מקורות והפועלים גיבשו מתווה לתיקון מתקן ההתפלה באשדוד

חברת מקורות ובנק פועלים מנהלים מגעים מתקדמים למציאת פתרון למחלוקת ביניהם על החזר החוב למימון הקמת מתקן ההתפלה באשדוד. לאחר שפורסם אתמול (יום א')  ב"כלכליסט" כי חברת מקורות שוקלת להקפיא החזרי תשלום לבנק הפועלים, שהעניק לחברה מימון של כ-700 מיליון שקל להקמת מתקן ההתפלה, וכי בתגובה שוקל הבנק להפסיק מימון לכל פרויקטי התשתיות בישראל, נראה כי הצדדים הגיעו לפשרה בנושא.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

לפי המתווה המסתמן, בנק הפועלים יעמיד ערבות של 100 מיליון שקל שתגובה בערבות נגדית של חברת מקורות בשווי 70 מיליון שקל, ושתי הערבויות יונחו בצד עד לסיום הבדיקה המקצועית שתקבע מה עלות התיקון של מתקן ההתפלה.

מתקן ההתפלה באשדוד היה אמור לספק 100 מיליון קוב בשנה, אולם מאז הפעלתו הוא עובד בתפוקה של 80%-85% בלבד. חברת IDE נשכרה לבחון את מצבו של המתקן ובמידה ועלות תיקונו תסתכם בעד 200 מיליון שקל, הבנק יסיר את התנגדותו לחילוט הערבות הקבלנית שהציבו מי שבנו את המתקן - מנרב וסיבאט הספרדית - והכסף שיחולט יועבר לתיקון מתקן ההתפלה.

מנגד, אם עלות התיקון תהיה גבוהה יותר, ותגיע לרמה של 350 מיליון שקל או יותר, כפי שטוענת רשות המים, בנק פועלים יתקדם עם מכירת המתקן. הנושא שנשאר עדיין פתוח הוא מי יממן את הבדיקה שעלותה מוערכת ב-5-10 מיליון שקל.

בתגובה לדברים בכירים במקורות הביעו דאגה כי במידה ויוחלט למכור את המתקן, "יעבור פרויקט שמעולם לא עבד בחברה בצורה תקינה, לידיהם של טייקונים". גם הרגולטורים הממשלתיים חלוקים בנושא: בעוד שרשות החברות ורשות המים מעוניינת במכירה, באגף החשב הכללי במשרד האוצר חוששים שמכירה תוביל בסופו של יום להתייקרות תעריף המים.

בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי קרן נוי וקבוצת ורידיס, לשעבר חברת ההשקעות הבינלאומית אוק-טרי, מתעניינות ברכישת מתקן ההתפלה. שני הגופים ששותפים כבר היום בחלק ממתקני התפלת המים הגדולים שקיימים בישראל, פנו לגופים המממנים של המתקן במטרה לבחון את רכישתו.

לפי הערכות, במידה ואחד מהגופים יתמחר את המתקן ב-500 מיליון שקל, ללא החוב הקיים לבנקים, המתקן ימכר לו בכפוף לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים. מתמודד נוסף שעשוי להגיש הצעת רכישה למתקן הוא מתקן ההתפלה בפלמחים שמוחזק בידי קרן תשתיות ישראל.

לפי נתוני רשות המים, פרט למתקן של מקורות באשדוד פועלים בישראל ארבעה מתקני התפלה - באשקלון בבעלות קבוצת ורידיס וחברת IDE; בפלמחים בבעלות קרן תשתיות ישראל וויה מאריס; בחדרה בבעלות שיכון ובינוי וחברת IDE; ובשורק בבעלות האצ'יסון וחברת IDE. בבדיקה משפטית ראשונית שנערכה במשרדי הממשלה, נמצא כי שיכון ובינוי לא תוכל להשתתף ברכישה, כיוון שבנק הפועלים ושיכון ובינוי נמצאים שניהם בשליטתה של שרי אריסון.

במקביל התברר שהסיכוי שחברת IDE תקבל אישור לרכוש את המתקן הוא קטן בשל אחזקות של בעלי החברה בענפי התשתיות שונים לרבות מתקני התפלה ותחנות כוח או קידוחי גז ונפט.

הגבלות אלו מותירות ברשימת הגופים שעשויים להתמודד על רכשית המתקן את שלושת הגופים שצוינו, שחלקם כבר ביצעו פניה ראשונית לבנק הפועלים כדי לברר מה הסיכוי שימכור את החזקותיו במתקן. במידה וקרן תשתיות ישראל, שמנוהלת על ידי ירון קסטנבאום, תהיה הרוכשת, זו תהיה עבורה רכישה שנייה לאחר שביוני 2015 היא רכשה מקבוצת עזריאלי את חלקה במתקן ההתפלה ויה מאריס שבפלמחים. העסקה הוערכה אז ב-400-450 מיליון שקל.

קרן נוי וקבוצת ורדיס סירבו להגיב לדברים וקרן תשתיות ישראל הכחישה כי בכוונתה להתמודד על רכישת המתקן.