חבורת הנוקמים, שחזרו לשתף פעולה בסרט האחרון בסאגה, ושאר גיבורי העל של מארוול מציתים את הדמיון בקומיקס, בסרטים ובסדרות טלוויזיה - אבל אולי בקרוב לא נצטרך כבר להסתמך עליהם בשביל לפגוש אנשים עם יכולות משופרות.
ההתפתחויות האחרונות במדע עשויות לקרב אותנו לעידן שבו גיבורי על ממש יהלכו בינינו. הם אולי לא ייראו כמו הגיבורים של מארוול אבל הם עשויים להחזיק בכוחות דומים למדי. הנה כמה גיבורים מהסוג הזה והמדע שיאפשר את הקיום שלהם:
מופיע בסדרת סרטי תור ובסרטי "הנוקמים".
יכולת רלוונטית: אלמוות.
במציאות: כבר כיום קיימות כמה תרופות שמשפרות את הבקרה על נזקים בתוך התאים ובכך מאיטות את ההזדקנות שלהם. הבעיה העיקרית הגורמת להזדקנות התאים היא שעם כל חלוקה שלהם (דבר שקורה מאות ואלפי פעמים במהלך החיים), הדנ״א עובר שינויים שמפחיתים את היכולת של התא להפריש את החלבונים הנחוצים לתפקוד תקין שלו. אחד הכיוונים שנבחנים כיום הוא הטמעה של גנים שיהיו מסוגלים לתקן את החומר הגנטי של התא עם כל התחלקות ובכך ימנעו את הזדקנותו. שינוי זה של התאים יאפשר להם לבקר את עצמם ולגוף לתקן את עצמו עוד מגיל צעיר. אם יש דבר שבני אדם חשקו בו יותר מכל דבר אחר הרי זה ביכולת השמורה לאלים בלבד - חיי נצח. גם אם המטרה הזאת נראית בדיונית כרגע, ייתכן שלא ירחק היום שבו בני אדם יזכו לתקופות חיים ארוכות בהרבה משלנו.
מופיעה בסדרת טלוויזיה הנושאת את שמה.
יכולת רלוונטית: כוח פיזי עצום.
במציאות: אחת היכולות שנמצאות בחזית המחקר הביולוגי היום היא הקונספט שנקרא "תרפיית גנים". קטעי דנ״א זרים מוחדרים לתוך תאים של בעל חיים כלשהו ומקנים לו תכונות שלא היו בדנ״א המקורי שלו. כבר בשנות ה־70 של המאה הקודמת הצליחו מדענים לשנות את הקוד הגנטי של חיידק ולהחדיר לתוכו קטע דנ״א שגרם לו להפיק אינסולין בצורה מלאכותית. שימוש לתרפיית גנים שנבדק בימים אלה הוא "השתלה" של גן שמסייע לייצור שרירים בחולים הסובלים מהידלדלות שריר. זה כבר נוסה בהצלחה רבה על עכברי מעבדה, שהפכו לשריריים הרבה יותר וזכו לכינוי "עכברי שוורצנגר".
לא רחוק היום, יש להניח, שמעבדות ספורט יניחו ידיהן על ההמצאה הזאת. הטכנולוגיה תאפשר להזריק לתוך תאי שריר גורמים גנטיים שיעניקו לתא עמידות גבוהה יותר בפני מאמצים חיצוניים. העמידות הזו תאפשר למתאמנים לבנות מסת שריר גדולה יותר - אותו אפקט שסטרואידים נותנים היום, רק בלי ההשלכות הרפואיות - ולהיות מהירים וחזקים בהרבה מכל מה שהכרנו עד עכשיו.
מופיע בסדרת טלוויזיה הנושאת את שמו.
יכולת רלוונטית: עמידות כמעט מוחלטת בפני פציעות.
