גיל עומר הוא האיש שראה כמעט הכל בתקשורת הישראלית, אבל אפילו עשרות שנים בתפקידים בכירים בארגונים הכי גדולים לא הכינו אותו למהומות האלוהים סביב תאגיד השידור הציבורי כשנכנס לכיסא היו"ר ב-2017. הצעד הנוכחי של שר התקשורת שלמה קרעי לסגור את התאגיד הוא רק הדובדבן של ניסיונות בלתי פוסקים לסתום פיות ורמיזות דון-קורליאונה-סטייל שבהן נתקל בכהונתו. אחרי שמונה שנים סוערות כיו"ר, עומר מספר בגילוי לב עד כמה מנסים הפוליטיקאים לבחוש בתאגיד.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
את נורות הפלורסנט הזועקות היה ניתן לזהות עוד לפני תחילת השידורים של התאגיד, במאי 2017. "ועדת האיתור המליצה על המינוי שלי ליו"ר התאגיד ב-2015, אבל מההמלצה ועד המינוי עברה שנה", מזכיר עומר, "כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבינתיים התמנה גם לשר התקשורת, לא הסכים לחתום על כתב המינוי שלי ושל שאר חברי המועצה".
נכנסת היישר לתוך הפוליטיקה.
"כשהתמניתי לא האמנתי שזה יהיה כל כך סבוך ומאתגר. יום אחד אני מקבל הודעה ממי שהיה חייל שלי בגלצ, 'מזל טוב'. שאלתי, על מה? הוא כתב לי שנבחרתי ליו"ר התאגיד. אמרתי לו שאיש לא הודיע לי את זה. אחרי שבועיים קיבלתי פקס שבו השר גלעד ארדן מודיע שהוא שמח לברך על המינוי שלי. אבל כדי שהמינוי ייכנס לתוקף השר צריך לחתום. ארדן בינתיים כבר לא היה שר ונתניהו לא חתם".
קלאסי. הבנת למה?
"ממה שהבנתי, הטענה הייתה שהוא לא מרוצה מחלק מחברי המועצה".
אחרי כשנה, לאחר שבג"ץ אילץ את נתניהו לחתום על מינוי חברי מועצת התאגיד, הדברים החלו לזוז. "פתאום שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, מתקשר: 'השר חתם על המינוי'".
התרשמת שהם מבקשים משהו?
"באופן אישי פילבר הוא איש מאוד נחמד. הוא שאל אם אהיה מוכן לפגוש את השר, נתניהו. אמרתי ברור, הוא שר התקשורת. עד היום לא קבעו לנו פגישה".
עומר, שנולד בשנת 1963, הוא בנם של הסופרת דבורה עומר ושמואל עומר, שהיה מנכ״ל הבימה. הוא החל את הקריירה בעולם התקשורת ברויטרס ישראל, בהמשך עבד בסניף הראשי בלונדון בתפקידי עריכה בכירים. ב-1994 החל את התקופה שלו בגלי צה״ל, שבהן גם ניהל את מחלקת החדשות ואחר כך מונה כעורך הראשי. בהמשך עבד בעיתון זה, בתפקיד ראש מחלקת החדשות, ואז עבר להקים את חברת החדשות של ערוץ 10. בין לבין היה סגן מנהל מחלקת האקטואליה בקשת. מאז שנת 2003 מכהן בתפקיד מנכ״ל מוזיאון הילדים בחולון. אל הפרק המדובר הגיע עומר בדיוק כשרשות השידור עשתה את המעבר לתאגיד, אבל למרות המוטיבציה הגבוהה להתחיל מחדש, די מיד היה ברור שמשהו רקוב בממלכה.
"נמנעתי בצורה קיצונית מלהיפגש עם פוליטיקאים, כי חוק התאגיד כיוון להפרדה מהם. פילבר התקשר אליי בהתחלת הקדנציה, ואמר: 'אני יושב בכנסת עם אחד מבכירי המפלגות החרדיות והוא מבקש לפגוש אותך כי הוא רוצה שיכניסו חרדים לתאגיד'. אמרתי: 'אני לא פוגש פוליטיקאים'. אני מסכים עם המטרה, התאגיד צריך להיות מגוון ולכן צריך לגייס גם חרדים. אבל לא בשביל זה יקראו לי לפגישה עם פוליטיקאים".
"בכיר במשרד התקשורת אמר לי, 'בסביבה הקרובה לנתניהו חוששים שהכספים של הממשלה יגיעו לתחקירים נגדו'. עניתי: 'הכספים הם לא של הממשלה, אלא של הציבור. אם תהיה סיבה לעשות תחקיר על מישהו, בוודאי שיהיה כזה"
ענה?
