אתם חוזרים הביתה אחרי זמן ממושך בחוץ, הגוף עייף ומזיע, הפנים בוערות מרוב חום – וכל מה שאתם רוצים לעשות כעת הוא להימרח על הספה, להפעיל את המזגן ולאפשר למשב האוויר הקריר שייפלט ממנו לעטוף אתכם.
- לא רוצים להחמיץ אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
תופתעו לשמוע שגם בישראל הלוהטת ישנם כאלו שמעדיפים לוותר על התענוג הקיצי האולטימטיבי הזה. מאיה חציר (30) המתגוררת בקציר ואורטל רייזמן (31) מרמת גן החליטו לוותר על מכשיר החשמל שעבור רוב הישראלים נחשב להכי חיוני בבית.
סרבניות המזגנים
כבר שבע שנים שחציר מסתדרת ללא מזגן. כשיצאה מבית הוריה בחרה לחיות באורח חיים אקולוגי המחובר יותר לטבע – והוויתור על המזגן היה חלק מסגנון החיים החדש שאימצה. "אנשים שחיים במזגן לא מסוגלים יותר לחיות בחוץ, זה פשוט ממכר", מספרת חציר ומוסיפה: "כשיש מזגן בבית וחיים עליו, אז באמת נהיה קשה כשיוצאים החוצה, גם אם אנחנו בצל. פתאום הגוף לא מצליח לשאת את זה".
גם רייזמן משוכנעת שמדובר בהתמכרות לכל דבר: "אני לא חושב שהכרחי להדליק מזגן בכל שעות היום. בטח אם עובדים מהבית, אפשר להתקלח ויש עוד אופציות להימנעות ממזגן. השימוש במזגן מרגיש לי לא טבעי. להזיע זה טבעי ובריא, אבל הרבה אנשים לא ייקחו על עצמם את העול הזה".
חציר מסבירה שחלק מהצורך במזגן נובע ממשגה תרבותי – שבו אנחנו נוטים להציב דברים שלא במקומות שבהם הם אמורים להיות, ולאחר מכן עוד מתאמצים להשאיר אותם שם. "אנחנו בונים בתים לא בסמוך למקורות מים או צל. רק ההצבה של הבית שם דורשת הפעלה של המון משאבים והזרמה של חשמל ומים. בתוך זה מגיע גם הצורך במזגן, שהופך להיות עוד פלסטר תרבותי שנובע מכך שאנחנו לא במקום שאנחנו אמורים להיות בו", היא מסבירה, ומזכירה גם את שיקולי האדריכלות וכיווני זרימת האוויר שנזנחו בגלל המזגנים.
הסיבות של רייזמן וחציר לוויתור על המזגן הן אקולוגיות ובריאותיות. פרופ' הדס סערוני, קלימטולוגית בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, מאשרת כי המזגנים אכן גורמים לפגיעה סביבתית: "המזגן תורם חום לסביבה שלו, ולצד התחבורה זה גורם לא רק לגזי החממה אלא לחימום העיר בצורה משמעותית". מה שיותר בעייתי הוא שבגלל המיקום של חלק גדול מהערים בישראל בקו החוף, מקום שבו ישנם לחות וחום גם בשעות הלילה, משפחות רבות משתמשות במזגן במשך רוב שעות היממה.
רוב המשתמשים במזגנים נמצאים בחלק המפותח של העולם. גם באירופה צריכת המזגנים עולה לאט-לאט, ולפי דו"חות אחרונים גם במדינות אפריקה, בהודו ובסין ישנה עלייה בשימוש במזגנים. אחד הדו"חות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שפורסם לפני שלוש שנים ב"ניו יורק טיימס" הצביע על מגמה מטרידה, שעל פיה מספר המזגנים בעולם יעלה מ-1.6 מיליארד כיום ל-5.6 מיליארד עד אמצע המאה ה-21. "אם המגמה הזאת לא תיעצר עד 2050, צריכת החשמל של מזגנים בעולם תשתווה לצריכת החשמל של סין כיום. יש כאן פוטנציאל שלילי אדיר של צריכת המזגנים גם בעולם המתפתח, ולא רק המפותח".
עוד מוזכר במאמר החשש שעל רקע התפשטות השימוש במזגנים בעולם יגבר העומס על רשתות החשמל ופליטות גזי החממה יגדלו, דבר שיתרום להתחממות כדור הארץ ויגדיל אף יותר את הביקוש למזגנים - מקרה של ביצה ותרנגולת.
"אנשים לרוב לא חושבים על ההשפעה לטווח הארוך. אולי אנחנו לא נרגיש את זה בעוד עשר שנים בצורה דרסטית, אבל הילדים שלנו כן", אומרת רייזמן וממשיכה: "אני מבקשת לסגור את המזגן כשאני מגיעה למקומות ציבוריים כמו משרד או לחברים, מכבדים את זה ומבינים אותי, וגם משלמים פחות חשמל בבית בהשוואה לבתים אחרים".
