בובות וודו, זבובים ביין ותזונה של קניבלים - פרסי איג נובל 2018
הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה בין השאר למחקרים שבדקו מדוע אנו מקללים בנהיגה ומדוע איננו קוראים הוראות הפעלה של מכשירים
בעוד כשבועיים נדע מי יהיו כלות וחתני פרס נובל לשנת 2018. כמה מהאנשים שלא יזכו לכבוד הזה יוכלו להתנחם בכך שלפחות זכו באיג נובל - הפרס ההיתולי שהוענק אתמול בפעם ה-28 בטקס רב רושם באוניברסיטת הרווארד.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון :
הווירוס במערך האבטחה של נמלי התעופה
כמה ג'אנק פוד אנחנו באמת אוכלים?
הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
האיג נובל (Ig Nobel), שם שמרמז לפרס המכובד הרבה יותר אך לקוח גם מהמילה האנגלית ignoble, "בזוי", הוא יוזמה של עיתון המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research - הביטאון למחקר לא סביר. הפרס מוענק על מחקרים ש"קודם גורמים לך לצחוק ואחר כך גורמים לך לחשוב" - מחקרים שהם לרוב רציניים לחלוטין ואף יכולות להיות להם השלכות משמעותיות, אך לפחות בשמיעה ראשונה, הם נשמעים מצחיקים או מגוחכים. הפרסים מוענקים בעשרה תחומים, שמשתנים משנה לשנה, חלקם זהים לתחומים של פרסי הנובל וחלקם, ככל הנראה, נקבעים על פי המחקרים המשעשעים ביותר שהשופטים הצליחו למצוא.
האירוע כולו מתנהל ברוח שטות, אבל אין זה אומר שמארגני הטקס אינם מתייחסים אליו ברצינות. כל שנה מכבדים את הטקס בנוכחותם חתני פרס נובל, כאשר השנה היו ביניהם חתן פרס נובל בכלכלה (2007) אריק מסקין (Maskin), חתן פרס נובל בפיזיקה (2001) וולפגנג קטרלה (Ketterle), וגם מייקל רוזבאש (Rosbash), שזכה בפרס נובל לרפואה בשנה שעברה. רוב הזוכים מקבלים גם הם את הבדיחה ברוח טובה, מגיעים לקבל את הפרס ונושאים נאום. אם הם מאריכים מדי בנאום, עולה על הבמה "מיס סוויטי פו", ילדה קטנה שאומרת להם "תפסיקו, אתם משעממים אותי".
הטקס נפתח, לפי המסורת, בהשלכת מטוסי נייר על הבמה. לאחר מכן הכריז המנחה שנושא הטקס השנה הוא "הלב". לפיכך הזוכים קיבלו פסלון פלסטיק צבעוני בצורת לב ו"לחיצת יד לבבית" מחתן פרס נובל נוסף, אוליבר הארט (Hart, נשמע כמו המילה "לב" באנגלית). בהתאם לנושא, הקהל הקפיד להשמיע קול בכל פעם שעל הבמה הוזכרה המילה "לב". הזוכים מקבלים גם פרס כספי נאה: עשרה טריליון דולר! אלא שמדובר בשטר ישן של 10 טריליון דולר זימבבואי, שהוא חסר ערך כיום. על הבמה עמדו כל הערב, ללא סיבה נראית לעין, שני אנשים בלבוש מינימלי שכל גופם צבוע כסף, והם מאירים בפנס את המתרחש על הבמה שהייתא ממילא מוארת להפליא.
רכבת הרים, זבובים ורוק
בפרס הרפואה זכו מרק מיטשל ודיוויד וורטינגר, שמצאו דרך ייחודית להיפטר מאבנים בכליות: נסיעה ברכבת הרים. וורטינגר נאם ואמר שהקרדיט מגיע בעצם לאחד החולים שלו, שגילה כי אבני הכליות שלו נפלטו החוצתה בעת ביקור משפחתי בדיסניוורלד. הוא הגיע מוכן לטקס, וכשמיס סוויטי פו הודיעה שזמנו תם, שלף מתנות וניסה לשחד אותה.