"הרגשתי שהוא לא מרוצה מהתשובה, אבל השיחה הסתיימה בנימוס. ואז התקשרתי לאלדד קובלנץ, שהיה אז מנכ"ל התאגיד, ואמרתי שאנחנו צריכים לגייס חרדים. זה לא היה כי ביקשו, אלא כי זה היה צעד נכון. נקלטו עובדים חרדים שעושים עבודה מצוינת עד היום. הם לא בתאגיד כי הם חרדים, הם שם כי הם מעולים".
באותו זמן, בממשלה מבינים שחוק התאגיד החדש לא מאפשר להם חרכים של התערבות פוליטית והם מנסים להחליש את כוחו. "הם החליטו שרוצים לפצל את התאגיד", מספר עומר. "הוחלט אז שוועדה מקצועית תשב איתנו ותבחן את המוכנות של התאגיד. אז כבר נכנסתי לתפקיד, ובאחת ההפסקות מהדיונים, פילבר אמר לי: 'אתה זוכר את שיחת הטלפון שלי בעניין החרדים?' אמרתי לו, 'האמת שאני לא יכול לשכוח אותה'. הוא ענה: 'איך שהיא הסתיימה אמרתי למי שעמד לידי שאתה לא מבין את הסיטואציה, ושמי שלא יכול לסבול את החום, שלא ייכנס למטבח'".
רוצה לומר?
"אתה לא מבין את המשחק. פוליטיקאים קוראים לך, תבוא. אמרתי לו, 'אתה מזמין אותי לפגישה שמנוגדת לחוק התאגיד. עצם העובדה שלא התייצבתי, מראה כמה אני מבין את הסיטואציה. אני לא עושה דילים'".
מהנקודה הזו היה ברור לעומר שהוא שומר סף של התאגיד. "כשהתחדש הדיון בוועדה, אמרתי: 'בהפסקה נאמר לי על ידי בכיר באחד ממשרדי הממשלה שאם אני לא יכול לסבול את החום שלא אכנס למטבח. אז את החום אני יכול לסבול, אבל לא בטוח שאני צריך לסבול את הטבחים'".
עומר נזכר בפגישת ועדה נוספת, "ישבנו עם בכיר ממשרד התקשורת והוא אמר: אתם צריכים להבין שבסביבה המאוד-קרובה של ראש הממשלה - והיה ברור למי הוא התכוון - חוששים שהכספים של הממשלה יגיעו לתחקירים נגד ראש הממשלה".
ברור לך. לא לי.
"אסביר. בדיוק באותה תקופה פורסם שטלי בן עובדיה הולכת לערוך תוכנית תחקירים בתאגיד, ופורסם שבממשלה לא אוהבים את זה".
כאן המקום להזכיר כי דובר ראש הממשלה בעבר, ניר חפץ, סיפר באחרונה בתוכנית 'אופירה ולוינסון' של קשת כי שרה נתניהו אמרה לראש הממשלה: 'אם יהיה תחקיר אחד של טלי בן עובדיה או סלוצקי על הילדים שלי או עליי - הדם הזה על ידיך'.
"היה ברור שקרעי מחפש בכוח עילה לפזר את המועצה. הוא טען שהמועצה לא עושה את עבודתה, שהתאגיד לא מאוזן, שהמדיה בערבית נגד המדינה. בכל פעם ענינו לו: כבוד השר, יש חוק ואתה מפר אותו עכשיו. אתה לא אמור להתערב בתכנים. אבל המכתבים הלכו והקצינו"
עכשיו אני מבין מי זו הסביבה הקרובה של ראש הממשלה. לפי דבריו של חפץ, הכניסה של שרה הגיעה אחרי זעם של יאיר נתניהו בנושא. מגיע אותו בכיר במשרד התקשורת ובעצם מזהיר אותך מהעלאת תוכנית התחקירים בתאגיד.
"איך שהוא מסיים את דבריו, אני אומר לו: 'רגע, עצור. יש לך טעות. הכספים הם לא של הממשלה, אלא של הציבור. אם תהיה סיבה לעשות תחקיר כלשהו על מישהו, בוודאי שיהיה כזה. ואם לא, אז לא'. בסוף זה קרה. 'זמן אמת' עלתה לאוויר".
אחרי שיחה כזו לא ניסו להזיז אותך מהתפקיד?
"זה לא רק אותי. הרי לא רצו לפתוח את התאגיד. המשפט שהשרה מירי רגב אמרה שיקף את פעולות הממשלה בנושא: 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו'".
