רגע לפני שיהודה פוליקר חוגג 74, החלון לים התיכון נפתח לסינגל חדש שלו: "המקום הזה", שכתב למילים של היוצרת והמחזאית מיכל אהרוני.
"לפני חמש שנים הלחנתי טקסט שכתבה מיכל", הוא מספר. "השיר חתם את הסרט 'ארץ זרה' של שלומי אלדר והשאיר בי רושם עמוק: הוא עסק בגעגוע עמוק לישראל.
"לאחר 7 באוקטובר, ועם מה שמתרחש היום בארץ ובעולם, המסר של השיר הפך רלוונטי מתמיד: אי-אפשר לחיות שם בלי הכאן. אי-אפשר להשאיר את ישראל מאחור, ישראלי נותר ישראלי בכל מקום. ולמרות הקשיים ועל אף שרבים מאיתנו חולמים מקום אחר – בסוף-בסוף אנחנו זה המקום הזה. לכן החלטתי להקליט את השיר מחדש ולהוציא אותו".
יהודה פוליקר – המקום הזה
מאז תחילת המלחמה מופיע פוליקר בהתנדבות ברחבי הארץ מול חיילים, מפונים, פצועים ובני משפחות החטופים. בחודשים האחרונים הניע מחדש גם את הופעות הבמה הפתוחות. ב-25 בינואר יופיע בתיאטרון קריית-מוצקין וב-5 בפברואר יעלה להופעה מיוחדת בהיכל התרבות ראשון-לציון במסגרת כנס השפה "לשון ראשון". "בשנה האחרונה אני מופיע המון", הוא אומר, "וההופעות מפגישות אותי עם אנשים מרגשים וסיפורים כואבים. איתן, אבא של החטופה רומי גונן, ביקש שאקדיש בהופעות את 'איך קוראים לאהבה שלי' לרומי. לאלישע מדן, גיבור ישראל שנפצע קשה בגפיים ברצועת עזה, הקדשתי את 'דברים שרציתי לומר', והמפגשים איתו אחרי ההופעות נכנסו לי ללב. את 'פרח' צילמנו ושלחנו כמחווה למשפחה של התצפיתנית נועה מרציאנו ז"ל ואת 'עיניים שלי' הקדשנו למשפחתו של דוד קרול ז"ל מקיבוץ בארי שאהב מוזיקה יוונית. מקווה שנדע בקרוב ימים טובים יותר ושכולם, החטופים והחיילים להבדיל בחזית, יחזרו הביתה במהרה".
