תביעה: לפצות תושבים בת"א על מפגעי הריח מחירייה
במשך שנים מתלוננים תושבי כמה שכונות בדרום תל אביב וכמה יישובים הסמוכים לאתר המיחזור על ריחות של צחנה. בבקשה לתביעה יצוגית מבקשים התובעים 2.5 מיליון שקלים פיצוי. איגוד ערים דן: מצמצמים את פוטנציאל היווצרות מפגעי הריח מהאתר
מי שגר באזור חירייה ודאי מכיר את מפגעי הריח הקשים שמורגשים באזור. כדאי לנסות סוף לתופעה המטרידה, הוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד איגוד ערים דן, ורידיס איכות הסביבה בע"מ וחץ אקולוגיה והנדסה. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד אסף פינק ואיתי ארגוב ממשרד עורכי-הדין אסף פינק, בשם אזרחים ופעילי סביבה, בטענה שהנתבעים אינם פועלים באמצעים הנדרשים למניעת מפגעי ריח. התובעים העמידו את סכום הנזק במעל 2.5 מיליון שקל, בשל סמכות בית משפט מחוזי, אך הוא מוערך בעשרות מיליונים.
בבקשה מציינים עורכי הדין כי במשך שנים סובלים כל מי שמתגוררים בשכונות פלורנטין, נווה שאנן, שפירא, יד אליהו, התקווה, עזרא והארגזים, וכפר שלם מערב בתל אביב ועוד וכן ביישובים אזור, חמד, גנות, וביישובים סמוכים נוספים, ממפגעי ריח הנובעים ממספר מתקנים ופעילויות שמבצעות החברות בפארק המיחזור חירייה.
לבקשה לאישור התביעה הייצוגית צורפה חוות דעתו של ד"ר שמואל ברנר, לפיה במספר דיגומי ארובות במפעל RDF נפלטו לאוויר ריחות בריכוזים החורגים (11.5%-320%) מהתנאים הקבועים ברישיון העסק של המתקן. לפי ד"ר ברנר, התלונות הרבות של התושבים שהוגשו בחלוף השנים בגין קיומם של מפגעי ריח שמקורן בחירייה, כמו גם סקר פיזור ריחות שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה, וכן הודאות מטעם בעלי תפקיד במשרד להגנת הסביבה - מעידים על קיומו של מפגע ריח משמעותי.
לפי הבקשה, על האיגוד והחברות לפצות את האזרחים שנפגעו "בגין מפגעי הריח שסבלו ועודם סובלים, וכן על עוגמת הנפש, חוסר האונים והתסכול שנגרמו ונגרמים למבקשים". עוד נכתב בבקשה כי בשנים האחרונות הוגשו מאות רבות של תלונות, הן למשרד להגנת הסביבה והן למוקד 106 של עיריית תל אביב יפו. "אולם מפגעי הריח עודם קיימים ולמרבה הצער אף החמירו". לפי בדיקות פרטניות של המשרד להגנת הסביבה, הנתבעים יוצרים בפעילותם הבלעדית מפגעי ריח קשים.
האזרחים שבשם הוגשה הבקשה לייצוגית תיארו מציאות חיים בלתי נסבלת, כאשר ריחות אשפה חריפים "רודפים" אותם, והזיכרונות מרגעים חשובים בחייהם נצבעים בריחות של צחנה בלתי נסבלת. זאת לצד תחושה שרשויות המדינה נטשו אותם. בין היתר, הדבר אף גרם להם ללחץ ופגיעה בבריאות והם "על סף ייאוש". בבקשה אף מתארים את הפעילות הענפה בקבוצת הפייסבוק "תלונות על מפגע הריח מחירייה", ובה אזרחים התלוננו על הריחות הקשים באזור.
עו"ד פינק וארגוב מסרו כי "לא יעלה על הדעת שמפעילים ואיגוד שאמורים לשמור על הסביבה ולמחזר פסולת עושים זאת בצורה שמזהמת את הסביבה ופוגעת באופן חמור באיכות חייהם של מאות אלפי תושבים. מדובר במפעלים חדשים אשר היו צריכים לפעול בצורה ירוקה, אל בפועל גורפים הון על חשבון הסביבה. כמה חבל שהמשרד להגנת הסביבה לא פועל כראוי לקנוס ולסגור את המפעלים המזהמים".
מאיגוד ערים דן נמסר בתגובה: "האיגוד ביצע ומבצע שורה ארוכה של פעולות, בדיקות והפעלת אמצעים על מנת לצמצם למינימום את פוטנציאל היווצרות מפגעי הריח מהאתר ולא חסך לשם כך משאבים כספיים. בין השאר, האיגוד שכר שירותים של יועצים מומחים מחו"ל וחברות בעלות שם עולמי למציאת פתרונות בנושא, וכן, ביצע בדיקות ודיגומים פנימיים רבים. האיגוד התקין ופרס מערכות לנטרול ריחות בכל היקף תחנת המעבר, בחוות המיכלים של מתקן חץ אקולוגיה, ובפתחי מפעל ה-RDF, לרבות דלתות הפריקה ודלתות אזורי השינוע. בדיקות מעבדה שנעשו לאחר הפעלת המערכת, הועברו למשרד להגנת הסביבה, והראו הפחתה של מעל 70% במספר יח'/ריח למ"ק הנפלט".
עוד נמסר בתגובה של איגוד ערים דן, כי "מפעל ה-RDF, הוא מפעל סגור הפועל בתת לחץ, כשהאוויר שבו עובר דרך מערכות סינון מתקדמות של פחם פעיל (active carbon), המוחלף בתדירות גבוהה, במטרה למנוע פליטת ריחות. נוסף על כך, הותקנו במפעל בשנה האחרונה בעלות של כמיליון ₪ דלתות חשמליות אוטומטיות הסוגרות את פתחי בור קליטת האשפה על מנת למנוע מטרדי ריח. וכן, מערכות נטרול הריחות בפתחי המפעל, ובקרוב יותקנו מערכות נטרול ריחות גם בפתחי הארובות. האיגוד נערך להשקעה של מעל 40 מיליון שקל בשדרוג וקירוי של תחנת המעבר ומתקן חץ אקולוגיה, בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה ובתאום איתו, והריחות ינוטרלו באמצעות מסנני אוויר".
לפנייה לכתב/ת 