לא רק המינוי של בן עובדיה הצליח לעצבן כמה אנשים למעלה, אלא גם זה של גאולה אבן סער, שנבחרה להגיש את מהדורת החדשות. אלה ימים שבהם גדעון סער נחשב סדין אדום בוהק למשפחת נתניהו, ובסביבת ראש הממשלה זעמו.
"אלדד התייעץ איתי, ואמרתי שגאולה בעיניי היא מינוי מעולה. אלדד דחף להוציא את ההודעה בעיתוי מסוים ואני חשבתי שזה שגוי, כי היה נראה שזה נעשה על מנת להתריס. לימים אלדד טען, כאן, בכתבה אצלך, שאני התנגדתי למינוי של גאולה, כלומר שאני נכנעתי ללחץ של לשכת ראש הממשלה. זה שקר מוחלט. היה לו ברור שיש לי עניין רק עם הטיימינג של ההודעה".
בסוף עומר וקובלנץ ניצחו בסיבוב הראשון על חייו של התאגיד, עם עזרה מידיד לא צפוי - השר דאז משה כחלון. "הם ניסו כל מה שהם יכולים כדי שהתאגיד לא יקום, אבל מי ששם את הברקס היה כחלון, וכל הכבוד לו. כחלון לא עשה את זה בגלל שחשב שייצא לו מזה משהו, אלא כי האמין שמדינה דמוקרטית חייבת שידור ציבורי".
היו ניסיונות להתערבות אחרי שהתאגיד הוקם?
"לאורך שמונה שנים עבדתי מול שמונה שרי תקשורת, שזה די מטורף. עם כולם היה דיאלוג מכבד וענייני. עם השר קרעי זה היה מההתחלה סיפור אחר. הוא הרי הצהיר שהמטרה שלו היא סגירת התאגיד, ופתאום הוא באמת מקבל את תפקיד שר התקשורת. היה ברור שזה מינוי שיש לו מטרה".
קרעי מנסה להוציא את תוכנית סגירת התאגיד לפועל כבר עם הקמת הממשלה החדשה. "הוא תיאם פגישה עם המנכ"ל הנוכחי גולן יוכפז, ואיתי. הוא היה סימפטי בשיחה, אבל היה ברור שאין עם מי לדבר".
מצאת שם גם טיעונים ענייניים? אולי יש לו הערות נכונות?
"ניסיתי. כל הטיעונים שלו היו לא הגיוניים בעליל. והשר לא הסתפק בפגישה והתחיל לשלוח לנו מכתבים די אלימים".
כלומר?
"היה ברור שהוא מחפש בכוח עילה לפזר את המועצה. הוא טען שהמועצה לא עושה את עבודתה, שהתאגיד לא מאוזן, שהמדיה בערבית נגד המדינה. נתן דוגמאות ספציפיות, שכמובן לא היו מדויקות בלשון המעטה. בכל פעם ענינו לו ברוח כזו: כבוד השר, יש חוק ואתה מפר אותו עכשיו. אתה לא אמור להתערב בתכנים. אבל המכתבים הלכו והקצינו. במכתב אחד הוא יצא נגד זה שחטיבת הערבית הפרה צנזורה בדיווח, מה שהיה נכון. זו הייתה תקלה חמורה וזה כמובן לא בסדר, אבל לא הייתה שם כוונה פוליטית ובוודאי שזה לא נעשה במזיד. השר מינף את זה לצרכיו, וצייץ בטוויטר: 'אל דאגה, בקרוב תמונה מועצה ציונית'. רצה לומר: אתם בתאגיד לא ציונים".
מעליב?
"מרגיז. אני לא צריך לקבל ציונים ממנו לגבי ציונות. כתבתי לו משהו בנוסח: אתה גזען, אתה לא תלמד אותי ולא את חבריי מה זו ציונות. הדיאלוג הפך לחליפת מכתבים לא פשוטים".
מה הדבר הכי בעייתי שמצא?
"הוא טוען כל הזמן: אתם מועלים בתפקיד שלכם. אנחנו עונים: אתה מעוניין לתפור תיק כדי שתוכל לפזר את המועצה. הבעיה שכרגע אין מועצה מתפקדת בשל איוש חסר. הוא היה צריך למנות יו"ר ועדת איתור, מינה שופטת שהתפטרה מהר מאוד (נחמה נצר – ר"ש), אחר כך מינה את השופט משה דרורי, שגם התפטר. עכשיו יש לו רעיון עוועים: לצרף אל חמשת חברי המועצה שכהונתם בתוקף, שבעה חברים ממועצת הרשות השנייה".
