ראש עיר ירוק בירושלים
מי מהמועמדים המובילים לראשות העיר ירושלים הוא הסביבתי ביותר?
"עָצוּב הוּא לִהְיוֹת / רֹאש הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, / נוֹרָא הוּא. / אֵיךְ יִהְיֶה אָדָם רֹאשׁ עִיר כָּזֹאת? / מַה יַּעֲשֶׂה בָּהּ?/ יִבְנֶה וְיִבְנֶה וְיִבְנֶה. / וּבַלַּילָה יִקְרְבוּ אַבְנֵי הֶהָרִים מִסָּבִיב / אֶל הַבָּתִּים, / כּמוֹ זְאֵבִים הַבָּאִים לְיַלֵּל עַל כְּלָבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְעַבְדֵי בְּנֵי הָאָדָם". כך ראה המשורר יהודה עמיחי את תפקיד ראש העיר ירושלים, אבל מתברר שיש לפחות ארבעה מועמדים מרכזיים שלמרות כל הקשיים הנוראיים, התפקיד הזה קוסם להם מאוד.
עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "
מחר, 30 באוקטובר, יצביעו תושבי הבירה באחת ממערכות הבחירות הסוערות ביותר שידעה העיר. כל אחד ואחת מהם מן הסתם ייקח בחשבון שיקולים שונים כשיבחר את המועמד המועדף עליו. שיקול חשוב אחד, שלא תמיד זוכה להתייחסות הראויה לו, היא הזווית הסביבתית. לרשות המקומית יש כוח אדיר בכל הנוגע לסוגיות סביבתיות עירוניות, שבסופו של דבר משפיעות רבות על איכות החיים של כולנו. יצאנו לבדוק מה מבטיחים לנו ארבעת המועמדים המרכזיים בקשר לנושאים הסביבתיים המרכזיים שהם יצטרכו להתמודד איתם במהלך כהונתם כראש עיריית ירושלים.
ניקיון העיר
הנושא הסביבתי שזוכה להתייחסות הרבה ביותר במערכת הבחירות הנוכחית בירושלים הוא ללא ספק ניקיונה של העיר. לאחרונה זכתה ירושלים בכבוד מפוקפק ביותר, והוכתרה כעיר המלוכלכת ביותר בישראל. ירושלמים ותיקים זוכרים כיצד ראש העירייה המיתולוגי טדי קולק היה מצטרף למשאיות הזבל בשעות הבוקר המוקדמות על מנת לפקח מקרוב על מצב הניקיון בעיר, ורבים מתושבי העיר מייחלים לראש עירייה שישקיע בנושא. "ניקיון שווה בריאות", מדגיש ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית. "כך, למשל, אם יש זבל ברחובות, הוא מושך חרקים כמו יתושים שמעבירים מחלות מדבקות. זה בסמכות ובאחריות של הרשות המקומית למנוע ולטפל במפגעים האלה", הוא אומר.
כל המועמדים מדברים רבות על השקעה רחבה בתברואה ומציגים תכניות מפורטות בתחום. משה ליאון (ירושלים שלנו) ויוסי דייטש (אגודת ישראל) הצהירו שיגדילו את כוח האדם שמוקדש לניקיון. "בכוונתי להכפיל את כמות עובדי התברואה, על מנת לתת מענה אמיתי לצרכים הסניטריים", אומר ליאון. כל המועמדים מבטיחים שישקיעו בחינוך התושבים לניקיון, למשל באמצעות מערכת החינוך העירונית. עופר ברקוביץ' (התעוררות), השר זאב אלקין (שמשמש כיום כשר להגנת הסביבה מטעם הליכוד) ודייטש הצהירו שיגבירו את האכיפה נגד משליכי פסולת - ושלושתם גם הבטיחו שיחדשו את מסורת סיורי האשפה של קולק.