הפרס באנתרופולוגיה הוענק לתומס פרסון, גבריאלה-אלינה סאוסיוס ואיליין מדסן, שהראו, בעזרת תצפיות בגני חיות, ששימפנזים מחקים בני אדם באותה תדירות, ובאותה הצלחה, כמו שבני אדם מחקים שימפנזים. "שני מיני קופי האדם מחקים בכעשרה אחוז מהמקרים" מסרו בנאומם.
בפרס בביולוגיה זכתה חבורה גדולה של חוקרים: פול בכר, סבסטיאן לברטון, אריקה וואלין, אריק הנדנסטרום, פיליפה בוריאו-אכברי, מארי בנגטסון, ווקר ג'ורגר ופיטר וויצגל. הם הראו כי מומחי יין מסוגלים לזהות נוכחות של זבובה יחידה בכוס יין, רק על פי ריח הפרומונים שהיא מפרישה. מעבר לעניין היין, המחקר מצביע על כך שבני אדם רגישים לפרומונים של זבובים - תגלית מעניינת ומוזרה משהו. כדי להדגים, החוקרים הביאו איתם יין שלכאורה היה בו זבוב ונתנו לכמה אנשים על הבמה לטעום ממנו. אחד מהם ירק את היין מפיו, והמנחה הכריז שניתן לראות מיד שהוא בעל הנסיון הרב ביותר במחקר על זבובי פירות.
הפרס בכימיה הוענק לחוקרות פאולה רומאו ואדיליה אלארקאו, שבדקו עד כמה רוק אנושי יעיל בניקוי משטחים מלוכלכים. הן היו היחידות שלא יכלו להגיע לטקס, אך שלחו נאום מצולם. אוצרת מוזיאון האמנות של הרווארד עלתה לבמה עם "ציור של ון גוך" כדי לבצע הדגמה.
הוראות לשימוש עצמי
בפרס החינוך המדעי זכה אריקו הוריוצ'י, על מאמר שנקרא "קולונסקופיה בישיבה: לקחים שנלמדו מקולונוסקופיה עצמית". הוא ביצע ארבע פעמים את הבדיקה שבה מחדירים מצלמה למעי הגס, כדי למצוא את התנוחה הטובה ביותר עבור הנבדקים. הוריוצ'י עלה לבמה עם המכשיר ששימש למחקר ועמד להתחיל בהדגמה, אך למרבה המזל (גם שלו ובעיקר של הקהל) מיס סוויטי פו עצרה אותו לפני שהגיע לחלק המעניין באמת.
בפרס הספרות זכו ת'אה בלקלר, רפאל גומז, וזנה פופווויק והלן תומפסון, שגילו שרוב האנשים שמשתמשים במוצרים מסובכים לא קוראים את ההוראות. המאמר שלהם נשא את הכותרת הנהדרת "החיים קצרים מדי ל-RTFM (ראשית תיבות של "קרא את ההוראות המ***נות"). החוקרת שהגיעה לקבל את הפרס עלתה לבמה עם שמלה שעליה נכתב בגדול "RTFM". היא טענה שאנשים נמנעו מלקרוא הוראות אפילו כשהם ידעו שהם אינם משתמשים נכון במכשיר ושקריאת הוראות השימוש כנראה תפתור זאת. "אז איך מתקנים את זה? אתם יכולים לקרוא את הספר שלי, וזה ילמד אתכם" סיימה את נאומה.
בפרס התזונה זכה ג'יימס קול, שהחליט לבדוק את הערך הקלורי של תזונה המבוססת על בשר אדם. מתברר, אם תהיתם, שערך זה נמוך יותר מהערך הקלורי של תפריט המבוסס על בשר עוף או בקר. למה שמישהו ירצה לדעת דבר כזה? הסיבה היא מחקר היסטורי. תוצאות המחקר מראות שבמקומות ובזמנים שבהם קניבליזם היה מקובל, הסיבות היו ככל הנראה תרבותיות, ולא בשל צורך תזונתי. קול אמר בנאומו שהוא אוהב מחקר "שאני ממש יכול לתקוע בו את שיניי". לכבוד הפרס הזה עלו על הבמה אנשים שהביאו "מעדן מזין" לחתני פרס הנובל, אבל "שופט" עם דגל שעליו כתוב NSFW ("לא מתאים לעבודה", כותרת שבה נהוג לסמן באינטרנט תכנים מיניים או אלימים) עצר אותם.