נו, מה רע, הם כבר מכירים את העולם.
"חברי מועצת הרשות השנייה הם אולי אנשים טובים ונהדרים בפני עצמם, אבל אי-אפשר לקרוא לזה אחרת לבד מהשתלטות פוליטית. בנוסף, אני לא חושב שפיקוח על שידור ציבורי ועל שידור מסחרי צריך להיות על ידי אותו גוף".
שמע, יבואו ויגידו לך, זו מלחמה, מה כל כך חשוב לאייש את המועצה עכשיו?
"התפקיד של המועצה הוא לקבוע מדיניות ולפקח על ההנהלה. אם אין מועצה, אין פיקוח של אנשי ציבור על כל מה שקשור לתאגיד".
אבל יש פרצה בחוק - קרעי עדיין יכול למנות יו"ר מטעמו לוועדת האיתור, שתבחר את חברי המועצה ואת היו"ר הבא.
"אני מניח שהמחוקק לא העלה בדעתו שיהיה ניסיון למנות שופט שישתף פעולה באופן פוליטי – וזו אכן בעיה. מצד שני, אתה רואה לבד שהמינויים שלו לא עוברים, כי הם נעשים באופן בעייתי מאוד. על פי החוק כל מינוי כזה חייב להתבצע בהיוועצות עם נשיא בית המשפט העליון או ממלא מקום. כרגע, לאור התנהלות השר והשופט שמונה ובינתיים התפטר, הייתה התערבות גם של היועצת המשפטית לממשלה, שפסלה חלק מהמהלכים שנעשו באופן לא ראוי".
די ברור, אם כך, למה לשר קרעי יש מוטיבציה מיוחדת לפיטוריה.
"השורה התחתונה ברורה: השר במשך תקופה ארוכה מאוד לא הצליח למנות יו"ר ועדת איתור, ולכן אי-אפשר למנות חברים למועצה. חשוב להדגיש שגם בימים אלה יש ניסיון להשתלט על מינוי חברי המועצה, כדי להשתלט על התאגיד. זה בדיוק מה שחוק התאגיד ניסה למנוע כדי שלא יחזור הסיפור של רשות השידור שקרסה, כי הכל הפך להיות פוליטי ולא ענייני".
בוא נתייחס לטיעונים של השר, למשל על הרייטינג הנמוך.
"מי שמדבר רק על רייטינג של ועדת המדרוג, לא מבין את המציאות שאנחנו חיים בה. זה לא 1990. הרייטינג היום משקף את הטלוויזיה הליניארית וקצת צפייה נדחית, אבל כל תכני התאגיד משודרים בדיגיטל. ב-2024 נרשמו בתוכני התאגיד מעל 2 מיליארד צפיות. זה נתון מטורף. האמת הפוכה מטענת השר: נתוני הצפייה של התאגיד מאוד גבוהים".
גם בחדשות?
"ברור שלתוכני הדוקו והדרמה יש מספרים הרבה יותר יפים בדיגיטל, אבל אין שידור ציבורי בלי חדשות".
אוקיי, אבל אולי שם הבעיה. השר צודק, החדשות של "כאן" אחרונות ברייטינג כמעט כל יום.
"חדשות של ערוץ ציבורי קיימות כדי להגן ולשמור על האינטרס הציבורי, הן משוחררות מרייטינג ויכולות לפעול נגד דברים שלא יסוקרו בערוצים המסחריים. כשיש לך בעל שליטה בחברת החדשות שהוא איש מסחרי, אתה לא תראה דברים שלא מתאימים לאינטרסים הכלכליים שלו. סביר שלא תראה בערוצים המסחריים תחקירים נוקבים על הבנקים. אין באירופה מדינה שאין בה שידור ציבורי, ואם לא יהיו חדשות בתאגיד, אז לפי ההגדרה של האירופאים זה לא שידור ציבורי ולא יתייחסו אליו ככזה".
כלומר, הניסיון של קרעי לסגור את החדשות הוא בעצם צעד לסגירת התאגיד. להגדיר את זה אחרת זה בלוף.
"בדיוק. יש פה ניסיון להשתלט על התכנים. אגב, גם בעניין הדרמות והדוקו הוא מציע מנגנון פוליטי שישלוט בתכנים. זה נורא".
אבל אם לשיטתו אין רייטינג לחדשות, מה אכפת לו? מעטים רואים.
