חיים באנקלדוס? תרכובות אורגניות מורכבות התגלו בירח של שבתאי
בניתוח דגימות של סילוני אדים מהקוטב הדרומי של אנקלדוס נמצאו תרכובות אורגניות מורכבות - המהוות את תנאי היסוד לחיים כפי שאנו מכירים אותם
הגשושית קאסיני של נאס"א וסוכנות החלל האירופית זיהתה תרכובות אורגניות מורכבות בסילוני האדים, שפורצים מהקוטב הדרומי של אנקלדוס, אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי - כך מדווח הערב (יום ד') מכון המחקר סאות'ווסט (SwRI). בניגוד לשמן, תרכובות אורגניות אינן מעידות בהכרח על הימצאותם של חיים באוקיינוס של אנקלדוס, אולם כל צורות החיים בכדור הארץ מתבססות על תרכובות אלו.
עוד כתבות באתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע:
האבנים המתגלגלות: 10 דברים שלא ידעתם ליום האסטרואיד
צילומים חדשים של הכינרת מהחלל מראים את עכירות המים
כוכבי יולי: תצפית כוכבים בשטח עם האגודה הישראלית לאסטרונומיה
קאסיני הוצאה מכלל שימוש ב-2017, כשנשלחה לסיים את חייה ככדור פלזמה בשמי שבתאי, אבל הנתונים שאספה על כוכב הלכת וירחיו ממשיכים לספק תגליות למדענים בכדור הארץ. בין היתר, קאסיני דגמה את סילוני האדים שפורצים לחלל מפני השטח של ירח הקרח ולאחר מכן קופאים כגרגירי קרח, וכן את הטבעת E של שבתאי - שמורכבת מאותם גרגירי קרח מאנקלדוס שנכנסו למסלול סביב כוכב הלכת.
הדגימות נותחו במכשיר מסוג ספקטרומטר מסה, שמורכב על גבי החללית ונמצא באחריות מכון המחקר סאות'ווסט.
מים, אנרגיה ותרכובות אורגניות
ככלל, כל צורות החיים המוכרות לנו זקוקות לשלושה מרכיבים: מים במצב צבירה נוזלי, מקור אנרגיה ותרכובות אורגניות.
כיום ידוע לנו שמים נוזלים קיימים בכמויות גדולות בירחי הקרח של מערכת השמש שלנו, כמו ירחו של צדק אירופה וירחו של שבתאי אנקלדוס. למעשה, אלו הם עולמות מים המכוסים מעטה עבה של קרח, ולפי הערכות יש יותר מים באוקיינוס של אנקלדוס מאשר באוקיינוסים של כדור הארץ.
המרכיב השני לחיים נמצא ב-2017, אז הודיעה נאס"א שקאסיני זיהתה מולקולות של מימן בסילונים של אנקלדוס,
מולקולות שמקורן בנביעות הידרותרמיות בקרקעית האוקיינוס. כאן בכדור הארץ, נביעות הידרותרמיות מקיימות מערכות אקולוגיות מתחת למים בתהליך מטבולי שנקרא מתאנוגנזה. בתהליך זה, מיקרואורגניזמים פשוטים הופכים מולקולות של מימן ופחמן דו-חמצני למתאן. בהמשך שרשרת המזון בפאונה התת-קרקעית, אורגניזמים מורכבים יותר מסוג סרטנאים ניזונים ממרבדי המיקרואורגניזמים שנוצרים סביב הנביעות ההידרותמיות, וחלזונות, חסילונים, תולעים, דגים ומינים נוספים ניזונים מהסרטנאים. לפי סברה אחת, מקורם של כל החיים בכדור הארץ באותן נביעות הידרותרמיות חמות ועשירות במינרלים מומסים.
כאמור, המרכיב השלישי לחיים נמצא היום, בדמות תרכובות אורגניות מורכבות - חלקן מורכבות וכבדות בהרבה ממתאן. עם זאת, הימצאותן של התרכובות האורגניות אינו מצביע על קיומם של חיים באוקיינוס של אנקלדוס, אלא רק על האפשרות להיווצרותם של חיים. תרכובות אורגניות יכולות להיות גם ממקור אנאורגני, אבל חיים אינם יכולים להתקיים בלעדיהן. בכך הופך אנקלדוס למקום היחיד מחוץ לכדור הארץ שאנו יודעים שמקיים את כל שלושת תנאי היסוד לחיים.
"אלה חדשות טובות בכל מקרה"
"במאה ה-19 הסברה הייתה שחיים נוצרים ממימן, פחמן וחמצן יסודיים, כך שתרכובות אורגניות, כמו אלו שנמצאו עכשיו באנקלדוס, נוצרות אך ורק מפעילות ביולוגית", אומר פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. "היום אנחנו מבינים שהסיפור החיים הפוך: החיים לא נוצרים ממימן, פחמן וחמצן, אלא מתרכובות אורגניות שנוצרו לפני כן בתהליכים כימיים. כעת צריך לבדוק מה מצאו באנקלדוס: את חומרי הגלם לחיים או סימנים של חיים?".
פרופ' לנצט מדגיש שהממצאים דרמטיים לחיפוש אחר חיים בחלל, גם אם התרכובות האורגניות שנמצאו נוצרו בתהליכים כימיים.
"לפי ההודעה שיצאה לתקשורת נמצאו תרכובות של מעל 200 דלטון - אלו יחידות המשקל של מולקולות - כלומר מולקולות שיכולות להכיל מעל 15 אטומים של פחמן. בעבר נמצאו בחלל תרכובות אורגניות רבות, אבל לעתים רחוקות במשקלים האלה, שדומים יותר למולקולות שמרכיבות את החיים בכדור הארץ. מדובר בחדשות טובות לחיפוש אחר חיים ביקום, שכן אנחנו לא יודעים כמה מסובך תהליך היווצרותן של מולקולות אורגניות מורכבות, ואם הן נוצרות בתנאים הקיצוניים של אנקלדוס, אפשר להניח שהן נפוצות גם בסביבות אחרות, ידידותיות יותר".
אז האם נמצאו סימנים של חיים באנקלדוס? פרופ' לנצט אומר שצריך לדבר על האפשרות הזאת, גם אם היא לא סבירה.
"הסילונים האלה מורכבים בעיקר מגרגירי קרח. ספקטרומטר המסה של קאסיני מחמם את הגרגרים ומנתח את הרכב האדים שבוקעים מהם. אם מדובר בתוצר לוואי של חיים, יכול להיות שהיו שם חיידקים שנלכדו בתוך גרגירי הקרח, אודו במתקן של קאסיני והמכשיר קלט את האדים שבקעו מהם. אבל קשה לראות איך זה קורה. הרי האוקיינוס של אנקלדוס שרוי באפלה תמידית. בינו לבין השמש ישנו מעטה קרח של 30 ק"מ. אנחנו יודעים שבכדור הארץ יש יצורים שחיים בחשכה של קרקעית האוקיינוס, אבל כמעט כל החיים פה ניזונים מאור השמש. אם מכבים את האור, כפי שהיה כשהאסטרואיד פגע בכדור הארץ לפני 65 מיליון שנה, מכבים גם את החיים".
"אם אמנם נמצאו עדויות לחיים באנקלדוס", מוסיף פרופ' לנצט, "יש להניח שאלו יהיו חיים פרימיטיביים ביותר, פרימיטיביים יותר מחיידקים. כמובן, גם זאת תהיה ידיעה מסעירה מאוד, שתפתור לנו סוף סוף את תעלומת היווצרות החיים ביקום".
הכתבה התפרסמה באתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע
לפנייה לכתב/ת 
