ביקורות במה
מתוך "צילבות" בקאמרי
כשמיה לנדסמן ומרים זוהר התחילו לשיר ביידיש - ידענו שנרצה לראות עוד מזה
"צ'ילבות" של הקאמרי הוא שיר הלל לתיאטרון הישראלי, וככזה הוא עושה כבוד גם לאחת השחקניות הגדולות בתולדות המדינה - מרים זוהר. יחד עם מיה לנדסמן השתיים מובילות הצגה על שחקנית בת 90 ושחקנית עולה שהופכות לחברות כנגד כל הסיכויים. גם אם הפאנצ'ים לעיתים מאולצים ולא כל בחירות הבימוי ברורות, ההצגה הזאת תעלה חיוך על פני כל חובב במה בארץ
איה חיות | 18.12.24
פסטיגל חנוכה 2024
נועה קירל ואנה זק בסולחה ורמזי מגשים חלום: אחרי שנדחה, פסטיגל 2024 יצא לדרך
בהשתתפות כוכבים כמו קירל, זק, אושר כהן, יהודה לוי ונוספים, Sing פסטיגל היה אמור לעלות על הבמות כבר ב-2023. כעת, אחרי שנדחה, הוא מתחיל את סדרת ההופעות שלו ומספק לילדים בועה מוזיקלית בזכות להיטי פופ עכשוויים, קלאסיקות ישראליות, מבלי לשכוח את העולם שבחוץ ואת האחים גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה ובמשך שנים היו התאורנים של ההפקה
רועי אלמן | 17.12.24
מייקל רפפורט סטנד-אפ
מייקל רפפורט הפך להיות האיש שלנו בחזית ההסברה - האם הוא גם מצחיק?
השחקן והקומיקאי הופיע בתיאטרון ירושלים, ולמשך כשעה וחצי הרגשנו בכלל בלב ברוקלין - כשגם הקהל אמריקאי כולו. מופע הסטנד-אפ לא עסק כולו בישראל ובמלחמה, אלא נע בין נושאים קלאסיים כמו גידול ילדים, זקנה, ותרבות הביטול - כשאף חשף שהיה במסיבה של פי דידי ב-1999. היה מצחיק אין ספק, אבל רפובליקנים ייהנו יותר
יעל אילן | 14.10.24
מתוך "יום אחד", פסטיבל ישראל
תהיתם איך עושים תרבות במלחמה? הלכנו לישון בתיאטרון ירושלים והבנו בדיוק
"יום אחד", אירוע בן חמישה חלקים הנפרשים על פני יממה שלמה בפסטיבל ישראל, לא הציע אסקפיזם. לעתים הוא אף היה ההפך הגמור, אבל מה שהוא כן הציע זה איזון. חלקיו השונים מאוד - מזוויות יוצאות דופן של 7 באוקטובר, דרך שינה בליווי מוזיקלי על הבמה ועד הופעה של אביתר בנאי - מזכירים שצריך לכאוב ולהיאבק, אבל גם שאפשר להתנחם באמנות כדי להשאיר את הראש מעל המים
יעל אילן | 29.09.24
מתוך בלט בוריס אייפמן
"השחף" של בוריס אייפמן מציב מראה אמנותית מול הפנים הכואבות של החיים
הכוריאוגרף מטשטש את הגבולות בין הקלאסי למודרני ובין חלומות הדמויות למציאות הכואבת שמסביב ב"השחף – סיפור בלט". ההפקה המרשימה, אך המעברים בין הסגנונות לעיתים מגושמים, ונדמה שיש חלקים שאפשר לוותר עליהם. עם זאת, הבחירה להעמיד מחדש רפרנס לאגם הברבורים הותירה רושם עז
טל לוין | 26.09.24
מתוך אירוע 100 לאפרים קישון בצוותא תל אביב
100 שנה לאפרים קישון: כשההומור, הדמעות והזיכרונות נפגשו בערב נוסטלגי
האירוע בהנחיית רוני קובן כלל רגעים נוגעים ללב כמו הביצוע של אושיק לוי ל"בלדה לשוטר", לצד עדויות קומיות מגילה אלמגור ואבי נשר על הגאונות הייחודית של היוצר. אך אין ספק שהרגעים המשמעותיים ביותר היו כשהילדים חשפו את מורכבותו של אביהם: "זה אבא שכתב בעברית, דיבר בגרמנית, וחלם בהונגרית. זה אבא שתמיד צחק על הכול אבל בכה מבפנים"
יואב בירנברג | 23.09.24
מתוך "בית בובות" בהבימה
שני כהן מדהימה, אבל "בית בובות" בהבימה הופך ממחזה פורץ דרך למניפסט מאולץ
המחזה הנורבגי המוכר עוסק בדיכוי מגדרי ואלימות רגשית, שרלוונטיים גם 150 שנה אחרי שנכתב. אך למרות משחק מצוין ועיצוב בימתי מוקפד, ההפקה שוקעת במלודרמטיות יתר שמרחיקה את הקהל והאפקטיביות של המחזה נפגמת בשל היעדר עיבוד עדכני
איה חיות | 09.09.24
מתוך ״ספר הג׳ונגל - המחזמר״
"ספר הג'ונגל": הנוסטלגיה משחקת את התפקיד הכי גדול. האם זה מספיק?