"שאלה טובה עבור קרעי. בסוף, חדשות התאגיד בהחלט משולבות בסדר היום הציבורי. הרי החדשות של התאגיד זה לא רק כאן 11 אלא כאן רשת ב' והערבית והחדשות בשפות. כאן רשת ב' מאוד חזקה. גם החדשות של התאגיד, אגב, קובעות לא פעם סדר יום, עם סיפורים של מיכאל שמש, גילי כהן, אליאור לוי, רועי שרון, סולימן מסוואדה ורועי קייס, למשל. יש פה גם ניסיון להשתיק ולשלוט ובנוסף ניסיון להיטיב עם בעלי הון".
תסביר.
"ברגע שתיסגר כאן רשת ב' ורשתות נוספות, התדרים, שהם משאב ציבורי, יעברו לבעלי הרדיו האזורי. גם ההכנסות מפרסומות ברדיו, שהכסף שהן מניבות חוזר לציבור כי הוא מושקע בתוכן, יועברו לבעלי ההון. זה ממש להכניס את היד לכיס של הציבור ולפגוע בחופש הביטוי כדי לתרום לבעלי ההון".
למה לא ניסיתם לפנות אל הלב של השר? הייתם אומרים: כבודו, זו מלחמה, יש פה עיתונאים שלא יודעים מה זה בית. בוא נשב יחד כשהכל ייגמר.
"אתה מגלה תמימות פה. זה לא יעניין אותו. בסוף יש פה מדינה שמתנהלת אחרי טראומה גדולה וממשיכה להתנהל. ברור שאני חושב שלא הגיוני שבתקופה הזו הכנסת מתעסקת בחוקי תאגיד במקום בחטופים. זה מה שחשוב? איבדנו במלחמה שני עובדים. איילת ארנין ז"ל נרצחה בנובה, במיגונית, הייתה עורכת מצטיינת בחדשות. רק לפני שבועיים איבדנו את אלכסנדר אנוסוב ז"ל, שעבד במחלקת התמלול של התאגיד, ונפל בעזה".
אז על רגשות אי-אפשר לסמוך. מה לגבי טענה מרכזית אחרת של השר, חוסר גיוון בחדשות. רוצה לומר: הטיה ברורה נגד הממשלה.
"אני חושב שגיוון בודקים לפני הכל בהגינות וביושרה של החדשות בתאגיד. בכל סקר שנעשה התאגיד מדורג כערוץ החדשות המאוזן, ההגון והישר ביותר בישראל".
את התוכנית של אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד הדיחו מהתאגיד בטענה עניינית, בין השאר, שהיא לא יוצרת שיח ולא רייטינג. אבל שיכנעת אותי כבר שהרייטינג לא קובע. אני קצת מבולבל.
"אלדד אמר שהוא מוריד את התוכנית בתקופה שלא הייתה מועצה מכהנת. אני כתבתי לו שבעייתי לעשות שינוי כזה כשאין מועצה מפקחת, אבל זו סמכות ההנהלה. אראל הגיש תביעה, אלדד חזר בו, ואז אראל החליט שהוא עוזב. למה? לא יודע".
הבנתי שקרעי לא היה מרוצה מסיקור המהפכה המשפטית.
"באחד המכתבים הוא התלונן שקוראים לזה 'מהפכה' ולא רפורמה, אבל הוא בכלל לא אמור לשלוח אלינו מכתבים כאלה".
מה המטרה האמיתית של הצעות החוק בעניין התאגיד כרגע?
"לפגוע בחופש הביטוי, להשתיק דיון אמיתי, ולדעתי, גם לסייע לבעלי ההון".
התאגיד, תחת גולן יוכפז כמנהל, עשה מהלך משמעותי עם העברת אילה חסון מרשת. דעתך?
"את אילה אני מכיר המון שנים. יש רמיזה בתקשורת שלפיה אילה הגיעה לתאגיד כביכול במסגרת דיל עם השר קרעי. לא היה ולא נברא".
המהלכים של קרעי גם מוכיחים את זה. הוא לא עצר גם אחרי.
"יום אחרי שגולן יוכפז נבחר, עוד לפני הבחירות בנובמבר 2022, הוא אמר לי שהוא רוצה להביא את אילה כדי לגוון את החדשות. עניתי לו שאלה דברים שאני לא אמור בכלל לאשר. הרמיזות על דיל עושות עוול לשני הצדדים. ראשית לאילה, שהיא עיתונאית ותיקה ויש לה המון סיפורים טובים. אני בטוח שאם אילה עצמה הייתה בכלל חושבת שיש דיל כזה, היא הייתה זורקת את גולן מכל המדרגות. וזה גם עושה עוול לגולן, שעשה מהלך מקצועי נטו. אפשר לאהוב את זה או לא, אבל זה עוול לייחס מניעים שלא היו ולא נבראו".