ליאון ואלקין מצהירים שימנו רכזי ניקיון אזוריים במנהלים הקהילתיים. "ברגע שמדובר בעובד של מנהל קהילתי, הוא גם מהעירייה וגם מייצג את התושבים ומחויב להם", אומר אלקין. אלקין מבטיח גם שיגדיל את כמות פחי האשפה באזורים המרכזיים של העיר, שבהם לדבריו קיים מחסור שמוביל להשלכת פסולת ברחוב, וכן יפרוס בירושלים את הפחים הכתומים למיחזור האריזות, שלא קיימים בעיר כיום. ברקוביץ' מצידו דוגל בהגדלת הפיקוח על עובדי הניקיון ותמרוץ עובדים מצטיינים. "אני מעריך שתוך שנה ניתן להגיע לתוצאות אחרות בתחום הניקיון", הוא אומר.
תחבורה ואופניים
נושא סביבתי מרכזי נוסף בירושלים הוא התחבורה. "ירושלים היא אחת הערים המושקעות ביותר בישראל בתחום התחבורה הציבורית והפרטית, ועדיין זמני הנסיעה מהשכונות למרכזי התעסוקה עומדים על שעה ומעלה, הן בתחבורה הציבורית והן ברכב הפרטי, זה לא נורמלי", אומר יוסי סעידוב, ממייסדי "15 דקות", ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל. בנוסף, הרכיבה על אופניים בירושלים אינה עניין קל – ולא רק בגלל העליות. "אין מספיק שבילי אופניים בעיר, הם כמעט ולא קיימים בכלל. שבילי האופניים של ירושלים נתפסים יותר כבילוי ופנאי ופחות כדבר פונקציונלי", אומר סעידוב. הגברת השימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים יפחית גם את זיהום האוויר בעיר, שהתחבורה היא אחד המקורות המרכזיים שלו.
את התוכניות המפורטות ביותר לשיפור התחבורה בעיר מציגים ברקוביץ' ואלקין. "אני חושב שהפתרון לפקקים ולעומסים הבלתי-אפשריים בעיר הוא בהבנה שצריך לקדם מערך תחבורה ציבורית בכל הנחישות", אומר ברקוביץ', שקורא להגביר את הפיקוח על המשך הקמת קווי הרכבת הקלה, על מנת שהתהליך יתבצע בצורה יעילה ותוך כמה שפחות פגיעה בתושבים, ולתכנן קווים מהירים שיחברו בין שכונות ללא צורך במעבר במרכז העיר. ברקוביץ' מציע גם להוסיף קווי מוניות שירות כאמצעי תחבורה משלים, לתמרץ עובדי משרדי ממשלה ועירייה לנסוע לעבודה יחדיו במקום ברכבים נפרדים, ולהוסיף שאטלים למרכזי תעסוקה. אלקין מצידו מבטיח שיסלול כבישים ומנהרות שיאפשרו יציאות נוספות מן השכונות, בעיקר לכביש בגין. הצעדים שהוא מציע להפחתת מצוקת החנייה בעיר כוללים חיוב יזמים להוסיף מקומות חנייה בתמורה להגדלת אחוזי הבניה. בנוסף הוא מקדם תכנית לתיעדוף התחבורה הציבורית שכוללת בין השאר הקמת ארבעה חניוני "חנה וסע" בכניסות לעיר, הקמת מערך תחבורה מהיר למרכזי התעסוקה והבילוי והוספת נתיבי תחבורה ציבורית.
דייטש, ליאון וברקוביץ' הצהירו שהם דוגלים בקידום המהלך המתוכנן של הוספת מפעילי תחבורה ציבורית חדשים בירושלים, בנוסף ל"אגד". "חייבים להפריט את התחבורה הציבורית בעיר, לשנות את המצב כך שיהיה עוד מפעיל בעיר ותהיה תחרות", אמר דייטש בפאנל ב"ועידת הדסה לרפואה וחסד". ליאון מצידו מצהיר שהוא יקים צוות שיבחן תגבור של קווי אוטובוסים קיימים ושיהיה אחראי על הוספת קווים חדשים.