במציאות: אופציה נוספת לשימוש בטכנולוגיית תרפיית הגנים מדברת על החדרה שלהם הרבה יותר מוקדם - בשלב הביצית. מיקרו הזרקה קדם־גרעינית - Pronuclear Microinjection באנגלית - היא שיטה קיימת שבמסגרתה החומר הגנטי מוזרק לביצית מופרית שלאחר מכן מושתלת ברחם המארח. היתרון בשיטה הוא שהשינוי הגנטי מוטמע במארח, ובעצם כל תאי הגוף שייווצרו מאותה ביצית כבר יכללו את השינוי המדובר.
השינוי הזה הרבה יותר מלהיב (אך גם שנוי במחלוקת מוסרית) כיוון שבעצם נייצר פה זן חדש של בני אדם שיהיו מסוגלים להוריש את השינוי לצאצאיהם. החדרה של גורמי דנ״א שיאפשרו לתאים לחדש את עצמם במהירות שיא עשויה לייצר אנשים עמידים בהרבה לפציעות, שייצרו בתורם את הדורות העמידים הבאים באותה שיטה שבני אדם מייצרים בני אדם אחרים משחר האנושות.
מופיע ב"ספיידרמן: השיבה הביתה" וסרטים מסדרת "הנוקמים".
יכולת רלוונטית: לחבר דנ״א של אדם וחיה.
במציאות: למרות שהרעיון להשתיל גנים של בעלי חיים בבני אדם נשמע כמו שיטה שתנפק לנו גיבורי־על מופלאים, הכוונה פה היא כמעט ההפך הגמור: השתלה של איברי בעלי חיים בבני אדם. לצערנו, הזמינות של איברי בני אדם להשתלה נמוכה מאוד (מה גם שצריך שמישהו ימות בשביל זה) וזה שנים רבות שהרפואה מחפשת תחליפים - איברים מלאכותיים או איברים שנקצרו מבעלי חיים.
נעשו ניסיונות בעבר להשתיל לב של חזיר (בעל הקירבה האבולוציונית הכי גדולה לבני אדם) בבני אדם אבל הבעיה היא שלגוף יש נטייה לדחות תאים ממקור לא אנושי. פתרון שנבדק בימים אלה הוא גידול "כימרות" - בעלי חיים שתאי גזע אנושיים מוזרקים אליהם בריכוז נמוך (כרגע מדובר על אזור ה־1:10,000 תאים עוד בשלב העוברי). כשהכימרות יגדלו, האיברים שלהן יושתלו בבני אדם. זה אולי לא מגניב כמו ספיידרמן אבל כנראה יציל הרבה יותר חיים.
מופיע בסרטי "איירון מן" ו"הנוקמים".
יכולת רלוונטית: חליפה שמשדרגת אותך.
במציאות: אם נצא שנייה מעולם השינויים הגנטיים, הרי שלטכנולוגיה המודרנית יש עוד לא מעט רעיונות להציע לנו שעשויים לנפק סופר־הירוז אמיתיים. החליפה של טוני סטארק - או משהו די דומה לה - כבר נמצאת בימים אלה בפיתוח. חברות טכנולוגיה לא מעטות מתמקדות ביצירת חליפות שיוכלו להכפיל את הכוח של הלובש אותן, בעיקר לשימושים צבאיים, אבל לא רק. מנועים המותקנים בחליפה יתרגמו את הכוח שמפעיל האיש הלובש אותה ויכפילו אותו כדי לייצר תנועה חזקה בהרבה. חברה בשם ריית'און מתמקדת בצד הצבאי על ידי יצירת לוחם שיתפקד כ״נגמ״ש אנושי״, בעוד חברת דייהו מפתחת מוצר דומה למטרות אזרחיות, מה שיאפשר לפועלים להרים חפצים כבדים ללא מאמץ. חברת רי־וולק הישראלית מכוונת דווקא לשוק הרפואה השיקומית על ידי פיתוח של חליפה שתזהה פעילות חשמלית במוח ותפעיל חליפה שתניע גפיים של משותקים.