גם כמעט 30 שנה אחרי שעלה לראשונה, הקסם של המחזמר עדיין עובד, בעיקר בזכות שירים מצוינים (ולמרות גניזה תמוהה של אחד הנאמברים האהובים) ושילוב של שחקני תיאטרון מובילים לצד כוכבים צעירים. אפילו שלאורך השעתיים יש גם חלקים חלשים, ההורים שגדלו על ההצגה יהנו לראות את הילדים שלהם מתרגשים ממנה כמעט כמותם
עומר טסל | 19.08.24
ניב ניסים ואדיר שטיבלמן ב"חיות בסרט"
"טעות בליהוק" הוא מפעל קטן ולא מלוטש, אבל בגולמיות שבו יש משהו מקסים
הפרויקט שהתחיל כבמה המאפשרת לשחקני תיאטרון לגלם דמויות שהם לא היו יכולים להיות מלוהקים אליהן, הפיק ערב שהוקדש לשירים מסרטים, בשיתוף הפילהרמונית ותיאטרון המשולש. כשג'וי ריגר שרה "פלאשדאנס", מיכאל בן דוד היה דורותי, ועל הבמה עלו בטעות שני "פטריק סוויזי" - המופע "חיות בסרט", סיפק רגעים של קסם אפילו שהוא לקה בבימוי לא אחיד וטקסטים שדורשים חידוד
איה חיות | 28.07.24
מתוך "טרטיף" בקאמרי
כשמולייר פוגש היפ-הופ: בקאמרי הצליחו שוב להסיר את העובש ממחזה בן 400 שנה
"טרטיף", בכיכובם של דרור קרן, אולה שור סלקטר ואלעד אטרקצ'י, מצליח להפוך מחזה קלאסי עם ביקורת על הכנסייה לכזה שרלוונטי לישראל של 2024. זאת לא משימה פשוטה, אבל בזכות תפאורה יפהפייה, מוזיקה של עומר ג'ו נוה ומיכאל מושונוב ותרגום מרשים במיוחד - הם הוכיחו שתיאטרון לא חייב להיות ארכאי
איה חיות | 23.06.24
רועי ניק, מתוך "גפרור צ'לו"
צילו של טבח 7 באוקטובר טען את פסטיבל תיאטרונטו בכוח, כנות וכאב בלתי נגמר
יצירות רבות שהשתתפו במהדורה ה-33 של הפסטיבל נגעו במתקפת 7 באוקטובר ובהשלכות הפוסט-טראומתיות שלו. אולם היו גם הצגות שעסקו בקריינית המיתולוגית שמירה אימבר, בגיא מרוז שמגלם את עצמו ועוסק בדיכאון ובפרנויה שתקפו אותו - ויותר מכול, נותר אותו הקסם של שחקן שעומד לבדו על במה ומרתק את הקהל, שהגיע גם כשהמורל הלאומי שפוף
יואב בירנברג | 25.04.24
מתוך המחזה Opening Night
היא לא ברברה סטרייסנד הבאה, אבל שירה האס היא קרש ההצלה של המחזמר הלונדוני
בהפקה החדשה בווסט אנד של "ליל הבכורה", השחקנית הישראלית מגלמת צעירה בשם ננסי שנדרסת ורודפת כרוח את הדמות הראשית. רגעיה של האס על הבמה מקפיצים את ההפקה, והיא זוכה להציג טייפקאסט חדש כשהיא גם שרה ורוקדת לצלילי המוזיקה שכתב רופוס וויינרייט - רק חבל שבסופו של דבר מדובר במחזמר אקספרמינטלי מדי שמספק יותר רגעי קרינג' מאשר חומר למחשבה
עינב שיף | 03.04.24
מתוך המופע "קלאסה", של ציפורלה
במופע החדש ציפורלה סוף סוף הבינו: כדי להביע ביקורת אמיתית צריך להסתכן