יוכפז באמת ספג ביקורת על המהלך.
"אילה מעוררת המון אמוציות באנשים. ראיתי את הנאום שלה כשקיבלה את פרס ז'בוטינסקי, על ההשמצות נגדה. אני מאמין למה שהיא חווה. יש פה מוסר כפול. לתאגיד יש סיסמה: רק עובדות מדברות. צריך לבחון את הדברים לא מפוזיציה. הרמיזה הזו מכוערת מאוד".
"אם לא יהיה תאגיד, הציבור לא יקבל משחקי מונדיאל בחינם. גם אירוויזיון לא. מדינות אנטי־ישראליות מנסות כל הזמן להוציא אותנו מהאירוויזיון ומכל פורום בינלאומי, ואנחנו מתנדבים לעזור להן. קרעי לא מבין שהוא עוזר ל-BDS?"
גאולה אבן סער בסופו של דבר עזבה.
"לי, כיו"ר המועצה, לא היה שום סיי בדבר הזה. הבנתי שהיא התאכזבה ממני שלא התערבתי. ניסו לערב אותי, לא הסכמתי. אישית חשבתי שגאולה היא נכס לתאגיד. היא אשת מקצוע מצוינת ואי-אפשר לשפוט מישהי על סמך בן זוגה. גאולה לא הגיעה להבנות עם ההנהלה של התאגיד והחליטה שהיא עוזבת. אני חייב להודות שהצטערתי על זה".
קובלנץ אמר בראיון פה, שאתה נכנעת ללחצים פוליטיים בעניינה של אבן סער.
"הוא פשוט לא אומר אמת. אני בעד לעשות את הדברים ישר. יש כאלו שנהנים להדליק מדורות ואז להתחמם מהאש".
מה האינטרס שלו לשקר?
"הרי בסוף אלדד הודח".
דרך נוספת לנסח את זה: אלדד קובלנץ הודח על ידך.
"לא מדויק, כי אלדד הודח על ידי המועצה. לא הייתה לי מריבה אישית עם אלדד. הוא חיפש דרכים להשחיר אותי, סיפר סיפורים שלא היו ולא נבראו והעביר לעיתונאים מידע שגוי על המועצה וגם עליי. אלדד ניסה בכל תוקף להילחם בי, אבל הוא לא באמת יכול להשחיר אותי, כי אני אדם הגון וישר".
בהקמה הסתדרתם טוב. הייתם חזית אחת. איפה התחיל השבר?
"בין השאר בסיפור של 'הרשימות השחורות' של עובדים בתאגיד בסוף 2018 (רשימות שבהן קוטלגו העובדים של רשות השידור שאמורים היו להיקלט לתאגיד על פי כינויי גנאי לא ענייניים, כפי שפורסם ב'הארץ', ר"ש). הייתי בשוק שהיו רשימות כאלה. התגובה של אלדד הייתה: 'גיל, ידעת על הרשימות וגם עידכנתי את חברי המועצה'. הוא טען את זה בפני מי שבדק, גם בפני מבקר המדינה".
יש אמת בדבריו?
"לא היה ולא נברא, גם חברי המועצה וגם אני אמרנו שלא ידענו על רשימות כאלה. כששאלו אותי בראיון ברדיו מה הרגשתי כשקראתי את הכתבה על הרשימות השחורות עניתי את האמת: התביישתי. כשבוע לאחר הראיון, ראיתי את אלדד והוא אמר לי, 'זרקת אותי מתחת לגלגלים'. אמרתי לו, 'שאלו אותי מה הרגשתי ואמרתי את האמת. האמת היא גם אופציה'. הוא מאוד כעס על הראיון הזה ועל התשובה שלי".
במרץ 2019 נבחר אלדד קובלנץ לכהונה נוספת כמנכ"ל התאגיד. המינוי מאושר במועצה למרות שיש שני מתנגדים, בהם אחד משמעותי: היו"ר, גיל עומר. "ביקשתי מהחברים לתת לי להודיע לו שהוא נבחר. זו הייתה שעת לילה מאוחרת. התקשרתי אליו, אמרתי, 'אלדד, אני רוצה לבוא אליך הביתה. נבחרת, מזל טוב'. הוא ענה לי: 'אתה מוזמן. הגעתי אליו ב-11 בלילה. אמרתי לו, 'אני רוצה שתדע שני דברים. 1. הצבעתי נגדך'. הוא כבר ידע. 2. 'אני רוצה שתדע למה'. הקראתי לו את כל מה שאמרתי בישיבה. הוא הגיב מאוד יפה. הוא אמר לי שני דברים שאני זוכר היטב: 'גיל, אגיד לך מה הבעיה, אתה רוצה שאני אהיה אתה. אני לא יכול להיות אתה'. אמרתי לו: 'אני לא רוצה שתהיה אני. כל מה שאני מבקש זה שתהיה בן אדם''".
