1 בספטמבר נמצא ממש מעבר לפינה, ועד לפני חצי שנה התאריך הזה עוד הוצב כדד ליין להחזרת התושבים המפונים לביתם. בפועל, נראה שהחזרה הזאת הולכת ומתרחקת ובמערכת החינוך נערכים לפתיחת שנת לימודים שונה מהרגיל.
קצת יותר מ-2.5 מיליון תלמידות ותלמידים יתחילו את שנת הלימודים הקרובה, וקרוב ל-20 אלף מתוכם לא יעשו זאת במוסדות החינוך הקבועים שלהם - כי הם מפונים מביתם. המספר הזה מתייחס הן למפוני הדרום והן למפוני הצפון, שנקלטו בעשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ.
לצד מוסדות חינוך חלופיים בערים הקולטות, הוקמו גם בתי ספר עורפיים - 26 בדרום ועוד 44 בצפון בעלות של מאות מיליוני שקלים. הורים לילדים באיזור הצפון חוששים שעל אף הקמת בתי הספר העורפיים, הדרכים אליהם נותרו מסוכנות וחשופות לירי חיזבאללה.
בישובים נוספים בצפון, ישנם עוד 1,600 מוסדות חינוך שנותרו פועלים, אבל חסר בהם מיגון ראוי, ובהם לומדים עוד כ-50 אלף ילדות וילדים - שעלולים להיות בסיכון, במקרה של ירי.
בעוד 1 בספטמבר הוא תאריך שהורים רבים מחכים לו, השנה הוא מהווה סיבה לדאגה עבור רבים מהם.