האנסמבל המצליח העלה את "קלאסה", מופע גדוש מערכונים שנכתבו בעקבות המלחמה ושלא מפחדים לשחוט פרות קדושות ולא קדושות - מ"ביחד ננצח" ועד "זה לא הזמן לפוליטיקה עכשיו". כשהם ממשיכים לנוע בין סאטירה לנונסנס, עם הומור מצחיק ואינסוף אנרגיה, אחרי 20 שנה ציפורלה חוזרים למקורות הפרינג', בלי שום חשש לכוון לקהל שנמצא רק בצד אחד של המפה הפוליטית
איה חיות | 28.03.24
מתוך "סטמפניו" בבית ליסין
"סטמפניו": קשה להתעלם מהחוכמה הנשית ששזורה בהצגה שכתבה עדנה מזי"א
העיבוד של היוצרת המנוחה לסיפור של שלום עליכם הוא מעשייה שובת לב על החיים ועל אהבה - כנר מחונן שאהבתו הגדולה היא מוזיקה, עד שהוא נתקל ברוחל'ה ומתבלבל. בזכות שחקנים מצוינים, עין בימויית חדשנית, תנועה בלתי פוסקת על הבמה והנשים שמאחורי היצירה - התוצאה היא הפקה על סיפור מזמן רחוק שחושף אמת על ההווה שלנו
אורין ויינברג | 10.03.24
"הבשורה על פי מונטי פייתון" בביצוע תזמורת המהפכה
המופע הזה הוא חגיגה של מונטי פייתון. וזו גם הבעיה שלו
תזמורת המהפכה חברה לשחקן וליוצר איתי זבולון בערב אודיו-ויזואלי חדש ופרוע בהשראת ההרכב הקומי האגדי - ועם שימוש בהמון חומרים מקוריים של ג'ון קליז, אריק איידל ושות'. אבל לעיתים קרובות אהבתם העזה של היוצרים לפייתונים נראית כמו סגידה, והמעריצים הכבדים של החבורה המיתולוגית עלולים להתרעם על הקונספט שנע בין השראה, מחווה וחיקוי
יוני בינרט | 13.02.24
מתוך "ריצ'רד השלישי", תיאטרון גשר
כשהיא נכנסת לנעליו של "ריצ'רד השלישי" יבגניה דודינה היא לא פחות ממהפנטת
ההפקה של המחזה השייקספירי בתיאטרון גשר ובבימויו של איתי טיראן, עוקבת אחר עלייתו לשלטון של מלך אנגלי רשע, שהחברה נשבית במניפולציות שלו. בזכות השחקנית המוערכת שמייצרת דמות שמעוררת סלידה והערצה גם יחד, ולמרות שהוא לא קל לצפייה כשהוא כולל רציחות ואכזריות, "ריצ'רד השלישי" הוא ניצחון של תיאטרון עכשווי שמצליח להביא את הקלאסיקה להיום באופן לא מאולץ
אורין ויינברג | 28.01.24
מתוך "הגברת הראשונה"
כשמחוץ לאולם קוראים להדחת ראש ממשלה, "הגברת הראשונה" הפכה להצגה דוקומנטרית
ההצגה, שעוסקת בסיפורה של גולדה מאיר על רקע מלחמת יום כיפור, עולה בטיימינג רלוונטי להכאיב. לאורה ריבלין מפליאה בגילום מאיר, והמשחק ברובו מרשים - אך ההצגה ניחנת בעומס, והבחירה הצורמת לסיים אותה בזהותה של גולדה כאמא עושה עוול לראשת הממשלה היחידה בתולדות ישראל
אורין ויינברג | 04.01.24
מתוך "מלאכים באמריקה - חלק ב'" בקאמרי
במשך 3.5 שעות צפינו בחלק השני של "מלאכים באמריקה", וזה היה עוצר נשימה
חלקו השני של המחזה העוסק במגפת האיידס בניו-יורק בשנות ה-80, ושלא עלה לפני כן בישראל, מציב רף חדש להצגות בארץ, כשחוויית הצופה מתחילה עוד לפני שעלה המסך. השחקנים מתמזגים עם הדמויות, התפאורה לא מפסיקה להפתיע והמעבר לאולם הקטן מייצר אצל הקהל תחושת מעורבות לצד גירוי חושי בלתי פוסק. בסיומו כבר הבנו: זהו קסם התיאטרון ברוב תפארתו
