הצצה נדירה למערת הנטיפים בחיפה
מתחת למכסה ביוב מסתתרת באחת השכונות של הכרמל מערת נטיפים מדהימה. צפו בכתבה מהמקום שהכניסה אליו אסורה בהחלט
המצב הגיאולוגי הייחודי ומבנה הקרקע במדינת ישראל הם כר פורה ומסקרן למערות נטיפים נדירות - אותם אולמות סודיים ותת-קרקעיים קסומים המכילים תצוגות מרהיבות ויוצאות דופן שהטבע יצר במשך עשרות מיליוני שנים. בניגוד למערות הנטיפים הרבות שנהרסות באופן קבוע מתחת לשרשראות הבולדוזרים, מערת הנטיפים שבאחת השכונות שעל הכרמל בחיפה היא סיפור הצלחה של שימור סביבתי. מדובר במערת נטיפים מדהימה ועשירה בעמודים מרשימים, נטיפים, זקיפים ובריכות מים מיוחדות. עם זאת, יש להדגיש כי הכניסה למערה אסורה בהחלט ומסוכנת. צוות ynet הגיע עם מומחים בתחום, ונקט את כל אמצעי הזהירות.
מערת הנטיפים בחיפה התגלתה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, במהלך עבודות בנייה בשכונת דניה שעל רכס הכרמל בחיפה. פתח המערה התגלה ממש במקרה. העובדים הבכירים בעיריית חיפה דאז, שהפגינו אחריות לאומית נדירה והרבה כבוד ואהבה לאוצר הטבע הייחודי שהתגלה מתחת לרחובות העיר, החליטו להגן על מערת הנטיפים המרהיבה ודאגו לשמר אותה, במקביל להמשך הבנייה והפיתוח בשכונה החדשה.
מכיוון שמדובר ב"מערה חיה", שבה הנטיפים ממשיכים לגדול ויש טפטוף קסום וחרישי של טיפות מים מתקרתה, זקני העירייה החכמים התקינו בה פתח מודרני העשוי מיציקת בטון וממכסה ביוב, שמשמש כדלת סודית השומרת על הלחות במערה. השכונה, הכבישים והמדרכות נבנו מעל המערה.
עשרות שנים עברו, וההזנחה הגיעה למקום. לאחרונה הגיעו למערכת ynet דיווחים על לכלוך והשחתת אוצרות טבע נדירים במערת הנטיפים של שכונת דניה בחיפה. לכן החלטנו לארגן משלחת שבה חברים מערנים מקצוענים לבדיקת המצב. כמו כן תיעדנו בווידיאו את יופיה יוצא הדופן עבור אלו שכנראה אינם מודעים לקיומה.
נכנסים דרך פתח ביוב
שעת בוקר באחד הרחובות הקטנים והשקטים של שכונת דניה בחיפה. איתי שקולניק, מייסד מועדון המערות הישראלי, מוציא לום ברזל מהרכב וניגש בדרמטיות משעשעת לאחד מפתחי הביוב הרבים שפזורים ברחוב. משיכה רצינית, מכסה הבטון הכבד מתרומם בחריקה - ובור עמוק ומסתורי נחשף.
אנחנו חובשים קסדות, בדיקה אחרונה לציוד הצילום ולפנסי הלד הכבדים, ואנחנו מתחילים במסע המרגש אל מתחת לפני האדמה. מדובר בירידה מסוכנת. סולם העץ שהיה אמור לחכות לרגליים בתוך האפלה שמתחת לפני השטח נרקב עקב הלחות הגבוהה ששוררת במערה ונשבר. זהו המקום להזכיר שוב כי מערנות היא פעילות מסוכנת, ואין לבצע אותה ללא ניסיון או הדרכה מקצועית.
אנחנו נמצאים בתוך מסדרון חשוך וקריר שקירותיו יצוקים בבטון, וקרקעיתו עשויה סלע טבעי. על הרצפה יש לכלכוך ושאריות של חבלים וקרשים שמטיילים חסרי מודעות סביבתית השאירו. שקולניק מכוון את אלומת הפנס אל תוך המסדרון החשוך ומראה לנו את הגבול הסמוי בין קירות הבטון מעשה ידי אדם, ששומרים על הפתח הנסתר, לבין קירות המערה המקוריים. טיפות מים מטפטפות עלינו מהתקרה כמו ביום גשם, אנחנו צועדים בזהירות פנימה ושקולניק מתאר את ההרגשה המוזרה: "אנחנו נמצאים באמצע שכונת מגורים, יורדים כמה מטרים למטה מתחת לאדמה - ואתה בעולם אחר".
צוות הצילום והמתנדבים החרוצים, שבאו לעזור ולסחוב את הציוד, מכינים לפעולה את פנסי הלד הכבדים. האורות נדלקים בבת אחת - ופתאום אנחנו מגלים שאנחנו בתוך אולם מפואר של גמדי סלעים חרוצים, מערת נטיפים מושלמת שיצאה מהאגדות ומספרי הפנטזיה של טולקין: התקרה מלאה במאות נטיפים דקיקים במיוחד מסוג ספגטי, במרכז החלל יש עמודים מושלמים וחלקלקים, נטיפי אוזן הפיל מרשימים בצדדים, בריכות מים נוצצות ואווירה מיוחדת של עולם אחר, סודי ומופלא, שמסתתר מתחת לרחובות העיר. שקולניק, שהיה נרגש מאוד מהמראות, הצביע על נטיפים מסוגים שונים ומשונים.
