גולדפינגר צדק?
(צילום: רלוונט)
הסרט שהוקרן ב-1964 ונחשב לקלאסיקה, הוא סממן לתקופה שבה הוצאת זהב ממדינה הייתה נחשבת לפשע. מי שרואה אותו כיום, לא בטוח יבין במה מדובר.
בונד נפגש בסרט עם נציג הבנק המרכזי בבריטניה, שמבקש ממנו להתחקות אחר אוריק גולדפינגר, שחשוד בהברחת זהב מהמדינה, אך לא בגניבתו, כי הוא שייך לו מלכתחילה.
כדי להבין במה מדובר, נחזור ל-1944, אז חתמו נציגי 44 מדינות על הסכם ברטון-וודס. לפיו הוחלט שהדולר האמריקני יהיה צמוד לזהב ביחס של 35 דולר לאונקיה, וכל שאר המטבעות יוצמדו לדולר, באמצעות שער חליפין קבוע.
כדי למנוע מספקולנטים להמיר את המטבע שלהם לדולר, המדינות הגבילו את האפשרות לרכוש דולרים, כלומר: זהב. ואם הוצאתם זהב מחוץ למדינה, זה כאילו קניתם דולרים ללא אישור ואתם עבריינים.
אז גולדפינגר הוא בעצם קפיטליסט שהאמין בשוק חופשי וחי בתקופה שלא התאימה לתפיסה שלו, אך ההיסטוריה הוכיחה שהוא צדק. הסכם ברטון-וודס קרס פחות מעשור אחרי הסרט ובדיעבד, חבל שהממשלות למדו ממנו באיחור.
