זה היה אמור להיות עוד יום רגיל בחייו של ראג'ה. הוא קם בבוקר, אכל משהו והתכונן לעוד יום עבודה. הוא לא ידע איך היום הזה יסתיים, אבל הוא בוודאי לא חשב שהוא יסיים אותו בתחנת המשטרה כשהוא עצור בחשד לרצח של הבוס שלו.
עכשיו, כשהוא עצור אחרי הטרגדיה, מתחיל דיון ציבורי שלם – האם הוא אשם, האם השיטה אשמה או שזאת הייתה פשוט טעות, ויש לשחרר אותו לאלתר?
אגב, ראג'ה הוא תרנגול.
עוד כתבות למנויים:
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
הסיפור הטראגי של ראג'ה תפס כעת כותרות בהודו, כיוון שאחרי שנים רבות אירוע של קרב תרנגולים לא הסתיים במותו של אחד מבעלי החיים הלוחמים אלא דווקא במותו של אחד מהבעלים שלהם. האיש, טנגולה סאטיש בן ה-45, התפרנס מבעלות על תרנגולי קרבות בכפר באזור העיר היידראבד שבדרום הודו. באזור זה, וגם באחרים בהודו, המסורת המדממת הזאת היא חלק מהתרבות המקומית, והיא מושכת עניין לא רק בגלל הריגוש של הצפייה בקרב עצמו, אלא כמובן בשל ההימורים והכספים מסביב שמתדלקים את הענף. בפסיקות של בתי המשפט במדינה נקבע בעבר שהקרבות אינם חוקיים כיוון שהם פוגעים ברווחת בעלי החיים, אך באזורים מסוימים בהודו הפעילות עדיין מתנהלת מתחת לרדאר וממשיכה לעורר עניין.
בחזרה לאותו הבוקר, שקרה ממש לאחרונה - 22 בפברואר. ראג'ה ובעליו הגיעו לזירת הקרבות והתכוננו למאבק מול התרנגול היריב. כחלק מהעצמת הקרב, בחלק מהמקרים קושרים לרגלו של התרנגול להב חד שיאפשר לו לפגוע ביריב ולחתוך אותו. סאטיש קשר להב של 8 סנטימטרים לרגלו של ראג'ה והתכונן לשחרר אותו לקרב. באותו רגע, תנועה חדה של התרנגול חתכה את סאטיש עמוק באזור המפשעה והוא התמוטט במקום. הוא הובהל לבית החולים, ומאוחר יותר מת בעקבות דימום רב.
מותו של סאטיש האיר שוב זרקור בתקשורת ההודית על התופעה. חלק מהעיתונאים התייחסו דווקא לתרנגול עצמו וטענו שהוא "עצור" בתחנת המשטרה המקומית, אך במשטרה הכחישו את הטענות ואמרו כי הוא אינו עצור, וכי הם טיפלו בו במסירות והעבירו אותו לחווה. בהודעה רשמית של המשטרה נאמר כי "בזמן שסאטיש הכין את התרנגול לקרב, התרנגול קפץ במפתיע ודקר אותו עמוקות במפשעה. הוא איבד דם רב. אנשים מסביב לקחו אותו במהירות לבית החולים, אך מותו נקבע כשהם הגיעו למקום". לדברי המשטרה, היא מתכוונת לחקור את האנשים המעורבים בארגון הקרבות ורואה בהם את האחראים למותו של סאטיש.
אירוע שמסתיים במותו של אדם הוא נדיר מאוד בעולם קרבות התרנגולים, אולם מנגד, מובן שהלוחמים עצמם לא מאריכים חיים. התרנגולים מגודלים מגיל צעיר במטרה להשתתף בקרבות, ועל פי הערכות השווי של כל אחד מהם נע סביב 700 דולר. המארגנים מנצלים את אופיו התוקפני של התרנגול כלפי בני מינו, ומעודדים אותו להילחם בהם.
בכתבת תחקיר של ה"וושינגטון פוסט" תיארה הכתבת את "הסופרבול של קרבות התרגולים" בהודו. במהלך פסטיבל מקומי באזור אנדרה פרדש מתקיימים עשרות קרבות שמושכים אליהם עשרות אלפי אנשים. אחד המגדלים סיפר בכתבה על תנאי הגידול של התרנגולים, ובעיקר על התזונה המיוחדת שלהם: דוחן, גרעיני דורה, אגוזי קשיו ובשר לטאות.
