שטח איראני בלב ת"א
(צילום: רלוונט)
קשה לדמיין, אבל בשנות ה-70 היחסים בין איראן לישראל היו ידידותיים. אפילו נערכה פגישה בין ראש הממשלה גולדה מאיר לבין השאה מוחמד רזא פהלווי, אי שם במאי 1972. "מה דעתך על הרומן שלי עם השאה, לי נדמה שזה יותר מדי טוב", כתבה גולדה למשה דיין אחרי הרגע ההיסטורי.
איראן רכשה באותה התקופה שטח בתל אביב. הכוונה הייתה שבעתיד תיבנה על האדמה הזאת השגרירות האיראנית. אלא שאחרי המהפכה האסלאמית של 1979, בניית השגרירות האיראנית בישראל, מן הסתם, ירדה מהפרק. השטח עצמו נותר בבעלות איראנית ולפי אמנת וינה מ-1961 ישראל מחויבת "להגן ולכבד" את השטח, גם בהיעדר יחסים דיפלומטיים בין המדינות.
מטעם עיריית תל אביב נמסר שבשנת 86' פנה בנושא ראש העיר דאז שלמה להט (צ'יץ') ז"ל למנהל מקרקעי ישראל. באפריל 87' ניתן אישור רשמי לעיריית תל אביב-יפו להיות אחראית על הקרקע, לתפוס חזקה זמנית בה ולהכשירה כגינה.
עמנואל אלבז-פלפס ודניאל זילברשטיין הלכו לתפוס מחסה מהמתקפה האיראנית בגינה שבפינת הרחובות רמז לדוד ילין בתל אביב.