אתן לא אוהבות להיות במזגן מדי פעם?
רייזמן: "אני לא אשקר שאני אוהבת להיות במזגן לעיתים, זאת תחושה נעימה לגוף שכולנו די התמכרנו אליה. כשאני מגיעה למקום ממוזג זה כן עושה לי נעים, אבל אני ארגיש שזה לא טבעי. מבחינתי אדם צריך למצוא דרכים אחרות להתקרר, מזגן מרגיש לי מאוד מלאכותי".
חציר: "אם אני אחרי יום ארוך וחזרתי מהשמש, אז להיכנס לשנייה למרחב עם מזגן זה נעים, ברור, זאת הקלה. אבל אם אני שוהה לאורך זמן במקום עם מזגן כמו קניון, קולנוע או בבית של חברים אז מתישהו זה מתחיל לשבש אותי. אם אני ישנה אצל ההורים עם מזגן, אז זה כמעט כמו התחלה של צינון, כאב גרון או אפילו מחלה".
מה קורה כשבאים אורחים? מה עושים איתם?
רייזמן: "אחרי ייסורים גדולים, אני מדליקה מזגן. אני מרגישה שצריך לפעמים, אבל יש שיקולים מאחורי זה. אני מבחינתי בן אדם מבוגר שיכול להתמודד עם חום, ולא חייבת שכל הזמן יהיה לי נוח ונעים".
רייזמן ילדה את בנה בחודש אוגוסט, החם בשנה. למרות זאת, היא לא הדליקה את המזגן עבורו – מה שיצר ריבים מול אימה וסבתו של בנה. "היה בינינו ריב תמידי על זה, היא כעסה עליי מאוד. זה חלחל אליי, עשיתי את הבדיקות שלי – ובעת הצורך הייתי מדליקה מזגן".
אז מה הפתרון? כיצד מתמודדים עם החום?
רייזמן: "להיכנס למקלחת להתרענן, לצאת לסיבוב מסביב לבית במקומות מוצלים עם רוח - ואפשר להתנייד בין חדרים בהתאם לשעות הנעימות של היום".
לדברי רייזמן וחציר, גם לתזונה ולמצב הרוח יש השפעה ניכרת על ההתמודדות עם החום הכבד: "ברגע שבן אדם לחוץ ונמצא בסטרס פנימי, יש לזה השלכות מבחינת הטמפרטורה של הגוף", מסבירה רייזמן. "אני חושבת שמנטלית אנחנו יכולים לעשות לעצמנו מעין מזג אוויר פנימי יותר רגוע שישנה את החום שאנחנו חווים. אפשר גם לנהל את התזונה שלנו בצורה יותר חכמה ומועילה לקירור הגוף והטמפרטורה הפנימית. יש מזונות מקררים כמו אבטיח, מלפפון וכל המזונות שעשירים במים".
חציר הוסיפה שתזונה נקייה יותר ואוכל עונתי כמו מיץ, אבטיח ונענע יעזרו להתרענן גם כן. היא בנוסף החליטה לקחת זאת צעד קדימה, ולהכין גלידות טבעיות בבית מבננה או אננס לצד תה לואיזה קר ומרענן.
הזכרנו גם שיקולים בריאותיים, החיים ללא מזגן הם חיים בריאים יותר?
רייזמן: "אני חושבת שחיים ללא מזגן הם חיים בריאים יותר לא רק מבחינה בריאותית, אלא גם מבחינה נפשית. ברגע שיש לנו מזגן שעובד 7/24 בבית אנחנו נהנים ממנו ומרגישים נוח, ואין לנו צורך לצאת החוצה, מה שמונע מאיתנו אינטראקציה וחשיפה לאוויר צח ולאור השמש, זה לחלוטין הולך יד ביד".
חציר: "בתקופות של יובש, כשלכולם יש שפתיים סדוקות ועור יבש, לי אין. זה לא קורה לי. כשהגוף מתעמת עם הדברים האלו הוא לומד, זה מפעיל כל מיני תהליכים גופניים. כשאני חושבת על החלק הזה, אני באמת חושבת שההשפעה הבריאותית של המזגן היא יותר דרמטית משאנחנו יכולים לדמיין".
אפשר באמת להיגמל ממזגן?
רייזמן: "אני חושבת שאפשר להיגמל ממזגן בצורה מאוד דרסטית. להימנע לחלוטין? לא הייתי אומרת, ואולי זה גם קיצוני במיוחד כשהטמפרטורות רק עולות, אבל להוריד את תדירות השימוש בהחלט אפשר".
חציר: "אני חושבת שאנחנו יכולים להסתגל להרבה מאוד דברים, יכול להיות שבגיל המעבר או עבור אנשים מבוגרים זה יותר קשה, אבל מעבר לזה אני חושבת שאפשר להתרגל כמעט לכל דבר".
