מגפה, משבר כלכלי, זעם ברחובות ואנשים שסגורים בבתים - התקופה האחרונה סיפקה בעיקר סיבות לדאגה. בתוך כל הרעש הזה נחמד היה להיתקל בסרט "מורתי התמנונית", שצולל לעולם אחר, רגוע ושקט הרבה יותר.
- חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה?
בסרט, שצולם בסביבה הימית המרהיבה של דרום אפריקה, תיעד היוצר קרייג פוסטר את מערכת היחסים המרגשת שיצר עם תמנון ממין נקבה - והיא מציגה שם יכולות מרשימות ומפתיעות. בעקבותיה צללנו ובדקנו עוד כמה עובדות על היצור המסקרן הזה.
התמנונים הם בעלי חיים חסרי חוליות, ומהווים סדרה של רכיכות ימיות השייכת למחלקת ראש-רגל (צפלופודים), שהיא המחלקה המורכבת ביותר בסדרת הרכיכות.
כתבות נוספות למנויים:
מדובר באמת בבעל חיים מורכב מאוד, וככל הנראה החכם ביותר מבין חסרי החוליות. יש לו שלושה לבבות, דם כחול וכמובן - שמונה זרועות. כמו כן, תמנונים ניחנים ביכולות הסוואה מרשימות במיוחד, ובין היתר מסוגלים לשנות את צבע עורם ואת מרקמו כדי להתאים את עצמם לסביבה.
לתמנון יכולת גמישות מחשבתית גבוהה במיוחד: הוא משנה אסטרטגיה באופן מהיר ומקבל החלטות. דוגמה לכך ניתן לראות בסרט, כאשר התמנונה נמלטת מהכריש בזכות יכולתה המהירה לקבל החלטות הרות גורל.
ד"ר טל שמרת וד"ר ניר נשר, מרצים בכירים בפקולטה למדעי הים מכמורת-רופין וחוקרי התנהגות ראש-רגלאים, מסבירים כי התמנון מבצע פעולות מורכבות רבות, כמו כיווץ והרפיה של מאות אלפי תאי שריר המצויים על העור שלו, ובשל הגמישות שלו יש אינסוף אפשרויות לכל מקטע בגוף, קטן ככל שיהיה. למעשה, הוא גמיש עד כדי כך שהמוח שלו לא מסוגל לנהל אותו.
"יש כאן המון עבודה שאין שום סיכוי שמוח ביולוגי יצליח לעשות", אומר נשר ומוסיף כי "בני האדם יכולים לבצע פעילות בעיניים עצומות, משום שהעצמות והמפרקים מגבילים את הגמישות של הגוף שלנו, מה שמאפשר למוח ייצוג מלא של מצב הגוף".
לכן, לדברי החוקרים, לתמנון יש אסטרטגיות חכמות ופשוטות הפותרות את הבעיה. כך למשל בזרועות התמנון יש חומר כימי שמסייע להן לא להידבק זו לזו, והוא לא צריך לבזבז אנרגיית מחשבה בלמנוע מהזרועות להידבק אחת לשנייה.
בנוסף, בגוף התמנונים יש מעין פיזור סמכויות - שמאפשר שליטה על פעולות בתוך האיברים עצמם. "אנחנו רואים את זה במבנה של המוח, במבנה של מערכת העצבים, יש הרבה מאוד עצבים בזרועות, באונות האופטיות, ומעט מאוד גורמים מקשרים. כלומר נעשית הרבה פעילות חישובית ופעילות שליטה עצמית בזרועות. ואז זה מגיע למוח כשהתוכניות כבר הוחלטו. ניתן להקביל זאת לכך שיש מערכת תוכניות מוכנות, והמוח רק צריך ללחוץ על הכפתור להפעיל את התוכניות ולהתאים אותן. כך התמנון יכול לשלוט במערכת כה מסובכת בצורה יעילה".
תמנונים גם מסוגלים לגדל זרועות שנקטעו מחדש במהירות מרבית - מה שמסייע להם לשרוד את המציאות הקשוחה שמתחת למים. פצע החיתוך נגדם תוך יום, ולאחר כשבועיים מתחילה לגדול זרוע חדשה.
ב"מורתי התמנונה" הוצגה כוכבת הסרט כבעל חיים עם מערכת רגשית מורכבת ובעלת אישיות כובשת. האם התמונה הזו תואמת את המציאות? התשובות לא חד משמעיות.
"כנראה שלתמנונים יש אישיות", אומרים נשר ושמרת, "אנחנו רואים את זה במהלך העבודה איתם. יש תמנונים שיותר חוששים, יש תמנונים שיותר אמיצים, יש כאלו עם גמישות מחשבתית יותר גבוהה ופחות גבוהה. תמנונים יכולים גם לזהות אנשים. ככל הנראה הם לא מזהים כמונו תווי פנים, אבל הם מזהים כנראה את שפת הגוף שלנו, ואנחנו בהחלט יכולים לראות שיש הבדל בהתנהגות למי שהם מזהים ולמי שלא".