כל המועמדים מבטיחים שישקיעו בנושא האופניים. "ממש לפני כמה ימים רכבתי על אופניים ברחבי העיר כדי להבין טוב יותר את האתגרים ואת הקשיים בנושא", חלק איתנו ליאון את חוויותיו מגובה המדרכה, למשל. כל המועמדים טוענים שהם יבנו תשתיות חדשות לרכיבה על אופניים בעיר, כשאלקין שם את הדגש על שבילים רצופים ממקום המגורים למקום התעסוקה, דייטש טוען שיעודד הוספת שבילי אופניים בעת ביצוע הרחבות דיור ושינויים במדרכות, וברקוביץ' מבטיח לשלב אופניים בכל ציר רכבת קלה וכביש חדש שמוקמים. לדברי ברקוביץ', הוא מעוניין גם למצוא דרך לאפשר עלייה עם אופניים לאוטובוסים ולרכבת הקלה. ליאון מצידו טוען גם שיש לתמרץ מקומות עבודה כך שיתנו הטבות לעובדים שמגיעים על אופניים.
בנייה בשטחים הפתוחים
נושא מהותי אחר בשיח הסביבתי בירושלים הוא הבנייה בשטחים הפתוחים בעיר. ב-2007 דחתה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה את תכנית ספדיה השנויה במחלוקת לבנייה באזורי טבע במערב ירושלים. עם זאת, לאחרונה נושא הבנייה בהרי ירושלים חזר להיות אקטואלי, בעיקר בעקבות שתי תוכניות בנייה חדשות, שכוללות בנייה בשטחים שהיו חלק מתכנית ספדיה ומתכניות דומות שנפסלו. תוכנית אחת מתייחסת לבנייה במצפה נפתוח, שמורת טבע ייחודית בצמוד לשכונת רמות שהיא אחד האזורים העשירים ביותר בירושלים מבחינת מגוון ביולוגי, ושבה ניתן בין השאר לפגוש בצבאים. תכנית אחרת כוללת בניית אלפי יחידות דיור ברכס לבן הסמוך לשכונות גבעת משואה ועיר גנים, והיא נועדה להחליף תכנית לבנייה צפופה ברחוב הנורית שבעיר גנים במסגרת פינוי-בינוי באזור, שזכתה להתנגדות רבה.
"הקרבת שטח פתוח היא דבר בלתי הפיך, זה לא משהו שיש לנו בכמויות", אומרת נעמי צור, ראשת קרן ירושלים ירוקה ויו"ר שדולת ירושלים בת-קיימא, לשעבר סגנית ראש עיריית ירושלים. קיימות אלטרנטיבות שונות להתרחבות העיר מערבה, שכוללות החלת תכניות תמ"א 38 ופינוי-בינוי בשטחים הבנויים הקיימים, השמשת מבנים נטושים, מלחמה בתופעת דירות הרפאים הנרחבת ועוד.
מבין המועמדים, אלקין ודייטש הצהירו בפירוש שהם תומכים בבנייה בשטחי הטבע הפתוחים במערב העיר. ליאון וברקוביץ' הביעו התנגדות לבנייה במצפה נפתוח, שבה אלקין ודייטש תומכים. שניהם מדגישים את חשיבותם של השטחים הפתוחים וברקוביץ' גם מבטיח שיפעל להגדלת היצע הדירות בעיר בדרכים רבות ומגוונות שאינן כוללות התרחבות מערבה. עם זאת גם ברקוביץ' וגם ליאון הודו שהם תומכים בתכנית הנוכחית לבנייה ברכס לבן.
עצים וצמחייה במרחב הציבורי
תחום סביבתי נוסף שבו לרשות המקומית יש השפעה רבה על איכות החיים שלנו הוא הצמחייה בסביבה העירונית. העצים ברחובות מוסיפים את הצל הכה-חשוב למרחב הציבורי, סופחים אליהם מזהמים מן האוויר, מורידים את הטמפרטורה ואת רמות הרעש בעיר והופכים את הרחובות ליפים ונעימים יותר.
לדברי ליאון, יש לשמור על הצמחייה הירושלמית, לטפח אותה ולהוסיף ריאות ירוקות ככל שניתן. גם אלקין מדגיש את חשיבות העצים בעיניו. "אני מתחייב שמדיניות העירייה תהיה לראות בעצים נכס חשוב מאוד של תושבי העיר, לחפש כל דרך לא לפגוע בהם, ולהפך – להגדיל את האפשרויות הירוקות של ירושלים במקומות השונים", אמר אלקין בפאנל מועמדים בנושאי סביבה, שערכו קרן ירושלים ירוקה, ארגוני שדולת ירושלים בת-קיימא והמכון לחינוך לקיימות במכללת דוד ילין.
