מה מסתתר בקרקעית הים במים הכלכליים של ישראל?

יש בה אלפי גבעות ודיונות, מדרגות ענק של עשרות מטרים ועשרות נהרות, חלק מהם גדולים כמו נהר הנילוס העצום: מחקר חדש, המשותף למכון לחקר ימים ואגמים לישראל, המכון הגיאולוגי ואוניברסיטת חיפה, חושף לראשונה את מבנה קרקעית הים התיכון בשטחם המלא של המים הכלכליים של ישראל.

מפת המים הכלכליים של ישראל(צילום: מתוך המחקר)

הפיתוח הימי של ישראל נמצא בתנופה בשנים האחרונות, בעיקר לאור גילויי הגז הגדולים, והתכנון הלאומי והעסקי פורח. במנהל התכנון גובש לאחרונה מסמך להסדרת המדיניות במרחב הימי ותמ"א 37 מתייחסת בהרחבה לתכנון המרחב הימי, בין היתר לייעוד קרקעות לטובת הנחת צינורות גז. אולם בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב במחשבה ראשונה, קרקעית הים אינה מישור חלק וגדול, והיא יכולה להיות הררית או מצולקת, בעלת אזורים סטטיים או אזורים בסיכון לתזוזות או רעידות אדמה. בכדי לדעת היכן קרקעית הים יציבה או נוטה להתמוטט, מהו התוואי האופטימלי להנחת צינור או מהן הטכנולוגיות ההנדסיות המתאימות ביותר לתוואי השטח שבו יוצב אי מלאכותי יש צורך במפה מפורטת של קרקעית הים. אולם עד כה מפה כוללת של כל השטח הימי הכלכלי של ישראל - מדגישים החוקרים - לא הייתה קיימת ברמת הדיוק הנדרש.

מטעמים אלו הובילו חקר ימים ואגמים לישראל והמכון הגיאולוגי, בעזרת משרד האנרגיה, את פרויקט המיפוי הלאומי למיפוי הקרקעית בים התיכון בשטח המים הכלכליים של ישראל, הגובל באלו של מצרים, קפריסין ולבנון, שטח הגדול פי שלושה משטחה היבשתי של ישראל. במשך 15 שנים מדדו צוותי מיפוי של קרקעית הים, בהובלתם של ד"ר גדעון טיבור מחקר ימים ואגמים לישראל וד"ר ג'ון הול מהמכון הגיאולוגי, את התבליט של קרקעית הים בעזרת סונאר רב-אלומות, המאפשר למפות את תבליט הקרקעית בהפרדה של מטרים בודדים, במאות רבות של קווי הפלגה ולאורך כולל של אלפי ק"מ עד להשלמת המפה בכל שטח המים הכלכליים.

מפת קרקעית הים של המים הכלכליים של ישראל (צילום: חיא"ל)

מיפוי קרקעית הים בעזרת סונאר רב-אלומות מולטיבים (איור: תומר כתר, חיא"ל)

"אנחנו נמצאים בתקופה של פיתוח ימי מואץ: כבלי תקשורת תת ימיים, תכנון איים מלאכותיים ובעיקר, פיתוח תגליות הגז כולל הנחת צינורות תת ימיים לישראל ולאירופה, אבל מי יודע לומר היכן קרקעית הים יציבה והיכן היא נמצאת בסכנה להתמוטטות. המיפוי המדויק של הקרקעית, תוצר של 15 שנות מיפוי ימי, ייתן לראשונה בסיס מדעי לכל תכנון וקבלת החלטות לגבי תשתיות ימיות ישראליות, ולצרכי הערכה כלכלית ובטיחותית, כמו גם לגבי הערכת נזקים פוטנציאליים מסיכונים גיאולוגיים", אמרו החוקרים.

את הניתוח המרחבי של נתוני הקרקעית הוביל ד"ר מור כנרי מחקר ימים ואגמים לישראל יחד עם ד"ר אורי שטנר מאוניברסיטת חיפה. המאמר המדעי, אשר פורסם החודש בירחון המדעי היוקרתי "Marine and Petroleum Geology", מציג מגוון רחב של תוואי נוף על הקרקעית.