איה חיות | 03.01.24
מתוך ההצגה "יפים טובים פי אלף" בקאמרי
המופע הזה הוא לא אסקפיזם או בידור, אלא תפילה משותפת לימים יפים יותר
"ימים טובים פי אלף", שעלה בקאמרי ונתפר במיוחד לצו השעה, עשוי טלאים-טלאים של שירים מוכרים ואהובים, לצד מערכונים שמעלים חיוך וטקסטים של כותבים מוכרים. כשהוא מערבב באופן מכמיר לב בין צחוק לדמע, המופע מאפשר התמודדות אחרת עם הצער - וזה בדיוק מה שכל כך יפה בו
אורין ויינברג | 04.12.23
מתפרק לי בתוכו
"תיאטרון מסוגנן ומבריק על טהרת המין הנשי": ההצגה שסחפה את פסטיבל עכו
"מתפרק לי בתוכו", שבמרכזה בחורה שמבינה לראשונה כי עברה אונס בעקבות פלאשבקים שהחלו לפקוד אותה, זכתה בפרס הגדול של הפסטיבל. עוד הצגות שבלטו הן "דרכון מנגאלי" שעוקבת אחר גבר פלסטיני שמקבל אזרחות למדינה בדיונית, שעליה זכה יוצרה וכוכבה עלא דקה בפרס המחזה, ו"עמירם", שמגוללת את רצח משפחת דוואבשה ושבמאיתה יעל גולדברג זכתה בפרס הבימוי
יואב בירנברג | 05.10.23
מתוך מופע המחול של אלווין איילי
גם שלושה עשורים אחרי מותו, הלהקה של אלווין איילי עדיין רלוונטית ומרגשת
להקת המחול האמריקאית הגיעה לתל אביב להופעה שכללה שלוש עבודות של כוריאוגרפים אחרים, ורק אחת של איילי עצמו. כשחלק מהיצירות החדשות מצליחות לשמור על הגרוב האופייני ללהקה ועדיין להיות מקוריות, המופע הוא שילוב מרתק בין העבר להווה, גם אם הפן הטכני לוקה בחסר
טל לוין | 20.09.23
מתוך "כולם היו בניי"
גם בישראל 2023 זה עדיין תענוג לצפות באחת היצירות הכי אמריקניות שיש
תיאטרון באר שבע העלה גרסה מחודשת ל"כולם היו בניי", המחזה הקלאסי של ארתור מילר שעוסק באחריות ומוסר ברקע החלום האמריקני. כשמתמודדים עם טקסט כזה צריך לזכור שאין איך לברוח מעלילה צפויה וארכאית, אבל עם קאסט שופע כישרונות כמו צחי גראד וירדן בר כוכבא, לצד בחירות בימאיות מרעננות מדובר במחזה מבריק ללא שום קשר לזמן ולמקום
אורין ויינברג | 18.09.23
מתוך "אביבה אהובתי"
"אביבה אהובתי": ברגע שהכינו שקשוקה על הבמה ידענו שנכנסנו למשהו מקורי
המחזה שעלה בהבימה ביחד עם תיאטרון באר שבע הוא עיבוד לסרט המצליח של שמי זרחין מ-2006, שבמרכזו עומדת אביבה, אישה שחיה כדי לטפל באחרים, אך חולמת להיות סופרת. בעזרת וידאו ארט מקסים שמשלב את סיפוריה בהצגה, משחק מצוין של הקאסט ושימוש בחוש הריח, על מנת ליצור תחושה חזקה של בית - מתקבלת יצירה מקורית ומעניינת, ובעיקר מאוד ישראלית
אורין ויינברג | 11.09.23
מתוך המחזמר We Will Rock You
כשהשירים הם פסקול חייך, למי אכפת שהעלילה ב-We Will Rock You סתמית