מופיעה בסרטי "שומרי הגלקסיה" וסרטי הסיום של "הנוקמים".
יכולת רלוונטית: העור שלה ירוק.
במציאות: תעשיות נוספות שעשויות לקפוץ על הגל של טכנולוגיית תרפיית הגנים הן האופנה והטיפוח. כשחושבים על זה, האופציות פה כמעט בלתי מוגבלות. למשל, השתלה של גנים שמשנים את צבע העיניים או השיער, גנים המאפשרים חילוף חומרים מהיר יותר ובכך חוסכים את הצורך בדיאטה, נטרול של הגנים האחראיים על התקרחות או על שעירות יתר (ולהפך) ועוד ועוד. אבל למה להסתפק בדברים המוכרים לנו אם אפשר לדמיין השתלה של גן שייתן לעור גוון שונה לגמרי, נניח ירוק חייזרי כמו גאמורה? ההיסטוריה מוכיחה שכשנותנים לבני אדם אפשרות טכנולוגית כלשהי, הם תמיד מתמסרים לה, לטוב ולרע.
מופיע בסרטי "קפטן אמריקה" ו"הנוקמים".
יכולת רלוונטית: מגן דיסק ויברניום בלתי שביר.
במציאות: הרעיון של הקפאה ותחייה מחדש הוא משהו שמשחקים איתו כבר די הרבה זמן (גגלו קריוניקה, אם בא לכם) אבל כרגע אין התקדמות אמיתית במחקר הזה. מה שכן ניתן לראות מקפטן אמריקה בעתיד הנראה לעיון הוא דווקא המגן שלו. מדע הפולימרים המורכבים הולך ומתפתח, וכבר היום מדענים ב־IBM הצליחו לייצר פולימרים עמידים בפני סדקים ושברים ואפילו כאלה שמסוגלים לשחזר את צורתם המקורית. היופי בחומרים האלה הוא שמדענים פיתחו אותם באמצעות מודלים ממוחשבים המסוגלים לחזות באמצעות סימולציות את ההרכב הנדרש על מנת לייצר אותם. בעתיד יהיה אפשר פשוט להזין למחשב רשימת תכונות שנדרשת מפולימר, ולקבל את ההרכב המולקולרי של החומר הנדרש.
מופיע בסדרת טלוויזיה הנושאת את שמו.
יכולת רלוונטית: עיוור שמצליח להתמצא במרחב.
במציאות: גיבור־העל הזה של מארוול מצליח להתגבר אולי על המגבלה הכי חמורה שיכולה להיות על החושים שלנו - עיוורון. למדע כבר יש היום בקנה כמה פיתוחים כאלה, והעתיד נראה אופטימי. חברת OrCam הישראלית, שנוסדה על ידי מייסדי מובילאיי, פיתחה משקפיים מיוחדים לעיוורים שמסוגלים לעזור להם לנוע בצורה חופשית. מערכות בינה מלאכותית אלה, שבנויות באמצעות רשתות נוירונים המאומנות לזהות חפצים שונים (בדומה למערכות המותקנת במערכות מובילאיי שברכב) יוכלו לזהות מכשולים בדרכו של המשתמש ולהזהיר אותו מפניהם.
בצורה דומה, מערכות המזכירות את גוגל טרנסלייט יוכלו לקרוא טקסטים ולהקריא אותם בקול באוזני המשתמש. אופציה אחרת, שאף היא נמצאת תחת מחקר, היא "עין ביונית". חברת ננו־רטינה הישראלית היא אחת ממספר חברות המפתחות מערכת ראייה שמסוגלת לעקוף את הרשתית הפגועה. מצלמה זעירה ואלקטרודה שתותקן על העין יגרו את העצבים על הקרנית באמצעות מתח חשמלי ובכך תאפשר למטופל לראות, אפילו אם הוא עיוור מלידה.
