ייתכן שאתם לא מאלו שמתענגים על עונת הצעיפים, כובעי הגרב והכפפות, ובזמן שאתם צמודים לרדיאטור התחממות גלובלית מתחילה להישמע לכם כמו דיל לא רע בכלל (ספוילר: מדובר בדיל נוראי). עם זאת, מסתבר שיותר מדי חום עלול לגרום דווקא לתופעה ההפוכה: קור קיצוני. במחקר אמריקני חדש נמצאה התשובה המפתיעה לשאלה גדולה שרבים ניסו לענות עליה לאורך השנים: מה גרם ל-"עידן הקרח הקטן", שהקפיא את אירופה ומקומות אחרים בעולם במשך מאות שנים בעת החדשה? מסתבר שהתשובה טמונה בתקופה החמה יחסית שקדמה לו – מה שמעלה את החשש שתופעות דומות יתרחשו גם היום.
עידן הקרח הקטן היה תקופה שנמשכה מהמאה ה-15 ועד למאה ה-19, שבמהלכה אזורים שונים בעולם חוו בזה אחר זה התקררות משמעותית. הראשונות לחוות את ההתקררות היו ארצות אירופה, שנאלצו להתמודד עם הרס יבול, רעב ומגיפות – שהובילו למוות של מיליונים ולסבל אדיר. "בתקופה ההיא, אירופה קפאה כמעט כולה למשך מספר חודשים בשנה, ולפי העדויות שנשארו הקרח החזיק גם בקיץ", מספר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "בדרך כלל, החורף הבא לא 'זוכר' את החורף הקודם, אבל אז היה מדובר בשינוי אקלים שנמשך לאורך מספר רב של שנים רצופות – ובקנה מידה של יבשת שלמה".
עד עתה לא הוצע הסבר מספק לסיבה שבגללה העידן הקרח הקטן התרחש. לדברי החוקרים שערכו את המחקר החדש, שמגיע מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (UMass) ושפורסם בכתב העת המדעי Science Advances, התשובה לשאלה הגיעה אליהם במהלך מחקר קודם שהם ערכו, שבו נבדקו הטמפרטורות ההיסטוריות של פני הים בצפון האוקיינוס האטלנטי: הם הופתעו לגלות שחל שינוי פתאומי בטמפרטורות המים באזור, שהיו חמות מאוד באופן יחסי בסוף המאה ה-14 - והפכו לקרות באופן חסר תקדים בתחילת המאה ה-15, רק 20 שנה מאוחר יותר.
כשזרם הגולף קורס
ההשפעה של טמפרטורות פני הים על האקלים של אירופה והעולם נובעת מהחשיבות של זרמי האוקיינוס. מה שרובנו מכירים בתור "זרם הגולף" הוא החלק הצפוני של ה-AMOC (Atlantic Meridional Overturning Circulation) - מערכת זרמים באוקיינוס האטלנטי שגורמת לפיזור של חום על פני כדור הארץ, ושלה השפעה משמעותית על האקלים. במערכת ה-AMOC, מים חמים לא-צפופים מהאזורים הטרופיים ומחצי הכדור הדרומי זורמים על פני השטח של האוקיינוס צפונה, שם הם מעבירים חום לאוקיינוס הקר יותר ולאטמוספירה ומתקררים, וגם הופכים למלוחים יותר בשל התאדות. שני התהליכים הללו הופכים את המים לצפופים יותר, ולכן הם שוקעים, זורמים בעומק האוקיינוס חזרה דרומה, ומקררים את האזורים הטרופיים והדרומיים של האוקיינוס האטלנטי. "זרם הגולף אחראי למיתון החורף האירופי, הודות לרוחות מערביות שדוחפות את האוויר החם-יחסית שמעל האוקיינוס לכיוון אירופה", מסביר ד"ר זיו.