המחזמר הלונדוני הוותיק שמבוסס על שירי קווין נחת במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, ומשך אליו קהל מגוון - ממעריצים ועד צעירים שמכירים את הלהקה בעיקר בזכות רמי מאלק. למרות העלילה הלא מבריקה והפשטנית המחברת בין הלהיטים, המיוזיקל עושה כבוד לשירים האהובים והאולם כולו שר אותם במקהלה
אמיר שוורץ | 31.08.23
מתוך "מטילדה"
עם תגובה כזאת מהקהל - שווה ללהק את כוכבת "מטילדה" גם לראשות הממשלה
המחזמר המצליח הגיע מלונדון היישר לתל אביב במופע מרשים ולא מתפשר. באמצעות הומור, אפקטים שמבוצעים היטב ותפאורה יפה במיוחד - "מטילדה" עוקב אחרי ילדה גאונה שמתמודדת בחן, בחוכמה ובנחישות עם הקשיים שהעולם מציב מולה. גם כשהוא לעיתים גרוטסקי מדי והילדים באולם מתקשים עם האנגלית - מדובר במופע שפשוט מהלך קסם
איה חיות | 08.08.23
מתוך המחזה "המלך עומד למות" בתיאטרון הקאמרי
"המלך עומד למות" הוא המחזה הנכון של הרגע - אבל זה לא בהכרח מספיק
צל כבד מוטל על בריאותו של המלך ומעיב על כהונתו בת ה-200 שנה, כשכולם בממלכה רוצים שיסיים את תפקידו - כך המחזה של אז'ן יונסקו קיבל בהפקה של הקאמרי פרשנות מודרנית, בשילוב קריצה עכשווית למה שבוער בארצנו. אבל למרות בחירות בימאיות חכמות, משחק הרמוני של קרן מור, רמי ברוך ונוספים, המחזה מפספס את העומק שבסיפור היחסים בין אדם למותו ולא ממריא דיו
אורין ויינברג | 27.07.23
מתוך "שיקגו"
משהו חסר בהפקה הזאת של "שיקגו" - אבל זה ממש לא כישרון
ההפקה הקטנה והפרינג'ית שעלתה במרכז ענב יודעת שיש לה הרבה מה להוכיח והרעב לעשות זאת מורגש. מהתפאורה והתלבושות ועד איכויות השירה והריקוד - ההפקה למחזמר המצליח נוטפת כישרון. ולמרות שיש לשחקנים שם עוד מה ללמוד, הפקה שחוגגת מיניות נשית ולא מפחדת לשים פאם-פאטאל במרכז - היא בהחלט סיבה למסיבה, בייחוד בזמנים אלה
איה חיות | 25.07.23
מתוך "אנאפאזה"
גרוסמן, דגל הגאווה והרשות הפלסטינית: "אנאפאזה" חזרה, מסעירה מתמיד
מאז שאוהד נהרין ולהקת בת שבע העלו אותו לראשונה עברו שלושה עשורים, וכעת, "אנאפאזה 2023" הוא מופע מדויק ובשל בהרבה מגרסת המקור. החל מ"אחד מי יודע" האיקוני שפותח את המופע, ועד לקשב הקרוב והאינטימי לתנועותיו של כל רקדן. הכרטיסים לא זולים, אבל מדובר ב-90 דקות של התעלות רוח, של אמנות מעוררת מחשבה ושל מחול שכל אחד יכול ליהנות ממנו
טל לוין | 18.06.23
מתוך "אנה קרנינה", בתיאטרון גשר
העיבוד הבימתי ל"אנה קרנינה" יגרום לכם לנוע באי נוחות. וזה לאו דווקא דבר רע
ההצגה בכיכובה של אפרת בן-צור בתיאטרון גשר מעלה שאלות חשובות לגבי האופן שבו עוסקים בקלאסיקה כזו גדולה ומעבירים אותה מהדף אל הבמה. עם תפאורה מינימליסטית, משחק מצוין והרבה רגעים של דיבור ללא מילים - התוצר הוא אדפטציה עדינה ואלגנטית מחד אבל מנוכרת וקרה מאידך
