יעלים מטפסים בזהירות במצוקים בהרי דופאר בעומאן, מביטים בחשש בנעשה סביבם. בין הצוקים התלולים והוואדיות העמוקים, הם מגיעים למעיין קטן ויקר ערך בשממה המדברית. הם דרוכים והעיניים מתרוצצות ללא הרף, סוקרות כל תזוזה קטנה במרחב.
יש להם סיבה מוצדקת לפחד. זהו אחד המעוזים האחרונים של נמר המדבר בעולם, פחות מ-250 נמרים שורדים באזור. קרוביהם בישראל כמעט ונעלמו מהטבע המקומי.
צפו בטריילר ל"כוכב הלכת המופלא"
זכר מרשים המשוטט בטריטוריה שעדיין מספקת לו טרף כדי לשרוד, מגיע וחולף מול עדשת המצלמה. היעלים נמלטים במהירות והוא לוגם באיטיות ממי המעיין, תנועתו מתועדת בכל רגע. כשהוא ממשיך בדרכו ופוסע באיטיות על האדמה היבשה, מטפס מעלה בהרים, מתרחש סוג של נס תיעודי יוצא דופן.
נקבת נמר עוקבת אחרי הזכר עד למפגש הדרמטי בין השניים, בו הם מזדווגים על קצה המצוק ונפרדים כל אחת ואחד לדרכו, לעבר גורל לא ידוע. כל חובב וחובבת טבע בישראל לבטח ירגיש קנאה עזה והתרגשות גדולה לצפות בתיעוד, שהוא הכי קרוב למפגש עם רוח הרפאים הפראית שכמעט ונכחדה מהטבע בישראל.
"אני חייב להתוודות שהתרגשתי מאוד ומצאתי את עצמי דומע מול המסך בסצנת הנמרים", אני אומר בשיחת טלפון עם הבמאי קית' שול ממקום מושבו בלונדון, על סדרת הטבע המרהיבה "כוכב הלכת המופלא" בבימויו שתעלה מחר (שישי) במלואה לנטפליקס.
"אני שמח שאתה אומר זאת", הוא מודה וצוחק בו זמנית. "הרגע המדהים שבו הזכר והנקבה נפגשים ומזדווגים מול המצלמה הוא מטורף! מה הסיכויים לכך? אני זוכר שכשראינו את הצילום בפעם הראשונה, לא יכולנו להאמין, כי זה נראה כאילו יש מישהו מאחורי המצלמה, אבל זה מזל טהור. כלומר, הצבה חכמה של המצלמה, אבל הרבה מזל".
"זהו אחד הרגעים בסדרה שאנחנו גאים בהם מאוד. הצבנו מצלמות מעקב במהלך שנתיים על קצות המצוקים ובמעברים בהם עוברות חיות הבר", הוא מגלה ומסביר כי הם היו נחושים לצלם את הנמרים הנדירים כשהם מגיעים לשתות מבורות המים. "זה היה אפשרי רק בעזרת צוות מופלא בעומאן. המדריכים המקומיים היו מגיעים באופן שוטף לבדוק את הצילומים ולהחליף את כרטיסי הזיכרון. כנראה שהלכו בשבילים הללו עוד דברים מעניינים".
הנמרים הם כמובן לא הכוכבים היחידים בסדרה המונה שמונה פרקים מבית היוצר של "עולם מופלא" ו"הכוכב הכחול". היא נוצרה בשיתוף עם ארגון השימור קרן הטבע העולמית (WWF), עוקבת אחרי האזורים הטבעיים והפראיים שעוד נותרו בעולם ומתמקדת בכל פעם בסביבת מחיה אחרת ובדיירים החייתיים המתגוררים בה - מהמדבריות הצחיחים, מעמקי האוקיינוסים, היערות והסוואנות באפריקה ועד לג'ונגלים בדרום אמריקה והטבע הקפוא בקוטב.
הסדרה צולמה והופקה במשך ארבע שנים עם מאות אנשי צוות שלקחו חלק ביצירתה במעל 50 מדינות ברחבי העולם ויותר מ-3,500 ימי צילום.
"בסדרה הזאת נחגוג את פלאי הטבע הנותרים, ונגלה מה עלינו לשמר על מנת להבטיח את שגשוגם של בני האדם ושל הטבע כאחד", מכריז סר דיוויד אטנבורו בקולו השקט והדרמטי, בפתיח שיחזור על עצמו בכל פרק בסדרה. "ב-50 השנים האחרונות קטנה אוכלוסיית חיות הבר בממוצע בכ-60 אחוז ולראשונה בתולדות האנושות האיזון הטבעי כבר אינו מובן מאליו. נותרו בו אוצרות רבים ובעזרתנו יוכל כוכב הלכת להתאושש", הוא מבשר לצד נופים פראיים וחיות בר מופלאות.