והם מסוגלים לתקשר. "התמנונים יודעים להשפריץ דיו ומים דרך מעין משפך בשם 'סיפון'. אם אני מתקרב לאקווריום והתמנון ירצה תשומת לב, הוא ידע לכוון את הסיפון, ואני אחטוף מים", מסביר נשר. לדבריו, במעבדה שבה הוא עובד, יש כמה אנשים שהתמנונים לא מחבבים, וכשהם נכנסים - כל התמנונים משפריצים דיו ומסתתרים. "הם בהחלט מתקשרים, אבל לא בטוח שזה ברמה האישית כמו שרואים בסרט".
החלפת הצבעים מעידה גם היא על תחושת החיה. "תמנון מחליף צבעים בהתאם לרגש שהוא חווה. כשהוא מתרגש הוא נעשה מעט אדום, כשהוא משועמם הוא בהיר, כשהוא מפוחד הוא לבן עם עיניים כהות ומשפריץ דיו ומים. כן יש תקשורת, אבל לא ידוע עד כמה היא רגשית. זה יכול להיות גם מצורך בסיסי", מוסיף שמרת.
האם ניתן להשוות בין התמנון לחיות נוספות, שמוכרות לנו יותר? שמרת מזכיר כי במהלך הסרט, היוצר אומר שניתן להשוות את אינטליגנציית התמנון לזו של חתול. "זה באמת מה שהרבה אנשים שעובדים עם תמנונים אומרים. בתור מדען, הייתי מעדיף להשוות אותו לחיה כמו חולדה, אבל יש משהו בתמנון שמאוד מזכיר חתול. הן חיות סוליטאריות, חיות לבד. הן טורפות כמו החתול, אוהבות מאוד לשמור על הניקיון וסקרניות. גם האופן שבו הם צדים והגמישות המחשבתית".
חיי התמנונים קצרים במיוחד: בין חצי שנה לחמש שנים, תלוי בסוג התמנון. לתמנון יש מחזור חיים אחד. הוא נולד, גדל וברגע שיש הבשלה מינית, הוא מזדווג פעם אחת ולאחר מכן מסיים את החיים שלו. כן, זו לא טעות - ברגע שהוא מזדווג, הוא מתחיל מנגנון של השמדה עצמית. הוא מפסיק לאכול, מערכת החיסון שלו קורסת והוא מת.
ולמרות החיים הקצרים, הסכנות בים והסכנות שמחוצה לו - מסתמן כי אוכלוסיית התמנונים דווקא נמצאת במגמת עלייה עולמית. במחקר שפורסם ב-2016, ניתחו חוקרים נתוני דיג שפורסמו לאורך 61 שנים (1953 עד 2013), וגילו שבניגוד לאוכלוסיית הדגים שהלכה והצטמצמה, אוכלוסיית הראש-רגלאים עלתה. זאת אף על פי שדגו אותם בכל אותן שנים.
סיבת הישרדותם, בין היתר, היא ככל הנראה יכולתם להתמודד עם שינויים. "בגלל שלתמנונים יש מחזור חיים מאוד קצר, הם יכולים להתמודד ביתר קלות עם שינויים בסביבה הימית. אם למשל בוחנים בעל חיים שחי הרבה זמן כמו צב ים, אז כאשר צב ים בן 50 משריץ ביצים, הוא משריץ בעלי חיים שמותאמים גנטית לסביבה שהייתה לפני 50 שנה. לעומת זאת, תמנון, שכל שנה מתחדש, יודע לעשות שינויים גנטיים באופן יעיל בהרבה, ומתאים את עצמו במהירות לשינויים סביבתיים כגון עלייה של טמפרטורת המים", אומרים החוקרים.
והם מספקים עוד הסבר קצר ומעשי למשך החיים הקצר של התמנון: זו חיה ששומרת על הטריטוריה שלה. לכן - אם היא לא תמות לאחר שהצאצאים ייוולדו, הצאצאים לא יוכלו להתיישב ולגדול באזור שבו חיו אבותיהם.
התמנונים נראים כחיה אקזוטית, כזו שלא ניתקל בה, אבל היא דווקא נמצאת ממש קרוב. "התמנון המצוי, אותו מתעדים בסרט, חי באזורים נרחבים בעולם וגם בישראל", אומר נשר. "אם תגיעו עם מסכה ושנורקל לחופי ישראל בחודשי אפריל-מאי, סביר להניח שתזכו לראות תמנונים, ויש תמנונים שייצרו אינטראקציה עם בני אדם כבר בשלב הראשוני. ומומלץ כמובן לא לדוג אותם".