"טיפות המים מורידות מהתקרה את החומר הגירי ויוצרות נטיפים, שמתחתיהם נוצרים הזקיפים, ולעיתים נדירות ולאחר מיליוני שנים הם נפגשים והופכים להיות עמודים. אתם רואים את הנטיף שכמעט מחובר עם הזקיף?", הוא אמר. שקולניק הצביע על עמוד סלע מרשים וחלקלק, שחסר לו בקושי סנטימטר כדי להיות מחובר הרמטית, ומסביר: "זאת נשיקה של נטיף עם זקיף. אם הדלת של המערה תהיה סגורה והלחות לא תברח, אולי בעוד מיליון שנה הם ייפגשו".
ריבה סלמון, חובבת המערות הקשוחה שהתנדבה לעזור למשלחת, נרגשת מאוד להתבונן בפלא הנסתר והתת-קרקעי הנדיר, והיא משתפת אותנו בתחושותיה: "אני מרגישה כמו בספרים שקראתי כשהייתי ילדה, פשוט מדהים. אני רוצה שתהיה מערת נטיפים כזאת גם ליד הבית שלי", היא אמרה. גם ירון תנא, חובב המערות הוותיק, היה מופתע מאוד מעושר הנטיפים והזקיפים ומהתצורות הגיאולוגיות המיוחדות שמסתתרים מתחת למכסה הביוב הסטנדרטי שברחוב השקט. "ממש מרגישים שזאת מערה חיה, אנחנו ממש מרגישים את המערה נושמת. מהמם שזה נשמר באמצע העיר בחיפה - מי היה מאמין!", הוא אמר.
פיח ואפר על הנטיפים
אנחנו צועדים בזהירות בין הטיפות ובריכות המים, נזהרים מלהחליק ומלגעת בקירות ובנטיפים העדינים. אנחנו רטובים ונרגשים, והאוויר מלא בלחות. במרכז המערה יש סדרת עמודים גדולה ובהירה. באופן מקומם ומטריד, הנטיפים הנדירים מלאים בשאריות של נרות שרופים ובנקודות שחורות של פיח ואפר, המכערות ומלכלכות את הנטיפים הנדירים. שקולניק, שכועס מאוד על הפגיעה הגסה בערכי הטבע הנדירים שמסתתרים מתחת לרחובות העיר חיפה, מסביר על התופעה הדוחה: "לצערי, אנשים ברברים נכנסים למערת דניה ובמקום להשתמש בפנס חושבים שזה מאוד רומנטי להדליק נרות, וזה הורס את הנטיפים", הוא אומר בכאב. "האש והחום עוצרים את הנטיפים הרגישים מלגדול, זה הורס את היופי של המערה!"
למרות הפגיעה בנטיפים, מערת הנטיפים הסודית של שכונת דניה היא למעשה סיפור הצלחה נדיר של בנייה ופיתוח מודרניים במקביל לשימור ערכי הטבע. הביקור המסקרן במערת הנטיפים המסתורית והייחודית, שפתח הכניסה אליה הוא דרך מכסה של ביוב, מעלה שאלות רבות וצער רב על אותן מערות נטיפים קסומות שהטבע יצר במשך מיליוני שנים, ובני האדם החמדנים שמצאו אותן הרסו אותן בקלילות ובלי להניד עפעף. שקולניק מבקש להעביר מסר חשוב לציבור המטיילים: "מערת הנטיפים של שכונת דניה היא מערה חיה ונושמת. אני מבקש מהמטיילים שמבקרים בה לשמור עליה, כדי שהציבור יוכל ליהנות ממנה גם בעתיד: לא להשאיר לכלוך וחבלים, להקפיד לסגור הרמטית את המכסה ולא להשתמש בנרות!", הוא מבקש.
כשיצאנו מהמערה לאחר כשעתיים הגיעו למקום פקחים של עיריית חיפה. אחד השכנים, שמתגורר באחת הווילות היוקרתיות שמשקיפות על פתח המערה ומעוניין לשמור על השקט והשלווה ברחוב שלו, ראה אותנו נכנסים ומיד דיווח לעירייה. הפקחים הזועמים טענו שעיריית חיפה אוסרת על הביקור במערה מכיוון שהיא מסוכנת.
ביקשנו את התייחסותה של עיריית חיפה לפלא הטבע שנמצא בתחומה, אך בעירייה העדיפו שלא להגיב. בין היתר לא התייחסו בעירייה לשאלות מדוע לא דואגים לאבטחת המערה, שהכניסה עליה אסורה בהחלט ומדוע לא משמרים אותה.
זהו המקום להדגיש שוב כי אסור באופן מוחלט להיכנס למערה. מדובר בפעילות מסוכנת, ויש לבצעה בשיקול דעת.
לפנייה לכתב/ת 