אורין ויינברג | 13.06.23
מתוך "סרנדה לברבור" בביצוע הבלט הישראלי
"סרנדה לברבור": כוריאוגרפיה שסוחפת את הצופים לתוך סיפור אהבה סוער ומרגש
המופע החדש של הבלט הישראלי, שכולל שני חלקים, מעביר את הקהל רכבת הרים רגשית, ומציג לאורך כל אורכו טכניקה מרהיבה ואופי ייחודי. אך מי שגונב את ההצגה הוא ללא ספק הקטע שחותם את המופע - "ברבור שחור", שלא רק מספק רגעים נפלאים ומעוררי מחשבה, אלא גם תורם פרשנות רעננה ל"אגם הברבורים" ומציג את הלהקה במיטבה מזה שנים
טל לוין | 09.05.23
מתוך "חפץ" בהבימה
בדרכו הגאונית והמוקצנת: "חפץ" הוא תמונת ראי לחברה במלוא כיעורה
העיבוד החדש של הבימה למחזה מאת חנוך לוין מציג את כוחו של המחזאי הנודע, שמצליח לנסח אמירות חדות ומדויקות על הצדדים הלא מחמיאים בחברה האנושית. הודות לליהוקים מעולים, עבודת בימוי מלאה בכישרון ומוזיקה חכמה, הטקסט מצליח לבלוט גם עשרות שנים אחרי שנכתב
אורין ויינברג | 19.04.23
מתוך "חבר שלי, פו הדוב", פסטיבל חיפה להצגות ילדים
מפו הדב ועד הנער ששרד את השואה בזכות זאב: פסטיבל חיפה להצגות ילדים
כשהוא מותאם לתווך רחב של גילים וגם להורים המלווים, פסטיבל חיפה לתיאטרון ילדים נפתח זו השנה ה-33 עם הצגות רבות ששווה לשים לב אליהן - בהן העיבוד מלא החן לקלאסיקה של א"א מילן, ההצגה "הזאב הטוב" שמבוססת על סיפורו של ניצול השואה ששרד כילד ביערות, ול"ילד עם הנקודות" שעוסקת בצעיר המתמודד עם בריונות בשל המראה שלו
שי בר יעקב | 10.04.23
מתוך המופע "המהפכה מנגנת אתגר קרת"
קרקסי, גרוטסקי ונפלא: "המהפכה מנגנת אתגר קרת" הוא אושר קטן בימים קשים
עם חבורת צעירים מוכשרים מהקאמרי, עיבד האנסמבל המוזיקלי חמישה מסיפוריו של אתגר קרת לכדי יצירה שצובעת את המציאות בצבעים עזים, מוזרים ונהדרים. לעיתים היא נראית כלקוחה ממעשייה אגדתית - ולפעמים מבלהה אפלולית
אורין ויינברג | 25.03.23
מתוך המחזמר "צומת וולקן" של תיאטרון באר שבע
ההצגה "צומת וולקן" היא בעיקר אסקפיזם - אבל גם זה לא מובן מאליו כעת
העיבוד של תיאטרון באר שבע לסרטו של ערן ריקליס משנות ה-90, מביא לבמה את סיפורה של להקת רוק בתחילת דרכה, ערב פרוץ מלחמת יום כיפור. כשהיא שומרת על רוח הסרט, ההפקה החדשה לא פורצת גבולות אבל היא קלילה, השירים בה מהנים והיא מעניקה שעה וחצי של בריחה מהמציאות שגם אם לא תשאיר חותם גדול - היא בהחלט תגרום לכם לחייך
אורין ויינברג | 21.03.23
"מלאכים באמריקה"
מרהיב ופיוטי: "מלאכים באמריקה" בקאמרי תגרום לכם להתמסר אליה