תבליט נהרות תת ימיים, העתקים וקמטים בקרקעית הים העמוק (איור: תומר כתר, חיא"ל)

אז איך נראית קרקעית הים שלנו ובעיקר, מה זה אומר? מפת תבליט הקרקעית מראה עשרות נהרות שחוצים את קרקעית הים מצפון לדרום, בעיקר בעקבות סחף שמגיע מהנילוס. "אורכם של הנהרות הוא בן עשרות ואף מאות קילומטרים, ורוחבם מגיע עד כ-500 מטרים ועומקם עד עשרות מטרים מתחת לסביבתם. דמיינו שאתם צוללים בקרקעית הים ולנגד עיניכם מתחתר נחל גדול כמו הנילוס. נהרות אלו, שלא זורמים בהם מים אלא זרמי עכירות שמורחפים בהם חלקיקי סחף, מחייבים היערכות בהצבת הצינורות והכבלים מישראל לארצות אחרות, כיוון שתשתיות אלו למעשה חוצות את הנהרות", אמר ד"ר כנרי.

עוד מגלה המפה שרובו של מדרון היבשת הישראלי גולש ונשבר: כלומר, פיסות שלמות של קרקעית הים נעות במורד המדרון עקב חוסר יציבות. במדרון היבשת שבין אשקלון לבין נחשולים הגלישות הן של פיסות קרקעית, בעוד צפונה משם מתרחשת זרימה במורד קניונים במדרון. המשמעות, לדברי החוקרים, ברורה: קרקעית הים שם אינה יציבה.

המידע המדויק החדש של קרקעית הים מראה מאות רבות של העתקים (שברים גיאולוגיים) בכל אזור קרקעית הים שמול ישראל, מבסיס מדרון היבשת ובכל הים העמוק. החוקרים מסבירים שבדרך כלל , במקום שבו בקרקעית הים ניתן להבחין בשברים הגיאולוגיים המשמעות היא שקיים עדיין תהליך פעיל כלשהו ששומר על המדרון התלול. "זה יכול להיות זרם מים בקרקעית שחזק מספיק בשביל להרים דיונה ענקית, כמו שיש לאורך קצה מפתן היבשת בעומקי מים של 80-350 מטרים. וזה יכול גם להיות גלישה שהניעה פיסת קרקעית ומותירה צלקת טרייה בראשה. כשרואים שברים בקרקעית מבינים שהשבירה פעילה, אחרת לא היתה נשארת בצורתה החריפה בפני הקרקעית עד היום", הסבירו החוקרים.

"העושר הרב של דפוסי הקרקעית מראה דבר אחד עיקרי - קרקעית הים אינה קפואה במקומה אלא עוברת שינויים ונמצאת בתנועה. במקומות מסוימים הקרקעית נעה לאט ובאחרים מתמוטטת. ולכן המיפוי שערכנו מהווה כלי מרכזי בחשיבותו להערכת יציבות הקרקעית", אמר ד"ר שטנר. "הבנה מיטבית של תהליכי הבליה ותיחום אזורי התנועה וההתמוטטות הינם מרכיבים חיוניים ובסיסיים בתכנון כל תשתית ימית שמדינת ישראל תציב על הקרקעית", הוסיף.

"הצעד הראשון כשרק מתחילים לחשוב על הקמת מפעל, קניון או שכונה חדשה ביבשה הוא לבדוק בעזרת מפה את מבנה הקרקע או יציבותה; כמובן שזה גם צריך להיות הצעד הראשון כאשר מתחילים לתכנן בנייה בקרקעית הים. עד היום לא הייתה לנו מפה כזו שמכסה את כל המרחב הימי של ישראל. המיפוי המדויק של הקרקעית יאפשר תכנון מושכל ובר קיימא של המים הכלכליים של ישראל. מיפוי הקרקעית מדגיש עד כמה יישומי הוא חקר הים ומראה את הממשק הרחב שלו עם צרכי החברה המידיים ", סיכמו החוקרים.

למחקר המלא:

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0264817220300076