לדברי דייטש, השמירה על העצים צריכה לתפוס חלק משמעותי יותר בתב"עות - המסמכים החוקיים שקובעים למעשה מה ייבנה בקרקע מסוימת. "בתקופת ישיבתי כממלא מקום יושב ראש הוועדה לתכנון ובנייה בעירייה דרשתי להכניס בכל תב"ע ותב"ע נטיעת עצים חדשים", אמר דייטש בפאנל המועמדים בנושאי סביבה. לטענתו, האכיפה כנגד עבירות של כריתת עצים בניגוד לחוק צריכה להיות חזקה יותר, על הקנסות להיות כבדים יותר, ויש להקפיד שקבלנים שקיבלו אישור לכרות עצים ולנטוע אחרים במקומם יטעו עצים בוגרים ויציבים. גם ברקוביץ' תומך בהקפדה על הנהלים ומניעת כריתות כשהדבר אפשרי. ברקוביץ' גם מציע מספר רעיונות להגדלת כמות הצמחייה בשטחים הציבוריים: התנעת מיזם של נטיעות מוגברות, הגדלת גומחות שורשי העצים על מנת לאפשר לעץ להתפתח, יצירת גינות ורטיקליות, שבהן הצמחים נשתלים על הקירות ולא על האדמה, שתילת צמחים מטפסים וטיפוח הכיכרות השכונתיות.
אז מי הכי סביבתי?
אז מי המועמד הסביבתי ביותר לראשות עיריית ירושלים? קשה לתת תשובה חד משמעית, אם כי קיימים הבדלים בין המועמדים בנושא. לכאורה, לאלקין אמור להיות יתרון בתחום מכיוון שהוא משמש כשר להגנת הסביבה, והוא בהחלט מציג תכניות מפורטות לטיפול בבעיות הניקיון והתחבורה, אבל בנושאים אחרים, כמו התמיכה שלו בבנייה במצפה נפתוח, הוא דווקא סביבתי פחות מהמועמדים האחרים. ברקוביץ' מצטיין בכמות וביצירתיות הרעיונות שהוא מציע לפתרון כל בעיה סביבתית, ויש לקוות שתכניותיו יתורגמו למעשים באם הוא ייבחר. דייטש, שמגיע מן העולם החרדי, שבו הסביבה אינה תמיד הנושא הראשון בסדר העדיפויות, דווקא מראה קשיבות ואיכפתיות לנושאים סביבתיים, אם כי גם הוא תומך בבנייה במצפה נפתוח. ליאון משחרר הצהרות שתומכות באופן כללי בנושאים סביבתיים, אבל התכניות שהוא מציג לטיפול בבעיות בתחום מפורטות פחות מאלה שמציגים האחרים.
בעיקר חשוב לשים לב שהתכניות המפוארות של ארבעת המועמדים המרכזיים לראשות העיר הן כרגע בעיקר הבטחות בחירות, ורק לאחר ה-30 באוקטובר נגלה אילו מהן יתממשו. רבות מהצעותיהם של המועמדים דורשות תקציבים (ואף תקציבים גדולים) ויהיה צורך לקצץ בתקציבים אחרים על מנת להגשימן – או לחילופין לנסות ולהשיג עבורן כספים נוספים. אך בלי הצהרות והבטחות ודאי שלא יבואו מעשים.
"כשאנשים ניגשים לבחור ראש עירייה, נכון לקחת בחשבון את העמדות ואת העשייה שלו בקשר לגורמים הסביבתיים שמשפיעים על הבריאות", אומר ד"ר לוין. "זאת אחריותו של ראש העירייה לדאוג לנושא".
לדברי צור, המודעות לסוגיות הסביבתיות בבחירות המקומיות בירושלים עולה. "נושאי איכות הסביבה עולים הרבה יותר בבחירות האלה מאשר בקודמות," היא אומרת. "יש שינוי בקולות בחוגי הבית, בפאנלים ובמפגשים עם הנציגים. אני חושבת שזה סימן טוב לירושלים, כי אנשים סופסוף מתחילים להבין שזה מה שיהפוך את העיר שלהם ליותר בריאה, נקייה, ירוקה – לעיר יותר טובה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