המחזה האפי של טוני קושנר, שעוסק במגפת האיידס בארצות הברית של שנות ה-80, נע בין העולם הממשי לפנטסטי - והגרסה הישראלית שעלתה בקאמרי נהנית מבימוי יצירתי, משחק מופתי, עיצוב עשיר ומוזיקה שמספקת תחושת עילוי. אמנם מדובר בשלוש שעות, אבל הן חולפות ביעף, ובסופן גם אתם תקוו שיעלו פה את החלק השני
אורין ויינברג | 04.03.23
"גרסת הבמאי", להקת המחול הקיבוצית
מ"פנטזיה" ועד מחזות זמר: להקת המחול הקיבוצית מביאה את הקולנוע לבמה
המופע, שסימן את חגיגות ה-50 של הלהקה המצליחה, היה כולו רפרור לעולם הקולנוע, כשהיוצר רמי באר כינס על הבמה ז'אנרים כמו הסרט האילם ואפילו סרטי אנימציה לכדי יצירה אחת יפה ומעניינת, אך לעיתים דחוסה ומתישה - קצת כמו בסרט אקשן
טל לוין | 01.03.23
מתוך "קזבלן"
ל"קזבלן" בתיאטרון הבימה יש מזל שהקהל מגיע בעיקר בשביל הנוסטלגיה
ההפקה החדשה של הקלאסיקה הישראלית לא עושה עימה צדק. הזמר איתי לוי שמככב בה אינו שחקן חזק מספיק בשביל לגלם קזבלן משכנע, הביצועים לשירים האהובים מאכזבים ברובם, דלים ברקדנים, וגרוע מכך - כוללים טעויות הגהה מבישות. המחזה מצליח להיות מהנה אך ורק בזכות הפזמונים המוכרים ואף זוכה לטוויסט רלוונטי בזכות המחאה שמתחוללת מחוץ לכותלי התיאטרון
אורין ויינברג | 19.02.23
מתוך ההצגה "השנה היפה בחיי"
"השנה היפה בחיי" מוכיח שהחיים הם לא מחזמר, אבל בהחלט חומר לאחד מעולה
רוני דלומי ולי בירן מגלמים הורים טריים ששוקעים בשגרת החיים במחזמר החדש של הבימה שכתב אוהד חיטמן ועולה בשיתוף תיאטרון חיפה. ביצועי המשחק והשירה שלהם מצוינים באחד ממחזות הזמר המושקעים, מוצלחים וראויים שנראו כאן. לצדם זורח גם בן יוסיפוביץ' בתפקיד משנה שגונב את ההצגה לפרקים, אבל כדי שההצגה הזו תהיה מושלמת היה כדאי לסיים בסוף מורכב ומעורר מחשבה
אורין ויינברג | 18.02.23
"יש עוד מישהו בחדר" אילוסטרציה
"יש עוד מישהו בחדר" מכניס את הקהל לתעלומת רצח בחושך מוחלט - וזה מדהים
במופע האודיו שמבוסס על הספר של אגתה כריסטי, "ולא נותר אף אחד", החושך השורר במרכז "נא לגעת" משרת את עלילת המותחן בצורה נפלאה. באמצעות הקלטה בטכנולוגיה ייחודית, השחקנים - בהם שרה פון שוורצה וגיא לואל - נדמים קרובים, עד שאפשר לדמיין אותם; אולם דווקא הקולות הפחות מוכרים מציתים את הדמיון בצורה יוצאת דופן ומספקים חוויה תרבותית יוצאת דופן
אורין ויינברג | 05.02.23
מתוך "המלט" בבית ליסין
בית ליסין ניסו להפוך את "המלט" למגניב ועכשווי ובמקום זה יצא להם עמוס ומעיק
שורה של בחירות בימוי מתאמצות ונטולות הצדקה מותירות את הצופה מתוסכל בהפקה החדשה של בית ליסין. למרות שלאסף יונש שבתפקיד הראשי יש איכויות של כוכב ואפילו שבימים כאלו ערעור על השמרנות יכול להיות דבר מבורך, התוצאה היא ש"המלט", על כל שלוש שעותיו, לא מצליח להתלכד לאמירה משמעותית עם טוויסט מרענן למחזה הקלאסי
אורין ויינברג | 01.02.23