לפי החוקרים, ה-AMOC דווקא התחזק בסוף המאה ה-14, מה שהוביל להזרמה גדולה מהרגיל של מים חמים במיוחד צפונה. עם זאת, התחזקות הזרמים גרמה בסופו של דבר לקריסתם: החום הבלתי-רגיל של המים גרם להפשרה של כמויות אדירות של קרח סביב הקוטב הצפוני, ואלו קיררו את המים בפני השטח של האוקיינוס האטלנטי ודיללו את המליחות שלהם. "כשקרח מפשיר הוא הופך למים נוזליים מזוקקים", מסביר זיו. "מים מלוחים כבדים יותר ממים מתוקים, ולכן הגיוני שהמים הקרים והמתוקים צפו מעל המים החמים שהגיעו מהדרום וכיסו אותם. ברגע שהמים החמים לא מיתנו את החורף אירופה קפאה בצורה עמוקה, והקיץ לא הצליח להמיס את הקרח".
עידן הקרח הקטן 2.0?
החדשות הרעות הן שקיים סיכון שהתופעה שנמצאה במחקר תתרחש שוב - בימינו. ממצאיהם של מספר מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על היחלשות, על אובדן יציבות ואף על סכנת התמוטטות מוחלטת של ה-AMOC. הסיבות לכך מזכירות את אלו שמתוארות במחקר על עידן הקרח הקטן – עליית הטמפרטורות העולמית שמתרחשת כיום כחלק ממשבר האקלים מובילה להזרמת מים מתוקים מהקרחונים שנמסים בגרינלנד ובאזור הארקטי, ומפריעה למעגל הזרימה הטבעי באוקיינוס. יש לציין שלדברי החוקרים שערכו את המחקר החדש, עליית הטמפרטורה העולמית, שכבר גרמה להפשרתם של קרחונים רבים, הביאה לכך שקיים כיום באוקיינוס הקרח הצפוני הרבה פחות קרח שיכול להפשיר, ולכן אירוע קירור קיצוני במיוחד כמו זה של תחילת המאה ה-15 לא סביר - אך הם לא שוללים את האפשרות של קריסה נוספת של ה-AMOC, שלה יהיו השלכות הרסניות. לפי מומחים, קריסה כזו עלולה להביא לקירור של אזורים נרחבים בחצי הכדור הצפוני ולהחרפת החום בחצי הכדור הדרומי.
למעשה, המורכבות הגדולה של מערכת ה-AMOC, וחוסר היכולת של מודלים עכשוויים של חיזוי אקלים להתמודד איתה, הופכים את התשובה לשאלה האם מערכת הזרמים תתמוטט לקשה לחיזוי. בדו"ח ה-IPCC האחרון, למשל, נכתב: "יש סבירות גבוהה שה-AMOC ייחלש בכל תרחיש אקלימי. כמו כן, על אף שיש מידת ביטחון בינונית שהדעיכה הצפויה של ה-AMOC לא תכלול קריסה פתאומית לפני 2100, קריסה כזו עלולה להתרחש".
"עם זאת, גם אם ה-AMOC ייפסק, עקב כך שאירופה התחממה בכמה מעלות טובות בעשורים האחרונים, גם אם בחורף מסוים היא תקפא – בקיץ היא תפשיר", אומר ד"R זיו.
מעבר לכך, עליית הטמפרטורות הנוכחית היא כלל-עולמית, ולא מקומית כמו זו שהובילה לעידן הקרח הקטן. היקף החום שכדור הארץ מכיל היום גבוה בהרבה מאשר לפני עידן הקרח הקטן, וגם האוקיינוסים מכילים כמות גדולה בהרבה של חום כיום. כל העובדות הללו מורידות את הסבירות שצפוי לנו עידן קרח קטן נוסף - אך הן רחוקות מלהיות מעודדות עבור כדור הארץ ועבורנו.
כך או כך, ד"ר זיו מזהיר מפי שאננות. "המודלים אומנם לא יכולים לדייק בתחזיות לטווח ארוך שנוגעות ל-AMOC, אבל איך שלא בוחנים אותם – הם כן יודעים להגיד שהטמפרטורה העולמית תעלה", הוא מסכם. "בכמה בדיוק? את זה אנחנו לא יודעים, ולכן צריך להיערך לתחזית הגרועה ביותר".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
