הביטו הלילה לשמיים: הפרסאידים של אוגוסט חוזרים
שיאו של מטר המטאורים הגדול של השנה יהיה בלילה שבין ראשון לשני. אז מתי בדיוק ניתן לצפות במטאורים, לאיזה כיוון להביט ומהיכן הם באים? כל הפרטים
בלילה שבין יום ראשון לשני (12 ל-13 באוגוסט) יגיע שיאו של מטר המטאורים המשמעותי ביותר של הקיץ ובכלל - הפרסאידים. מטר זה הינו אחד המטרות הפופולריים ביותר, בעיקר בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים יותר מ-100 מטאורים בשעה בעת השיא) והן בזכות עצם התרחשותו בשיא הקיץ.
המועד הטוב ביותר לצפות במטר הוא מחצות הלילה שבין ראשון לשני ועד לבוקר של יום שני. בשנה זו, היעדרו של הירח בשמיים יעזור לצופים במטר. אולם, מטר הפרסאידים הוא מטר רחב. והוא החל משלהי חודש יולי ויימשך עד השבוע האחרון של אוגוסט. לכן, גם אלה שיגיעו למקומות חשוכים כמה ימים לפני או אחרי השיא, יוכלו לראות הרבה מטאורים בשמיים בזכות היעדרו של הירח. במקביל, חל מטר נוסף, מטר האקווארידים (הנובעים מקבוצת דלי - אקווריוס) המוסיף עוד כמה מטאורים לחוויה.
מתי ואיך לצפות במטר?
רצוי לצפות במטר ממקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב יגברו סיכויינו באופן דרמטי לראות מטאורים רבים יותר.
השעה הטובה ביותר לצפות במטר היא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט, שממנה נובעים המטאורים בשמיים, זורחת בסביבות שעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. רצוי לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה, אם כי מטאורים עשויים להיראות גם בכל כיוון בשמים. בשיאו של המטר צפויים להראות כמה עשרות מטאורים בשעה, כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.
מהו מטר מטאורים מטאור ומהו מטר מטאורים?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה - משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמיים במהירות ולנו נדמה שהוא נופל מהשמיים. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ, שמשקלם פחות מגרם אחד. כאשר גופים שלנכדים על-ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספירה העליונה - מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה.
לרוב המטאורים מהירות שבין 20 ל-70 ק"מ לשנייה, כאשר מהירותם של הפרסאידים היא 59 ק"מ לשנייה. בשל המהירות העצומה שבה חלקיק האבק מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספירה, הוא מתלהט ויחד עמו הגזים המצויים באטמוספירה והאור הנפלט כתוצאה מההתלהטות הוא ההבזק שאותו אנו רואים ככוכב נופל. במקרים רבים, השובל שמותיר אחריו המטאור נראה שניות רבות לאחר המעבר כענן מוארך וקלוש בשמים.
ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. רק חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה - אלה קרויים מטאוריטים. רק במקרים נדירים מאוד המטאוריטים עלולים להיות גדולים מאוד - עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם רעה: בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר אסטרואיד שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בחודש פברואר בשנת 2013, התפוצץ אסטרואיד שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר.
אך אין כלל לחשוש ממטר המטאורים - כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
ומהו מקור מטרות המטאורים?
מגון הגופים המצוי בסביבתו של כדור הארץ רחב - החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד אסטרואידים שאורכם כמה ק"מ. מקורם של גופים אלה מימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.
בכל לילה נראים מטאורים בודדים רבים, הצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. לעומת זאת, מטרות המטאורים חלים במספר לילות בשנה, שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
מקורם של מטרות המטאורים הוא בעיקר שביטים - גופים העשויים תערובת של קרח ואבק שגודלם נע בין כמה ק"מ לעשרות ק"מ, אך יש גם מטרות שמקורם באסטרואידים. השביטים מגיעים אלינו משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה למסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
מקור המטאורים במטר הפרסאידים הוא השביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle, שחלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).
ומהו הרדיאנט?
בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל. נקודת זו קרויה - הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצאים מנקודה אחת באופק. בשנה יש מטרות מטאורים רבים כאשר כל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט.
הפרסאידים קרויים כך כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס, הוא הגיבור מהמיתולוגיה היוונית שנושא את ראשה של המדוזה. קבוצת פרסאוס מצויה בשמים הצפוניים דרומית לקבוצת הקסיופיאה. קל מאוד למצוא את מיקום הקבוצה באמצעות אחת מהאפליקציות השמים למכשירים סלולאריים. במקרה של מטר הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא.
הקצב של המטאורים ותיאום ציפיות
הקצב המצוטט של מספר המטאורים בשיא מטרות מטאורים הוא קצב תיאורטי חזוי. הוא נקרא קז"ש - קצב זניטי לשעה. זהו הקצב התיאורטי שהיה נצפה לו מקור המטאורים היה נובע מנקודה בדיוק מעל הראש בשעת השיא, הזניט, בלילה אופטימלי. כאשר נקודת הרדיאנט נמוכה מעל האופק ואנו מניחים שהמטאורים נעים באופן שווה לכל כיוון, הרי חצי מהם ינועו אל מתחת לאופק ולכן הקצב הנצפה יהיה קטן יותר מהקצב החזוי. כלל נוסף נגזר מחוקי מרפי ולפיו המטאורים היפים ביותר הם אלה שבדיוק נעו בכיוון ההפוך אליו אנו מביטים....
לכן, גם אם הקצב החזוי הוא של מאה מטאורים, בפועל אנו נראה רק כמה עשרות וזאת בשעת השיא, אבל - גם כמה מטאורים בהירים החוצים את השמים הוא מראה מרהיב.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לראיית המטאורים. גופים שונים מארגנים תצפיות לצפייה במטר במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב.בגולן - תצפית אסטרונומית שמארגנת קשת יהונתן בתל טליה, תצפית מודרכת ופלנטריום
בצפון - מועצה אזורית עמק יזרעאל בשיתוף עם מרכז "מדעים בעמק" מקיימים אירוע לקהל הרחב, שבו תינתן הרצאה מקצועית על החלל וגרמי שמיים על ידי ד"ר גיא חץ וד"ר מרינה חץ, וכמובן צפייה משותפת במטר פרסאידים. הכניסה חופשית. לפרטים ניתן לפנות לעמוד הפייסבוק של "מדעים בעמק" ואתר הפייסבוק של המועצה.
בנגב יוקמו מספר מרכזי תצפית באיזור מצפה רמון יהיו תצפיות מודרכות בחוות צל מדבר כרמי הר הנגב ונועם במדבר וכן בחניוני הרשות שבמכתש רמון על ידי הצוות של בטבע. בערבה תתקיים תצפית בפארק תמנע בשיתוף עם הדובה הגדולה. במקומות התצפית יוצבו טלסקופים לצפייה בגרמי שמים, אם כי, כאמור, אי אפשר לצפות במטאורים במשקפת או בטלסקופ. למקומות נוספים לצפייה.
לאלה שאינם יכולים להגיע לאחר מאתרי התצפית, יוכלו לצפות במטר מכל מקום חשוך. המטאורים הבהירים יכולים להיראות גם מתוך עיר. כאמור - אין צורך בטלסקופים או במשקפות, אלא רק במחצלת או בכסא נוח, רצוי מאוד כמה חברים, שמיים חשוכים והרבה מצב רוח ומוזיקה טובה מעולם לא הזיקה. אפשר גם להכין משאלות. אני איני מאמין בקשר שבין מטאורים למשאלות, אולם תמיד אפשר לנסות. בארצנו הקטנה, זה לא מזיק.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2018 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, אוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