מעליב מאוד. למה?
"כי אלדד בעיניי עשה דברים שלא ייעשו כלפי בני אדם, ובהם גם עובדים בתאגיד. השיחה המשיכה ואמרתי לו, 'תשמע, מהרגע שנבחרת, אני אעשה כל מה שאני יכול כדי שתצליח'. והוא אמר לי משפט יפה: 'גיל, אני רוצה שתזכור - אני עשיתי ילדה עם גרושתי'. כלומר, כשיש מטרה משותפת, זה לא משנה. יצאתי מהפגישה ברוח טובה ובאמונה שממשיכים הלאה, אבל אלדד המשיך בשלו, פעל באופן לעומתי למועצה ונוצר מצב שבו המועצה ואני לא יכולנו לעבוד איתו יותר ביחד".
מה גרם לך להיות כל כך נחרץ נגדו? אתה אומר שזה לא ענייני אגו.
"כיושב ראש מועצה, אתה רוצה מנכ"ל שידווח דיווחי אמת, שישלוט בפרטים, שיתנהג לעובדים בכירים וזוטרים בצורה ישרה והגונה, שלא יעשה למועצה ולך מניפולציות. זה לצערי לא היה המצב עם אלדד".
ב-2021 מתפרסם דוח ועדת השופטת פרוקצ'יה, שהוקמה על ידי מועצת התאגיד בעקבות כתבה של העיתונאית תמר קפלנסקי ב"הארץ", שכללה עדויות על התנהלות מול עובדים בתאגיד ועל האווירה בו. "התמונה שהצטיירה מדוח פרוקצ'יה הייתה מאוד חמורה. באותה תקופה נפתח נהר של פניות אליי שכללו תלונות גם נגד אלדד, מהכי בכירים ועד הכי זוטרים, עם סיפורים קשים מאוד. בהתחלה חשבתי שזה לא יכול להיות, אבל כשבדקתי, נוכחתי מה האמת".
אבל עובדה שהדוח לא המליץ להדיחו. קובלנץ אמר שקיבל ויתקן. לקח אחריות.
"בדוח הומלץ על חצי שנה ניסיון, כדי לשפר. קיבלנו. אבל תוך כדי חצי השנה הזו הוא התנהל בצורה לא רציונלית, בעט בדלי עם החלב, התחיל לשלוח מכתבים בוטים נגדי ונגד המועצה".
קובלנץ השאיר תאגיד מצליח, עם סדרות כמו "שעת נעילה", "חזרות", "קופה ראשית,. הוא איש תוכן מעולה.
"התאגיד תחת אלדד היה הצלחה גדולה, זה נכון, והתאגיד תחת גולן יוכפז הוא הצלחה גדולה לא פחות, אם לא יותר, אבל ההתנהלות של הארגון חזרה לפסים נכונים".
מרוצה מהמינוי של גולן יוכפז?
"מאוד. יש היום מנכ"ל לתאגיד שהוא גם איש תוכן מהטובים בארץ, גם עורך מבריק, מנהל מעולה, ולא פחות חשוב - בן אדם!"
דיברת קודם על אצבעות בעין. לתת תוכנית לגיא רולניק זה לא אצבע בעין? עשיתם לקרעי עבודה קלה. הוא יבוא ויגיד: אלה הפנים של התאגיד, תוכניות של נואמים בקפלן שעולות מאות אלפי שקלים לציבור ומביאות רייטינג דל.
"מדובר באחד העיתונאים הטובים. למה זה רלוונטי שאדם מופיע בהפגנה כזו או אחרת? השר פנה אלינו בעניין ודרש למנות חשב מלווה שיבדוק את התקציבים. זה לא קרה. התוכנית של רולניק מתאימה מאוד למה שהתאגיד צריך לתת".
באחרונה הייתה קריאה חריגה מהמועצה לביקורת סרטים לעצור בסינמטקים את הקרנת '1948 - לזכור ולשכוח'. בסרט, שביימה נטע שושני, השקיע התאגיד כאן. "ראיתי את שני פרקי הסדרה. בעיניי זו יצירה מעולה, עמוקה ומעוררת מחשבה. מי שטוען על חד-צדדיות לא יודע על מה מדובר".