"אני תמיד סברתי שאנשים הופכים את נושא שימור הטבע ובעלי החיים למסובך מדי", אומר שול, "בגלל שזה נראה מסובך, הקהל המום, חושב שהכול חסר תקווה ואבוד", הוא מפרט. "פעמים רבות, אתה צופה בתוכנית טבע ואז בסוף מישהו אומר לך שהכול מגיע לסופו. נהדר! זה לא עזר לי בכלל. מה אני אעשה? אלך לירות בעצמי? אנחנו לא רוצים זאת. אני חושב שעתיד שימור הטבע הוא בהשראה כי אנשים רוצים עולם טוב יותר. האנושות הולכת בעיניים עצומות לעבר משבר רב תחומי.
"אם לפני 20 שנה היית שואל אנשים על טבע, הם היו אומרים שנחמד שיש טבע, נמרים ואריות. כעת אנו כעת מגיעים לנקודה בה ישנה הבנה שהטבע הוא נחוץ. טבע הוא השותף החיוני ואנו מקווים כי הסדרה תעביר את המסר לאנשים, שחייבים לנהל את הטבע ולהשקיע בו, אם החברה האנושית רוצה להמשיך לתפקד ולשרוד. השעון מתקתק והזמן קצר".
הצצה בלעדית לפרק הראשון בסדרה - להקת דגי מקרל מצאה כמות אדירה של קריל, סרטנאים זעירים שניזונים מהצמחים המיקרוסקופיים הצפים באוקיינוס. בזמן שדגי המקרל עסוקים באכילה, מגיעים הדולפינים, טורפי המקרלים, והחגיגה מתחילה.
הצצה לפרק הראשון - מרדף הדולפינים
הדולפינים מניסים את המקרלים המבוהלים אל פני המים. כמה שניות לאחר מכן מסתער צבא שלם של מאות יסעורים, עופות מים גדולים, הצוללים לעומק של מספר מטרים ותוקפים את חלקה העליון של הלהקה. באותה עת הדולפינים מסתערים על חלקה התחתון של הלהקה במחול מהיר וכאוטי. כדור הדגים העצום והתזזיתי משנה את צורתו בהתאם לנתיב הבריחה, מצטמצם בהדרגה, עד שקיבות הטורפים התמלאו וכולם ממשיכים לדרכם.
שול מעיד כי המחקר הממושך לקראת צילום הסדרה הוא קריטי. "רצינו להראות את המיטב בעולם הטבע, אך גם להראות ולספר את הסיפור הסביבתי וחיפשנו סיפורים שיהיו קצת מכל דבר. אם הראינו אורנג-אוטן בסומטרה, הוא היה מקושר לכריתת יערות". לדבריו, לא מספיק למצוא סיפור טוב, אלא גם סיפור שאפשר לצלם אותו.
"אתה חייב לדעת את הזמן המדויק שתשהה שם, מי המדריך הטוב בשטח, איזה מדען יכול לתמוך בך, כי ברגע שאתה יוצא לשטח, אתה מבזבז כסף והרבה ממנו. צוות הצילום יוצא החוצה וצריך לעשות את המיטב. פעמים רבות הם חוזרים עם דברים נפלאים ולעיתים זה לא מסתדר. לאחר מכן אנחנו לוקחים את כל המרכיבים ומחברים אותם לתוכנית".
איך מצלמים בעל חיים בסביבתו הטבעית כשהוא רואה באדם גורם מאיים, ושומרים על מרחק בטוח לצוות הצילום, שגם יאפשר תיעוד?
"טבע הוא דבר קשה לתיעוד ורק כשאתה יוצא לשטח, אתה מגלה את הקושי. לפעמים לא מוצאים את החיות בכלל, שלא לדבר על ההתנהגות של בעלי החיים", מסביר שול. "אנשים שואלים אותי רבות, האם אתם מפריעים לחיות כשאתם יוצאים לצילום? התשובה הפשוטה שלי היא שאם נפריע לבעלי חיים, לא נראה התנהגות טבעית. כך שבאופן מיידי, אין טעם שתהיה שם כי לא תצליח לתעד מה שאתה רוצה".
