ידעתם, שעד מחר (יום א') יש לכם הזדמנות אדירה להשפיע על חייהם של חיות הבר של ישראל? בחודש מאי 2019 הזדעזענו כולנו מאירוע ההרעלה החמור שהתרחש ברמת הגולן, שבו מתו שמונה נשרים - כמחצית מאוכלוסיית הנשרים באזור זה. עד היום לא הורשע איש ועכשיו, מגיע התיקון. בימים אלו מקדמת השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל את תזכיר החוק להגנת חיות הבר, שגובש יחד עם החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, במטרה לתקן את המצב המקומם שבו כמעט ואין יכולת אכיפה וענישה כלפי מי שמרעיל והורג חיות בר בזדון. התיקון לחוק אוסר על פיזור רעל וחומרי הדברה במקומות שעלולים לסכן את חיות הבר, נותן כלים משמעותיים לפיקוח ואכיפה, ומחמיר מאוד את הענישה על המרעילים, כך שהשלכות המעשה והסיכון להישרדותן של חיות הבר בישראל יילקחו בחשבון בגזר הדין.
כמי שעוסק בנושא מחקר ושימור העופות הדורסים והעופות הנודדים במשך חמישה עשורים רצופים, אני תומך בתיקון לחוק, ובטוח שגם כל אחד מכם, אחרי שתקראו את הדברים הבאים: כבר בשנות ה-70 נוכחתי לדעת כי מתוך 65 זוגות של עיטי ניצי שקיננו אצלנו עד לתחילת שנות ה-50, נותרו 16 זוגות מקננים בלבד. הסיבה העיקרית היא שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה. בהמשך, כשניהלתי את האגף לשמירת הטבע בחברה להגנת הטבע, הבנתי שהנזקים לא מתמקדים רק במין אחד, אלא בהשפעה קשה ביותר על מכלול חיות הבר בישראל, הן בהרעלות ישירות והן בהרעלות משניות.
הרעלת הנשרים בגולן במאי 2019
(צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)
בנוסף, למדתי שההרעלות פוגעות גם בבני אדם: למשל, המזון המרוסס בשדות תלתן, שניתן לפרות, מגיע לחלב שאנו שותים, חודר למאגרי המים והקרקע, ופוגע לא רק באוכלוסיית חיות הבר בישראל, אלא גם באוכלוסיית הציפורים הנודדות. אולם, מי שנפגע במיוחד מהרעלות מפיזור לא חוקי של פגרים מורעלים בשטח, הם ארבעה מיני העופות הדורסים אוכלי הפגרים המצויים בקצה פירמידת המזון האקולוגית. מסקרי קינון שהחלו בשנות ה-70 ונמשכים עד היום בהובלת רשות הטבע והגנים ומרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, עולה כי מינים אלו בקריסה:
1. עזניית הנגב – מכ-30 זוגות שקיננו בערבה ובנגב לפני קום המדינה, נותרו כיום אפס זוגות מקננים. הזוג האחרון קינן בשנת 1986.
2. פרס – מכ-7 זוגות שקיננו בישראל מלפני קום המדינה, נותרו כיום אפס זוגות מקננים. זוג אחרון קינן במדבר יהודה בנחל משמר בשנת 1982.
3. נשרים – ממאות זוגות שקיננו לפני קום המדינה נותרו כיום רק 42 זוגות מקננים.
4. רחם – מכ-200 זוגות נותרו כיום רק כ-50 זוגות מקננים.
במחקרי המשך התברר שמכלול סיבות פוגעים בעופות הדורסים אוכלי הפגרים - התחשמלויות, חוסר מזון זמין, הפרעות מטיילים, הרס השטחים הפתוחים, מטוסי חיל האוויר, מטפסי מצוקים ועוד - אך הסיבה העיקרית להכחדתם הייתה השימוש הבלתי מבוקר בהרעלות.
מה כן אפשר לעשות? להגדיר עונשים על הרעלות בסכומים משמעותיים בשני סדרי גודל מאלה של היום, כולל הגדרת מאסר; להגביר משמעותית את האכיפה בעזרת כל גורמי האכיפה והרחבתם; לבנות מערכת הסברה לאומית נרחבת לחקלאים, לשוטרים, לשופטים וכו'; להטמיע מחקרים להרחבת הידע בנושא; למסד פעילות משותפת עם גורמי שמירת טבע ברשות הפלסטינית ובירדן, כי הציפורים אינן יודעות גבולות פוליטיים; ועוד. אני מאמין ששילוב כלים אלה ימנע את ההרעלות הבאות וירתיע את העבריינים המועדים מפני בחירה בהרעלה כפתרון לבעיות שלהם.
מה אתם יכולים לעשות? ראשית, הביעו תמיכה בתיקון לחוק בקישור הזה. שנית, הפיצו את מידע הזה. תהיו השגרירים של חיות הבר בסביבה שלכם. יחד, נביא סוף סוף את הסוף להרעלות, את הסוף לפגיעה בטבע הישראלי, וסוף למצב המקומם שבו מי שפוגע בטבע שלנו, לא נענש. תוכלו להשפיע רק עד יום ראשון.
פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אבי