חזרנו להצרת חופש הביטוי.
"ברור שיש ניסיון להשתיק. פה צריך לעמוד הכי חזק נגד. צנזורה על יצירה ואמנות זה דבר פסול".
ערוץ 14 מנצח את כאן מדי יום. דעתך עליו?
"אני שמח שיש ערוץ 14 וחושב שפלורליזם זה דבר חשוב. המשקפיים צריכים לבחון את הדברים ברמת העובדות. האם מדייקים שם? האם העובדות נכונות? במשך שנים התקשורת הישראלית הייתה מונוליטית, וככל שמגוונים, בעיניי זה טוב".
עוד לא הזכרנו את האירוויזיון, שמתרחק. יש לחצים ממדינות באירופה לפסול את השתתפות ישראל.
"לא יהיה אירוויזיון עבור ישראל. מדינות אנטי-ישראליות מנסות כל הזמן להוציא אותנו מהאירוויזיון ומכל פורום בינלאומי, ואנחנו מתנדבים לעזור להן. קרעי לא מבין שהוא עוזר ל-BDS?"
מה שלום המונדיאל?
"הזכויות נקנות על ידי איגוד השידור האירופי ואנחנו מצטרפים. אם לא יהיה תאגיד, הציבור לא יקבל משחקי מונדיאל בחינם".
התחזית שלך לגבי התאגיד?
"אני אופטימי. בסוף האינטרס הציבורי יגבר, גם המאבק על חופש היצירה והביטוי. צריך לזכור שהתאגיד נותן במה לקהלים שלא יהיה להם ביטוי במקומות אחרים - שפות שונות, ילדים, מוזיקה קלאסית. כשמוחקים את השידור הציבורי מוחקים את התרבות הישראלית, כי מה הופך אותנו לעם אחד? בסוף זו התרבות. זה הבסיס שלנו".
השר קרעי הגיב לדברים: "גיל עומר מנסה לשכתב את המציאות ולהתחמק מאחריות לכישלונותיו. תחת הנהגתו התאגיד הפך מִמּוֹסד שאמור לשרת את הציבור הישראלי למנגנון שמקדם סדר יום פוליטי. תחת אחריותו, תקציבי עתק נוצלו לא רק בניגוד לחוק, אלא גם לתכנים אנטי-ציוניים, אפילו בזמן מלחמה. זהו שיא של הפרת אמונים כלפי הציבור. כשהמועצה החדשה תמונה, התאגיד יחזור לשרת את הציבור הישראלי כולו.
יצירה ישראלית חשובה, אבל היא לא יכולה לחפות על הרייטינג הדל בחדשות ובאקטואליה. שידור חדשות מוטה ומיותר הוא בסדר גמור מבחינתי – כל עוד זה לא על חשבוננו. נמשיך לפעול לפתיחת שוק השידורים לתחרות אמיתית, תוך השקעת כספי הציבור ביצירה ישראלית איכותית ובתכנים ייעודיים שייצגו את מגוון הדעות בחברה הישראלית, כנדרש בחוק".
תגובתו של שלמה פילבר: "אילו מייסדי התאגיד היו פחות מתנשאים ויותר הגונים סביר שהתאגיד היום היה ערוץ מרכזי שבאמת מייצג את כל חלקי העם, עם 15 אחוזי רייטינג לפחות, וערוץ 14 כנראה לא היה קם. במקום זאת, הם יצרו מצג למראית עין של רב-גוניות - אספו עיתונאי מחמד מכל המגזרים, נתנו להם תוכניות נישה, וכשהיה צריך לשים אותם באקטואליה אמיתית, בפריים טיים הצמידו להם 'עיתונאי אמיתי'. לא היה, אין היום ולא יהיה עורך או מנכ"ל של גוף שידור שאיננו בקשר עם פוליטיקאים ('מקורות') מכל צידי המפה, זה חלק מעבודתם.
במבחן הזמן וההשקעה, גיל עומר קיבל גוף שידור לא רלוונטי ואחרי שבע שנים וחמישה מיליארד ש"ח הוא עדיין כזה. עם אחוזי רייטינג דומים לרשות השידור ההיא. חצי העם המודר מהמסך ומגלי האתר מצא בינתיים אלטרנטיבות, והשאר ייכתב בהיסטוריה של התקשורת הישראלית. אני מאחל חנוכה שמח ובהצלחה לגיל".
אלדד קובלנץ מסר: "מערכת היחסים בין מועצה להנהלה תמיד תהיה טעונה. הקמנו את גוף השידור הטוב בישראל, השאר זוטות".