לדבריו, "הדבר הראשון שכל צלם טבע צריך לדעת הוא איך להיכנס לסביבה ולהיות זבוב על הקיר, ולא להפריע למה שמתרחש. יש מקומות רבים, כמו בסרנגטי, שאתה נשאר ברכב, יש שם בעלי חיים שלא אכפת להם שאתה שם. מצד שני, ישנה קיצוניות שנייה של תיעוד בעלי חיים ביישנים כמו הטיגריסים הסיביריים".
בטבע נותרו כ-600 פרטים של טיגריסים סיביריים (טיגריסי אמור) שחיים באזור רוסיה, צפון סין וצפון קוריאה. צלמי הסדרה הצליחו לתעד במהלך החורפים הקשים את הטיגריסים ביערות המושלגים והנידחים.
"טיגיריסים סיביריים לא צולמו כמו שצריך בטבע, למעט מצלמות מעקב. השתמשנו גם במצלמות הללו", מודה שול ומוסיף באותה נשימה, "אך הצבנו שני צלמים בתוך קופסת עץ, גדולה מספיק למיטה וחצובה, והם היו שם כל השבוע בתנאים מקפיאים. זה אחד מהקשיים הגדולים ביותר שמצריכים להתחבא ולהסתתר, לנסות לא להיות שם כדי להשיג את הצילומים של בעלי חיים ביישנים וחמקמקים. הם שהו שם שלושה חודשים בשתי עונות, שמעו טיגריסים שואגים מסביב, אך לא ראו אף טיגריס".
בעוד שבעלי החיים הם כוכבי הסדרה, השחקן הנוסף והמרכזי הוא דיוויד אטנבורו, חוקר הטבע הבריטי ואחד מאושיות הטבע המפורסמות בעולם, שיחגוג את יום הולדתו ה-93 בחודש הבא. איך שכנעתם אותו להצטרף לסדרה?
"פגשתי את דיוויד לראשונה כשהייתי בן 24 והיום אני בן 61, אז אנחנו חברים ותיקים. כשניהלתי את מחלקת ההיסטוריה של ה-BBC, עיתונאים תמיד שאלו אותי מי 'הדיוויד אטנבורו הבא?' ואני תמיד עונה שזו שאלה שגויה. דיוויד היה סיפור הצלחה בכל מקום שהלך אליו ובכל דבר שטמן בו את ידו".
"אנחנו ברי מזל שהוא החליט לעבוד איתנו והוא היה חלק חשוב ביותר בסדרה כדי לעורר את הסוגיות הסביבתיות בצורה נבונה. הוא מהווה השראה בשבילנו. אם אתה שם את דיוויד בסדרה, אז אתה חייב לוודא שהיא תהיה מעולה".
הבחירה להפיק סדרת טבע שמצריכה משאבים עצומים ושלא תשודר בטלוויזיה, אלא בנטפליקס, היא העתיד של תוכניות הטבע? דרך חדשה להעביר את הידע לדורות הבאים?
"בשבילנו סטרימינג היה קריטי. יש לנו אתר מורכב שתומך בסדרה ואתה לא יכול לעשות זאת בדרך קונבנציונלית בטלוויזיה, שבה התוכנית משודרת בכמה לילות ואז נעלמת. רצינו שתיווצר שיחה עם הקהל בעולם על הטבע. הסדרה שמשולבת עם האתר, תהיה שם כל הזמן. אפשר לבנות שיחה משותפת ואנחנו משוכנעים שזו הדרך כדי להניע שינוי משמעותי".
אתם מתעדים את הקריסה באופן שנעים ומרהיב לצפות בה.
"הטרגדיה הגדולה שקרתה, בזמן שצילמנו את הסדרה, היא אירוע הלבנת אלמוגים בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה, שם חלק גדול ממנה אבד. זה אחד מהאסונות האקולוגים הגדולים ביותר בתולדות האנושות וזה חלף בקול ענות חלשה. הרעיון שמרחבים עצומים של שוניות אלמוגים אבדו, אני רואה זאת כטרגדיה.
"למה אנחנו עושים את הסדרה הזו עכשיו? כי אם לא נעשה משהו, הליך ההיעלמות של בעלי החיים והסביבה רק יאיץ בעוצמה אחרי 2020. 30-20 השנים הבאות הן מסוכנות לטבע העולמי. אני מקווה שנספיק להגיע לשם בזמן ואנשים רבים יעשו מאמץ ונתחיל לשנות דברים".
"וולט דיסני יצאו עם "מלך האריות" בגרפיקה ממוחשבת בהמשך השנה. ראיתי את הטריילר והוא נראה כמעט אמיתי לחלוטין. אז, למרבה הצער, אם הטבע יהיה תחום רק לגרפיקה ממוחשבת, זו מחשבה נוראית מבחינתי".
