גלויים מהשמיים. אגב, יהיה מצור על עזה ברגע שטראמפ ייבחר לנשיאות ארצות-הברית. ביבי פשוט מחכה לטראמפ, הם עושים בחודשים האחרונים תוכנית משותפת".
ומה בחזית האיראנית?
"מבחינת איראן, אנחנו נפגע בהם מאוד חזק. חמינאי ייפול, המשטר ייפול, ובעתיד אפילו נהיה איתם ביחסים מצוינים. טראמפ יזכה בבחירות ולאחר מכן יהיה נוקאאוט עם כמה מדינות, תהיה תחושה של מלחמת עולם שלישית, אבל מאוד יפחדו מאיתנו בעולם".
ומה לגבי השלטון הישראלי?
"ביבי לא יעזוב את המשמרת שלו, כל מי שינסה להפיל אותו יסתבך. הוא יעזוב את כיסאו מרצונו בלבד".
הוא ירצה?
"ממש לא. השם בחר בו, לטוב ולרע. אבל הוא יתקן את הטעויות שלו".
הנבואה ניתנה לשוטים, כך אומרים, אבל לכו תסבירו את זה: ב-8 ביוני 2023 מעלה עדן הודיה את הפוסט הבא: "חטיפות - תיזהרו במיוחד על הילדים שלנו". ביולי העלתה לאינסטגרם את התחזית “מלחמה בכל הארץ” ובספטמבר 2023, חודש לפני הטבח האיום, כתבה על טרור שיוביל למבצע עם התערבות של מדינות נוספות, פיגועים, תאונות ושריפות. גם טרי מודה שחזתה אירוע גדול, אך לא הבינה עד כמה: “ראיתי את זה ורק בדיעבד הבנתי מה ראיתי. ראיתי אסון. תרגמתי את זה למלחמה בגלל שלא חשבתי שזה יקרה במסיבת טבע”.
אורלי לסרי, רהביוגרפית, מציעה מסע אל הנפש בהשראת הטקסטים היהודיים העתיקים, ואומרת שהתשובות כבר ממש כאן, אצלנו. כלומר, בתנ"ך. "התשובה נמצאת ביהדות, חד-משמעית, ואני אומרת לך את זה כ'יהודייה בגופייה', כחילונית", היא פוסקת. "מגיעים אליי אנשים להרבה סוגים של ייעוץ, אני מטפלת בשיטה הזו בכל תחומי החיים, ומאז 7 באוקטובר אני מטפלת גם בנפגעי נובה ובשורדי הקיבוצים. אנשים מגיעים היום עם פחות מגננות וביקורת. אני קוראת לזה 'השלב הראשון בתיקון הנפש'.
אני שמה לב שאנשים כבר לא מגיעים אליי עם רצון של 'דע מי אתה', אלא 'דע מול מי אתה עומד', כלומר מעבר מרתק מהתעסקות בעצמי להתעסקות בעם שלי. אנשים היום מחפשים אמת שתחבר אותם לעצמם, והאמת הזו נמצאת בכתובים בתורה, בפרשות השבוע שמייצגות את סך כל מצבי הקיום. שם נמצא ספר ההוראות האינסופי לזמנים של קלקול ושבר, של תיקון וגאולה. זה מקור הנביעה שלנו כעם יהודי, ולכן אין צורך בנבואה שניתנה לשוטים. אנו נמצאים בעידן שבו השבר כל כך עצום שממנו ניתן לייצר בריאה חדשה, מתוקנת, ועל כולנו יחד מוטלות האחריות והזכות לתקן עולם. זה המפתח שינעל לעד כל פיר וכל מנהרה התקפית, בתוכנו ומתחתנו".
אבל כמה זמן זה ייקח?
"אני חושבת שלפחות עד מרץ-אפריל 2025".
ואז נגיע לנחלה?
"מה זו נחלה? לפני שנתיים היינו מגדירים נחלה באופן שונה. היום, אם את שואלת אותי, נחלה זה שלטון מתוך העם עצמו, שאנחנו נייצר".