העניין הרב בתחרויות יוצר תגובת שרשרת של כספים - החל מכרטיסי כניסה, דרך התשלום למגדלים ועד לכסף הגדול באמת: הימורים. כיוון שכל הפעילות היא בלתי חוקית, לא ניתן לאמת את המספרים של התעשייה, אך לפי הערכות היא מגלגלת כ-130 מיליון דולר בשנה. במטרה למשוך מהמרים נוספים, מלבד אלה שנוכחים פיזית בקרב, החלו המארגנים לצלם את הקרבות באמצעות רחפן ולהעביר את השידור אונליין. מלבד זאת הצילום אסור לחלוטין, ואין למעשה תיעוד דיגיטלי של מה שקורה בזירה.
הכתבת תיארה את המתרחש: "הכרוז מזהיר את הקהל לא לצלם, והבעלים של התרנגולים מכינים אותם לקרב. הלהבים נקשרים לרגליהם והם משוחררים לתוך הזירה. השניים מסתערים זה לעבר זה והקהל צורח. כעבור דקה הם מורחקים זה מזה. האחד נראה פצוע בבירור והוא מדמם על האדמה. השני מוכרז כמנצח". ברגע זה הכספים מחליפים ידיים. המהמרים המאושרים מקבלים את כספי הזכייה, והמפסידים ממשיכים להמר בקרב הבא.
לדברי הכתבת, כוחות משטרה לא נראו בשטח במהלך הקרבות. הם מסרו לה כי הם מתרכזים במאבק נגד מגדלי התרנגולים ובחינוך נגד התופעה, אבל לא שולחים כוחות לעצור קרבות במהלך ההתרחשות עצמה כי זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
זווית נוספת היא התמיכה השקטה בתופעה מצד המנהיגות המקומית. פוליטיקאים רבים מגיעים לפסטיבלים ובכך מביעים תמיכה בהמשך הפעילות, על אף שאינה חוקית. הם חוששים לצאת נגד האזרחים בסוגיה הזאת, מפחד לאבד תמיכה. רבים מהם גם גדלו באזורים הללו, ולמרות האיסור בחוק, הם מרגישים שזהו חלק מהתרבות המקומית.
בעיתון Times of India ניסו להתחקות אחר נתיב הכסף של הענף. לפי הערכות שלהם, הסכומים המתגלגלים בו אכן מגיעים לאזור ה-150 מיליון דולר בשנה. במטרה להשיג ניצחונות מאמנים את התרנגולים במשך כחצי שנה, ויחד עם תזונה מיוחדת ולעיתים גם סטרואידים מביאים אותם לכושר שיא לקראת התחרות. עוד נכתב בדיווח כי ישנו זן ספציפי של תרנגולים אשר מתאים במיוחד למשימה, אך בשנה האחרונה התחילו להבריח באופן בלתי חוקי זן נוסף מתאילנד ומאוסטרליה, אשר גם הוא תוקפני במיוחד.
לגבי גובה ההימורים, הם נעים בין דולרים בודדים של מהמרים כפריים ועד ל-250 אלף דולר על קרב מרכזי בין שני תרנגולים ידועים.
מול סכומים כאלה קשה מאוד למשטרה ולארגוני זכויות בעלי החיים לעמוד מנגד, בעיקר כשהענף כל כך פופולרי בחלקים מסוימים של הודו. בארגון ההומניטרי HSI פרסמו לאורך השנים כמה קריאות לשלטונות להפסיק את הקרבות, כיוון שהם "בניגוד לחוק ופוגעים בזכויות בעלי החיים", אך לדברי המדיה המקומית המשטרה אינה ממהרת לפעול נגד התופעה, והיא בעיקר מעלימה עין בתקופת הפסטיבל המרכזי שבו מתרחשים הקרבות. "זה חלק מהמסורת שלנו, שנמסרה לנו על ידי אבותינו. אני לא רואה בזה שום דבר רע", מסכם אחד המגדלים - וכל עוד יהיו רצון, כסף ושלטון חלש, הקרבות ימשיכו להתרחש.
