(קרדיט: רלוונט)
זה יום קיץ חם, בתל אביב המהבילה. אנחנו נפגשות בכיכר דיזנגוף, סמל תל אביבי מובהק שהפך מאז תחילת המלחמה לאתר זיכרון, ובלמי בלוצ'י מתבוננת בתמונות הנופלים שמונחות על שפת המזרקה.
בשבעה באוקטובר היא הייתה בארצות הברית, אבל הטלפון שלה רעד מהתראות צבע אדום. עוד בביקוריה הקודמים כאן, היא הורידה את האפליקציה, והשאירה אותה פעילה כדי "להישאר בקשר".
לפי כמות ההתראות שלא פסקו, היא הבינה שקורה משהו חריג, ומיהרה לבדוק מה שלום החברים בישראל. מאז, היא גילתה שלא לכל הסובבים אותה אכפת ממה שקורה כאן, ובמקרה הגרוע התמודדה עם האשמות נגד ישראל.
בעמוד האינסטגרם שלה, היא מגדירה את עצמה: דרום אפריקאית, אמריקאית, טראנסית ויהודייה, והיא לא מתביישת לרתום את כל ההגדרות האלה לטובת הסברה ישראלית ברשת. בימים אלה היא נמצאת כאן בחופשה, ומצהירה שדווקא פה היא מרגישה בבית ובטוחה יותר מאשר במנהטן.