יהיה דבר כזה?
"אני חושבת שכן. אני אופטימית. אני רואה את הפצעים והאתגרים, אבל אני רואה בהם גם הזדמנות לתיקון. אני מאמינה שאנחנו אור גדול. הייתה שבירת כלים גדולה מאוד וזה נובע מריבוי אורות, כלומר שכחנו להיות אור לעצמנו. אנחנו הולכים לנצח בגדול, ומבחינתי זה לא רק להרוג את אחרון האויבים שלנו, אלא להחזיר עטרה ליושנה".
אז היום אנחנו רוחניים יותר, חרדתיים יותר ופחות מרוכזים בעצמנו. גם הציניות מתמסמסת בזמנים קשים, ומפנה את מקומה להתמסרות. "במצבים האלה אני משחררת את ההיגיון ואת השיפוט העצמי, ומתמסרת לדברים האלה, שאי-אפשר להסביר לשכל הישר", מודה ליאת, מעצבת פנים מהשרון. "יש משהו מאוד מרגיע במחשבה שמישהי יודעת מה עומד לקרות, או מציגה פרשנות אחרת למצב". היא באמצע שנות ה-40 לחייה ומודה שנעזרה במגוון סוגים של קוראות לאורך השנים. "כשהייתי בהיריון רציתי שיגידו לי שהעובר בריא, כשנפרדתי מבן הזוג רציתי לשמוע שבקרוב אכיר מישהו שיתברר כאהבת חיי, ובתקופה כמו שאנו חווים עכשיו אני רוצה לדעת שיהיה בסדר".
ויש תמורה בעד האגרה?
"לא תמיד מה שאמרו לי התגשם, ועדיין, כשיש לי הזדמנות אני הולכת. זה באמת מרגיע אותי באיזשהו אופן, אפילו אם לזמן מוגבל. וכשהן רואות עתיד ורוד, זה נותן תקווה".
ורד, מנהלת שיווק מאזור המרכז, מציעה גם נרטיב אחר: "זה חלק מטרנד גדול בעולם של מניפסטינג - הצהרה חיובית שאנחנו משדרים לתת-ההכרה שלנו, מזמנים מציאות דרך מחשבה. הקלפים הם רק עוד דרך לייצר לעצמי מציאות טובה ומיטיבה, לאהוב את עצמי ואת החיים שלי".
כן, אבל בשביל זה אפשר לעשות מדיטציה או להאזין לפודקאסט ניו-אייג'.
"נכון, אבל ספציפית כאן יש אלמנט של שליטה וביטחון. זה כמו שנה של טיפול פסיכולוגי או מסאז' ללב.
הרי לכל האנשים החושבים ועם השיפוט העצמי העודף יש את הקולות בראש שאומרים 'אני משוגעת או לא? זה יקרה או לא?' וכשאת באה למישהי כזו והיא אומרת לך 'לא, את לא משוגעת' - זה עושה משהו".
אז לא, אנחנו כנראה לא משוגעים. אנחנו פשוט אנשים שחיים כבר יותר מדי זמן במציאות מטורללת ששולחת אותנו לחפש משהו טוב להיאחז בו. מישהו שיגיד לנו לפני השינה שמחר יום חדש ושהוא עשוי להיות אפילו נהדר. בבוקר כבר נתנגש חזיתית בעוד "הותר לפרסום", עוד שחיתויות בצמרת ועוד יום שבו החטופים שלנו לא בבית, אבל כרגע צריך להחזיק איכשהו את הראש מעל המים. ואיך שר ג'ון לנון? "מה שעוזר לך לצלוח את הלילה זה בסדר, זה בסדר". לו היה בחיים הוא כנראה היה מפגין נגדנו ומחליף האשמות עם נועה תשבי באינסטגרם, אבל ניחא. בסוף, כך אומרות כולן, יהיה טוב. או סתם בינוני ושפוי.