בול ופגיעה
באיג נובל לשלום זכתה שוב קבוצה גדולה: פרנסיסקו אלונזו, כריסטינה אסטבאן, אנדראה סרגה, מריה-לואיזה בולסטר, ג'יימי סנמרטין, קונסטנזה קלאטיוד וביאטריס אלאמר. הם בדקו את התדירות, המניעים והאפקט של צעקות וקללות בזמן הנסיעה. החוקר שעלה לנאום הזכיר לקהל שמכוניות לא משמשות רק לנסיעה אלא גם לעשיית אהבה, וקרא לתמוך באוהבים. לעומת זאת כאשר מיס סוויטי פו עלתה לבמה להפסיק אותו, הוא צעק עליה והכריז שבתור זוכה הפרס לשלום הוא יכול לירות בה.
בפרס בתחום חקר הפוריות זכו ג'ון בארי, ברוס בלנק ומישל בויילאו, שהשתמשו בבולים כדי לבדוק אם לגברים הייתה זיקפה במהלך הלילה. זו למעשה שאלה חשובה ביותר עבור גברים המתקשים לקיים יחסי מין, שכן אם הם מקבלים זיקפה במהלך השינה זה מצביע על כך שאין להם בעיה רפואית המונעת מהם לעשות זאת.
במחקר נעשתה הבדיקה על ידי עטיפת איבר המין בטבעת בולים, כך שבעת זיקפה הבולים נקרעים. בזמן שהחוקרים נאמו הוצגו מאחוריהם בולים עם תמונות של אנדרטת וושינגטון, מגדל אייפל, הרי געש וגייזרים מתפרצים, טילים ממריאים, חדי קרן, פטריות, ולבסוף - תמונתו של פרויד. גם כאן נעשתה הדגמה, כאשר את מקום איברי המין תפסו בלונים שניפחו שלוש חוקרות משועשעות במיוחד. "אם יש לכם הערות, אל תגידו אותן", ביקש המנחה.
ולבסוף, האיג נובל בכלכלה הוענק ללינדי ליאנג, דאגלס בראון, הוייוון ליאן, סמואל באניד, לאנס פריס וליסה קיפינג, שבדקו אם נתינת בובות וודו לעובדים היא אמצעי יעיל להתמודדות עם מנהלים מתעללים. החוקרים הסבירו שהבובות סיפקו לעובדים הרגשה שהם "החזירו" לבוסים שלהם ושהצדק נעשה. ליאנג נאמה וביקשה להודות לבוס שלה לשעבר, שעמד לצידה כאחד הזוכים, על שלימד אותה כל מה שהיא יודעת על בוסים מתעללים. היא גם הודתה לחתולים שלה על התמיכה הנפשית שסיפקו לה.
מדע 24/7
בין פרס אחד למשנהו היו קטעים אמנותיים, כמו אופרה בארבעה חלקים שנקראה "הלב השבור", וזמריה הם קרדיולוגים או עוסקים במחקר רפואי. כמו שאפשר כמובן להבין מהשם, הסיפור הוא על ילדים המחליטים לבנות לב, לשבור אותו ואז לתקן אותו. מילות הסיכום של האופרה היו: "יש לבצע מחקרים נוספים", משפט הסיכום במאמרים מדעיים רבים.
בנוסף עלו לבמה חוקרים שסיכמו את מחקריהם ב-24 שניות ואז בשבע מלים בלבד, לדוגמה: "חיות מסוימות הן מאוד, מאוד, מאוד, שחורות" או "נגיפים יכולים להשתנות ממש מהר. הם מפחידים".
האיג נובל רחוק מלהיות האירוע המדעי המרכזי של השנה, אך בדרכו שלו הוא חשוב – ולו כדי להראות שמדע יכול להיות כיף, מצחיק וגם שטותי, ושמדענים, אפילו זוכי פרס נובל, לא חייבים תמיד לקחת את עצמם ברצינות. "אני רוצה לסיים במילים הבאות" אמר המנחה בסוף הערב. "אם לא זכיתם באיג נובל, ובעיקר אם כן – אני מאחל לכם הצלחה גדולה יותר בשנה הבאה".
ד"ר יונת אשחר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי. ד"ר עינת שפרינצק סייעה בהכנת הכתבה
לפנייה לכתב/ת 
